newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כן, אתם הורסים גם מסגדים: מכתב פתוח לשר אורי אריאל

כבוד השר, כששאלת את שר הביטחון אם הצבא הורס מסגדים, לא ידעת שהתשובה היא כן? מכתב מתושב הכפר מפקארה, שמסגדו נהרס פעמיים

מאת:

כתב: מחמוד חממדה

כותרות הבוקר אתמול דיווחו על השחתת מסגד בפארדיס. על קירותיו נכתב בלילה: "מסגדים סוגרים במקום ישיבות". הפרשנות בעברית תארה את האירועים כ"פשעי שנאה" של בודדים, והסבירה שמבצעי הפשע רמזו כנראה להשתלטות הצבא על ישיבה ביצהר לפני כמה שבועות.

כבוד השר אריאל, כששמעתי על האירוע הלילה והפרשנות שנתנה לו, נזכרתי בראיון שנתת לאתר ynet בעקבות ההשתלטות על הישיבה ביצהר. בראיון מתחת ביקורת על מדיניות הענישה הקולקטיבית, שמובילים שר הביטחון וראש הממשלה וכינית אותה לא סבירה, לא מידתית וגם לא יעילה. עוד הוספת  ושאלת: "האם כך נוהג שר הביטחון וכובש מסגדים? וכובש בתי מדרש אסלאמיים?"

אתה ביקשת לומר שאל למדינה לפגוע במבני דת יהודיים, כפי שאינה פוגעת (לכאורה) במבני דת מוסלמיים, ומשחיתי המסגד ביקשו דווקא להפך – לפגוע במבנה דת מוסלמי. אך למרות זאת, דבריך והדברים שנכתבו על הקיר מבטאים תפישה דומה של המציאות: תפישה לפיה מדינת ישראל לא משתלטת על מסגדים או פוגעת בהם באופן מכוון כחלק ממדיניות של ענישה קולקטיבית. אם יש פגיעה כזו, כפי שהסבירו העיתונים הבוקר, עומדים מאחוריה בודדים, שהמדינה מחוייבת להעניש.

שנים עשר כפרים בלב שטח אש

קוראים לי מחמוד חממדה, נולדתי לפני 49 שנים בכפר מפקארה, כפר בן 180 תושבים השוכן בדרום הר חברון. אבותיי חיו באזור הזה, במערות הטבעיות הנפוצות כאן, עשרות שנים רבות לפני הולדתי. אני בטוח שהכפר שלי לא מוכר לך, כפי שאני בטוח שאתה מכיר את השכנים החדשים שלנו, מאחז "אביגיל", שהוקם בשנת 2001, וההתנחלות "מעון", שהוקמה בשנת 1981. אתה שר השיכון של אותם מתנחלים, השר הדואג לקורת גג מעל לראשיהם ומעודד אותם להרחיב את נוכחותם במרחב, שבו אני ומשפחתי חיים.

מר אריאל, אם בשאלה שהפנת לשר הביטחון ביקשת לרמוז שהוא אינו מפעיל מדיניות של ענישה קולקטיבית כלפי הפלסטינים בגדה, אני ואתה חיים כנראה בעולמות שונים. בעולם שלי, כשהייתי כבן שנתיים כבש הצבא הישראלי את השטח בו יושב הכפר שלי, ומאז אני ומשפחתי חיים תחת כיבוש צבאי מלא. בשנות ה-70 הכריז הצבא על שטח בן כ-30,000 דונם, בו שוכנים הכפר שלי ועד 11 כפרים נוספים, כשטח אש.

הריסות המסגד במפקארה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הריסות המסגד במפקארה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

בנובמבר 99', כוחות צבא גירשו אותנו מכפרינו על סמך צווי פינוי שקבעו שאנו "שוהים בלתי חוקיים בשטח צבאי סגור". בעקבות עתירה לבג"ץ הותר לנו לחזור לשטח בשנת 2000, אך מאז ועד היום אנחנו חיים תחת איום מתמיד של הריסה, פינוי ונישול מאדמותינו. בניגוד להתנחלויות סביבנו לכפר שלנו אין אספקת מים וחשמל. כשניסתה הרשות הפלסטינית להקים פה קו חשמל, עקר הצבא את העמודים. לכל המבנים בכפר הוצאו צווי הריסה – אוהלים וצריפי מגורים, דירים ואפילו מבני שירותים. כל זאת, מכיוון שהמנהל האזרחי (שם מוזר לגוף צבאי לגמרי. אולי זה מה שבלבל אותך מר אריאל), האחראי על התכנון בשטחי C, מסרב להכין תוכניות מתאר חדשות שיאפשרו בניית תשתיות ומבנים חיוניים.

אני חייב לשאול, שר השיכון, כששאלת אם שר הביטחון היה כובש מסגד כפי שעשה לישיבה ביצהר, שכחת שצבא המדינה שאתה שר בממשלתה הכריז עלי ועל משפחתי כשוהים בלתי חוקיים בבתינו, או שהוא מונע מאיתנו להנות מתשתיות בסיסיות, לעבד את אדמתנו ללא הפרעה, ולחיות ללא פחד מהרס בתינו? אולי, מר אריאל, התכוונת באופן מיוחד למבני דת. אולי חשבת שהצבא המנהל את חיינו, מכבד את זכותנו ליזום ולדאוג לעצמנו לשירותי דת, גם כאשר כל שאר השירותים נמנעים מאיתנו? אני מצטער לבשר לך מר אריאל, שהמנהל האזרחי הרס את מסגד הכפר מפקארה, ששירת את כל תושבי הכפר, פעמיים. פעם אחת בנובמבר 2011 ופעם אחת בדצמבר 2012. לא רק בודדים פוגעים במסגדים, מדינת ישראל הרשמית אינה מהססת לפגוע במבני דת מוסלמיים בשטחים עליהם היא שולטת.

מר אריאל, אתה אולי תוהה מדוע כתבתי אליך. אתה הרי לא שר השיכון שלי. למרות שאתה ועמיתיך בממשלת ישראל קובעים את עתידה של משפחתי, אין לי זכות הצבעה בבחירות בישראל. ואל תבין אותי לא נכון, אני גם לא רוצה שתהיה שר השיכון שלי. גם איני מאמין שחידשתי לך במה שסיפרתי על הענישה הקולקטיבית כלפי הפלסטינים בדרום הר חברון.

כתבתי את המכתב הזה בתקווה שהוא יעיר את הציבור היהודי שעל רווחתו אתה אמון, הציבור שאולי חסר היה את הידע כדי להבין את הציניות העמוקה שהתחבאה בשאלה שהפנית לשר הביטחון. זהו ציבור שעשוי להאמין שגופים רשמיים במדינת ישראל אינם פוגעים במבני דת מוסלמיים, שאלה רק בודדים היוצאים נגד סמכות המדינה. כתבתי בתקווה שהציבור הזה יתמוך בי ובאחי בדרישתנו לסיים את הכיבוש הצבאי ולשחרר אותנו. אז אולי נוכל לבחור שר שיכון משלנו, אדם שיפעל למען רווחתינו ולא למען גירושנו מאדמתנו או הבטחתה לאחרים.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
לא קל לדבר על פוליטיקה בכלא. שחר פרץ וערן אביב

לא קל לדבר על פוליטיקה בכלא. שחר פרץ וערן אביב

"כמה שהשהות בכלא קשה, היא מחזקת את החלטתי לסרב"

שחר פרץ נשפטה היום לתקופת מאסר שלישית על סירובה לשרת בצבא. ערן אביב, המסרב גם הוא לשרת, נשפט היום לתקופת מאסר שישית. "אני מדברת עם האסירות על הפלסטינים, הן פגשו אותם רק על מדים", מספרת פרץ

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf