כיצד ביטלו תושבי ברלין החלטת עירייה להרוס פארק ציבורי?

חוק משאל העם בגרמניה מאפשר לתושבים לכפות על הממשל משאל, אם הם אוספים מספיק חתימות. כך הצליחה קבוצת פעילים בברלין למנוע הריסת פארק ציבורי כדי לבנות עליו בניינים. האם לא הגיע הזמן לחוק כזה גם אצלנו?

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: איל פדר

עסקת הולילנד, עסקת הדולפינריום, הבנייה לאורך החוף, המגדלים הרבים הקמים ברחבי תל אביב – בשנים האחרונות יותר ויותר יוזמות פיתוח עירוניות מעוררות התנגדות ציבורית. למרות ההתעוררות המבורכת, המעורבות האזרחית והציבורית בתכנון העירוני בארץ עדיין מצומצמת מאוד בהשוואה להשפעתן של ההחלטות הללו על חיינו. ערים הן סביבת המחייה האנושית המרכזית של המאה ה-21, ויוזמות פיתוח, שינויי תב"ע, תוכניות מתאר ושאר ההחלטות המתקבלות במשרדי אגפי התכנון מעצבות את המרחב הזה – ודרכו אלמנטים רבים בחיינו.

אחד הגורמים המרכזיים לחוסר המעורבות בתחום התכנון היא תחושת חוסר האונים של "האזרח הקטן" מול החלטות המתקבלות על ידי גורמים מקצועיים, רשויות, יזמים, בעלי הון ודרגים פוליטיים. לא פעם תושבים מרגישים, גם לאחר מאבק, שפשוט "אין מה לעשות" מול תוכניות פיתוח כאלה ואחרות באזורם, ושהמאבקים הציבוריים לא מביאים את השינוי המיוחל. גם הכלי הרשמי הקיים, הגשת התנגדויות לוועדות התכנון, דורש ידע משפטי ולא פעם נבדק על ידי גורמים מקצועיים מנותקים מהשטח בעלי אינטרסים שונים.

התושבים יכולים לכפות משאל עם, אם יש ברשותם מספיק חתימות

לאחרונה קיבלנו דוגמא לאיך השיח הזה יכול להיראות אחרת. בגרמניה קיים חוק, ברמה הפדרלית, המחוזית והעירונית, המחייב את הרשות לבצע משאל עם על החלטות מסוימות. מעבר לתנאים אליהם הממשלה מחויבת בחוק לקיים משאל (כמו למשל שינוי צורת הממשל או שינוי טריטוריאלי בגבולות המדינה), קיימת אופציה גם לתושבים ליזום משאל שכזה. התושבים יכולים להציע משאל לרשות, אך חשוב מכך – הם יכולים לכפות אותו עליה, אם הם אוספים מספיק חתימות. בעיר-מחוז של ברלין, בה חיים כשלושה וחצי מיליון תושבים, מספר החתימות הדרוש הוא מאה ועשרים אלף.

לפני מספר שבועות התקיים בברלין משאל עם מהסוג האחרון. המשאל, בו השתתפו מעל למיליון בעלי זכות הצבעה, הוא יוזמה של קבוצה שנקראת "100% טמפלהופר פלד", ובמסגרתו החליטו תושבי העיר לבטל תוכנית של העירייה והממשלה המקומית לפרויקט פיתוח בשטחו של שדה התעופה הנטוש "טמפלהוף", המשמש היום כפארק ציבורי.

פארק טמפלהופר (צילום: Robert Aehnelt ויקימדיה קומונס   CC BY-SA 3.0)

פארק טמפלהופר (צילום: Robert Aehnelt ויקימדיה קומונס CC BY-SA 3.0)

טמפלהוף, הממוקם בדרום ברלין, ממש בין שכונת קרוייצברג המפורסמת לנויקלן המתפתחת, כולל מבנה אבן עצום מימדים (כשלושים אלף מ"ר, 1.3 ק"מ אורך, שמונה קומות גובה – אלה רק חלק מהנתונים) שהכיל בעבר את אולם שדה התעופה, ההאנגרים לאכסון מטוסים, משרדים וחנויות, וגם שטח ירוק עצום (כארבע מאות דונם) באזור בו ממוקמים מסלולי המראה.

הוא נבנה במקור בהוראתו של אדולף היטלר, שרצה להקים בברלין את שדה התעופה הגדול בעולם, והיה הבית של חיל האוויר הגרמני ושל חברת התעופה לופטהאנזה במלחמת העולם השנייה. בין היתר פעלו במקום מחנות עבודת כפייה של התעשייה האווירית הגרמנית ומחנה הריכוז הראשון של הנאצים ששימש לאסירים פוליטיים. מאוחר יותר, אחרי המלחמה, שימש השדה את חיל האוויר האמריקאי והיה עורק הנשימה המרכזי של מערב ברלין במסגרת "Operation Airlift" – רכבות אוויריות שהעבירו ציוד ואספקה לתוך העיר הנצורה.

פארק טמפלהופר. שימש בעבר כשדה תעופה (צילום: A.Savin, ויקימדיה קומונס  CC BY-SA 3.0)

פארק טמפלהופר. שימש בעבר כשדה תעופה (צילום: A.Savin, ויקימדיה קומונס CC BY-SA 3.0)

אחרי שנים שבהן היה פתוח לסירוגין, באמצע שנות האלפיים הוא נסגר סופית לתנועה אווירית. עיריית ברלין קנתה את השטח (שעד אז היה בבעלות משותפת שלה ושל המדינה) ומאז ועד היום השטח עמד במין מצב ביניים – המתחם הפתוח הפך להיות אחד הפארקים הפופולריים ביותר בברלין, מקום שמוצף באנשים בכל יום שמשי, והבניין עצמו יועד לשורה של שימושים זמניים בגון כנסים, פסטיבלים וירידים (אך בעיקר הלך והתפרק לאיטו).

העירייה התעלמה מהציבור, והציבור התארגן נגדה

כשהעירייה קנתה את השטח היא החלה לתכנן תוכנית בניין עיר חדשה לפיתוח האזור, תוכנית אשר מהרגע הראשון התעלמה המציאות הקיימת באזור ומרצון התושבים. בין היתר הציעה העירייה לבנות בצורה העוברת על חוקי התכנון הסביבתיים הקיימים בברלין, לבנות מגורים על אתר של מחנות כפייה שקיים במקום, ולצמצם את היקפו של הפארק הפופולרי בכשלושים אחוז.

המחאה בטמפלהופר (צילום: Frank EBers, פליקר CC BY-SA 2.0)

המחאה בטמפלהופר (צילום: Frank EBers, פליקר
CC BY-SA 2.0)

לאחר פרסום התוכנית התארגנה קבוצה של אזרחים הקראה להתנגד לתוכנית של העירייה, ולמעשה לכל תוכנית פיתוח במקום. תחת השם "100% טמפלהופר פלד" הציפו התושבים את הבעיות בתוכנית וקראו להשאיר את השטח כולו כפארק לטובת התושבים. בתוך תקופה לא ארוכה אספו את החתימות הנדרשות וכפו על העירייה לבצע את משאל העם. במשאל נבחרה ברוב מכריע הצעתה של הקבוצה, להשאיר את הפארק בדיוק כמו שהוא, והעירייה נחלה מפלה שלדעת פרשנים פוליטיים מסמלת את סוף דרכו של ראש העיר המכהן.

"100% טמפלהופר" הצליחה בזכות התארגנות תושבים מרשימה, סולידריות וקמפיין ציבורי, אבל ללא חוק משאל העם – לכל זה לא הייתה משמעות בפועל. החוק הקטן הזה בעצם מאפשר לתושבים להכריח את הממשל להקשיב להם. החשש מהתקדים שהמקרה הזה יצר יבטיח שבתוכניות עתידיות הממשל יהיה קשוב הרבה יותר לרחשי הציבור, ואם לא – הם כבר יחכו לו עם החתימות הדרושות.

מה אתם אומרים, לא הגיע הזמן לחוק כזה אצלנו?

מארגני המחאה בטמפלהופר עם היוודע תוצאות ההצבעה במשאל העם. (צילום ויקטור רוזנפלד, פליקר CC BY-SA 2.0)

מארגני המחאה בטמפלהופר עם היוודע תוצאות ההצבעה במשאל העם. (צילום ויקטור רוזנפלד, פליקר CC BY-SA 2.0)

וההערה: בין הסיבות להתנגדות לתוכנית הממשלתית המוצעת, יחד עם טענות לשחיתות, בזבוז כספי ציבור ועוד, כיכבה הטענה שהאשימה את הממשל במחיקת העבר השלילי של המקום – העבר הנאצי, עבודות הכפייה ושאר הפגעים, והתייחסות רק לצד החיובי שלו מתוך רצון למכור שם נדל"ן. המארגנים אמרו שהם לא יסכימו לבנות מגורים במקום בו היה מחנה עבודות כפייה, ושחובה לשמר מקום כזה. אני מעריך את הכנות הציבורית הזאת מאוד.

איל פדר הוא סטודנט לתכנון עירוני בתכנית למצטיינים ע"ש עדי לאוטמן באוניברסיטת ת"א והמנהל האמנותי של ספריית גן לוינסקי.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

נלחם כל חייו נגד גזענות על כל סוגיה, ועכשיו מדביקים לו תווית של אנטישמי. ג'רמי קורבין, מנהיג הלייבור (צילום: Party of European Socialists)

עזבו אנטשימיות. קורבין על הכוונת כי הוא רוצה להציל את העולם

פריבילגים, איסלמופובים ואפילו אנטשימים מקדמים במרץ את הטענה שקורבין אנטישמי. אך מה שמפחיד אותם באמת זה שלראשונה זה שנים, מוצגת אלטרנטיבה למשטר ההרס הניאו-ליברלי. לכן צריך לקוות שקורבין ינצח ביום חמישי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf