חוק העמותות: הימין עוד יצליח במקום שתומכי החרם נכשלו
ישראל רוצה להמשיך לקבל את הכסף האירופאי ואת המעמד המיוחד, אבל לא את הדרישות בנוגע לזכויות האדם שמגיעות עימם. זה לא יילך
לקראת הרכבת הממשלה התחדש הדיון הציבורי על חוקי העמותות למיניהן. במסגרת המגעים עם נתניהו, דרשה הבית היהודי להגביל תמיכה של ממשלה זרה בארגון ישראלי באישור של שר הביטחון; נכון לעכשיו הסיכויים של הדרישה הזו להתקבל לא נראים טובים, אבל סביר להניח שגירסה מרוככת של החוק תגיע לכנסת, ואולי אפילו תעבור. בסוף השבוע פרסם "מקור ראשון" כתבה, המבוססת על מידע מ-NGO Monitor, על תמיכת מדינות האיחוד האירופאי בארגוני זכויות אדם או בגופים פוליטיים אחרים.
כמו רוב הדיון הציבורי בסוגיה הזאת, התמונה שמתקבלת מהכתבה היא חלקית ומוטה, והיא נועדה לשרת את הגישה הפוליטית של הימין. ברור שמה שמעניין את איילת שקד (שמקדמת את חוק העמותות בסיבוב הנוכחי) או את פרופ' ג'ראלד סטיינברג מ-NGO Monitor אינם הדיון הציבורי בישראל או כלל ההשפעות הזרות עליו, שהרי לא נשמע מהם מעולם מילה על המימון הרחב לימין בישראל (NGO Monitor עצמו נשען על מימון זר, כמובן). המטרה היא לחסל את מה שהם מזהים כבסיס הפוליטי האחרון לפעילות שמאל בישראל. ובכל זאת, יש כאן נקודה מהותית שראויה להתייחסות (גילוי נאות: עמותת 972, שמפעילה את האתר הזה, היא בין הגופים ש-NGO Monitor תוקף מדי פעם; כ-8 אחוז בערך מתקציב העמותה בשנה החולפת מגיע מקרן היינריך בל, המוגדרת בחוק כנציגת ממשלה זרה).
אין ספק שתמיכה כלכלית שמגיעה ממקור חיצוני היא דרך להשיג השפעה, ובכלל זה השפעה מדינית ופוליטית. למעשה, המונח הדיפלומטי לפעילות תרבותית, הומנטירית, כלכלית או מחקרית במדינות אחרות, Soft Power, מצביע במדויק על הנקודה הזו. כל המדינות עוסקות בפעילות שכזו, כולל ישראל, ששולחת שליחים בשכר שיישבו בקמפוסים ובבתי כנסת ויעסקו בפעילות פוליטית שנועדה, בין השאר, להשפיע על ממשלות ודעת קהל לתמוך בצד הישראלי בסכסוך.
טוב לקיים דיון ציבורי על הפעילות הזרה בפוליטיקה הישראלית, אבל הדיון הזה צריך להתייחס לתמונה המלאה: מרבית הכסף שמגיע מהאיחוד האירופאי לישראל, למשל, אינו מגיע לארגוני זכויות אדם, אלא לתחומים אחרים לגמרי, ובראשם המחקר המדעי. במסגרת תוכנית הורייזן 2020, למשל, עתידים מדענים ישראלים לזכות במלגות ופרוייקטים ב-1.5 מיליארד שקל.
במלים אחרות, מנקודת המבט של האיחוד (שנאמרה גם בתגובת האיחוד לכתבה במקור ראשון), אין כסף "פוליטי" וכסף "לא פוליטי", אלא יש תמיכה בשלל פעילויות שהן חלק מהאינטרסים ותפיסת העולם של מדינות האיחוד; ומי שיעצור את הכסף לזכויות אדם צריך להסתכן גם בעצירת הכסף לאוניברסיטאות הישראליות. ממה ששמעתי, העובדה הזו הייתה גם הסיבה שגרסאות קודמות של חוק העמותות טורפדו על ידי ממשלות נתניהו האחרונות.
וזה לא נגמר כאן: להסכם הסחר בין ישראל לאיחוד האירופאי (פי.די.אף), שהפך את ישראל לבעלת מעמד מיוחד מול האיחוד, וגרם לאיחוד להפוך לשותף הסחר הגדול של ישראל (לצד שלל הטבות נוספות), ישנו סעיף מרכזי העוסק בכיבוד זכויות אדם. על פי סעיף 2 של ההסכם, "היחסים בין הצדדים, וכן כל סעיפי ההסכם עצמו, יהיו מבוססים על כיבוד זכויות אדם ודמוקרטיה".
לדעתי, האיחוד כבר היה צריך מזמן להסיק שהמצב הקבוע של כיבוש, בו מיליוני בני אדם מוחזקים על ידי ישראל ללא זכויות, הוא הפרה משמעותית של סעיף 2. אבל בבריסל מעולם לא עשו שימוש בסעיף הזה ולא שקלו עדיין לבטל את ההסכם, למרות שמבחינה חוקית יש בסיס טוב להחלטה שכזו. השיח הציבורי ההיסטרי והקונספירטיבי בישראל מחמיץ כל הזמן את העובדה הפשוטה הזו.
מה שבטוח, אם ישראל תתחיל להטיל מגבלות ישירות על הפעילות האירופאית בארץ, ברור שהיא תזמין בחינה מחודשת של הסכם הסחר ושל סעיף 2 בכללו. אני מניח שזו הסיבה האמיתית, ולא בג"ץ או המחאות הנרפות של השמאל, לכך שנתניהו גנז עד כה את כל היוזמות ברוח חוק העמותות.
האירוניה היא שהימין עוד עשוי להצליח במקום שבו כל תנועות החרם נכשלו – לגרום לאירופאים לשקול מחדש את היחסים המיוחדים עם ישראל (במקום הצעדים הסמליים נגד ההתנחלויות בלבד, שבהם הם נוקטים כעת). אם תנועות השמאל הישראליות היו באמת תומכות ב-BDS, הן היו צריכות לאחל לאיילת שקד בהצלחה.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
