"כתבנו מדם ליבנו": הוצאה מחודשת של הגדת הפנתרים השחורים מ-71'

עשרות פעילים ופעילות התכנסו אתמול (שלישי) בקפה אלבי בתל אביב להשקה מחודשת של הגדה לפסח שהפנתרים השחורים פרסמו בשנת 1971 תחת הכותרת ״מעבדות לחירות״. ההגדה נכתבה לאחר ההפגנה הראשונה של הפנתרים השחורים וכוללת גרסאות מותאמות לשירי פסח השונים וטקסטים פוליטיים שרלוונטיים גם לימינו. ההדפסה המחודשת מוקדשת לזכרה של הפעילה החברתית לואיז כהן, ושומרת על העיצוב המקורי משנת 1971 בתוספת צילומים מאותה תקופה.

"היינו מלאי זעם וכעס, ולא היה לנו קשה למצוא את הרשעים של אותו הזמן". ראובן אברג'יל בהשקת הגדת הפנתרים השחורים בקפה אלבי (אורן זיו / אקטיבסטילס)

ההשקה המחודשת של הגדת הפנתרים השחורים, קפה אלבי בתל אביב (אורן זיו / אקטיבסטילס)

״כתבנו את ההגדה מדם ליבנו, היינו מלאי זעם וכעס, ולא היה לנו קשה למצוא את הרשעים של אותו הזמן, את גולדה, פנחס ספיר, ההסתדרות הציונית״, סיפר לשיחה מקומית ראובן אברג'יל, ממייסדי הפנתרים השחורים, במהלך ההשקה. ״ישבנו וכתבנו את ההגדה של פסח על פי התחושות והכאב שלנו, כדי שאנשים בשכונות ובעיירות הפיתוח יבינו את גודל האסון״.

בפתח ההגדה ניתן למצוא את הפלייר שחולק לפני ההפגנה הראשונה של הפנתרים השחורים. ״הפלייר הזה היה הקטליזטור לכתיבה״, מספר אברג׳יל. ״המשטרה עצרה את כל מי שחילק את הפליירים, וארגנו הפגנה נגד המעצרים. אחרי שאילצנו את המשטרה לשחרר את העצורים, עשינו צעדת ניצחון ממגרש הרוסים למטה של הפנתרים. זה היה כמו התאריך של היום, כמה ימים לפני פסח, ואמרתי לחברה שיביאו הגדות של פסח מהבית. ישבנו ליד מכונת כתיבה, והגינו רעיונות מתוך ההגדה".

את ההגדה מכרו הפנתרים לקראת הפסח בלירה, כשהגדות מסחריות ומאוירות נמכרו באותה תקופה בשלוש לירות. ״הסתובבנו במחנה יהודה, ברחוב יפו וקינג ג׳ורג׳, בעלי עסקים נתנו לנו חמש ועשר לירות על כל הגדה״.

בשנת 72׳ המטה של הפנתרים עלה באש. ״כל המסמכים נשרפו וההגדה נשכחה״, מספר אברג'יל, שרק כעבור ארבעים שנה פגש בהרצאה את הרב מאיר אזרי, מנכ״ל בית דניאל, שהיה אספן הגדוות והחזיק בהגדה המקורית. אברג׳יל קיבל לידיו צילום של ההגדה, ועבד על שחזורה. 48 שנים לאחר כתיבת ההגדה, פרויקט חדש בשם ״ארכי-פרחי: הארכיון האזרחי למאבקים חברתיים בישראל״ יזם את הדפסת ההגדה במהדורה שניה.

״ונצעק אל הממשל כקהל קורא במדבר וישמעו אותנו הפנתרים השחורים ויבואו לעזרתנו ונרים את קולנו על עונינו ואת עמלנו ואת לחצנו ואת ילדינו ומצב דיורינו״ נכתב בהגדה, שקצרה בהרבה מההגדה הרגילה.

בטקסט ניתן למצוא  גרסאות שהפנתרים ניסחו לשירים ״מה נשתנה?״, ״די דיינו״, ״הא לחמא עניא״, ״אחד מי יודע״ – שם המדינה היא האחד במקום אלוהים. השירים עוסקים בבעיות הדיור, הפרנסה והאלימות המשטרתית ממנה סבלו, ובאפליה הממוסדת בין אשכנזים למזרחים.

בגרסא של הפנתרים ל״הא לחמא עניא״ נכתב:

הא לחמא עניה שאכלו אבותינו במרוקו ובמצריים

ולא ידענו שגם זה לא יהיה לנו בירושלים.

במרוקו כל דצריך יטה ויפסח.

ובירושלים כל זה נשכח.

במרוקו הבטיחו שאנחנו יוצאים לחירות.

אך מסתבר שדחפונו לעבדות״.

תכנים שנשארו רלוונטיים גם אחרי חמישים שנה. ראובן אברג'יל עם הפעילות ספיר סלוצקר עמראן (מימין) וסיוון תהל (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הא לחמא ענייא. הגדת הפנתרים השחורים (אורן זיו / אקטיבסטליס)

״היה לנו חשוב להוציא את ההגדה מחדש כי דווקא בתקופה הפוליטית הנוכחית חשוב להסתכל על מאבקים מהעבר שהיו להם הצלחות, כישלונות והישגים גדולים״, אומרת הפעילה ספיר סלוצקר עמראן, שיזמה ביחד עם פעילות נוספות את הדפסת ההגדה. ״חשוב לתהות מה נשתנה הלילה הזה? ההגדה נכתבה לפני חמישים שנה, אבל לגבי חלק מהאנשים ובחלק מהמקומות בארץ שום דבר לא השתנה״. גם סלוצקר עמראן וגם אברג׳ל מקווים שההגדה הקצרה תהפוך את ליל הסדר עצמו למעט יותר פוליטי. ״אני מקווה שאנשים יקראו את ההגדה וישבו בליל הסדר וידברו עם משפחה ועם חברים. זו הזדמנות לחשוב איזו פעולות אנחנו יכולים לעשות ואיזה חיבורים בין מאבקים אפשר לעשות ואיך לא לשכוח את המאבקים החשובים שהתרחשו כאן״.

בערב ההשקה, סיפרה סלוצקר עמראן כי בארכיון המדינה קיימים רק מספר ערכים בודדים על הפנתרים השחורים, כולם תחת התיוג ״גולדה מאיר״. לדבריה, זו אחת הסיבות שיזמה את פרויקט הארכיון החברתי, במטרה לאסוף חומרים היסטוריים ועכשוויים על מאבקים שאינם מתועדים בארכיונים הרשמיים.

״את המחאה של הפנתרים הוציאו מספרי הלימוד בבתי הספר והכניסו את המחאה של האשכנזים בשנת 2011״ סיפר אברג'יל לפני שהקריא את ההגדה. ״האשכנזי מצלם ומתעד אותך, וכשאת רוצה את החומרים מבקשים ממך תשלום״, הוא סיפר בכעס על התיעוד ההיסטורי והבעלות עליו. ״אני מבקש מכם, למי שיש חומרים – תנו אותם למי שמתועד בהם בלי תשלום״.

את ההגדה ניתן לרכוש דרך העמוד של ״ארכי פרחי״ בפייסבוק, כל ההכנסות יתרמו לעמותת עמר״ם.