newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

לאט לאט, התיאטרון הפלסטיני חוזר לקדמת הבמה

פסטיבל התיאטרון הפלסטיני חזר והתקיים בשבוע שעבר לאחר הפסקה ארוכה. הדרך עוד ארוכה והקשיים עוד מרובים, אך המשך התמיכה של הרשות הפלסטינית בתרבות חשוב וקריטי

מאת:

אמנות וספרות הם הוכחה להישרדות. יתרה מזו, הם הוכחה לקיום חיוני, אקטיבי ואפקטיבי.

ב-25 באוקטובר התקיים פסטיבל התיאטרון הפלסטיני. הוא התחדש לאחר הפסקה ארוכה שנמשכה יותר משני עשורים.

פלסטין אינה מקרה חריג בזירה הערבית מבחינת פעילות התיאטרון. ארצות ערב עברו, ועוברות עדיין, תקופת שפל תרבותי ואמנותי. אולם הרשות הערבית לתיאטרון החליטה לחנוך את תמיכתה בפסטיבלים לאומיים ערביים בתמיכה בפסטיבל התיאטרון הפלסטיני. זאת לצד תמיכתה בפסטיבל התיאטרון הערבי, המתקיים זו השנה ה-12 ברציפות בחסות השיח' סולטאן אל-קאסמי, שליט נסיכות אל-שארקה במפרץ, שמאמין בתפקיד התיאטרון בהחייאת תנועת האוריינות הערבית.

על אף התרסקות התיאטרון בגלל המצב בפלסטין במשך 70 שנים של נכבה, הפלסטינים הצליחו לצבור תשתית אמנותית יצירתית ומשפיעה בפלסטין ומחוצה לה. שני אירועים השפיעו לטובה על התרבות והאמנות בפלסטין. הראשון הוא נוכחותו של אש"ף בביירות, שכוננה מעין ישות מורָלית עבור פלסטין. שם הקים האמן ח'ליל טאפש את להקת התיאטרון של אש"ף, שהפכה ללהקת התיאטרון הלאומי הפלסטיני. במרוצת הזמן עלו כמה הצגות תיאטרון מצליחות ובהן "משפטו של האיש שלא נלחם", שכתב המשורר הסורי ממדוח עדואן. הצגה זו הדהדה בעוצמה לא רק בעולם הערבי אלא גם ברבות ממדינות אירופה, כשייצגה את פלסטין בפסטיבל התיאטרון הערבי שנערך ברבאט בשנת 1974. אחרי הצגה זו הועלתה ההצגה "הכיסא", שהייתה קפיצת מדרגה עבור התיאטרון הפלסטיני ועבור התיאטרון הערבי בכלל.

donate

האירוע השני הוא הקמת הרשות הפלסטינית בשנת 1994. משרד התרבות הפלסטיני עודד את אנשי התיאטרון הפלסטיני והניח אבני פינה חשובות לתיאטרון הפלסטיני המודרני. שני האירועים הללו קיבלו השראה מתנועת האוריינות התרבותית ששררה בפלסטין לפני 1948, אותה תנועה שהכיבוש הישראלי השתדל לגמד מיומו הראשון.

בעשורים האחרונים אורגנו בפלסטין כמה פסטיבלים מקומיים ובינלאומיים לתיאטרון. פסטיבל אל-קודס נחנך בשנת 1991 אך נפסק בשנת 2000. כך אירע גם עם פסטיבל אל-קודס לתיאטרון בובות, שנערך בכמה סבבים מצליחים בתיאטרון הלאומי באל-קודס (אל-חכואתי לשעבר). בראשית דרכו בשנת 1994 ארגן משרד התרבות הפלסטיני את פסטיבל תיאטרון הילדים, שהתקיים לצד פסטיבל עכו ופסטיבל שפרעם. אמנים פלסטינים מהגדה המערבית ומרצועת עזה השתתפו בפסטיבלים רבים, ערביים ובינלאומיים, מאז שנות השבעים.

כדי שפסטיבל התיאטרון הלאומי הפלסטיני יתפתח וישגשג דרושים כמה תנאים. ראשית, במישור ההשכלה הגבוהה דרושה הכשרת שחקנים, במאים ובעלי מקצועות עזר. כאן אפשר לציין כי גרעין של תיאטרון נבנה בימים אלו באוניברסיטת ביר זית.

שנית, חיוני לשלב את המודעות לתיאטרון בתוכניות הלימודים במערכת החינוך, באמצעות לימודי דרמה או טקסטים ספרותיים והגברת המודעות והאוריינות בכל הקשור לתיאטרון ולעוסקים בו. משרד החינוך הפלסטיני מייחס חשיבות גדולה לתיאטרון בית-ספרי ומפתח אותו בשיתוף פעולה עם הרשות הערבית לתיאטרון, במיוחד בכל הקשור לבניית תוכנית לימודים.

לצד זאת דרוש ציוד, שיפוץ ופיתוח של התיאטראות הקיימים, ובנייה של תיאטרון בכל עיר. יש לקדם את ביקורת התיאטרון, התרבות והאמנות בתקשורת הפלסטינית, להחזיר את הקהל הנוטש ולמשוך קהלים חדשים. על משרד התרבות, האוניברסיטאות, התיאטראות והאיגודים המקצועיים הרלוונטיים לעודד כתיבה לתיאטרון. כן יש לעודד תיעוד ארכיוני ומחקר.

זה 32 שנים אני צופה בתיאטרון הפלסטיני. בנערותי, בשנת 1987, באתי לירושלים כדי לראות את ההצגה "האופסימיסט" בתיאטרון הלאומי באל-קודס. הייתי סטודנט ומבקר קבוע בתיאטרון במצרים, ולאחר מכן חזרתי למולדת וממנה יצאתי לארצות רבות בחיפוש אחר התיאטרון. פסטיבל התיאטרון הפלסטיני הוא הזדמנות לעוסקים בתיאטרון, מכל הגילאים ומשלחי היד, להיפגש, להכיר, ליצור שיתופי פעולה ולהדגיש את השפעת האמנויות בעיצוב האישיות שלנו.

תחסין יקין הוא סופר ופובליציסט פלסטיני. המאמר המלא התפרסם ביומון הפלסטיני אלאיאם. גרסה זו מתפרסמת במסגרת "אופק לתקשורת הערבית", פרויקט המשותף למכון ון ליר בירושלים ולמרכז אעלאם בנצרת. מערבית: צאלח עלי סואעד

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
הנשיא יצחק הרצוג מקבל את החיסון השלישי נגד קורונה בבית החולים שיבא תל השומר, ב-30 ביולי 2021 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

הנשיא יצחק הרצוג מקבל את החיסון השלישי נגד קורונה בבית החולים שיבא תל השומר, ב-30 ביולי 2021 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

ההחלטה על החיסון השלישי שגויה ופוגעת באמון הציבור

חיסונים הם אחד ההישגים האנושיים הגדולים ביותר, אך ההחלטה שקיבלה ממשלת ישראל אינה מבוססת על ראיות, ולוקה בחוסר שקיפות. ההיסטוריה מלמדת שפעולות רפואיות המבוססות על מידע חלקי עלולות לגרום לאסונות כבדים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf