השכונה שלי: לדבר עם הפרות במתקן חולות
המקום בו אני גר, הוא מתחם קטן וסגור המוקף גדר, שמזכיר במראהו רפת. מחשבות של מבקש מקלט הכלוא במתקן חולות
כותב אורח: חסן שאקור, מתקן הכליאה חולות
אני חי במקום סלעי ונטוש למחצה. זהו אזור מרוחק ומבודד למדי שלא קיימות בו תשתיות התומכות בחיים מודרניים רגילים. מסביב ישנן גבעות סלעיות חשופות רבות, נטולות עצים, והאזור כולו מצדיק את השם שניתן לו – מדבר נטוש.
המקום עצמו בו אני גר, הוא מתחם קטן וסגור המוקף גדר, המזכיר במראהו רפת. מתקן הכליאה בו אני שוהה כרגע כולל מספר יחידות מגורים שלכל אחת מהן צמודה גם חצר. המתקן הזה הוא זר, מוזר ומחוספס כמו הסביבה בה הוא נמצא.
מתקן חולות (צילום: אקטיבסטילס)
מזג האוויר כאן הוא ללא ספק מוזר לי ושונה מכל מזג אוויר שחוויתי בעבר, הוא משתנה כל הזמן. באמצע היום או שחם מאוד או שישנן רוחות מדבר חזקות, אולם בלילה קר וגם אז ישנן רוחות חזקות. לעיתים רחוקות ישנו בוקר עם מזג אוויר יפה ואביבי. החלק הזה של היום, הבוקר, הוא החלק האהוב עלי ביום, בו אני יכול להרהר לנסות לספוג את כל מה שמסביבי ולנסות לראות גם את הדברים היפים והנהדרים שמקיפים אותי.
לעיתים אני משוטט ללא מטרה ועורך לעצמי "פיקניק" לעת ערב. הנוף הנשקף לעברי בשיטוטים הללו כולל בתי כלא גדולים המקיפים את המתקן, לולים, רפתות ומתקנים צבאיים. לעיתים הסקרנות מביאה אותי להתהלך מסביב לכלא שלי, מסביב למתקן הכליאה. אני ניצב אז כמו אסיר ליד הבניינים הענקיים והמסיביים הללו שמעליהם ניצבים מגדלי שמירה.
בעודי מהלך ליד הלולים אני נדהם מהמראה של המספר הרב של עופות הדחוסים במרחב כה קטן. אני ממשיך ללכת לעבר הרפתות בתקווה לראות משהו מעניין, אולם למרבה הצער, אני מוצא שהפרות גם הן כלואות. באופן אירוני אני מוצא עצמי מדבר על הפרות ואומר "הי פרות, תראו, אתן צריכות לבוא לאפריקה, החברות שלכן באפריקה חופשיות להסתובב איפה שירצו".
לבסוף, אם אני לא מוצא דרך אחרת מהנה להעביר את הזמן, אני מטפס על הגבעה ושוכב על הסלעים ומחכה למשב הרוח. לפחות אז, לדקה קטנה, אני יכול להנות מצלילי הרוח. אבל את שלוות הגבעות והרוח תמיד מפרים קולות ירי הנשמעים מהבסיס הצבאי הקרוב.
מבקשי מקלט הכלואים במתקן חולות מחוץ למתקן (צילום: אקטיבסטילס)
מבקשי מקלט אפריקאיים הכלואים במתקן חלות נפגשים עם אקטיבסטים ישראלים מחוץ למתקן, ה-11 למאי, 2014.
חסן במסיבת הפרידה שערכו לו חבריו לפני הכניסה למתקן חולות
נכתב על ידי חסן שאקור, תלמיד סקולהאוס, שבימים אלו משמש גם כעוזר מורה לאנגלית בחולות. חסן ממשיך לעבוד ולפתח את הכתיבה שלו באנגלית באמצעות דואר אלקטרוני עם תמרה אליס, מורה פרטית מתנדבת.
הפוסט פורסם גם באנלית באתר 972+. תרגום: הללי פינסון
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
