כן, אתם הורסים גם מסגדים: מכתב פתוח לשר אורי אריאל

כבוד השר, כששאלת את שר הביטחון אם הצבא הורס מסגדים, לא ידעת שהתשובה היא כן? מכתב מתושב הכפר מפקארה, שמסגדו נהרס פעמיים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כתב: מחמוד חממדה

כותרות הבוקר אתמול דיווחו על השחתת מסגד בפארדיס. על קירותיו נכתב בלילה: "מסגדים סוגרים במקום ישיבות". הפרשנות בעברית תארה את האירועים כ"פשעי שנאה" של בודדים, והסבירה שמבצעי הפשע רמזו כנראה להשתלטות הצבא על ישיבה ביצהר לפני כמה שבועות.

כבוד השר אריאל, כששמעתי על האירוע הלילה והפרשנות שנתנה לו, נזכרתי בראיון שנתת לאתר ynet בעקבות ההשתלטות על הישיבה ביצהר. בראיון מתחת ביקורת על מדיניות הענישה הקולקטיבית, שמובילים שר הביטחון וראש הממשלה וכינית אותה לא סבירה, לא מידתית וגם לא יעילה. עוד הוספת  ושאלת: "האם כך נוהג שר הביטחון וכובש מסגדים? וכובש בתי מדרש אסלאמיים?"

אתה ביקשת לומר שאל למדינה לפגוע במבני דת יהודיים, כפי שאינה פוגעת (לכאורה) במבני דת מוסלמיים, ומשחיתי המסגד ביקשו דווקא להפך – לפגוע במבנה דת מוסלמי. אך למרות זאת, דבריך והדברים שנכתבו על הקיר מבטאים תפישה דומה של המציאות: תפישה לפיה מדינת ישראל לא משתלטת על מסגדים או פוגעת בהם באופן מכוון כחלק ממדיניות של ענישה קולקטיבית. אם יש פגיעה כזו, כפי שהסבירו העיתונים הבוקר, עומדים מאחוריה בודדים, שהמדינה מחוייבת להעניש.

שנים עשר כפרים בלב שטח אש

קוראים לי מחמוד חממדה, נולדתי לפני 49 שנים בכפר מפקארה, כפר בן 180 תושבים השוכן בדרום הר חברון. אבותיי חיו באזור הזה, במערות הטבעיות הנפוצות כאן, עשרות שנים רבות לפני הולדתי. אני בטוח שהכפר שלי לא מוכר לך, כפי שאני בטוח שאתה מכיר את השכנים החדשים שלנו, מאחז "אביגיל", שהוקם בשנת 2001, וההתנחלות "מעון", שהוקמה בשנת 1981. אתה שר השיכון של אותם מתנחלים, השר הדואג לקורת גג מעל לראשיהם ומעודד אותם להרחיב את נוכחותם במרחב, שבו אני ומשפחתי חיים.

מר אריאל, אם בשאלה שהפנת לשר הביטחון ביקשת לרמוז שהוא אינו מפעיל מדיניות של ענישה קולקטיבית כלפי הפלסטינים בגדה, אני ואתה חיים כנראה בעולמות שונים. בעולם שלי, כשהייתי כבן שנתיים כבש הצבא הישראלי את השטח בו יושב הכפר שלי, ומאז אני ומשפחתי חיים תחת כיבוש צבאי מלא. בשנות ה-70 הכריז הצבא על שטח בן כ-30,000 דונם, בו שוכנים הכפר שלי ועד 11 כפרים נוספים, כשטח אש.

הריסות המסגד במפקארה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הריסות המסגד במפקארה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

בנובמבר 99', כוחות צבא גירשו אותנו מכפרינו על סמך צווי פינוי שקבעו שאנו "שוהים בלתי חוקיים בשטח צבאי סגור". בעקבות עתירה לבג"ץ הותר לנו לחזור לשטח בשנת 2000, אך מאז ועד היום אנחנו חיים תחת איום מתמיד של הריסה, פינוי ונישול מאדמותינו. בניגוד להתנחלויות סביבנו לכפר שלנו אין אספקת מים וחשמל. כשניסתה הרשות הפלסטינית להקים פה קו חשמל, עקר הצבא את העמודים. לכל המבנים בכפר הוצאו צווי הריסה – אוהלים וצריפי מגורים, דירים ואפילו מבני שירותים. כל זאת, מכיוון שהמנהל האזרחי (שם מוזר לגוף צבאי לגמרי. אולי זה מה שבלבל אותך מר אריאל), האחראי על התכנון בשטחי C, מסרב להכין תוכניות מתאר חדשות שיאפשרו בניית תשתיות ומבנים חיוניים.

אני חייב לשאול, שר השיכון, כששאלת אם שר הביטחון היה כובש מסגד כפי שעשה לישיבה ביצהר, שכחת שצבא המדינה שאתה שר בממשלתה הכריז עלי ועל משפחתי כשוהים בלתי חוקיים בבתינו, או שהוא מונע מאיתנו להנות מתשתיות בסיסיות, לעבד את אדמתנו ללא הפרעה, ולחיות ללא פחד מהרס בתינו? אולי, מר אריאל, התכוונת באופן מיוחד למבני דת. אולי חשבת שהצבא המנהל את חיינו, מכבד את זכותנו ליזום ולדאוג לעצמנו לשירותי דת, גם כאשר כל שאר השירותים נמנעים מאיתנו? אני מצטער לבשר לך מר אריאל, שהמנהל האזרחי הרס את מסגד הכפר מפקארה, ששירת את כל תושבי הכפר, פעמיים. פעם אחת בנובמבר 2011 ופעם אחת בדצמבר 2012. לא רק בודדים פוגעים במסגדים, מדינת ישראל הרשמית אינה מהססת לפגוע במבני דת מוסלמיים בשטחים עליהם היא שולטת.

מר אריאל, אתה אולי תוהה מדוע כתבתי אליך. אתה הרי לא שר השיכון שלי. למרות שאתה ועמיתיך בממשלת ישראל קובעים את עתידה של משפחתי, אין לי זכות הצבעה בבחירות בישראל. ואל תבין אותי לא נכון, אני גם לא רוצה שתהיה שר השיכון שלי. גם איני מאמין שחידשתי לך במה שסיפרתי על הענישה הקולקטיבית כלפי הפלסטינים בדרום הר חברון.

כתבתי את המכתב הזה בתקווה שהוא יעיר את הציבור היהודי שעל רווחתו אתה אמון, הציבור שאולי חסר היה את הידע כדי להבין את הציניות העמוקה שהתחבאה בשאלה שהפנית לשר הביטחון. זהו ציבור שעשוי להאמין שגופים רשמיים במדינת ישראל אינם פוגעים במבני דת מוסלמיים, שאלה רק בודדים היוצאים נגד סמכות המדינה. כתבתי בתקווה שהציבור הזה יתמוך בי ובאחי בדרישתנו לסיים את הכיבוש הצבאי ולשחרר אותנו. אז אולי נוכל לבחור שר שיכון משלנו, אדם שיפעל למען רווחתינו ולא למען גירושנו מאדמתנו או הבטחתה לאחרים.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

עדלה איאד, פועלת במפעל מבשלים בשבילך במישור אדומים, בפגישת סולידריות של העובדות השובתות ב-5 בדצמבר, 2019 (צילום: אקטיבסטילס)

בלי פנסיה וחופשה: פועלות פלסטיניות במישור אדומים פתחו בשביתה

"אני עובדת עשר שעות ביום ומרוויחה 3,000 שקל בחודש. לא משלמים לי נסיעות, דמי הבראה או ימי מחלה"; "אילו היינו פועלים ישראלים לא היו מתנהגים אלינו ככה"; עובדות במפעל מבשלים בשבילך התארגנו למאבק על זכויותיהן. מנכ"לית החברה: "אנחנו המומים ומופתעים"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf