newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

התעלולים הדמוגרפיים לא הצליחו לשרון, הם לא יצליחו גם לנתניהו

הרצון הישראלי לשלוט בשטח נרחב ככל האפשר ובו בזמן לדלל את האוכלוסיה הפלסטינית ולמנוע רצף טריטוריאלי שלה הוליד את תכנית ההתנתקות, שכל תכליתה היתה המשך הכיבוש. תכנית טראמפ-נתניהו מבקשת לממש את אותו חזון פגום בדיוק  

מאת:
השאירו תגובה
א א א

קו ישיר עובר בין קיץ 2005 לאג'נדה המדינית-ביטחונית של התקופה הנוכחית. אותה מדיניות מחברת בין ביצועה של תוכנית ההתנתקות, שיזם והוציא לפועל ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, בתמיכתו של הנשיא ג'ורג' בוש, לבין תוכנית טראמפ וקידום סיפוח שטחים בגדה המערבית, אותו מוביל בנימין נתניהו.

כוחם של להטוטי קוסמים עומד כל עוד נכון קהל הצופים להיות שבוי באחיזת עיניים. תפילה במהלך הפגנה נגד ההתנתקות בכפר מימון, יולי 2005 (פלאש 90)

כוחם של להטוטי קוסמים עומד כל עוד נכון קהל הצופים להיות שבוי באחיזת עיניים. תפילה במהלך הפגנה נגד ההתנתקות בכפר מימון, יולי 2005 (פלאש 90)

כאז גם היום מבקשים אדריכלי התוכניות לרבע את המעגל, ובאמצעות מניפולציות חישוביות לעצב מחדש את נוסחת הדמוגרפיה-גיאוגרפיה של הארץ המשתרעת בין הים התיכון לנהר הירדן. כאז גם היום מבקשים מנהיגים ישראלים ואמריקאים לטשטש את העובדה שמחציתה של אוכלוסיית הארץ המנדטורית היא יהודית ומחציתה פלסטינית, ובאמצעות צעדים חד-צדדיים המבוססים על טריקים חשבוניים ורטוריים, הם פועלים כדי לעצב באופן מלאכותי משוואה שצידה האחד יבטיח שליטה ישראלית על המרחב כולו, בעוד השני ישלול מהפלסטינים כל יכולת לממש את זכויותיהם הלאומיות.

מראשית ימיה הורכבה תעודת הזהות של ישראל מהיותה מדינה "יהודית ודמוקרטית", ורבות דובר כבר על המתח בין שני המושגים. אולם עבור קברניטי המדינה, המתח שמתקיים בין הרצון להתפרס על-פני שטח נרחב ככל האפשר לבין הרכבו הדו-לאומי של המרחב מהווה אתגר מרכזי עימו הם מתמודדים מאז ועד היום.

"פשרה פונקציונלית"

במהלך מלחמת העצמאות, שהתחוללה בשלהי שנות הארבעים של המאה הקודמת, גירשו הכוחות הישראלים רבים מתושבי הארץ הפלסטינים אל מדינות ערב הסמוכות, עודדו אחרים שעזבו בעצמם את בתיהם, ולאחר שתמה סגרו את הגבולות בפני שיבתם. כך עוצבה בעשוריה הראשונים של המדינה דמוגרפיה אשר אפשרה את הגדרתה הזהותית של המדינה הצעירה.

מלחמת 67', במהלכה נכבשו הגדה המערבית ורצועת עזה, פתחה מחדש את שאלת היותה של ישראל מדינה בעלת רוב יהודי מוצק שבה מתקיים משטר דמוקרטי. הגישות להתמודדות עם סוגיה זו היו מגוונות: די אם נזכיר את תוכניתו של השר דאז יגאל אלון, שביקש לספח לישראל שטחים נרחבים בגדה, בהם האוכלוסייה הפלסטינית היתה דלה יחסית, ולהותיר את שאר השטח לניהולם העצמי; ואת גישתו של השר לשעבר משה דיין, שקבע כי "שבנו לקדושים שבמקומותינו על מנת שלא להיפרד מהם לעולם", וראה הכרח בהחזקתם במלואם.

מענהו לסוגייה הדמוגרפית כונה "פשרה פונקציונלית", במסגרתה תשלוט ישראל על השטח כולו ואילו הפלסטינים יזכו לאוטונומיה בניהול חייהם. ואכן, בעשורים שחלפו מאז העמיקה ישראל את שליטתה על הגדה המערבית, בין השאר באמצעות העברת מאות אלפים מאזרחיה אל התנחלויות אשר ביתרו את השטח הפלסטיני ליחידות המופרדות זו מזו. כך הגענו אל ראשית האלף החדש כאשר ישראל שולטת על מרחב בו מחצית מתושביו הם פלסטינים, שרובם המכריע משוללי אזרחות וזכויות בסיסיות.

העמקת השליטה באמצעות העברת מאות אלפים מאזרחיה אל התנחלויות אשר ביתרו את השטח הפלסטיני ליחידות המופרדות זו מזו. ההתנחלות מעלה אדומים (צילום: מתניה טאוסיג / פלאש90)

שרון, שעלה לשלטון ב-2001 על רקע קריסת המשא ומתן בקמפ-דיוויד ופריצתה של האינתיפאדה השנייה, הכיר היטב את המציאות הזו. מי שנחשב לאבי ההתנחלויות וכבר בשלהי שנות השבעים גיבש תוכנית להבטחת השליטה הישראלית בגדה, הבין שכדי לבלום תוכניות מדיניות העלולות להביא להקמתה של מדינה פלסטינית לצד ישראל ולסכן את המשכה של שליטה מלאה זו, עליו לשנות את היחס הדמוגרפי לגביו היא חלה לכאורה. על-מנת לעשות זאת הוציא שרון את רצועת עזה מהמשוואה, על-ידי הובלת תוכנית ההתנתקות שכללה את פינויים של 8,500 מתנחלים משטח בו חיו בשעתו כמיליון וחצי פלסטינים. העולם, שהתפעל כל-כך מנכונותו של הנץ הפוליטי לפרק במו ידיו חלק מהמפעל לו הקדיש את חייו, לא התעכב על כך שצעד זה נעשה בצורה חד-צדדית ולא כחלק מהסדר מדיני מוסכם בין הצדדים; שהשליטה האפקטיבית הישראלית על הרצועה נותרה בעינה; ושתוצאה מרכזית שלו היתה העמקת הבידול והניתוק בין הרצועה לגדה, דבר המהווה מכשול בדרך לכינונה של מדינה פלסטינית מאוחדת בשני האזורים.

שני הישגים מרכזיים רשם שרון בביצועה של תוכניתו: הראשון הוא הכנסת התהליך המדיני לפורמלין, כלשונה הציורית של יועצו הבכיר דב ויסגלס, והשני הוא עיצוב מחודש של המרחב, כך שתחת שליטה ישראלית ישירה נותר רוב יהודי של ששים אחוזים. לאחר ששרון "חתך" את כשני מיליון תושבי רצועת עזה (כמספרם כיום) מהמשוואה הדמוגרפית, מבקשת התוכנית החדשה לחתוך את המרחב הפלסטיני בגדה בו חיים מיליוני פלסטינים ולקבע בה דומיננטיות גאוגרפית ישראלית. אולם היום כאז, מהלכים אלה מושתתים על הוקוס-פוקוס מלאכותי, מעשי כשפים של ממש, המבקשים להחליף את המציאות במניפולציות חישוביות ומילוליות. כך, אם בעבר איידו מהחשבון את המוני תושביה של רצועת עזה, הרי שכיום מבקשים טראמפ ונתניהו להכתיר כ"מדינה" את הבנטוסטנים בהם יורשו הפלסטינים לקיים את שלטונם העצמי.

כוחם של להטוטי קוסמים עומד כל עוד נכון קהל הצופים להיות שבוי באחיזת עיניים. ואכן, בטווח הקצר יש הנענים לרטוריקת ה"הסברה" והפרופגנדה, המשווקת מהלכים כוחניים אלה באריזה של "שלום" ו"הסדר". למרבה הצער, כוחה של המציאות עמיד יותר. במבחנה של זו תוצאת שני המהלכים אחת היא – העמקת השליטה הישראלית על כלל המרחב והנצחתו של הכיבוש. מתווה טראמפ מבקש ליצור בגדה המערבית רצועות עזה בזעיר אנפין: מובלעות מבודדות המוקפות בים של שליטה ישראלית.

טראמפ מממש כיום את חזונו הפגום של שרון כמו היו תוכניותיהם שני צידיה של אותה המטבע. זה לא עבד בעבר ולא יעבוד גם עכשיו. אל לנו לחזור על שגיאות העבר ולראות במהלכים חד-צדדים המבקשים לעצב את המרחב על בסיס חלוקות דמיוניות את הדרך לפתרון של אמת. מבחנו של זה היתה ונותרה יכולתם של תושביה של הארץ השסועה לקיים בה חיים של חירות ושוויון, אזרחות וריבונות. כל עוד נשללים אלמנטים אלה ממיליוני פלסטינים בגדה המערבית הרי שמתקיים בה משטר אחר, המבוסס על הפרדה ואפליה. באפריקנס קוראים לזה אפרטהייד.

יהודה שאול הוא ממייסדי ארגון שוברים שתיקה

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
משרד החינוך "מרוויח" ככל שסל הסיוע לתלמידים בחינוך המיוחד קטן. טקס חילופי השרים במשרד החינוך בין רפי פרץ ליואב גלנט (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

משרד החינוך "מרוויח" ככל שסל הסיוע לתלמידים בחינוך המיוחד קטן. טקס חילופי השרים במשרד החינוך בין רפי פרץ ליואב גלנט (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

מחקר חדש: משרד החינוך מתעמר בהורים בחינוך המיוחד

חוקרים ממכללת בית ברל בחנו את היחס בוועדות הזכאות שמפעיל משרד החינוך להורים בחינוך המיוחד. ההורים עוברים חוויה מכאיבה, נאמר במחקר, ומרגישים שהם צריכים להילחם על ילדיהם. "מעניין אותם תקציב, לא טובת הילד", אומרת אחת האימהות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf