חשיפה: המלחמה המלוכלכת של ישראל נגד בית הדין בהאג

הזהיר שהניסיונות "לאיים או להשפיע" על בית הדין חייבים להיפסק. כרים חאן, התובע הכללי של בית הדין הפלילי בהאג, בביקור בקייב בפברואר 2023 (צילום: ICC-CPI)

כשכרים חאן, התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), הודיע שהוא מבקש להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט ושלושה מראשי חמאס, הוא הוסיף אזהרה מעורפלת: "אני עומד על כך שעל כל הניסיונות לבלום או להפחיד את, או להשפיע באופן לא הוגן על, פקידי בית המשפט הזה, להיפסק מיד".

>> "גרדיאן": יוסי כהן השתמש ב"שיטות נבזיות" ללחוץ על התובעת בהאג

חאן לא פירט למה הוא מתכוון ב"ניסיונות לבלום, להפחיד או להשפיע באופן לא הוגן", אבל תחקיר משותף של "גרדיאן" הבריטי, "שיחה מקומית" ומגזין 972+ חושף שישראל עקבה במשך שנים אחר בכירים בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), אספה מידע עליהם ועל הקשרים שלהם עם פלסטינים שהעבירו להם דיווחים על הפרת זכויות אדם בשטחים, ואף ניסתה ללחוץ עליהם כדי שיעצרו את החקירות נגד ישראל באופן שנתפס על ידי גורמים ב-ICC כמאיים.

מהתחקיר, המבוסס על שיחות עם יותר מ-20 מקורות במערכת הביטחון והמשפט בישראל, בכירים לשעבר ב-ICC ודיפלומטים ומשפטנים בינלאומיים, עולה לשיטתם כי במבצע עסקו סוכנויות שונות במודיעין הישראלי – אמ"ן, מוסד ושב"כ. הוא כוון תחילה כלפי פאטו בנסודה, שהיתה התובעת הראשית בבית הדין עד 2021, וכלפי הצוות שעבד איתה, והמשיך גם כלפי מי שירש אותה בתפקיד, התובע הנוכחי כרים חאן, והצוות שלו.

לפי התחקיר, מידע שהושג במעקב אחרי אנשי ה-ICC ואחרי פלסטינים שהעבירו להם מידע, הועבר לצוות מיוחד של משפטנים ודיפלומטים ישראליים, שבתורם קיימו בין השנים 2017 ל-2019 מגעים חשאיים עם בנסודה וצוותה, במטרה לשכנע אותה לעצור את החקירה נגד ישראל. המגעים האלה התנהלו בחשאי, משום שישראל באופן רשמי אינה מכירה בסמכותו של ה-ICC.

טיפס לראש סדר העדיפויות

הבוקר התפרסם בעיתון הבריטי "גרדיאן" תחקיר ולפיו יוסי כהן, בהיותו ראש המוסד, איים לכאורה על פאטו בנסודה, אז התובעת הראשית ב-ICC, בסדרה של מפגשים חשאיים, שבמהלכם ניסה ללחוץ עליה להפסיק את החקירה.

בחודשים האחרונים המעקב אחרי חאן נמשך ו"טיפס לראש סדר העדיפויות", לפי אחד המקורות, וכל ההתקשרויות שלו עם פקידים פלסטינים נמצאות תחת מעקב הדוק.

בבית הדין היו מודעים שעוקבים אחריהם. בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, 2017 (צילום:ICC-CPI)

לפי המקורות, במסגרת המעקב הזה נקלטה בקשה של חאן מבני שיח פלסטינים לעזור לו להיכנס לרצועת עזה "ללא ידיעתה של ישראל", כדי לערוך חקירות באופן אישי.

המקורות סיפרו כי לאחרונה הופץ בצינורות צבאיים וממשלתיים שחאן מתכוון לבקש צווי מעצר נגד בכירים, למרות "הלחצים האמריקאים האדירים" המופעלים עליו. הדיווח הזה הוא שעורר את החששות בישראל מפני הוצאת צווי המעצר, חשש שהתממש בשבוע שעבר.

לאחר שחאן הודיע כי יבקש מבית המשפט בהאג להוציא את צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט, אמר נתניהו בראיון לרשת ABC כי הוא אינו חשש לנסוע לחו"ל בעקבות הבקשה לצווי מעצר, וכי "התובע (חאן) צריך לחשוש מהמעמד שלו, כי הוא הופך את המוסד שלו למצורע".

חאן עצמו סיפר בראיון ל-CNN כי "מנהיגים נבחרים" בעולם היו מאוד בוטים איתו בשעה שהכין את צווי המעצר. "מנהיג בכיר אמר לי שבית הדין הזה (ICC) נבנה לאפריקה ולבריונים כמו פוטין", סיפר חאן.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

מדוברות ה-ICC אישרו בתגובה לשאילתה של ה"גרדיאן" כי בית הדין היה "מודע לפעולות של איסוף ביון מצד כמה סוכנויות לאומיות עוינות כלפי בית הדין… אולם אף לא אחת מההתקפות האלה" הצליחו לחדור ללב מאגר העדויות של בית הדין. בתגובה נאמר כי משרדו של חאן היה מטרה ל"סוגים שונים של איומים והתקשרויות, שאפשר לראות בהם כניסיונות להפעיל לחץ לא הוגן על פעולותיו".

מומחי משפט ופקידים לשעבר ב-ICC אמרו ל"גרדיאן" כי הניסיונות להשפיע על חאן ועל בנסודה עשויים להיחשב עבירה על פי סעיף 70 לאמנת רומא, שעל יסודה הוקם בית הדין. סעיף זה, הדן בהפרעה לבית הדין במילוי תפקידו, חל גם על אזרחים של מדינות שאינן חתומות על האמנה, כמו ישראל.

לפי התחקיר, כבר ב-2015, מיד לאחר שבנסודה החליטה לפתוח בבדיקה מקדימה של התלונה שהגישה הרשות הפלסטינית לבית הדין, כל מערכת השלטון, כולל צוותים ייעודיים באמ"ן, בשב"כ, במוסד, במשרד המשפטים, במשרד החוץ ובמשרד לעניינים אסטרטגיים, נרתמו כדי לסכל אותה.

הורה להקים צוות למאבק מול ה-ICC. בנימין נתניהו בפגישה עם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, ב-2017 בירושלים (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

מראש הפירמידה

המלחמה הזו נוהלה מראש הפירמידה. מקור מודיעיני מסר שלמשרדו של נתניהו היה "קשר אישי וישיר" עם הצוות במודיעין שעסק ב-ICC. מקור שני הוסיף שמשרד ראש הממשלה היה שולח לצוות שלו "הנחיות לצי"ח" ("ציון ידיעות חיוניות", קביעת נושאי התעניינות ומשימות איסוף לפי סדר קדימויות) ו"הוראות" בנוגע למעקב אחר פעילות בזירה הבינלאומית. מקור שלישי טען שנתניהו היה "אובססיבי" לגבי החומרים שה-ICC קיבל מהצד הפלסטיני.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי גורמי המודיעין בצה"ל מבצעים מעקב ומבצעי מודיעין אחרים רק נגד גורמים עוינים ובניגוד לנטען, לא נגד בית הדין הפלילי בהאג או גורמים בינלאומיים אחרים". מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה כי "השאלות שהופנו אליה מלאות בטענות כוזבות ולא מבוססות שמטרתן לפגוע במדינת ישראל".

לפי התחקיר, ישראל ניטרה מידע בקביעות בנוגע לקשר שניהלה בנסודה עם פעילי זכויות פלסטינים וגורמים ברשות הפלסטינית, שדיווחו לה על הפרות זכויות אדם שביצעה לכאורה ישראל בגדה ובעזה. המעקב המשיך, כאמור, אחרי שיחות והודעות של התובע הנוכחי, חאן.

לדברי המקורות, המל"ל והשב"כ ריכזו את העיסוק המודיעיני בבית הדין, אך הצבא התעקש להצטרף למאמץ בעצמו, בין היתר כדי להגן על בכיריו. "המוטיבציה של הצבא להתעסק בזה היא שקצינים בכירים מפחדים לקבל תפקידים בשטחים, כי הם מפחדים שיתבעו אותם בהאג", סיפר אחד המקורות.

מקורות שמכירים את מעורבות הצבא בנושא הרגישו שמדובר במהלך יוצא דופן, שבו אנשי צבא עוסקים בעניינים שאין להם קשר לאיומים ביטחוניים ישירים. "ניצלו את המשאב של צה"ל בשביל לעקוב אחר בנסודה. זה לא משהו לגיטימי לעשות כמודיעין של צבא", אמר מקור אחר. "התפקיד הזה (היה) באמת חריג, במובן הזה שהוא היה בתוך הצבא, אבל עסק בדברים שהם לחלוטין לא צבאיים", אמר מקור נוסף.

מקורות המכירים את פעילות המשרד לעניינים אסטרטגיים, שבאותה תקופה שם לו למטרה להילחם נגד ה"דה לגיטימציה" של ישראל בעולם, סיפרו שהמשרד היה מעורב במעקב אחר ארגוני זכויות אדם פלסטיניים, שפועלים בזירה הבינלאומית.

המשרד לעניינים אסטרגיים נרתם למאבק נגד הארגונים הפלסטינים שהגישו תלונות ל-ICC. גלעד ארדן, לשעבר השר לעניינים אסטרטגיים (צילום: פלאש 90)

לפי המקורות, ארבעת הארגונים שהושמו תחת מעקב הדוק במיוחד, גם על ידי שב"כ וגם על ידי אמ"ן, היו אל-חק, אל-מיזאן, א-דמיר, והמרכז הפלסטיני לזכויות אדם – הארגונים הפלסטיניים העיקריים שהעבירו מידע ל-ICC באותה תקופה.

המקורות אמרו שאחת ממטרות איסוף המידע היתה לאפשר לישראל "לפתוח בחקירות בדיעבד" של מקרי אלימות נגד פלסטינים, המגיעים לשולחן התובע בהאג, ובכך לוודא שישראל עומדת בעקרון המשלימות: עקרון בדין הבינלאומי, הקובע שלא תהיה לבית הדין בהאג סמכות משפטית להתערב בענייני מדינה החוקרת את עצמה באופן עצמאי ויסודי.

"אם מועברים לבית הדין חומרים, היה צריך להבין מה בדיוק החומרים שהועברו, כדי לוודא שצה"ל חקר אותם באופן עצמאי בצורה מספקת, כדי שיהיה אפשר לטעון למשלימות, ולתקן בדיעבד, אם צריך", אמר אחד המקורות. כדי לעשות זאת, פלסטינים שביקשו למסור עדויות לבית הדין נוטרו, ונוטרו גם מסמכים שארגוני זכויות אדם פלסטיניים שלחו לבית הדין, שכללו עדויות של קורבנות.

"אחד הדברים שסומנו כרלוונטיים ומעניינים זה לראות מי (בארגוני זכויות האדם) מתעסק באיסוף עדויות, ולראות מי האנשים הספציפיים, הקורבנות הפלסטינים, שמשכנעים אותם לפנות ל-ICC", אמר מקור מודיעיני.

פגיעה בפרטיות הקורבנות

משפטנים בארבעת הארגונים הפלסטיניים הביעו חשש מיוחד מהפגיעה בפרטיות הקורבנות. בדו"חות שאחד הארגונים העביר ל-ICC, למשל, צוינו שמות הקורבנות בראשי תיבות בלבד, מחשש – שהתחקיר מראה שהיה מוצדק – שישראל תחפש את המסמכים האלה.

"אנשים מפחדים להגיש תלונה [ל-ICC] או להזכיר את השם שלהם, כי הם מפחדים מרדיפה, לאבד היתרי כניסה מהצבא", הסביר חמדי שקורה, משפטן ותיק במרכז הפלסטיני לזכויות אדם. "אדם מעזה, שיש לו חולה סרטן במשפחה, מפחד שייקחו לו את ההיתר וימנעו את הטיפול שלו. דברים כאלו קורים".

במקביל לעבודה המודיעינית האינטנסיבית, כך עולה מהתחקיר, ראש הממשלה נתניהו הורה להקים צוות של משפטנים מומחים ממשרד המשפטים, משרד החוץ והפרקליטות הצבאית. המשפטנים האלה, בהובלת טל בקר, לשעבר מנהל מחלקת משפט בינלאומי במשרד החוץ, נסעו להאג כדי להיפגש עם אנשי בית הדין ולהשמיע בפניהם את העמדות הישראליות. הקשר הזה נשאר חשאי, משום שישראל הרשמית מסרבת להכיר בסמכות בית הדין לחקור אותה, כפי שעלה גם מהתגובות הישראליות הקשות להחלטה לבקש צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט.

"התנאי (של אנשי משרד המשפטים הישראלי) היה שזה לא יהיה פומבי", סיפר מקור בינלאומי המכיר את המגעים האלו. "בפגישות, הישראלים כל הזמן הדגישו שהם לא חלק מה-ICC ולא מכירים בסמכות שלו".

קצינים ישראלים חוששים לקבל תפקידים בגדה המערבית מחשש שיישפטו בהאג. חיילים במסאפר יטא, 2017 (צילום: אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

בשונה מבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), העוסק בחוקיות הפעולות של מדינות, בית הדין הפלילי הבינלאומי עוסק באנשים שיש חשד שביצעו פשעי מלחמה. שני בתי הדין יושבים בהאג, אולם הם אינם קשורים פורמלית זה לזה. כידוע, ה-ICJ דן בחודשים האחרונים בתלונה שהגישה דרום אפריקה לפיה ישראל מבצעת ג'נוסייד בעזה. במסגרת הליך הזה, הוציא ה-ICJ ביום שישי האחרון, ימים ספורים לאחר שחאן ביקש להוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט, צו המורה לישראל להפסיק את הפעולות הצבאיות שלה ברפיח, שעלולות להביא השמדה מלאה או חלקית של העם הפלסטיני.

אחד המקרים הכי בולטים שה-ICC עוסק בו בימים אלה הוא צו מעצר שהוציא נגד נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ב-2023 בחשד לאחריותו להעברה כפויה של ילדים מאוקראינה לרוסיה, אחד מ-54 מנהיגים ואישים שבית הדין הוציא נגדם צווי מעצר עד היום. לפי דיווחים, נתניהו התלונן בשבועות האחרונים באוזני מדינות ידידותיות לישראל, שעלול להיות לו גורל דומה לזה של פוטין.

הפלסטינים "חצו קו אדום"

בית הדין הפלילי הוקם מתוקף אמנת רומא, וחברות בו היום 124 מדינות שחתמו על האמנה. ישראל, כמו ארה"ב, אינה חתומה על האמנה. לאחר שפלסטין התקבלה לחברות בעצרת האו"ם, היא חתמה על האמנה, והוכרה ב-2015 כמדינה חברה בבית הדין.

“זה נתפס כקו אדום שנחצה", הסביר מקור מודיעיני ישראלי את ההחלטה לפעול נגד ה-ICC לאחר שהרשות הצטרפה אליו. "זה אולי הדבר הכי אגרסיבי שהרשות אי פעם עשתה לישראל בזירה הבינלאומית. לקבל הכרה כמדינה באו"ם זה נחמד, אבל ה-ICC זה כלי עם שיניים".

נתניהו הביע חשש שגורלו יהיה כגורלו של פוטין. בנימין נתניהו וולדימיר פוטין בירושלים, במרץ 2011 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

מיד לאחר שהתקבלה לבית הדין, פנתה אליו הרשות הפלסטינית בבקשה שיחקור פשעים שבוצעו לכאורה בשטחים שישראל כבשה ב-1967. בנסודה, התובעת דאז, ערכה חקירה מקדימה של הטענות, ובדצמבר 2019, אחרי שמצאה שיש "בסיס הגיוני" לחשוב שישראל, וגם חמאס, ביצעו פשעים, פנתה לשופטי בית הדין בבקשה שיכריעו אם יש לו סמכות לדון בחשדות האלה. בפברואר 2021 פסק בית הדין שעומדת לו סמכות כזו, ומיד אחר כך הודיעה בנסודה שהיא פותחת בחקירה רשמית. ביוני 2021 החליף חאן, עורך דין בריטי בעל ניסיון עשיר בבית הדין, את בנסודה.

"כולם, כל המערכת הצבאית והמדינית, חיפשו דרכים לפגוע בקייס של הרשות", אמר מקור ישראלי. "כולם נרתמו לזה – משרד המשפטים, מחלקת דין בינלאומי, הצבא, שב"כ, המל"ל, ראו ב-ICC משהו מאוד חשוב, בתור מלחמה שצריך לנהל, ולהגן על ישראל מפניה".

אחד המקורות סיפר שבאחת המחלקות שעסקו בנושא היה לוח מחיק גדול, עם שמות של כ-60 אנשים שהיו תחת מעקב, מחציתם פלסטינים ומחציתם בינלאומיים, ובתוכם אנשי או"ם ואנשי בית הדין בהאג.

"השיחות [של בנסודה] היו בדרך כלל על התקדמות התביעה", סיפר מקור המכיר את המידע שנאסף על בנסודה, "הגשת מסמכים, עדויות או שיחה על אירוע שקרה. 'ראית איך ישראל טבחה בהפגנה האחרונה בפלסטינים?'. דברים כאלה. ובגלל שזה בנסודה, זה היה מעניין, ומגיע אלינו".

מקור אחר אמר ש"בנסודה היתה מאוד מאוד חד-צדדית. היא היתה ממש חברה אישית של החבר'ה הפלסטינים. תובעים כלליים לא מתנהגים ככה בדרך כלל. הם נשארים מאוד מרוחקים".

בצבא הרגישו שבנסודה היא "פרו-פלסטינית". פאטו בנסודה עם שר החוץ הפלסטיני ריאד אל-מליכי (צילום: ICC-CPI)

בתקופת בנסודה, סיפר אחד המקורות, המעקב התבצע גם אחר דרגים נמוכים ומקצועיים ב-ICC. "מי שרושם את הדו"ח על צוק איתן… עוקבים אחריו. בודקים איזה חומרים הוא אוסף", אמר המקור.

"ידעו שיהשראלים טובים במודיעין"

בצוות בית הדין הפלילי חשדו שהם תחת מעקב, ולכן הפעילו אמצעי ביטחון מיוחדים בתיק הישראלי, וגם בתיק שנגע לחשדות לפשעי מלחמה שביצעו האמריקאים באפגניסטן. "בפגישות הנהלה, כשדיברו על ישראל-פלסטין, לא נכנסו לחדר עם טלפונים וכל הזמן סרקו את החדר למכשירי ציתות", סיפר מקור המכיר את התנהלות בית הדין. "לא לקחו שום דבר כמובן מאליו, כי ידעו שהישראלים מאוד טובים במודיעין".

לפי תחקיר ה"גרדיאן" על התנהלותו של יוסי כהן, הוא נקט במה הוגדר כ"שיטות בזויות" כדי להפעיל לחץ על בנסודה, אם כדי "לגייס" אותה כך שתעשה את מה שישראל מבקשת או כדי לאיים עליה. המוסד, לפי התחקיר, גם ניסה להשיג חומר בעייתי על בעלה. התחקיר מצטט מקורות המכירים את הדיווחים על הפגישות שקיים כהן עם בנסודה, ולפיהם באחת הפגישות הוא אמר לה: "את צריכה לעזור לנו ולתת לנו לדאוג לך. את לא רוצה להיכנס לדברים שיכולים לסבך את הביטחון שלך ושל משפחתך".

לפי מקורות, השב"כ ניהל מאמץ אקטיבי לחתור תחת ה-ICC. המאמץ הזה התמקד, לפחות בחלקו, בהשגת מידע על דיפלומטים ופעילי זכויות אדם פלסטיניים, שקיימו קשר הדוק עם משרד התובע.

אחת המטרות של השב"כ, אמר אחד המקורות, היתה למצוא מידע, "שיהפוך את הארגונים ללא לגיטימיים". שניים מבין ארבעת הארגונים שהושמו תחת מעקב הדוק במיוחד, אל-חק וא-דמיר, היו בין ששת הארגונים שבני גנץ, אז שר הביטחון, הכריז עליהם כ"ארגוני טרור" באוקטובר 2021, הוציא אותם מחוץ לחוק, ולאחר מכן הצבא פשט על משרדיהם והחרים מהם ציוד ומחשבים. גנץ עצמו הופיע בדו"חות שהארגונים שלחו לתובע, ויש משפטנים הסבורים שה-ICC עשוי להוציא נגדו צו מעצר בעתיד.

לכאורה העביר מסרים מאיימים לתובעת בנסודה. יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

לפי מקורות, המידע שהופק מהמעקבים האלה הועבר, בין השאר, למשרד המשפטים ולפרקליטות הצבאית. המטרה של העברת המידע היתה כפולה: לסייע למשפטנים שבאים במגע עם צוות בית הדין בהאג להתמודד עם הטענות, ולוודא שישראל חוקרת את המקרים שהפלסטינים העבירו להאג בעצמה, לפי עקרון ה"מַשְלימוּת".

"לאנשים שעסקו בנושא במשרד המשפטים היה צמא גדול למידע מודיעיני", טען מקור. "הם רצו מידע מודיעיני, והם קיבלו אותו גם מהשב"כ וגם מאמ"ן. הם (המשפטנים) היו האנשים שבונים את הקייס עבור השליחים הסודיים שהולכים ל-ICC, מגישים להם מידע ומדברים איתם".

מקורות המכירים את הנעשה בבית הדין בהאג אישרו שמשפטנים ישראליים, בהובלת בקר, נפגשו עם אנשי בית הדין בין השנים 2017-2019. רועי שיינדרוף, שכיהן כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה ולקח חלק במגעים, אישר את קיומן של פגישות בלתי פורמליות ל"ג'רוזלם פוסט" ב-2022.

בשלב הזה, כאמור, בנסודה עדיין עסקה בחקירה מקדימה, ולפי מקור ישראלי, המטרה היתה "להזין אותה במידע שיערער את הנחות היסוד שלה בנוגע לזכות שלה לשפוט פה ולעסוק בסוגייה הזאת".

לערער את הביטחון של בנסודה

כדי לעשות זאת, אמר מקור מודיעיני אחר, המודיעין נדרש להשיג "את הנוסח הכי עדכני של הפנייה (של הפלסטינים) ל-ICC, ואז ישראל יודעת להתכונן מראש". מקור נוסף אמר ש"כשאל-חק אוספים מידע על כמה פלסטינים נהרגו בשטחים בשנה האחרונה ומעבירים לבנסודה, האינטרס והמדיניות של ישראל היה להעביר מידע נגדי, ולנסות לערער על המידע הזה".

התעכבה עם ההחלטה לפתוח בחקירה רשמית. פאטו בנסודה (צילום: ICC-CPI)

בישראל לא כולם תמכו בניהול הקשר הסודי עם בית הדין, שאושר בסופו של דבר על ידי נתניהו. "יש לך דילמה", אמר משפטן ישראלי בנוגע לפגישות. "אם אתה משתף פעולה [עם ה-ICC], אתה נותן לגיטימציה להליך שאתה לא חושב שהוא לגיטימי מלכתחילה, כי ישראל מסומנת באופן לא צודק על ידי מערכת המשפט הבינלאומית".

היו בישראל כאלו שראו בהחלטתה של בנסודה לפתוח ב-2021 בחקירה כישלון, והוכחה שלא היה צריך לנהל מגע חשאי עם בית הדין. אחרים חשבו שהעובדה שעברו שש שנים מבקשת הרשות לפתוח בחקירה, ושבנסודה פנתה לערכאה שיפוטית נוספת של בית הדין כדי שיפסוק אם יש לו סמכות לדון בתביעות נגד ישראל, זאת תוצאה של הפעילות הישראלית.

שיינדרוף, שכראש אשכול הליכים בינלאומיים במשרד המשפטים ריכז את הפעילות המשפטית מול בית הדין, ראה במגעים הצלחה חלקית. "יש [ב-ICC] גם אנשים שאפשר לשכנע, ואני לפחות חושב שבמידה לא מבוטלת, מדינת ישראל הצליחה לשכנע, לפחות את התובעת הקודמת (בנסודה), שיתעורר ספק מספיק בשאלת הסמכות כדי שהיא תפנה לשופטים של בית הדין," הוא אמר באירוע ציבורי לפני שנתיים.

מקורות בינלאומיים המכירים את התיק בבית הדין אמרו דברים דומים. "הפגישות האלו היו בסך הכל פרודוקטיביות", אמר אחד המקורות, "המציאות בשטח יכולה להיות יותר ניואנסית מהאופן שבו מציגים אותה [ארגוני זכויות אדם פלסטינים]".

אף שבנסודה חשבה שהצבא הבריטי ביצע פשעי מלחמה באפגניסטן, ב-2020 היא החליטה לזנוח חקירה בנושא, משום שהשתכנעה שבריטניה נקטה "פעילות אמיתית" כדי לחקור אותם. בישראל נאחזו בתקדים זה, וקיוו שיחול גם על התיק הפלסטיני.

מנגנון התחקור המטכ"לי אמור לחקור אירועים כאלה. אחת מהמכוניות של "המטבח המרכזי העולמי" שנפגעו ליד דיר אל-בלאח, באפריל 2024 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש 90)

לחקור פשעים לאחור

מסיבה זו, הקשר של אנשי המודיעין עם מערכת המשפט האזרחית והצבאית היה הדוק. לפי מקורות ישראליים, מנגנון התחקור המטכ"לי, הגוף הצבאי שאמון על חקירה עצמאית של אירועים חריגים שקרו בצבא, ביקש וקיבל מידע שהושג דרך מעקב אחר קורבנות פלסטינים וארגוני זכויות אדם שעמדו במגע עם בית הדין.

כאמור, אחת מהמטרות היתה להבין אילו מקרים בית הדין צפוי לחקור, כדי לוודא שישראל חוקרת אותם גם כן. לא ידוע אם אכן נפתחו חקירות בדיעבד הודות למידע מודיעיני. בימים אלה, כך פורסם, המנגנון המטכ"לי בוחן אירועים שקרו במלחמה הנוכחית בעזה, כמו הפצצה שגרמה להרוגים רבים במחנה הפליטים בג'אבליה באוקטובר 2023, המקרה שבו נהרגו 112 פלסטינים סביב שיירת סיוע במרץ 2024, והירי הקטלני בשבעת עובדי "ארגון המטבח העולמי" באפריל השנה. אתמול (יום ב') נמסר שהמנגנון הזה יבדוק את ההפצצה שהרגה כ-45 פלסטינים במחנה של עקורים ברפיח.

לפי מקורות ישראליים, גם מוסדות ואנשי או"ם, וביניהם ועדת בדיקה שהקימה מועצת האו"ם לזכויות אדם ב-2021 בנוגע לשטחים הכבושים, הוגדרו כיעדים. "חיפשו חומרים שפלסטינים שולחים לוועדה", סיפר מקור מודיעיני, "כי הדו"חות של ועדות כאלו לרוב משמשים את ה-ICC".

ארגוני זכויות אדם פלסטיניים היו, כאמור, על הכוונת של ישראל, שרצתה לדעת איזה חומרים הם מעבירים להאג. מקורות ישראליים אמרו שבין השאר, ניטרו את שעוואן ג'בארין, מנכ"ל אל-חק, הוותיק מבין ארבעת הארגונים שסומנו, וסיפרו שהצליחו לקלוט מסמכים ששלח הארגון לבית הדין הפלילי.

ג'בארין אמר כי היו לו אינדיקציות לכך שהוא נתון למעקב ושמערכת התמסורת הפנימית של הארגון נפרצה. לדבריו, "אתה לא יכול לחיות את החיים שלך כאילו אתה בורח ולחשוב על כל משפט שאתה אומר. יש משהו יחיד שאתה רוצה לנסות להגן עליו, ואלה הקורבנות".

המחויבות שלנו היא לקורבנות. סחר פרנסיס, שעוואן ג'בארין ואובאי עאבודי, מנהלי ארגונים פלסטינים שישראל הכריזה עליהם כארגוני טרור (צילום: אורן זיו)

מקורות אישרו שבוצע מעקב אחר עובדי ארגון אל-חק ושל ארגונים נוספים. "אמרו לנו שהארגונים האלה רוצים לפגוע בישראל משפטית בזירה הבינלאומית. אז עוקבים אחריהם", אמר אחד המקורות.

עיסאם יונס, מנכ"ל הארגון העזתי אל-מיזאן, אמר שההחלטה לפנות לבית הדין הבינלאומי הגיעה אחרי שנים שבהן הארגון העביר מאות תלונות לפרקליטות הצבאית, אך רובן המוחלט נסגר. פחות מאחוז מהתלונות הפלסטיניות שמגיעות לפרקליטות הצבאית נגד חיילים מסתיימות בהרשעה, לפי נתונים של הארגון הישראלי "יש דין". בסדרת תחקירים שפורסמה ב"שיחה מקומית" תחת הכותרת "רשיון להרוג", הוצג איך פעם אחר פעם מנהל הצבא חקירות חובבניות ולא מגיש כתבי אישום במקרים רבים שבהם חיילים הורגים פלסטינים לא חמושים בשטחים.

"קורבנות לא יכולים להשיג צדק דרך המערכת הישראלית", אמר יונס. "במקומות אחרים, קורבנות טוענים שהמערכת לא הוגנת, ולכן צריך להחרים אותה. במקרה הישראלי, המערכת בפועל מחרימה את הקורבנות. אז לאן יילכו? החלון היחיד עבורנו היה ה-ICC".

באל-חק אמרו שהארגון, ביחד עם המרכז הפלסטיני לזכויות אדם ואל-מיזאן, שלח שבע פניות לבית הדין הפלילי מאז 2015, ובהן טענות נגד פרקטיקות עינויים בשב"כ, מפעל ההתנחלויות בגדה, הריסות בתים כענישה, והוזכרו השמות של מעורבים במלחמות בעזה. בני גנץ היה, כאמור, אחד מהם.

באמ"ן התנגדו להמלצת השב"כ נגד הארגונים הפלסטיניים

לפי מקורות, ההמלצה שעל פיה החליט גנץ להכריז על שישה ארגונים אזרחיים כ"ארגוני טרור" באה מהשב"כ. אחד המקורות, שמכיר את פעילות השב"כ, טען שהארגון עקב אחרי עובדי הארגונים, ולדבריו, המידע שנאסף שימש את גנץ בהכרזה.

אולם לפי מקורות, דווקא גורמי המודיעין שעקבו באופן אקטיבי אחר שניים מארגונים אלו, אל-חק וא-דמיר, סברו שלא היתה עילה מוצדקת להכריז עליהם כארגוני טרור. "לא היה לנו שום מידע שמצביע על מה שגנץ טען", אמר מקור במודיעין. "חשבנו שזה בעייתי להתחיל לפזר האשמות שאי אפשר להוכיח. גנץ פשוט הודיע את זה פתאום. בבת אחת. זה לא היה צעד מחושב היטב".

מופיע בעצמו בתלונות הפלסטיניות להאג. בני גנץ במסיבת עיתונאים, בדצמבר 2023 (צילום: נועם ריבקין פנטון / פלאש 90)

תחקיר "שיחה מקומית" חשף בזמנו שמסמך השב"כ שהוצג לקהילה הבינלאומית כנימוק להוצאת הארגונים מחוץ לחוק לא הכיל ראיות קונקרטיות. בעקבות התחקיר, רוב המדינות התורמות לארגונים האלה הודיעו כי הן אינן מקבלות את הטענות של ישראל לגבי מעורבות הארגונים האלה בטרור, וב"גרדיאן" דווח בזמנו שה-CIA לא השתכנע מהמידע שישראל סיפקה לו כי מדובר בארגוני טרור.

"הם אומרים שאני משתמש בחוק כנשק של מלחמה", אמר ג'בארין. "אם אתה לא רוצה שאני אשתמש בחוק, במה אתה רוצה שאני אשתמש, בפצצות? זה לא הגיוני". לדבריו, החלטת גנץ הגיעה ימים ספורים לפני שהם תיכננו לחשוף את העובדה שגילו שרוגלות "פגסוס" הותקנו במכשירי טלפון של עובדי הארגון.

רוגלות "פגסוס" נמצאו גם בטלפונים של עומר עוודאלה ועמאר חיג'אזי, שאחראים על תיק ICC במשרד החוץ ברשות הפלסטינית, והיו גם תחת מעקב של המודיעין הישראלי, אמ"ן ושב"כ במקביל, לפי מקורות. "שניהם דוקטורים סופר מרשימים שעוסקים בנושא מבוקר עד לילה. לכן היה מודיעין לאסוף מהם", סיפר מקור. חיג'אזי לא מופתע שעקבו אחריו. "לא אכפת שישראל תראה את ההוכחות שהגשנו לבית המשפט [בהאג]. אני מזמין אותם: בואו, פיקחו את העיניים, תראו מה הגשנו", אמר.

בישראל תלו תקוות בחאן

כאשר חאן החליף את בנסודה ביוני 2021, רבים במערכת המשפט הישראלית קיוו שמדובר בפתיחת דף חדש, שכן הוא נתפס כזהיר יותר מקודמתו, והוערך כי יבחר לא לתעדף את החקירה הנפיצה שירש מבנסודה.

"התובע החדש שינה את כיוון הספינה", אמר שיינדרוף ב-2022 ל"ג'רוזלם פוסט", "נראה שהנושא הישראלי-פלסטיני הפך לפחות דחוף עבור הקהילה הבינלאומית".

נמצא גבוה בסדר העדיפויות של המעקב המודיעיני הישראלי. כרים חאן (צילום: ICC-CPI)

במודיעין הישראלי, שיקול הדעת האישי של חאן הפך ליעד המחקר המרכזי. המטרה היתה "להבין מה חאן חושב", לפי מקור אחד. בהתחלה, צוות התובע החדש לא היה נלהב לקדם את התיק הפלסטיני, אבל לפי גורם ישראלי בכיר, "7 באוקטובר שינה את המציאות הזאת".

קהילת המודיעין עקבה אחר ביקורו של חאן בישראל, בדצמבר 2023, זמן קצר אחרי תחילת המלחמה, אז פגש משפחות של חטופים ישראלים ונציגים של הרשות הפלסטינית, כדי להבין "מה החומרים שהפלסטינים מעבירים לו". לאחרונה פורסם ב"מעריב" כי בפגישה חאן בכה למשמע עדויות הקורבנות הישראליים.

מקור ישראלי סיפר כי במהלך ביקורו בישראל, התגלה שפקידים ברשות התלוננו בפני חאן על כך שהוא נפגש רק עם ישראלים וביקשו ממנו להיפגש גם פלסטינים. "חאן הוא האיש שהכי משעמם לאסוף עליו מודיעין בעולם, כי הוא ישר כמו סרגל", התלונן אחד המקורות. "למעשה זה בן אדם אחד, שיש לו כוח אדיר בידיים כרגע, והוא שומר את הקלפים מאוד מאוד קרוב לחזה".

בסופו של דבר, "האיש המשעמם הזה", שכאשר נבחר לתפקיד התובע נאמר עליו שהוא היה ה"פיייבוריט" של ישראל, הוא שנקט את הצעד חסר התקדים וביקש להוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט.

"אני הדגשתי במיוחד שהרעבה כאמצעי מלחמה ומניעת סיוע הומניטרי הן עבירות על פי אמנת רומא", הסביר חאן את הצעד שלו. "לא יכולתי להיות ברור יותר. כפי שהדגשתי גם באמירות הפומביות שלי, אלה שאינם ממלאים אחרי החוק, אל להם להתלונן כאשר המשרד שלי יעשה מעשה. היום הזה הגיע". מבצע ישראלי של כמעט עשור למנוע אותו – נכשל.

מהשב"כ וממשרד המשפטים לא נמסרה תגובה.

להכנת הכתבה תרמו הארי דיוויס ובת'אן מקרנאן