newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הקדשתי את עצמי למאבק, כי כדי שיתאפשר תיקון נתניהו חייב ללכת

במשך 25 שנה לוקח ראש הממשלה את המדינה בשיטתיות לכיוון של שלטון יחיד, תוך פירוק כל המערכות. הוא משול לקוביית הדומינו הראשונה, שאם תיפול תפיל את כל השאר. רק אחרי לכתו יהיה ניתן להתחיל בעבודה הקשה של השיקום

מאת:

יש מי שטוענים שזה לא טוב שהמחאה נתפסת כמחאת "רק לא ביבי". אני סבור ש"רק לא ביבי" היא האג'נדה החשובה ביותר שנמצאת על הפרק כיום. מאחורי הסיסמה "רק לא ביבי" עומדת תמיכה בשוויון הזדמנויות, באמת ובשלום, ויציאה נגד תרבות השקר והמרמה, התעמרות בחלשים ופשעים נגד האנושות לכאורה.

יצאתי למחאה לפני שנתיים וחצי כדי להפיל את ראש הממשלה, בנימין נתניהו. זו מבחינתי גולת הכותרת. אני סבור שאי אפשר להתחיל בשום ריפוי ושום תיקון כל זמן שהוא נמצא בסביבה.

"מצביעיי ביבי מובהקים עןוד מעט ייצאו לרחובות".סדי בן שטרית במחאה בבלפור (צילום: אורן זיו)

סדי בן שטרית במחאה בבלפור (צילום: אורן זיו)

מאז כהונתו הראשונה כראש ממשלה ב-1996, במשך 25 שנה, נתניהו לוקח את המדינה בשיטתיות לכיוון של שלטון יחיד – ללא שומרי סף, ללא רשות מחוקקת וללא רשות מבצעת. כל המערכות הביצועיות והמינהלתיות נתונות לשליטתו הבלעדית: בתי המשפט, כל משרדי הממשלה, המשטרה, השב"כ, המוסד, מבקר המדינה, פרקליטות המדינה. הפכנו לדיקטטורה, שבה שורר כאוס מוחלט. ואת הכאוס הזה בדיוק רוצה הנאשם, כדי שלא יהיה ניתן לראות את המצב לאשורו.

המסע המטורף הזה לא יגיע לסיומו גם אחרי הבחירות הנוכחיות. אם נתניהו יצליח להקים קואליציה, היא לא צפויה להחזיק מעמד זמן רב, ותהיה נטולת אידיאולוגיה ונתונה לסחטנות מצד כולם. אך גם אם הוא יפסיד, השינוי לא יתחולל מיד.

נתניהו משול כאן לקוביית הדומינו הראשונה, שאם תיפול תפיל את כל השאר. הרי הקואליציה שלו עם אריה דרעי מש"ס ויעקב ליצמן מיהדות התורה נועדה בראש ובראשונה למנוע משלושתם לעמוד לדין ואולי גם להגיע לכלא. עידן השקר הזה הגיע לסיומו. לאנשים נמאס לחיות בחרדה מתמדת ובשקר מתמיד, ולכן לא משנה מי יחליף אותו, במובן הזה הוא צפוי להיות יותר טוב. ובכל מקרה זה לא יפטור אותנו מהצורך בעבודה קשה.

האם זה יכול לקרות בכלל בקונסטלציה הפוליטית הנוכחית? אם מסתכלים על התרחיש האופטימי, יכולה לקום כאן ממשלה בראשות יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד. אמנם ייקח הרבה זמן לתקן גירעון ממשלתי של יותר מ-170 מיליארד שקל; מערכת בריאות קורסת; מערכת חינוך לא מתפקדת; מערכת ביטחון בזבזנית; ושירות ציבורי מושחת ומופקר – אך ממשלה כזאת יכולה לכל הפחות להתחיל להניע מהלכים של תיקון.

האם לפיד יכול לעשות את זה? זה תלוי כמובן ברצונם הטוב של שותפיו. אבל קודם כל, המערכת צריכה להחליף דיסקט. ואת זה אנחנו עושים במחאה.

יש מי שאינם מייחסים למחאה חשיבות רבה, אבל יש לזכור שהיא הפילה את הממשלה המושחתת והגדולה ביותר שהיתה כאן אי פעם. מחאת בלפור היא המחאה המשפיעה, הממושכת והאפקטיבית ביותר שהיתה כאן. מכיוון שאין לה מנהיג אחד או אג'נדה אחת, היה לממשל קשה מאוד לדכא אותה, למרות ניסיונות חוזרים ונשנים, בין השאר באמצעות מעצרים, שימוש בכוח ובמכת"זיות, הגשת כתבי אישום מופרכים וניסיונות הפחדה והרתעה.

העיסוק המוגבר של הממשלה והמשטרה בניסיונות לדיכוי המחאה, כולל שימוש בחוקים דיקטטוריים בחסות מגיפת הקורונה, רק הראו לנו שהמחאה עובדת. ראינו כאן גרעין איתן ומאמין של אזרחים נחושים, שחזרו שבוע אחר שבוע כדי לקרוא לנתניהו ללכת. כל ניסיון של תקשורת המיינסטרים למסמס נושאים שעמדו במרכז המחאה, כמו שוד הגז, הצוללות והניהול הזדוני במכוון של משבר הקורונה, רק גרם לנו להיות נחושים יותר.

הנחישות הזאת צפויה להימשך גם אחרי שנתניהו יילך ומלאכת התיקון תתחיל, גם אם הממשלה הבאה תהיה עדיין חלשה ולא תאריך ימים. ויש הרבה מה לעשות. הממשלה הבאה חייבת, למשל, להתחיל להעסיק בעלי מקצוע בתפקידי שרים, ולא להמשיך במצב הנוכחי שבו כל אידיוט יכול לכהן בכל משרד.

אולי אפילו אפשר להתחיל לחשוב על שינוי שיטת הממשל ושינוי שיטת הבחירות. כדאי גם להתחיל לעבוד על חוקה, ועל חקיקה נגד עבריינות בשירות הציבורי. אם אני הייתי בממשלה, הייתי חותר גם להלאים בחזרה את כל אוצרות הטבע של המדינה, תוך פיצוי למי שמתפעל אותם עכשיו, ומנתב את הרווחים לטובת כלל אזרחי המדינה.

ואנחנו בהחלט חושבים על היום שאחרי נתניהו. במסגרת המפלגה הדמוקרטית (שלא תתמודד בבחירות הנוכחיות), כבר התחלנו בפעילות חוץ פרלמנטרית לטיפול ברעות החולות של המדינה, ולמען שוויון זכויות וצדק חלוקתי. ריכזנו במפלגה אנשים שנלחמו בעוולות – בין אם נגד שחיתות שלטונית, שחיתות בבתי המשפט, למען פלסטינים, למען הכפרים הבלתי מוכרים בנגב או למען פליטים.

אני מאמין שאם נשכיל לשמור על האמת ולא לפחד לומר אותה, ניתן לעשות כאן תיקון. אבל שום תיקון לא יתחיל כל עוד נתניהו בסביבה.

סדי בן שטרית הוא פעיל מחאה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf