newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ: ראש השנה כחג אוניברסלי

היהדות בת ימינו נוטה להדגיש את ההבדל בין בני השבט היהודי ובין הזר. דווקא ראש השנה הוא חריג על הרקע הזה. לא רק אל בני אברהם מכוונות התפילות אלא אל כלל בני האדם

מאת:
השאירו תגובה
א א א

 אֱ-לֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם:

תֵּן שָׁלוֹם בָּאָרֶץ;

תֵּן שָׂבָע בָּעוֹלָם;

תֵּן שָׁלוֹם בַּמַּלְכוּת;

לאדם שלמד קצת תורה קשה לקבוע ש"היהדות" היא כזו ולא אחרת. השנים הארוכות שבהן הדת הזו קיימת והדרך הארוכה ומלאת התהפוכות שעברה, הביאו איתן גישות רבות ועמדות שונות ומשונות בשלל הנושאים שעומדים על סדר היום של האדם והעולם. יחד עם זאת, נדמה שנכון לקבוע שהיהדות, כפי שהתעצבה בימינו, היא דת שנוטה יותר לפרטיקולריות ופחות לאוניברסליות. הדגש הרב על בני השבט היהודי, ההתמקדות בקהילה ובמשפחה וההלכות הרבות המבדילות בין היחס לאחיך לדת ובין הזר, מקלים על קביעה זו.

לפי חז"ל, א' תשרי הוא יום בריאת האדם, והאדם הראשון הוא סמל לאדם הכללי, עוד לפני דתות ולאומים. תפילת תשליך בחוף תל אביב (צילום תומר נויברג / פלאש 90)

לפי חז"ל, א' תשרי הוא יום בריאת האדם, והאדם הראשון הוא סמל לאדם הכללי, עוד לפני דתות ולאומים. תפילת תשליך בחוף תל אביב (צילום תומר נויברג / פלאש 90)

יחד עם זאת, ישנם איים של זמנים, מנהגים והלכות שנוטים דווקא יותר לעבר האוניברסליות וראוי להזכירם, דווקא בזמננו זה. אחד מהזמנים האלה הוא החג החל בא' תשרי, ראש השנה. הדרכים ההיסטוריות הפתלתלות בהן עבר "יום התרועה", כפי שהוא נקרא בתורה, עד שהפך ל"ראש השנה" מעניינות ומחכימות, אך כאן נעסוק רק בדרך בה מוכר ונחוג החג כיום ונדלג על הנסיבות ההיסטוריות.

ראש השנה המקראי חל דווקא בחודש ניסן, שהחג שנחוג במחציתו הוא החג הפרטיקולרי ביותר. יציאת מצרים המוזכרת בתורה היא תהליך של הבדלת ישראל מהעמים, דחיית הדת המצרית וכניסתה לעולה של הדת היהודית. את קורבן החג אסור לזר לאכול, והפרשיות העוסקות בפסח מלאות בתזכורות להבדלה ולייחודיות עם ישראל.

ראש השנה החז"לי, החל בא' תשרי, הוא יום אחר לחלוטין. מהכתוב בתורה לא לגמרי ברור מהי מהותו, אך מדרשים מאוחרים יותר עיצבו חג אוניברסלי הרבה יותר. כך, לפי המדרש בויקרא רבה, שבניגוד לרוב המדרשים בספר זה זכה לתהודה רבה, נברא העולם בכ"ה באלול, מה שהופך את א' תשרי, היום השישי לבריאת העולם, ליום בריאת האדם. האדם הראשון הוא סמל יהודי לאדם הכללי, לצלם א-לוהים שנמצא בכל אדם, עוד לפני הדתות, הלאומים והגזעים.

יום בריאת האדם הפך אצל חז"ל ליום המלכת הא-ל שבו עומדים כל בני האדם מולו ונשפטים על מעשיהם. ברובם המוחלט של המקרים, הנמען המקובל של הטקסטים היהודיים הוא הגבר היהודי. בראש השנה הנמענים הם בני האדם כולם "וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן" (מתוך תפילת "ונתנה תוקף" הנאמרת בבתי הכנסת האשכנזיים בראש השנה, על פי מדרש חז"ל בגמרא).

התפילה המרכזית של ראש השנה היא חזרת שליח הציבור של מוסף, בה נאמרות שלוש תפילות מרכזיות הנקראות מלכויות, זיכרונות ושופרות. בעוד תפילות מלכויות ושופרות עוסקות בקשר שבין הא-ל לעם ישראל, תפילת זיכרונות עוסקת בצורך הפשוט והאנושי כל כך להיזכר, ונוגעת לכל המדינות ולכל האנשים:

אַתָּה זוכֵר מַעֲשֵׂה עולָם. וּפוקֵד כָּל יְצוּרֵי קֶדֶם. לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמות וַהֲמון נִסְתָּרות שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית. כִּי אֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבודֶךָ. וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. אַתָּה זוכֵר אֶת כָּל הַמִּפְעָל. וְגַם כָּל הַיְצוּר לא נִכְחַד מִמֶּךָּ…

וְעַל הַמְּדִינות בּו יֵאָמֵר. אֵי זו לְחֶרֶב. אֵי זו לְשָׁלום. אֵי זו לְרָעָב. אֵי זו לְשָׂבָע. וּבְרִיּות בּו יִפָּקֵדוּ. לְהַזְכִּירָם לְחַיִּים וְלַמָּוֶת. מִי לא נִפְקַד כְּהַיּום הַזֶּה. כִּי זֵכֶר כָּל הַמַּעֲשִׂים לְפָנֶיךָ בָּא. מַעֲשֵׂה אִישׁ וּפְקֻדָּתו. וַעֲלִילות מִצְעֲדֵי גָבֶר. מַחְשְׁבות אָדָם וְתַחְבּוּלותָיו. וְיִצְרֵי מַעַלְלֵי אִישׁ… כִּי זֵכֶר כָּל הַיְצוּר לְפָנֶיךָ בָּא. וְאַתָּה דורֵשׁ מַעֲשֵׂה כֻלָּם.

מושאי התפילה הם בני נח, כלומר בני האדם כולם, ולא רק בני אברהם:
וְגַם אֶת נחַ בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ וַתִּפְקְדֵהוּ בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. עַל כֵּן זִכְרונו בָּא לְפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ. לְהַרְבּות זַרְעו כְּעַפְרות תֵּבֵל וְצֶאֱצָאָיו כְּחול הַיָּם.

האווירה הזו חלחלה גם לסליחות שנאמרות לפני ראש השנה, ובמיוחד לאלה בנוסח "עדות המזרח", שבהן אפשר למצוא, בין פיוטים רבים העוסקים בקשר המיוחד בין עם ישראל לא-ל, גם את הבקשות הבאות שיכולות להשתמע על בני האדם כולם ומהוות תפילה ובקשה ראויה לשנה הבאה עלינו לטובה:

אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שִׁית שָׁלום בֵּינֵינו;ּ שִׁית שַׁלְוָה בְּאַרְמְנותֵינוּ:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם תֵּן שָׁלום בָּאָרֶץ: תֵּן שָׂבָע בָּעולָם:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם תֵּן שָׁלום בַּמַּלְכוּת:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם תֵּן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה בְּעִתּו בָּאָרֶץ:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם תֵּן זֶרַע לַזּורֵעַ וְלֶחֶם לָאוכֵל:
אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם תֵּן לֶחֶם לְפִי הַטָּף לָשׂבַע:

אביעד הומינר-רוזנבלום הוא חבר ועד מנהל בתנועת עוז ושלום, תנועת שלום יהודית-דתית

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מנסה להזיז את הדברים קדימה משום שהיא מכירה בכך שהסכסוך הולך ומידרדר. פאטו בנסודה, התובעה הראשית בבית הדין הבינלאומי בהאג (Wikimedia Commons)

מנסה להזיז את הדברים קדימה משום שהיא מכירה בכך שהסכסוך הולך ומידרדר. פאטו בנסודה, התובעה הראשית בבית הדין הבינלאומי בהאג (Wikimedia Commons)

האם בית הדין בהאג יכול להביא צדק לפלסטינים?

בעוד החלטת התובעת הראשית בהאג נבחנת, שלוש מומחיות פלסטיניות בוחנות את השלכותיה האפשריות: ציפיות לא ריאליות, הרחבת הפיצול הפנים-פלסטיני והתעלמות בינלאומית מחד, ומאידך איתות ברור לעולם: הפלסטינים לא נרדמו על המשמר

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf