"יש סיכוי שמשהו ישתנה ביחסה של המדינה לאתרי מורשת לא יהודיים"
בעקבות עתירה לבג"ץ של עמותת התרבות הערבית ועמותת עמק שווה בטענה לאפליה בהקצאת משאבים, הודיע משרד ירושלים ומורשת כי הוא מקפיא את הקול הקורא השנתי לאתרי מורשת. בעמותות מגלים אופטימיות, אך סבורים שהמאבק על המורשת הפלסטינית יהיה ארוך
עמותת התרבות הערבית ועמותת עמק שווה עתרו לבג"ץ בדרישה מהמדינה לשמר אתרי מורשת לא יהודיים, ולקבוע קריטריונים לתקצוב אתרי מורשת כך שיתאימו גם לאתרים לא יהודיים. בעקבות העתירה, הודיע משרד ירושלים ומורשת על הקפאת הקול הקורא השנתי לאתרי מורשת, שבהם אין תקציב לשימור מבנים ואתרים ערביים. היום (רביעי) קיימו שתי העמותות מסיבת עיתונאים בנושא.
כיכר השעון ביפו, ב-18 בפברואר 2021 (צילום: יוסי אלוני / פלאש90)
עמותת עמק שווה פנתה למשרד בטענה כי מחלקת השימור בירושלים אחראית על שימור האתרים הציוניים בלבד, ודרשה תקציב לשימור מבנים ואתרים לא יהודיים. היועצת המשפטית של המשרד ענתה לפנייה זאת: "המשרד הוקם במטרה לשמור על האתרים הלאומיים הציוניים בארץ".
בפנייה לבג"ץ טענו העמותות, ביחד עם היסטוריונים ואקדמאים, כי תנאי הסף לזכייה במכרזים של המשרד הם גזעניים, ומונעים מאתרים לא יהודיים לזכות בהם.
בעקבות העתירה של שתי העמותות, כאמור, הודיע משרד ירושלים ומורשת, שבראשו עומד השר רפי פרץ, כי הוא מקפיא את המכרזים. המשרד היה אמור להגיש את תשובתו לבג"ץ בסוף אפריל, אך ביקש ארכה עד סוף יוני.
שתי העמותות פירסמו בסוף 2020 דו"ח תחת הכותרת "שימור סלקטיבי: חקיקה, מדיניות ותקצוב של אתרי מורשת המזוהים עם מיעוטים בישראל", שלפיו יש אפליה ברורה לעין בעניין התקציבים המיועדים לשימור מבנים בערים ובכפרים ערביים.
ד"ר ראמז עיד, האחראי על הפרויקט בעמותת התרבות הערבית, אמר: "המאבק המשפטי בבג"ץ הוא שלב אחד במאבק שלנו. זה מאבק ארוך. המטרה שלנו היא גם ללחוץ על המדינה לשמר את המורשת הערבית, גם ללחוץ על המועצות המקומיות שיפעלו בעניין השימור, וגם לתעד את האתרים ולכתוב את ההיסטוריה שלהם ולפרסם מחקרים בנושא".
לדברי עיד, "המדיניות של הממשלה היא גזענית ומפלה. הם נותנים תקציבים אך ורק לאתרים יהודיים. עצם העובדה שהם הקפיאו את המכרזים מלמד שיש סיכוי טוב שמשהו ישתנה במדיניות הזאת".
יוני מזרחי, מנהל עמותת עמק שווה, אמר: "אנחנו עובדים עם עמותת התרבות הערבית כבר שנה וחצי על שימור אתרי מורשת. בדקנו את המדיניות הממשלתית, איך היא מתבצעת בחוקים ובתקציבים. מאז הקמתו ב-2016, משרד ירושלים ומורשת הוציא מכרזים רק לפיתוח אתרי מורשת יהודיים. ב-2019 היה תקציב אגף מורשת במשרד 79 מיליון שקל, וכולו הוקדש לפיתוח אתרים יהודיים".
לדברי מזרחי, "מסתבר שמתוך 150 אתרים שנכללו ברשימה הראשונית של תוכנית ציוני דרך – תוכנית הדגל של המשרד – אף אתר אינו משקף מורשת שאינה יהודית, ורק 21 מייצגים מורשת מעורבת. באתר הרשמי של המועצה לשימור אתרים מוצגים 166 אתרים, מהם רק 8 מייצגים מורשת לא יהודית. זאת אף שרוב האתרים הארכיאולוגיים וההיסטוריים במדינה אינם יהודיים, אלא מספרים את סיפורם של עמים ותרבויות שונים שחיו בארץ במהלך ההיסטוריה".
עוד אומר מזרחי כי "אי אפשר להתעלם מזה שישראל לא משמרת את מורשת הסיפור הפלסטיני. יותר קל לה לשמר כנסייה צלבנית מאשר אתר פלסטיני. ולשמר זה לא רק לא להרוס ולדאוג שזה יעמוד יציב, זה גם להעתיק את הסיפור ולתת לאנשים בעלי המקום להשתמש באתר. חוסר הנגישות הוא סוג של הרס".
עיד דיבר גם על הערים המעורבות ועל אפליה בשימור המבנים הפלסטיניים ההיסטוריים. לדבריו, "לדוגמה בעיר רמלה, אף שיש בניינים ובתים היסטוריים העירייה לא השקיעה בשימור של המבנים האלה".
שיתוף הפעולה בנושא אתרי המורשת הוא שיתוף הפעולה הראשון של שתי העמותות, וזו הפעם הראשונה שבה מתייחסים למבנים היסטוריים שאינם נמצאים רק במחוז ירושלים, אלא גם בכל הארץ ובמיוחד בערי החוף, כמו עכו וחיפה.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
