newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כרם היה לאמג'ד בכפר חארס ועוד מעט הוא יסופח לישראל

במהלך חג עיד אלפיטר, בעוד תושבי כפר חארס יושבים בבתיהם, עלו דחפורים על כרם עם 200 עצים והחריבו אותו. האם ההרס הזה קשור לעובדה שהשטחים החקלאיים של תושבי הכפר שוכנים באזור המיועד להיות חלק ממדינת ישראל? כך נראה הסיפוח בשטח

מאת:
השאירו תגובה
א א א

הנה עוד סיפור על התנחלויות וכרם זיתים שהוחרב ומחאה פלסטינית. הסיפור המסוים הזה מתרחש בהקשר של תכנית הסיפוח של ישראל, ובמיקום שנמצא על גבול השטח שישראל מעוניינת לספח, ולכן הוא יכול להמחיש חלק מהמשמעויות של הסיפוח והאירועים שכבר עכשיו עצם הדיבור עליו מוליד.

מכרם הזיתים אפשר לשמוע ילדים משחקים בהתנחלות רבבה. כרם הזיתים ההרוס של מאג'ד בכפר חארס (צילום: אביב טטרסקי)

מכרם הזיתים אפשר לשמוע ילדים משחקים בהתנחלות רבבה. כרם הזיתים ההרוס של מאג'ד בכפר חארס (צילום: דהרמה מעורבות חברתית)

כרם היה לאמג'ד, תושב הכפר חארס, ואיננו עוד. לפני שבועיים בעיד אלפיטר, ישבו תושבי הכפר חארס – כמו כל תושבי הערים והכפרים הפלסטינים – בבתיהם. בשל משבר הקורונה, הרשות הפלסטינית הטילה סגר כדי למנוע את ביקורי המשפחות הנהוגים בחג. אחרי החג הוא הגיע לכרם שלו, שההתנחלות רבבה הולכת ומתרחבת לכיוונו, וחשכו עיניו. לא נשאר זכר ל-200 עצי הזית שלו. מהכרם שנטע לפני מספר שנים נותרו טראסות ממוטטות, אדמה הפוכה וסלעים שנתלשו ממנה. פה ושם בצבצו שורשים או גזע של עץ זית. בולדוזר אחד או יותר עבדו קשה בזמן החג המוסלמי כדי להחריב את פרי עמלו.

בשנים האחרונות מתרחבת ההתנחלות רבבה לכיוון דרום מערב, וכיום היא משיקה לכרם של אמג'ד – כלומר למה שנשאר ממנו. כשהיינו שם בשבוע שעבר, שמענו את קולות הילדים משחקים בבתי ההתנחלות מרחק חמישים מטרים מהכרם. האזור כמובן מרושת במצלמות אבטחה. אבל כשאמג'ד שאל את רכז הביטחון של ההתנחלות מי עולל את המעשה, טען הרבש"צ שאין לו מושג. רבע שעה אחרי שהגענו לאדמה של אמג'ד, הגיע גם רכב ביטחון של ההתנחלות לתצפת עלינו, אבל הבולדוזרים, שעבדו שם כמה ימים קודם לכן ובמשך שעות ארוכות עקרו עצים והחריבו מטע, חמקו מבלי שאיש בהתנחלות השגיח בהם. גם החיילים והקצין שהגיעו למקום לא ידעו להסביר איך אותנו הם איתרו במהירות, אבל את מחריבי הכרם אף גורם צבאי לא ראה.

"לך למִנְהלת", אמר הקצין לאמג'ד. כי זה הנוהל מזה 27 שנות אוסלו: פלסטיני שיש לו קובלנה אל הרשויות הישראליות, אמור לפנות אל מנהלת התיאום והקישור הפלסטינית. "פיש תנסיק, פיש אירתיבאט" ענה להם אמג'ד. אבל הקצין לא הבין ערבית וגם כשתרגמנו "אין יותר תיאום וקישור", הוא לא הבין.

אולי בגלל הפסקת התיאם הביטחוני, החיילים אפשרו להפגנה להגיע עד קרוב מאוד להתנחלות רבבה. המחאה הפלסטינית נגד הפגיעה בכרם זיתים בכפר חארס (צילום: אביב טטרסקי)

אולי בגלל הפסקת התיאם הביטחוני, החיילים אפשרו להפגנה להגיע עד קרוב מאוד להתנחלות רבבה. המחאה הפלסטינית נגד הפגיעה בכרם זיתים בכפר חארס (צילום: דהרמה מעורבות חברתית)

הנשיא אבו מאזן הפסיק את התיאום הביטחוני, וכל מיני עיתונאים וגנרלים מזהירים מפני ההשלכות על ישראל. אבל בינתיים דווקא חקלאים פלסטינים הם אלו שסובלים. בשבועות האחרונים ראינו זאת כמה פעמים: כשפלסטינים פונים להתלונן על פלישה של מתנחלים או השחתה של שטח חקלאי, הרשות הפלסטינית אומרת להם: "הפסקנו את התיאום עם ישראל כך שהמנהלת שלנו לא מדברת עם המנהלת שלהם". והצבא הישראלי אומר להם: "אתם לא מדברים איתנו, לכו תתלוננו אצל הרשות". לא שבימים רגילים חסרות לישראל דרכים למסמס ולטייח אלימות מתנחלים נגד פלסטינים, אבל כעת זה נהיה פשוט מתמיד: אין מה למסמס, כי יש תירוץ שמונע את הגשת התלונה.

תושבי האזור יודעים לספר על האלימות של מתנחלי רבבה, אולם לרוב מדובר על סיפורים מלפני כמה עשורים. כיום מדובר על התנחלות בורגנית למדי, והאזור אינו מוקד של אלימות מתנחלים. מה קרה שלפתע החליטו לעקור 200 עצי זית? ההתרחבות של רבבה היא לכיוון דרום-מערב, לעבר  אזור התעשיה ברקן והתנחלות קרית נטפים. הכרם ניצב בין ההתנחלויות ובעצם מונע את המשך ההתרחבות של רבבה. ובשכנות לכרם של אמג'ד יש כרמים נוספים של תושבי חארס. האם הם הבאים בתור להיעקר?

תושבי הכפר החליטו לצאת למחאה ולקיים את תפילת שישי בצהרים מול ההתנחלות וליד הכרם שהוחרב. בשנים האחרונות היתה זו הרשות הפלסטינית, שעל פי דרישת ישראל התערבה ואפילו מנעה מחאות דומות של פלסטינים באזור. הנה כי כן, "התיאום הביטחוני" שימש את ישראל לדברים אחרים לחלוטין מאשר "מניעת פיגועים". אבל עכשיו "פיש תנסיק, פיש אירתיבאט".

צעדנו ביום ששי האחרון מהכפר חארס. קצת פחות ממאה פלסטינים וקומץ ישראלים. הצבא ידע על ההפגנה הצפויה ונערך. כמה עשרות חיילים הוצבו מחוץ לכפר, שעה לפני תפילת הצהרים. כדי להגיע אל הכרם שהוחרב, צעדנו לאורך הכביש הראשי שעליו נוסעים גם מתנחלי האזור. דגלי פלסטין התנופפו בידי הצועדים שעברו לצד המכוניות הישראליות. אני לא זוכר שאי פעם השתתפתי בהפגנה פלסטינית, שהצבא אפשר לה כך לצאת מתחומי כפר פלסטיני אל צירי תנועה שעליהם נוסעים ישראלים ועוד כדי להפגין בסמוך להתנחלות. מתי בפעם האחרונה הצבא איפשר לכך לקרות?

קצין בדרגת סרן ניסה לחסום את המפגינים כדי שלא יצעדו על הכביש. אבל המפגינים היו נחושים והוא היה צריך לבחור בין לוותר לבין להשתמש בכוח. הוא ויתר. קצת יותר מאוחר, כשחייל מג"ב התחיל עימות ללא סיבה, היה זה קצין אחר, בדרגת סגן אלוף, שמיהר אליו להרגיע אותו ולשלוח אותו לאחור. גם זה אולי מסימני ה"אין תיאום בין הרשות לישראל", בואך תכניות סיפוח: כשלישראל יש אינטרס שלא להעלות את רף המתיחות, מתברר שהחיילים שלה יכולים לגלות איפוק ואפילו מחאה פלסטינית בשטח C  מתאפשרת.

הצעדה שלנו מהכפר ואל הכרם לא היתה ארוכה. מבחינת הפלסטינים כולה התרחשה במרחב אחד: אדמות הכפר חארס והאזור הכפרי שבין סלפית ובידיא. אבל על פי המפות הישראליות חצינו קו, שבעוד שבועות מספר עלול להתברר כבעל משמעות. כי הכביש שבין חארס ורבבה – 14 קילומטרים מעבר לקו הירוק – סומן במפות של תכנית טראמפ כגבול הסיפוח באזור הזה: מה שממערב לו יסופח ומה שממזרח לו – לא. אלא שהכרם שהוחרב של אמג'ד, הכרמים השכנים ועוד אלפי דונמים של כרמי זיתים של הכפרים חארס ודיר איסתיא  נמצאים – כמו רבבה – ממערב לכביש ובתחום השטח שמיועד לסיפוח. הכפרים עצמם נמצאים דווקא ממזרח לכביש, כך שהם ובעלי הקרקע שמתגוררים בהם לא יסופחו.

מפת הסיפוח באזור כפר חארס, על פי תוכנית טראמפ (עיבוד המפה: דן רותם)

מפת הסיפוח באזור כפר חארס, על פי תוכנית טראמפ (עיבוד המפה: דן רותם)

אחרי הסיפוח – אם וכאשר יקרה – בעלי הקרקע יהיו מצידו האחד של הגבול ואדמותיהם מצידו השני שסופח לישראל. לפלסטינים אסור להיות "בתחומי ישראל". כיצד אם כן יוכלו להמשיך לעבד את אדמותיהם? אפשר להניח שבמוקדם או במאוחר גם תוקם גדר על קו הגבול החדש, שתחסום פיזית את גישתם של החקלאים אל אדמותיהם. וכמו שהוסבר במספר מקומות, החלת החוק הישראלי תאפשר להפעיל את חוק נכסי נפקדים על השטחים החקלאיים שיסופחו. בעצם, גם בלי חוק נכסי נפקדים, מרגע שרבבה תיחשב כחלק ממדינת ישראל אפשר יהיה להפקיע את האדמות של אמג'ד ושכניו "לצרכי ציבור" וכך להרחיב את רבבה אל כיוון קרית נטפים.

וכשרבבה וקרית נטפים יתאחדו סופסוף, מה יקרה אז? איזו בעיה תיפתר ומה ההישג שבשמו אפשר יהיה לתרץ את כל זה? הסיפוח המתוכנן ינחית שורה של מכות על אמג'ד, חארס והעם הפלסטיני. אולם גם אם הוא יצא לפועל, הם ימשיכו להיות כאן וכך גם הסולידריות שלנו איתם.

אביב טטרסקי הוא פעיל בקבוצת "דהרמה מעורבת חברתית"

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
משרד החינוך "מרוויח" ככל שסל הסיוע לתלמידים בחינוך המיוחד קטן. טקס חילופי השרים במשרד החינוך בין רפי פרץ ליואב גלנט (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

משרד החינוך "מרוויח" ככל שסל הסיוע לתלמידים בחינוך המיוחד קטן. טקס חילופי השרים במשרד החינוך בין רפי פרץ ליואב גלנט (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

מחקר חדש: משרד החינוך מתעמר בהורים בחינוך המיוחד

חוקרים ממכללת בית ברל בחנו את היחס בוועדות הזכאות שמפעיל משרד החינוך להורים בחינוך המיוחד. ההורים עוברים חוויה מכאיבה, נאמר במחקר, ומרגישים שהם צריכים להילחם על ילדיהם. "מעניין אותם תקציב, לא טובת הילד", אומרת אחת האימהות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf