בית המשפט העליון מסכן את זכות השביתה של העובדים

כותבים אורחים: מורן סבוראי ואמיר בשה

האם בית המשפט העליון עתיד לבטל את פסק בית הדין לעבודה, ולא לאפשר לעובדי חברת החשמל לשבות? בדיון שהתקיים ביום 20.7.2017 על הפסק שהתיר לעובדי חברת החשמל לנקוט בשביתה נגד מהלכי המדינה לשנות את המבנה של משק החשמל בישראל, רמזו שופטי העליון שבכוונתם להתערב, מה שהפתיע בהחלט. באם זה אכן יקרה – זו עלולה להיות פגיעה בזכות השביתה, שעלולה להצטמצם דרמטית, בשונה מדרך הפסיקה המקובלת בחמש עשרה השנים האחרונות.

הדיון בבית המשפט נסוב סביב ההבדלים בין סוגי השביתות: "שביתה פוליטית", "מעין-פוליטית", ו-"כלכלית". הסיכון הוא שההלכה בעניין השביתה "המעין פוליטית" היא זו שעלולה להשתנות, ובכך ולהפר את האיזון העדין והזהיר שהתפתח בנושא. כדי לעמוד על פרטי הדרמה, שרובה נערכת בשפה משפטית מעט, הנה כמה הסברים קצרים.

שביתה "פוליטית" היא שביתה בה עובדים שובתים נגד מדיניות של הממשלה שאינה קשורה בהכרח ליחסי עבודה והיא אסורה. שביתה "כלכלית" היא שביתה מותרת בה עובדים שובתים כאמצעי להשיג את מטרותיהם במשא ומתן מול המעסיק.

"מעין פוליטית"

בתווך, נמצאת השביתה "המעין פוליטית". בית הדין לעבודה קבע בשורת מקרים שהגיעו אליו, בעיקר בין השנים 2003 ל-2007, כי כאשר השביתה מכוונת אמנם נגד החלטה של הממשלה או הכנסת, ואולם יש בהחלטה האמורה להשפיע על  תנאי העסקה של עובדים ולרבות זכויותיהם הפנסיוניות, הרי שאין למנוע מהעובדים את זכות השביתה.

הזכות לקיים שביתה מעין-פוליטית, נקבעה במקרים שונים  – בין היתר בעניין השינויים המבניים במשק (2003), בעניין ארגון המורים (2007), ובעניין רכבת ישראל (2011). במקרה האחרון, הבהיר בית הדין הארצי כי כאשר המדינה פועלת כ"ריבון מתערב" במהלך הפעילות העסקית הרגילה של המעסיק יכול והשביתה תהא לגיטימית כשביתה "מעין פוליטית" וזאת בהתייחס למה שעלול להביא לפגיעה בעובדים או בעבודה המאורגנת.

בכל המקרים האלה, האיזון שיצר בית הדין הארצי הוא בין זכות העובדים להתארגנות, הכוללת בחובה את זכות השביתה, לבין זכויות אחרת ולרבות סמכות המדינה לבצע שינויים מסוימים. בכל המקרים האלה, גם נקבעו הגבלות שונות על השימוש בזכות השביתה ה"מעין פוליטית", כמו היקף השביתה ומשך הזמן בו היא התקיימה.

ההבחנה בין שביתה פוליטית אסורה לבין שביתה מעין פוליטית, שמותרת בגבולות מסוימות, נשמרה ב- 15 השנים האחרונות – במסגרת פיתוח איטי וזהיר, ובית המשפט העליון נמנע לאורך השנים מלהתערב בהחלטות של בית הדין הארצי לעניין השביתה המעורבת, גם כאשר הוגשו עתירות לפתחו.

> ההסתדרות נגד סודהסטרים: טענות על גזענות ושוביניזם בשירות פירוק ההתארגנות

עובדי חברת חשמל בעת עבודתם (צילום: נועם מושקוביץ, פלאש90)

חשוב לציין שבתי הדין לעבודה (האזורי והארצי) מלווים את הסכסוך בעניין חברת החשמל – שכעת מצוי בפני בית המשפט העליון – כבר שלוש שנים ולא מיהרו כלל להעניק לעובדים את זכות השביתה. בית הדין הארצי לעבודה קבע בהחלטתו האחרונה, שעליה הוגשה העתירה לעליון, כי כאשר אלפי עובדי חברת החשמל צפויים לפיטורים נוכח החלטת הממשלה על רפורמה בחברה המפקיעה מידה את מקור הכנסתה העיקרי – ייצור החשמל, ומעבירה אותו לידיים פרטיות – הרי שגם לעובדי חברת החשמל, קמה זכות השביתה. בית הדין הארצי ציין עוד כי בית הדין לעבודה ימשיך ללוות את  הסכסוך, יקפיד על  מידתיותה של השביתה כמו גם ימשיך לבחון את הצדקתה, בהתחשב בהתפתחות המגעים שבין הצדדים.

אם יתערב בית המשפט העליון בזכות השביתה שניתנה לאחרונה לעובדי חברת החשמל בהחלטתו של בית הדין הארצי, עלולה ההבחנה החשובה בין שביתה פוליטית אמיתית לבין שביתה מעין-פוליטית, להישחק ולהביא לפגיעה במעמד העבודה המאורגנת וביכולת של ארגוני עובדים להגן על עובדים מפני שינויים מבניים.

עו"ד ד"ר מורן סבוראי ועו"ד אמיר בשה הם שותפים במשרד עו"ד בשה זבידה סבוראי, המתמחה במשפט עבודה קיבוצי ואישי

> ימים של התעוררות: המאבקים שנותנים סיבה לאופטימיות