newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

השמאל הציוני אוכל את פרי הביאושים של ההתעלמות מהערבים

"רק לא ביבי" זה בסדר, אבל תחת הכסות הזו השמאל הציוני הכשיר ברית עם מי שהתגאה בהרג ערבים או עם פשיסטים. את המחיר הוא ישלם בבחירות הקרובות

מאת:

קשה לומר שאנחנו מחכים ליום הבחירות בכיליון עיניים. "סתם יום של חול", כפי שכתב שמעון ישראלי בשירו הנהדר.

לא רק שההצבעה בעד הרשימה המשותפת היא מובנת מאליה, אלא שגם המריבות המתוקשרות בתוך הרשימה הן בלתי נמנעות. הפלג האסלאמי ברשימה רחוק מכל זיקה לחופש, עוין כלפי הלהט"בים וכלפי כל החילונים באשר הם, אולם אין סיבה לדחוק אותם אל מחוץ למחנה, והם מייצגים ציבור חשוב בקרב האוכלוסייה הפלסטינית בארץ. אבל גם הם חייבים להפנים שהרשימה כוללת גורמי שמאל וישראלים רבים, יהודים וערבים, שמתקשים לבלוע את דברי החנופה כלפי בנימין נתניהו.

ההימור על גנץ לא עבד. השר הביטחון בני גנץ (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

ההימור על גנץ לא עבד. שר הביטחון בני גנץ (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

ייתכן מאוד שיש מכנה משותף בין נתניהו לבין האסלאמים, אבל עצם קיומו מהווה עלבון כלפי הרוב השמאלי-ליברלי במשותפת. מי שרוצה התחשבות, חייב לגלות סובלנות גם כלפי הרוב.

מפלגות התיקון למיניהן, שנפנפו לשווא בסיסמה "רק לא נתניהו" לאורך שנים רבות, מתמוטטות לנוכח עינינו. לנו, אנשי השמאל, יש הרגל קצת מגוחך לחפש את הפנס הדולק דווקא בסמטה החשוכה.

ההרגל הזה אינו נובע מסתם טיפשות. הוא תוצאה ישירה מאדישות הציבור הציוני לגורלם של הערבים בישראל ובשטחים. הדיבורים על "תהליך שלום" הפסיקו אפילו להצחיק. ועידות ג'נבה למיניהן אפשרו לעסקנים נטולי חזון להציץ קצת באגם היפה, אבל התקדמות משמעותית להסדר לא עמדה אפילו על הפרק.

הנציגים הישראלים שהשתתפו בוועידות האלה היו מיעוט בעם שלהם. אמנם איכותי ולא מבוטל, אבל בלי שום השפעה על מנגנוני קבלת ההחלטות.

אחרי מפח הנפש שנחלו יוסי ביילין ואנשיו, צצו בהנהגת המרכז-ימין הפוליטי נצים קיצוניים שהיו אחראים לזוועות רבות נגד הפלסטינים – בעיקר בעזה, אבל לא רק שם. חברים רבים בשולי מפא"י ו"שלום עכשיו" העדיפו להישבע בשמו של הרמטכ"ל בדימוס בני גנץ, שהתגאה בגופות שהשאיר מאחוריו בלבנון וברצועה, וידע שלא צפוי לו שום עונש אלקטורלי. גנץ נשלח לפח האשפה של ההיסטוריה רק אחרי שבגד בדיבר החילוני "רק לא ביבי".

כבר חמישים שנה אנחנו מזהירים את השמאל הציוני מפני הזנחת השלום והאדישות השחצנית לגורלם של האזרחים הערבים בתוך המדינה, ומפני הדבקות בסיסמאות "ממלכתיות", שהיו כרוכות גם באימוץ כל העמדות המדיניות ושל התרבות הכלכלית-חברתית של ארה"ב. נתקלנו בעיקר בלגלוג מבזה ועוין, גם כאשר דונלד טראמפ נבחר לנשיא בתמיכתם של מיליונים רבים.

הישראלים היו מוכנים לבלוע את מוראות הסבל בעולם השלישי תמורת בניין שגרירות פרובוקטיבי בשכונת ארנונה בירושלים. כל הביזיונות האלה הציפו את הזירה הפוליטית שלנו, מהשמאל המלאכותי ועד לימין האמיתי. נזיד העדשים שתמורתו נמכרה אפילו היומרה לסוציאל דמוקרטיה היה, כצפוי, רעיל.

רק לא ביבי? זה בסדר גמור. אבל מה בדבר הפשיסטים שהפכו לשותפים ראויים, ובלבד שהקהילה הציונית לא תשתף פעולה בגלוי עם הרשימה המשותפת? לי עצמי, כמו לרוב הישראלים היהודים שגדלו בארץ, יש עבר ציוני עשיר. כך חינכו אותנו, ובלעתי את הדוקטרינות שלהם חרף השיר השנוא בעיניי, "שיבולת בשדה".

אני סולח לעצמי, ולכל חבריי בתנועה המאוחדת והשומר הצעיר, ובלבד שנעדכן, שנבין את המציאות ונאמץ שני מיליון אזרחים ערבים כשותפים לדרך השלום והשוויון.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
לוח הזמנים משרת את נתניהו באופן מושלם. משתתפי צעדת יום ירושלים חוגגים מול שריפה של עץ במתחם אל אקצא (צילום: מנדי הכטמן / פלאש 90)

לוח הזמנים משרת את נתניהו באופן מושלם. משתתפי צעדת יום ירושלים חוגגים מול שריפה של עץ במתחם אל אקצא (צילום: מנדי הכטמן / פלאש 90)

טביעות האצבעות של נתניהו מרוחות על כל ההסלמה הזו

ההתנכלות בשער שכם, הדיכוי בשייח ג'ראח, ההתפרצות לאל-אקצא, ההרג בעזה - ממשלת ישראל אחראית לרוב האלימות של הימים האחרונים. וכשבראש הממשלה עומד אדם שההידרדרות הזו יכולה להציל אותו ברגע האחרון, אפשר להבין למה החשד נופל עליו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf