newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

יום האדמה: הגזל לא פסק, הוא רק הפך למתוחכם יותר

אירועי יום האדמה לפני 45 שנה היו האות למאבקם של האזרחים הפלסטינים נגד מדיניות גזל הקרקעות, שנמשכת עד היום. עו"ד סלים ואקים, מומחה לתחום האדמות, מדבר בראיון על חוקי הגזל, על ההונאה, ועל ההצלחות המועטות בדרך

מאת:

האזרחים הפלסטינים בישראל מציינים היום (שלישי) את יום השנה ה-45 לאירועי "יום האדמה". מה שהחל בשביתה כוללת והפגנות המוניות של האזרחים הערבים ב-30 במרץ 1976 במחאה על החלטת ממשלת רבין הראשונה להפקיע את אדמותיהם בגליל – הפגנות שבהן נורו למוות שישה אזרחים בידי הצבא והמשטרה – הפך במהלך השנים ליום מחאה כולל של האזרחים הפלסטינים נגד מדיניות הקרקעות המפלה והמשך הנישול השיטתי.

"ההפקעות קיבלו צורה אחרת". הפגנת יום האדמה בכפר מאדמה, 30 במרץ 2017 (נאסר שתייה, פלאש 90)

"ההפקעות קיבלו צורה אחרת". הפגנת יום האדמה בכפר מאדמה, 30 במרץ 2017 (נאסר שתייה, פלאש 90)

סלים ואקים,67, הוא אחד מעורכי הדין המובילים בתחום האדמות מזה 43 שנה. הוא מתמחה בהגנה על מה שנשאר מאדמות הפלסטינים בישראל. המשרד שפתח בצפון ביחד עם רעייתו סלמא, עורכת דין גם היא, מתמחה גם במעצרים ביטחוניים. לפי ואקים, שני הנושאים האלה מצטלבים ביחד וקשה להפריד ביניהם.

אביו של ואקים הוא במקור מכפר אלבסה, אשר תושביו נעקרו ממנו בשנת 1948. לאחר הנכבה הוא הגיע לכפר הגלילי מעיליא, התחתן בכפר והקים משפחה של אקדמאים, אינטלקטואלים ופעילים פוליטיים, שהיו ממקימי תנועת "בני הכפר". למרות השייכות העמוקה של ואקים לכפר מעיליא, הוא אף פעם לא שכח את השורשים שלו, שהביאו אותו, לדבריו, להתמחות בתחום האדמות.

האם עדין יש הפקעת אדמות?

"ההפקעות אחרי יום האדמה בשנת 1976 הופסקו באופן ישיר וקיבלו צורה אחרת", אומר ואקים. "בעבר, רוב האדמות הופקעו לפי חוקי המנדט הבריטי. אחד החוקים הללו הוא 'חוק פקודת הקרקעות – רכישה לצורכי הציבור'. המנדט השתמש בחוק הזה לפי הצרכים הציבוריים, כלומר לצורך סלילת כביש או בניית בית חולים, למשל. אבל ישראל ניצלה את החוק הזה על מנת להפקיע כמה שיותר אדמות ולהקים יישובים יהודיים, כמו באזור כרמיאל מ-אלבענה ודיר אלאסד. זה הסיבוב השני של ההפקעה שהיה בשנת 1974.

"סיבוב ההפקעות הראשון היה בשנות ה-60. גם האזור של מה שנקרא היום נוף הגליל זה אדמות של עין מאהל, אלרינה, אלמשהד. כל האדמות האלה הופקעו לפי חוק פקודת הקרקעות לצורכי ציבור. עבור ישראל, טובת הציבור היה ליישב את היהודים על האדמות האלה. אבל יש שני חוקים מקדימים לחוק הזה אשר השתמשו בהם בשנות ה-50, שבאמצעותם הופקעו מיליוני דונמים של אדמות.

"החוק הראשון הוא חוק אדמות הנפקדים, שלפיו מונה אפוטרופוס, לכאורה כדי שאם יהיה שלום ואותם נפקדים יחזרו לארצם, האדמות שלהם יהיו מוגנות תחת החסות של האפוטרופוס לנכסי נפקדים. האפוטרופוס קיים עד היום. הם הקימו את מה שנקרא רשות הפיתוח. אותן אדמות מועברות לרשות הפיתוח והן הופכות לנכסי מדינה. לפי החוק הזה הפקיעו את רוב האדמות. כביכול הם מינו את האפוטרופוס כדי לשמור על האדמות של הפליטים, והוא מכר אותן למדינה. החוק הזה לבדו לא הספיק להם, אז הם חוקקו עוד חוק, 'חוק רכישת מקרקעין אישור פעולות ופיצוים', או חוק החר"ם".

"כל הצלחה היא כמו חג". עו"ד סלים ואקים ובתו (צילום: סמאא ואקים)

"מדובר באחד החוקים הדרקוניים וההרסניים ביותר שהופעלו נגד האזרחים הערבים. החוק הסמיך את שר האוצר להעביר לרשות הפיתוח קרקעות שב-1 באפריל 1952 לא היו ברשות בעליהן, שימשו לצורכי ביטחון, התיישבות או פיתוח חיוניים בזמן כלשהו בין 14 במאי 1948 ל-1 באפריל 1952, ועדיין דרושות לצורך זה בעת ההפקעה. החוק לא דרש שתינתן לבעלים הודעה על הצו, ולחלק מהבעלים נודע על ההפקעה רק שנים רבות אחריה".

לדברי ואקים, "הוצאנו מארכיון המדינה חומרים והיינו בהלם איך הם שמו את היד על האדמות. לפני קום המדינה יותר מ-92% מהאדמות היו בבעלות הפלסטינים, היום פחות מ-4% בבעלות שלנו. פעם נהגו לתת פיצוי כספי קטן לאנשים שהצליחו להוכיח שהם מתפרנסים מחקלאות, או לקבל אדמה תמורת אותה אדמה שהופקעה, אבל הם ביטלו את ההסדר הזה".

גם אחרי שנות ה-50 היו עוד חוקי הפקעה, כמו חוק אדמות הבור, קרי "אדמות לא מעובדות". "בשנות ה-50 וה-60 חיינו תחת ממשל צבאי. האנשים לא ידעו שיש בכלל הסדר. בדרך הזאת הצליחו להפקיע עוד עשרות אלפי דונמים.

"חוקי ההסדר משנות ה-50 המשיכו עד היום. למעשה. ברגע שישראל הוקמה, היא ביטלה כמעט את כל החוקים המנדטוריים והשאירה אך ורק את החוקים של הפקעת האדמות".

מה קרה אחרי יום האדמה?

"אחרי יום האדמה כמעט הופסקו ההפקעות הישירות. לא בגלל שהם טובים ונחמדים, אלא מכיוון שלא נשאר כמעט מה להפקיע. מה שנשאר הן אדמות שנמצאו בשימוש מיידי של האנשים. היום לאנשים יש מודעות גדולה יותר והם התחילו לפנות לבתי המשפט.

"אחרי יום האדמה ההפקעה לבשה צורה חדשה, למשל להכריז על אזור מסוים כגן לאומי ושמורת טבע, כמו שקורה היום עם ג'סר אלזרקא וכפר הדייגים. לפני כמה שנים הם גם הכריזו על אדמות הכפר מעיליא מדרום לכביש הראשי כגן לאומי, וגם בכפר יאנוח שמו ידם על שטח ענק בטענה שזה גן לאומי.

"זה אומר שהאדמה נשארת בבעלות הבעלים, אבל הם לא יכולים להשתמש בה לצורך חקלאות או בנייה. הדבר היחיד שאת יכולה לעשות זה לגדל בה ציפורים. המטרה היא להפוך את האדמות האלה מאדמות חקלאיות לאדמות שלא ניתן להשתמש בהן.

"אני פניתי בשם כמה משפחות מכפר גוש חלב ומעיליא והצלחנו להוכיח שהאדמות האלה בשימוש. כך הצלחנו להציל את החלקות האלה. אבל מעט אנשים היו מודעים לעובדה הזאת, ורובם איבדו את האדמות.

"דרך אחרת להשתלט על אדמות היא חוק התכנון והבנייה והניסיון לשנות את הייעוד של האדמות, כמו כביש 6 שנסלל על אדמות של פלסטינים. בהתחלה הם הקימו קרן כדי שמי שייקחו ממנו אדמה תינתן לו אדמה חלופית. הם נתנו קצת אדמות, ואז הפסיקו בטענה שאין בבעלותם עוד אדמה לתת והתחילו לשלם פיצוי כספי לא גדול לאנשים שהפקיעו את אדמותיהם.

"דרך נוספת להפקיע מפלסטינים אדמות היא מה שנקרא שטח אש לצורכי ביטחון. היה לי מקרה של מישהו מכפר מע'אר שרצה לרשום את האדמה שלו בטאבו. סירבו לרשום אותה בטענה שזה שטח אש, מה שמחייב אותך להיכנס לאדמה שלך באישור מיוחד. השיטה הזאת קיימת משנות ה-50. חלק מההוראות בוטלו, כמו אזור 9 בין סכנין לעראבה שהוכרז כשטח אש וביטלו את הפקודה לפני 20 שנה, אבל רוב הפקודות עדיין לא בוטלו. היום ההפקעות יותר מתוחכמות".

כמה הצלחות היו לך במהלך 43 שנים?

"לא היו הרבה הצלחות. החוקים הללו נחקקו בצורה שקשה לחלוק עליהם. אבל הצלחתי להגיע לפשרות. אלה חוקים גזעניים, זה כמו להילחם בקירות".

תהלוכת יום האדמה, 30 בצרץ 2021 (צילום: דוברות הרשימה המשותפת)

תהלוכת יום האדמה, 30 בצרץ 2021 (צילום: דוברות הרשימה המשותפת)

מה עם תוכניות המתאר של הכפרים? האם זו גם שיטת הפקעה?

"בהחלט, כי אין אדמות בנייה והכפרים חנוקים. זו שיטה לשים את היד על האדמות, כי אנשים היו מחליפים חצי דונם לבנייה תמורת עשרה דונם חקלאות. ברוב הכפרים אין אדמות ומגרשים לבנייה. לאנשים אין ברירה, הם היו מוכנים לתת כמויות של אדמות כי הם חנוקים. אם כי היום בחלק מהמועצות המקומיות יש יותר מודעות והם מנסים לבנות תוכניות".

מתי התחלת להרגיש שהמודעות של הפלסטינים גדלה בעניין הפקעת האדמות?

"אחרי יום האדמה והקמת הוועדה להגנת האדמות. לפני זה העניין העסיק רק שכבה פוליטית מסוימת, פעילים במפלגה הקומוניסטית ופוליטיקאים שהיתה להם מודעות בנושא וניסו להגן על האדמות.

"ההבדל בין ההפקעות הקודמות להפקעות בשנת 1976 היה שב-1976 הם היכו בבשר החי. אלה היו אדמות של אנשים שחיים כאן ונשארו בארץ, ולא אדמות של נעדרים או נפקדים. יום האדמה היה מאורע מכונן. כל שנה המודעות גדלה, וציון יום האדמה רק חיזק את הקשר עם האדמה וגרם לאנשים להבין את האסטרטגיה הציונית בלהפקיע ולנשל אותנו מאדמותינו.

"אני במקור מכפר אלבסה, שנהרס, נעקר מתושביו ואדמותיו הופקעו. איבדנו את האדמות שלנו. עבורי זה חזון ושליחות. כל מטר אדמה שאני מצליח להציל אני מרגיש מסופק, תחושת אושר עילאי, זה כמו חג".

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ארונו של מייקל לוין, שנהרג במלחמת לבנון השנייה, מובא לקבורה בהר הרצל בירושלים, ב-3 באוגוסט 2006 (צילום: יוסי זמיר / פלאש90)

ארונו של מייקל לוין, שנהרג במלחמת לבנון השנייה, מובא לקבורה בהר הרצל בירושלים, ב-3 באוגוסט 2006 (צילום: יוסי זמיר / פלאש90)

יום של תחושת כישלון שלא הצלחנו לעצור מלחמות מיותרות

בילדותי יום הזיכרון היה בעיני יום של עצב טהור. התחושה הזאת התחלפה בזעם על כל כך הרבה מוות מיותר במלחמות על כלום ושום דבר. המסגרת הפוליטית הבאה שתקום בשמאל חייבת להיות כזאת שתתייצב מיד נגד עוד מלחמה מיותרת, בלי תהיות ובלי ספקות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf