newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הרס מסגד אל עומרי בעזה: פגיעה טראגית באתר היסטורי עולמי

המסגד שנהרס לאחרונה בתקיפה ישראלית מייצג יותר מכל מבנה אחר ברצועה את ההיסטוריה המגוונת של המרחב. פגיעה באתרי מורשת היא פגיעה באנושיות עצמה ואסורה על פי החוק הבינלאומי, אך מסגד אל עומרי אינו רק סמל לחורבן, אלא גם לחוסנה של התרבות האנושית

מאת:

פגיעה מכוונת בנכסים אלו עשויה להיחשב פשע נגד האנושות. מסגד אל עומרי לפני שנהרס (צילום: Mohammed Alafrangi)

מסגד אל עומרי, המסגד העתיק ביותר בעזה, מייצג אולי יותר מכל מבנה אחר ברצועה את ההיסטוריה הארוכה והמגוונת של העיר והמרחב, הרבה לפני שהפכה לרצועה מסוגרת ולמוקד המדמם ביותר בסכסוך הישראלי-פלסטיני. ביום שישי האחרון נהרס המסגד מהפצצות הצבא, שהודיע כי המסגד שימש תשתית לטרור ושנמצא בו פיר של מנהרה. מבלי להיכנס לשאלה מי אחראי, הנזק המסיבי למסגד כשלעצמו הוא פגיעה טראגית באתר היסטורי בעל ערך בינלאומי.

מסורת מקומית מספרת שהכנסייה הביזנטית, שעליה נבנה מסגד אל עומרי, נבנתה במקום שבו עמד מקדש פלישתי קדום. מאתיים שנה מאוחר יותר, בתקופה המוסלמית הקדומה, נבנה במקום שבו עמדה הכנסייה מסגד, שעם הכיבוש הצלבני הפך פעם נוספת לכנסייה. לבסוף, במאה ה-13 בתקופה הממלוכית, נבנה שוב כמסגד ושופץ על ידי העות'מאנים במאה ה-16.

סיפורו של מסגד אל עומרי הוא תזכורת שהעיר וסביבתה עשירות באתרים ארכיאולוגיים ובמבנים היסטוריים שמספרים את סיפורה הרב תרבותי של הארץ, מתקופת הברונזה הקדומה ועד לימינו אנו. המיקום של העיר על חופי הים התיכון ובלב צומת הדרכים שבין מצרים, הלבנט, בבל ואנטוליה, הובילו כמעט את כל מי שהסתובב במרחב לעבור דרכה ולהשאיר בה את חותמו. ברוח חג החנוכה, אפשר להזכיר גם את החשמונאים, שבתקופה ההלניסטית כבשו את העיר כדי לשלוט בנמלה, שהיה שער הכניסה המרכזי לארץ באותה התקופה.

מאז 1967 היכולת לקיים פעולות ארכיאולוגיות מדעיות בתחומי רצועת עזה הפכה מורכבת וביתר שאת מאז השתלט חמאס על הרצועה והסגר שישראל הטילה עליה. אולם, למרות הקושי, ב-30 השנים האחרונות הגיעו לעזה מספר משלחות זרות שחפרו יחד עם ארכיאולוגים מקומיים באתריה השונים. רק בשנה האחרונה נחשפו בית קברות רומי, שהסרקופגים שבו השתמרו במצב יוצא דופן, כמו גם פסיפס ביזנטי מרהיב שהתגלה במקרה על ידי חקלאי במחנה הפליטים אל-בורייג', במרכז הרצועה. שניהם ככל הנראה נפגעו ואף נהרסו בלחימה.

במלחמה שבה קיפחו עשרות אלפים את חייהם בשני הצדדים ובשעה ש-135 חטופים עדיין מחוזקים בעזה, חורבן אתרי מורשת, מונומנטים, מוזיאונים ונכסי תרבות אחרים בעזה עשוי להיתפס כמשני. אולם צריך לזכור כי על פי חוקי המלחמה והדין הבינלאומי, השימוש בנכסי תרבות ומורשת למטרות צבאיות, קל וחומר תקיפתם, אסורה, ועל כל הצדדים מוטלת החובה לשמור עליהם גם בזמן קונפליקט צבאי, מתוך הכרה בחשיבותם של נכסי תרבות לקיום האנושי.

הצורך לכלול את השמירה על נכסי מורשת ותרבות לדיני המלחמה נטוע, כמו הרבה דברים, בתוצאות מלחמות העולם באירופה, שהובילו להרס תרבותי וביזה נרחבים, שסופם באובדן נכסים רבים למורשת האירופאית. העובדה שאתרים היסטוריים מגלמים בתוכם זיכרון תרבותי עמוק ומהווים חלק מרכזי בזהות הפרטית והקולקטיבית של בני אנוש, לצד הסינגולריות שלהם (מה שהופך את מרביתם למשאב מתכלה הניתן במקרה הטוב לשחזר, אך במרבית המקרים מחיקתם היא נצחית), הובילה לכך שפגיעה מכוונת בנכסים אלו עשויה להיחשב פשע נגד האנושות.

אין ספק שמצב ההשתמרות של חלק מהאתרים בעזה היה קשה עוד לפני מבצע "חרבות ברזל" כתוצאה של הסגר הישראלי, המבצעים הצבאיים החוזרים שכללו הפגזות מהאוויר, שוד עתיקות ומדיניות של חמאס להרוס חלק מהאתרים לטובת בנייה אזרחית והקמה של מתקנים צבאיים. כך, למשל, תל א-סקן, עיר כנענית קדומה, אחת מהגדולות שבמרחב, נהרסה לפחות חלקית על ידי רשויות חמאס ב-15 השנים האחרונות, לטובת הרחבת האוניברסיטאות. באותו אופן, חלקים מהעיר ההליניסטית, אנתדון, נפגעו לטובת בניית מתקנים צבאיים.

מסגד אל עומרי לאחר הריסתו:

לעומת זאת, במשך השנים התוודענו ליוזמות רבות מצד גורמים בינלאומיים ומקומיים לחשוף, לחקור ולשמר את אתריה הרבים והרב שכבתיים של העיר עזה. בהיעדר מדיניות שימור מיטיבה מצד רשויות חמאס ולצד שוק פורה של עתיקות גנובות, ידוע לנו על יוזמות רבות של ארכאולוגים מקומיים ושל תושבים מן השורה להציל ולהציג את המורשת התרבותית של המקום. למשל, האתר של המנזר של הקדוש הילריון/תל אום עמאר, מנזר ביזנטי שנחפר ונחקר בשיתוף פעולה בין ארכיאולוגים פלסטיניים מקומיים והמועצה הבריטית. בשנים האחרונות הוקמו מספר מוזיאונים פרטיים במטרה להגן על עתיקות העיר ולהציגם לתושביה.

בשוך הקרבות, כשנפנה להסתכל אל העתיד, החורבות שיתגלו במקום שבו עמדו אתרים היסטוריים בני מאות ואלפי שנים יסמלו את עומק החורבן ואת הטרגדיה הבלתי נתפסת של פרק זה בסכסוך הישראלי-פלסטיני. שיקום החיים מחייב את כולנו להתחיל לראות בנכסי העבר, הקרוב והרחוק, מקור לעתיד טוב יותר של סובלנות ושלום ולא כהצדקה נוספת לשנאה, מלחמה או מעשי נקם.

יידרשו זמן ומשאבים רבים לשיקום החיים של שני הצדדים. אך עוד יותר נדרשות הנהגות עם חזון אמיתי  שמקדש את החיים בשני הצדדים ורואה באתרים היסטוריים נכסי מורשת משותפים שיש לשמור עליהם למען כל תושבי הארץ הזו ולמען הדורות הבאים.

מהמקום הזה אולי אפשר לראות במסגד אל עומרי, שבמשך כמעט אלפיים שנה נבנה ונהרס ונבנה מחדש כמקדש, כנסייה ומסגד, לא רק סמל לחורבן, אלא גם עדות לחוסנה של התרבות האנושית, וספציפית, חוסנה התרבותי של עזה, שיכולה להיבנות שוב ולשגשג כפי ששגשגה פעמים רבות בעבר.

אלון ארד הוא ארכיאולוג ומנכ"ל עמק שווה, טליה אזרחי היא מתאמת קשרי חוץ בעמק שווה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
חיילים ליד הגבול עם עזה, לפני הפלישה לרפיח, ב-8 במאי 2024 (צילום: ג'מאל עוואד / פלאש90)

חיילים ליד הגבול עם עזה, לפני הפלישה לרפיח, ב-8 במאי 2024 (צילום: ג'מאל עוואד / פלאש90)

הקלף של חמאס כבר אינו החטופים, אלא המשך הלחימה

חייהם של החטופים לא היו חשובים מספיק לישראל כדי שתסכים לעסקה הכוללת את סיום המלחמה. בחמאס מבינים את זה, וכנראה שהם מעריכים כעת שהמשך המלחמה מאיים על ישראל יותר מאשר עליהם

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf