newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הקורונה הפכה את בית לחם לעיר רפאים בתקופה הכי רגישה בשנה

משבר הקורונה נחת על בית לחם בשיא עונת התיירות לקראת חג הפסחא. כולם מבינים את הצורך באמצעי החמור, אך החשש מפגיעה כלכלית ומהמשך ההתפרצות גדול. "אנחנו מנסים להסתדר עם האמצעים שברשותינו, רצון טוב ועבודה קשה"

מאת:
השאירו תגובה
א א א

לא היה קשה מדי לסגור את אזור בית לחם, שגם כך מוקף בחומת ההפרדה, אחרי ששרת הבריאות הפלסטינית ד"ר מאי אל-כילה אישרה ב-6 במרץ כי שבעה אנשים נדבקו בנגיף הקורונה, כולם קשורים לקבוצת תיירים מיוון ששהתה במלון בעיירה הסמוכה בית ג'אלה.

הרשות הפלסטינית הכריזה על מצב חירום, ואסרה על כניסת מבקרים זרים לעיר. הסגר שהוטל על בית לחם הוארך בינתיים. בנוסף, הורתה הרשות על סגירת כל בתי הספר, האוניברסיטאות, המסגדים והכנסיות – כולל כנסיית המולד, שמסמלת עבור הנוצרים את המקום שבו נולד ישו.

רחוב נטוש בבית לחם, ב-5 במרץ 2020 (צילום: ויסאם השלמון / פלאש90)

רחוב נטוש בבית לחם, ב-5 במרץ 2020 (צילום: ויסאם השלמון / פלאש90)

ביום שני השבוע הודיעה ירדן כי היא סוגרת את מעבר אלנבי, המעבר העיקרי בין ירדן לרשות. עד יום שלישי אחר הצהריים, משרד הבריאות הפלסטיני הודיע על תשעה מקרים חדשים של הווירוס – ארבעה בבית לחם, ואחד בטולכרם, של פועל פלסטיני שעבד בישראל. בשלב זה סך מקרי הקורונה ברשות הגיע ל-29. ב-10 במרץ מסר משרד הבריאות כי 2,900 איש נמצאים בבידוד בבית לחם, ו-114 נוספים מחוץ לעיר. 53 אנשים נמצאים במתקני בידוד ממשלתיים בבית לחם ויריחו, ומתקן בידוד נוסף נמצא במעבר רפיח בעזה.

נכון לעכשיו, רק חולה אחד הראה הידרדרות, אך מצבו יציב, לפי סוכנות הידיעות הפלסטינית WAFA. כל הנדבקים האחרים בנגיף הקורונה אינם מראים תסמיני מחלה. התסמינים כוללים חום, שיעול וקושי בנשימה, וככל הידוע אנשים מבוגרים ואנשים שסובלים מבעיות רפואיות אחרות עלולים לפתח תסמינים חמורים יותר, כמו דלקת ריאות קשה.

אזור בית לחם נותק למעשה מהעולם, עם סגר שנאכף על ידי ישראל ומחסומים מאולתרים שהציבה המשטרה הפלסטינית ביציאות אסטרטגיות שאין בהן מחסום ישראלי. עם זאת, בימים הראשונים של ההתפרצות בבית לחם היו כמה מוחרגים – קבוצה של רופאים ואחיות בבית החולים סנט ג'ון למחלות עיניים בירושלים קיבלו אישור מיוחד לעזוב את בית לחם כדי להגיע לעבודתם, לפי אחת מהאחיות.

"קל מאוד לסגור את בית לחם. בית לחם היא בנטוסטן אחד גדול", אמר מנהל המרכז הפלסטיני להתקרבות בין העמים, ג'ורג רישמאווי, כשהוא מתייחס למושג ששימש בדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד כדי לתאר שטח שהוקצה לדרום אפריקאים השחורים. "קל לבודד את בית לחם באמצעות המערכת שהקימה ישראל".

רימשאווי מכיר בצורך בהסדר כזה בנסיבות הנוכחיות, אך לדבריו הדבר הוא סימן אזהרה לאופן שבו תפעל המערכת אם תיושם "תוכנית המאה" של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, וישראל תגביל את התנועה בין אזורים דמויי בנטוסטנים. לדבריו, "ככה זה יקרה במציאות, וזה מראה איך זה ישפיע עלינו בטווח הרחוק".

רימשאווי אומר כי תושבי אזור בית לחם נוקטים בצעדים להגבלת התנועה של עצמם בתוך הערים והכפרים, ומבטלים ביקורים משפחתיים ואירועים. "אנשים מכניסים את עצמם להסגר לא רק עבור עצמם, אלא מתוך דאגה לבריאותם של אחרים".

"צריך להטיל סגר גם על המתנחלים"

בתחילת השבוע הודיע משרד הבריאות הישראלי כי אנשים שביקרו בבית לחם או בעיירות הסמוכות בית ג'אלה ובית סאחור בשבועיים האחרונים צריכים להיכנס לבידוד למשך 14 יום. בנוסף, שר הביטחון נפתלי בנט הודיע כי הוא שוקל להטיל סגר על הגדה המערבית, וביקש ממשרד התיאום האזרחי – הגוף הצבאי שממונה על ניהול הכיבוש – לספק לו הערכה של ההשלכות הכלכליות של הצעד. בינתיים הוטל סגר על הגדה במהלך חג הפורים.

ד"ר יעל ברדה, פרופ' אורחת לסוציולוגיה באוניברסיטת הרווארד ומהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, שכתבה את הספר "הביורוקרטיה של הכיבוש: משטר היתרי התנועה בגדה המערבית", הטילה ספק באפשרות של הטלת סגר על אזורים בגדה המערבית שכוללים התנחלויות, כמו אזור ההתנחלויות של גוש טלמונים, או רחלים, שצמודה ליישובים הפלסטיניים יתמא וקבלאן.

כדי להאט את התפשטות הווירוס באזור C של הגדה המערבית, שנמצא תחת שליטה מלאה של צה"ל בהתאם להסכמי אוסלו, יש להטיל סגר גם על המתנחלים הישראלים וגם על הפלסטינים, מסבירה ד"ר ברדה. בכל הנוגע להתפשטות הקורונה, הניטור חייב להיות של כולם, ללא קשר לאיומים ביטחוניים או נטייה פוליטית, היא מוסיפה.

לדברי ברדה, "כשיש מצב חירום ממשי, ניתן לראות שמשטר היתרי התנועה, שנטען כי הוא משטר חירום שמופעל כדי למנוע טרור, הוא הרבה פחות אמצעי ביטחוני והרבה יותר מערכת של שליטה והפרדה. אם מטילים סגר על הפלסטינים, חייבים להטיל סגר גם על הישראלים", מכיוון שמדובר בעניין של בריאות הציבור, לא בעניין ביטחוני. "כל אחד יכול להידבק בקורונה".

תוצאה חיובית אחת של הסגר היא העלאה למודעות של הגבלות התנועה היומיומיות הנוכחות תמיד בחייהם של הפלסטינים, שרוב הישראלים אפילו לא מודעים לקיומן, אומרת ברדה.

"החיים שותקו"

תושבי בית לחם מתארים את רחובות העיר כנטושים. אנשים יוצאים מביתם רק כדי לקנות מצרכים נחוצים, בתקופה שמתאפיינת לרוב בריבוי של תיירים לקראת חג הפסחא. החשש הגדול של תושבים רבים כיום הוא מאובדן עבודה ופרנסה בגלל הסגר המוחלט. אף שהם מבינים את הצורך בסגר הזה, הוא פגע קשות לא רק בתעשיית התיירות שבה תלויה העיר, אלא גם מונע מפועלים פלסטינים להגיע למקומות העבודה שלהם בישראל.

לדברי סמיר חזבון, יו"ר לשכת המסחר של בית לחם, כ-20 אלף איש שעובדים בתעשיית התיירות ו-15 אלף פועלים מהאזור נפגעו מהסגר. "החיים שותקו בבית לחם", הוא אומר. "עובדים מנסים לצאת אבל אינם יכולים. יש גם את החג היהודי פורים, אז גם בישראל לא עובדים. המצב לא צריך הסברים פוליטיים. יש סגר, אבל אנחנו מנסים להסתדר עם האמצעים שיש ברשותינו, רצון טוב ועבודה קשה. אנחנו מקווים שהקהילה הבינלאומית תשתף עמנו פעולה".

כנסיית המולד הסגורה בבית לחם, ב-8 במרץ 2020 (צילום: ויסאם השלמון / פלאש90)

כנסיית המולד הסגורה בבית לחם, ב-8 במרץ 2020 (צילום: ויסאם השלמון / פלאש90)

בקרב התושבים יש מי שמתלוננים כי משרד הבריאות הפלסטיני לא היה ערוך להתפרצות. חלק מזה, מסביר רישמאווי, נובע ממערכת הבריאות הרעועה שהרשות הפלסטינית ירשה מישראל. "משרד התיירות התמודד עם המצב בצורה טובה, אבל משרד הבריאות היה צריך להתחיל לבצע ביקורים ובדיקות סדירות באזור. אנחנו יודעים שמערכת הבריאות כושלת, אבל אני סומך על הצעדים הקשים שהפעילה הרשות", הוא אומר.

לדבריו, הרשות הפלסטינית ירשה מערכת בריאות שמנוהלת בצורה כושלת, שלפני הסכמי אוסלו היתה בשליטת הכיבוש הישראל. כיום 39% מתקציב הרשות הולך למימון כוחות הביטחון, שמטפלים לדבריו בצרכים הביטחוניים של ישראל. לטענתו, הכספים האלה היו צריכים להגיע למערכת הבריאות וליוזמות חינוכיות. "אפילו עכשיו, בדיקות הקורונה מתבצעות ברמאללה ומקבלות אישור בבית חולים ישראלי".

חוששים מהמצב בעזה

ד"ר ג'רלד רוקנשאוב, העומד בראש משרדי ארגון הבריאות העולמי בשטחים הפלסטינים הכבושים, אומר כי עקרונית הרשות הפלסטינית הפעילה אמצעים הולמים, לצד תיאום מאחורי הקלעים לא רק עם ישראל, אלא גם עם מצרים וירדן הסמוכות.

"יש להם יכולות טובות בשטח", הוא אומר, ומציין כי ארגון הבריאות העולמי וידא שלרשות יש יכולת לבצע בדיקות כבר לפני שבוע, והביא ערכות בדיקה ובקרה למעבדות ברמאללה ובעזה, שקיבלו כבר אישור כמעבדות שפעת. בנוסף, הובאו למקום 800 ערכות הגנה אישית לעובדי מערכת הבריאות. לדבריו, הבנק העולמי ותורמים נוספים כבר הקצו משאבים כדי להשלים את החוסרים שעדיין קיימים.

"יש דיאלוג תמידי בין הרשות לישראל. שני הצדדים מודעים לכך שהווירוס לא מכבד גבולות. אנחנו ביחד בעניין הזה, וביחד נצליח או שניאלץ להתמודד עם בעיה גדולה אף יותר", אומר רוקנשאוב.

עם זאת, קיים חשש לגבי כשירותה של מערכת הבריאות בעזה – שחווה משבר בגלל הסגר הישראלי המוטל על הרצועה – להתמודד עם משבר בריאותי גדול אם יפרוץ כזה. לדברי רוקנשאוב, "לא התגלו עדיין מקרים בעזה, אבל אנחנו מכירים את הבעיה של מערכת הבריאות שם. אם יתגלו שם מקרי קורונה, נצטרך להגדיל את המאמצים כדי להתמודד עמו".

איש כוחות הביטחון הפלסטינים חוסם את הכניסה למלון אנג'ל בבית ג'אלה, שבו נמצאו מקרי הקורונה הראשונים באזור, ב-5 במרץ 2020 (צילום: ויסאם השלמון / פלאש90)

איש כוחות הביטחון הפלסטינים חוסם את הכניסה למלון אנג'ל בבית ג'אלה, שבו נמצאו מקרי הקורונה הראשונים באזור, ב-5 במרץ 2020 (צילום: ויסאם השלמון / פלאש90)

במלון אנג'ל – מקום האבחון של מקרי הקורונה הראשונים בבית לחם ששוהים בו 40 אנשים בבידוד, כולל קבוצה של 13 אמריקאים – נראה שהעניינים נרגעו, למעט מקרה אחד של התקף פניקה. כך אומר אנטוואן סקה, שנמצא שם בבידוד. לדבריו, כל יום הם זוכים לביקור של רופא שעוקב אחר התסמינים שלהם. סקה ושני חברים הגיעו מרצונם לבידוד אחרי שהיו במגע עם חברם, בעלי המלון, שנדבק בנגיף, והם מסייעים לנהל את המצב במלון.

לדבריו, "למען האמת, משרד הבריאות הפלסטיני עשה ככל שביכולתו, אבל אין להם בהכרח את כל מה שהם צריכים. למרבה המזל היה תיאום עם המשמר הלאומי הפלסטיני, שמתפקדים בצורה מצויינת. הם נתנו לנו תמיכה לוגיסטית… הם באמת מסוגלים לתפקד ולתמוך באנשים במצב חירום".

ג'ודית סודילובסקי היא עיתונאית שמסקרת את ישראל והרשות הפלסטינית במשך יותר מ-25 שנה. הכתבה התפרסמה לראשונה במגזין 972+. תרגום: יונית מוזס

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מחסומים זמניים שהקימה המשטרה בכניסה לירושלים, כדי לאכוף את הסגר שהוטל בעקבות הקורונה, ב-26 במרץ 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

מחסומים זמניים שהקימה המשטרה בכניסה לירושלים, כדי לאכוף את הסגר שהוטל בעקבות הקורונה, ב-26 במרץ 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

החופש שלנו כבר נופל קורבן לקורונה, ולא בטוח שהוא יחזור

אנחנו חווים עתה תקדים מסוכן: אזרחי המדינות החופשיות מוכנים לקבל על עצמם מגבלות חמורות בגלל החשש מהקורונה. אך ביום שאחרי אנחנו עלולים להתעורר אל עולם שוויוני פחות ומאוכן יותר, כשיש לנו פחות כוח כלכלי ולכן גם פחות יכולת התנגדות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf