חיילים תועדו מכים פלסטיני אזוק. האם איילת שקד תקרא לפתוח בחקירה?
שרת המשפטים קראה לחקור אלימות נגד פלסטינים כשרצתה לנגח פעיל שמאל משוברים שתיקה. בשבוע שעבר תועדו חיילים בחברון כשהם מכים עציר פלסטיני אזוק. כעת שקד תצטרך להחליט האם המחויבות שלה לחוק היא סלקטיבית
כותב אורח: יריב מוהר
צעיר פלסטיני כבול שתועד בשבוע שעבר מוכה בחברון על ידי חיילי צה"ל מעמיד את השאיפות המוסריות המוצהרות של שרת המשפטים איילת שקד במבחן. בזמנו קראה שקד באופן פומבי לחקור אירועי אלימות של חיילים נגד פלסטינים בהקשר של התקפה על עדותו של דובר שוברים שתיקה, דין יששכרוף – "צה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם ותקריות של אלימות נחקרות ומטופלות". שקד אף פנתה בעניינו של יששכרוף ליועמ"ש ולאחר פנייתה הוא אכן נחקר.
כזכור, יששכרוף העיד כי הכה ו"נתן ברכיות לפנים" לפלסטיני על מנת לאזוק אותו.
בסרטון שצילם בחמישי האחרון ארגון ה-ISM ופרסם הבלוגר ג'ון בראון, חיילים מכים, בועטים ונותנים ברכיות לפנים לפלסטיני שכבר אזקו – מקרה חמור אף יותר, ואתגר לשקד שעודדה את חקירת יששכרוף.
ביום ג' ה-19.12.17, שלח ארגון רבנים למען זכויות האדם מכתב לשרה שקד על מנת שקולה יישמע גם במקרה האלימות הזה: גם הוא התרחש בחברון, גם בו היו מעורבות ברכיות לפנים, ורק הפלסטיני היה כבר אזוק בעת שהוכה. הפנייה הייתה מבחינתנו חשובה בשני מישורים: הן כדי לקדם מסר עקרוני של מוסר שהוא מעבר לכל דעה פוליטית – הכאת עציר כפות שלא מהווה שום סיכון היא פסולה מהיסוד; והן כדי למנוע מצב במסגרתו מתקבע ומתחזק הרושם כי שרת המשפטים של ישראל פועלת באופן המזכיר משטרים חשוכים – קרי: שתחתיה מופעלת מערכת המשפט כדי להתנכל לפעילים פוליטיים, באמצעות שימוש סלקטיבי במנגנוני החוק. ישראל תיפגע הן מהידרדרות הנורמות המוסריות בשטחים והן מהידרדרות הנורמות הדמוקרטיות מול יריבים אידאולוגיים בבית פנימה.
במקביל פנינו לרשויות הצבא בבקשה לחוקר את התקרית. הכאת אדם אזוק, כשהדבר מתועד בבירור, היא עניין פסול וחמור, שאף לא תורם במהומה לביטחון אזרחי ישראל וסביר שפוגע בו. לצערנו, מניסיוננו ומניסיון עמיתנו בארגוני זכויות אחרים, הסטטיסטיקה מנבאת שספק רב אם ייעשו מאמצים לזהות מי החיילים המעורבים בתקרית ולפעול נגדם. למרות שקיימים נתונים לגבי המיקום ומועד התקרית, גם בעבר כשמידע כזה היה זמין חיילים לא הובאו לדין. גם משום כך חשוב קולה של שקד יישמע. אומנם שקד איננה שרת הביטחון, אבל לעמדה מוסרית-ציבורית מצדה יש משקל רב, והמחויבות שביטאה בעצמה, להיאבק באלימות נגד פלסטינים אסור לה להיות סלקטיבית. לו תנהג בסלקטיביות, תחזק את הרושם שהתעניינה בזכויות הפלסטיני לשם מטרה זרה של ניגוח ארגון שוברים שתיקה.
איך שלא נסובב זאת, זהו מבחן לא רק לשקד, אלא למערכת הממשל. הממשלה הנוכחית, רשמה כמה וכמה התנהלויות פוגעניות הן כלפי הפלסטינים והן כלפי פעילי זכויות אדם ופעילים פוליטיים. אלא שכעת נדמה שאפילו צורת ההפעלה של מערכת המשפט – שאמורה להיות המנגנון הכי שיוויוני ונטול פניות – נעשית באופן בוטה ממניעים זרים ומשמשת בפועל לרדיפת קולות ביקורתיים. בגזרה של הפלסטינים המצב חמור אף יותר: שם לא מדובר בחקירה, לא נעימה ככל שתיהיה, אלא בהפרת זכויות כואבת, מתמשכת ונרחבת בהרבה.
תיעוד של כמה תקריות בהקשר של הפרות הסדר האחרונות שהתפתחו בשטחים אחרי הכרזת טראמפ על ירושלים, מעלה סימני שאלה כבדים לגבי התנהלות כוחות הביטחון במקרים אלו. ללא ספק דרושות כמה וכמה חקירות על מנת להבהיר האם לא נעשה שימוש לרעה בכוח. כדי שלחקירות הללו תיהיה נראות של הגינות מינימלית, העומדים בראש מערכת הצדק – שר הביטחון האמון על הצבא ואיילת שקד האמונה על משרד המשפטים – צריכים להראות גישה שונה לחלוטין. שיוויון בפני החוק לא יושג מן הסתם במסגרת משטר צבאי מפלה כשהפלסטינים הם נתינים חסרי זכויות אזרחיות. אבל לכל הפחות ניקח ברצינות תקריות מתועדות היטב של אלימות חסרת פשר; ולכל הפחות נשמור על הפרוצדורות המשפטיות לשם עשיית משפט ולא לשם ניגוח פעילים פוליטיים.
יריב מוהר הוא מנהל מחלקת תקשורת ברבנים למען זכויות האדם.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן