הצעירים החרדים זועמים, והקרקע רועדת מתחת לרגלי ההנהגה

החרדים מפגינים – צמד המילים האלה הפך שחוק מעט, ומעורר בקרב השומעים אותו בציבור הישראלי מנעד רגשות שנע בין פיהוק לכעס ומיאוס.

להפגנות החרדים במדינת ישראל, או ליתר דיוק – נגד מדינת ישראל, יש היסטוריה ארוכה, רוויית יצרים ולעתים אלימות. האלימות הזאת מופנית מצד החרדים נגד שוטרים, בסגנון זריקת ביצים וטיטולים, הבערת פחים, וגולת הכותרת – קריאת "נאצים". והיא גם מופנית כלפיהם מצד השוטרים, שעושים שימוש בגז מדמיע, מעצרים ברוטליים, ובשנים האחרונות גם בבואש – זרנוק מים מסריחים שנספגים בעור ובבגדים למשך ימים.

חרדים מפגינים בשכונת רוממה בירושלים נגד סגר הקורונה, ב-13 ביולי 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

עד השנים האחרונות, הרוב המכריע של ההפגנות היו סביב השבת וחילול קברים. הן מגיעות מקרב הפלגים האנטי-ציוניים בציבור החרדי, זה שאין לו נציגות בכנסת. מנהיגי המיינסטרים החרדי – הן הרבני והן הפוליטי – מתנערים ברמה כזאת או אחרת מהאירועים האלה, ומדירים מהם את רגליהם.

רק הפגנות בודדות, אך משמעותיות, התקיימו בסגנון ממלכתי בהרבה. אחת מהן היתה הפגנת החרדים נגד בית המשפט העליון בפברואר 1999, שיצאה נגד המדיניות של בית המשפט בנושאי דת ומדינה. הפגנה נוספת כזאת היתה ההפגנה נגד הגיוס שהתקיימה במרץ 2014. שתי ההפגנות האלה הגיעו מהמיינסטרים החרדי, והתקיימו בתמיכת המנהיגות הפוליטית והנהגה הרבנית.

בשנים האחרונות התפצלה מהציבור הליטאי קבוצה משמעותית, שמחזיקה בעמדה קיצונית יותר נגד הגיוס לצבא. הקבוצה מכונה "הפלג הירושלמי", על שם מקום מגוריו של מנהיגם, הרב שמואל אוירבך, שהתגורר בשכונת שערי חסד בירושלים והלך לעולמו לפני כשנתיים.

בניגוד לבחורי הישיבה שמתייצבים בלשכת הגיוס כדי לקבל דיחוי – הסדר שמתקיים מאז קום המדינה – הפלג טוען כי עצם ההתייצבות בעייתית, ומונע מאנשיו להתייצב. זה גורר מעצרים מצד הרשויות, שבתורם גוררים הפגנות המוניות, בעיקר (אך לא רק) בריכוזים החרדיים, שכן המחאה היא קודם כל פנימית.

המצב הזה יצר ברית בין הפלג הליטאי הפורש, שכעת הם חסרי נציגות פוליטית, לבין הפלגים שבאופן עקרוני לא משתתפים בבחירות. סגנון ההפגנות משקף את הקרבה המחודשת שנוצרה בין שתי הפלגים הללו.

כיום, לאור הסגר שהוטל על אזורים חרדיים בירושלים ובית שמש, מתקיימות הפגנות סוערות בשכונה החרדית רוממה. מי אחראי להפגנות האלה? זו שאלה חשובה. הציבור החרדי לא נוהג להפגין באופן ספונטני – גם לא הפלגים היותר אנרכיסטיים שלו.

בהפגנות של הפלג הירושלמי בשנים האחרונות, למשל, ניתן לראות שההפגנה מתקפלת בתוך דקות ספורות כשניתן האות בצורה של צמד המילים "יחזור לתלמודו". אך כעת להפגנות אין כתובות מוגדרת, וזה בהחלט משהו חדש.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

עוד משהו שלא ראינו בעבר הוא נושא ההפגנה. אם בעבר היינו מורגלים בהפגנות על רקע דתי, כמו חילולי שבת או "חיטוטי שכבי" (חפירות קברים), ההפגנות הנוכחיות הן סביב נושא אזרחי למהדרין: מחאה על מה שנתפס בעיני המפגינים כהפרת זכויות בסיסיות, ואפליה נגדם בשל היותם חרדים.

הרב שאול דושינסקיא מהעדה החרדית תומך בהפגנות, ואומר "אני חושב שצריך להגביר אותן – לא בגלל שזה יעזור לבטל את הסגר, אלא כי צריך להשמיע את הזעקה. עשיתי מסיכה עם טלאי צהוב. אפילו לסופר לא מאפשרים לצאת".

הפגנות לא אופייניות לשכונה

לעומת זאת, יוסי רפאלי, תושב השכונה, מתנער מההפגנות וטוען כי מדובר בצעירים ונערי שוליים משועממים. לדבריו, "אנחנו רואים בכותרות שתושבי רוממה הפגינו נגד הסגר ומתפוצצים. תעברו בין המפגינים, תחפשו תושבי שכונה – כמעט ולא תמצאו. לא ייתכן שמגיעים לשכונה עשרות נערי שוליים, בחורי ישיבות ללא מסגרת, צעירים שמחפשים ריגושים, מבעירים לנו את השכונה ועוד טוענים שהם מפגינים נגד הסגר שהוטל עלינו".

ואכן, ההפגנות האלה אינן אופייניות לשכונת רוממה, וחלק מהתושבים אפילו מביעים תמיכה גלויה בשוטרים ומרוצים ממעצרם של כ-20 מפגינים אתמול.

במכתב למערכת "המודיע", עיתון הבית של אגודת ישראל, כתב תושב השכונה: "קראתי את הכתבות בעיתון של יום שישי אודות התנהגותם של השוטרים כלפי הציבור החרדי. דומני שחלק מן התמונה נסתרת מעיניכם, וכידוע, חצי אמת עלולה להיות עיוות האמת.

"במשך יום שישי ושבת, כשאנחנו אכלנו, התפללנו, ישנו ושיחקנו, עמדו השוטרים על הכביש ומילאו את תפקידם. במשך אותן השעות זכינו לחזות בהתעמרות בוטה מצד ילדים חרדיים כלפי השוטרים. עשרות ילדים חובשי כיפות ועטורי פאות עשו כל שביכולתם כדי לעצבן את השוטרים ולהוציאם משלוותם, כשברקע קריאות 'נאצים' בלתי פוסקות מצד המבוגרים שבחבורה.

מפגין מתעמת עם שוטרי מג"ב בהפגנה בשכונת רוממה בירושלים, ב-13 ביולי 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

"השוטרים עמדו חסרי אונים, שהרי החוק לא מאפשר להם להפעיל כח כלפי קטינים. הם עברו שעות ארוכות של השפלה לעיני עם רב שהתקהל במקום ולא נקף אצבע. נקל לתאר באיזו תחושה יוצא שוטר ממשמרת כזאת, ומהי הסטיגמה שלו על חרדים. נקל גם לשער כיצד הוא יתנהג בפעם הבאה שהוא יידרש להפעיל כוח כלפי חרדי.

"אין הצדקה להפעלת כוח שאינה מידתית, אבל תסכימו אתי שהסיפור הינו אחר לגמרי כששומעים את כל חלקיו. במקום שעיתון 'המודיע' ישבח את השוטרים וכביכול יגן עליהם מהתנהגותם המחפירה של השוליים החרדיים, הוא ממשיך את אותה מנגינה של קריאת ה'נאצים' שלהם, רק בצורה קצת אחרת.

"מובן שכעיתון חרדי אינכם רוצים לשתף את הקוראים בחלק זה של המציאות כדי שלא לגרום לשנאה בין הפלגים החרדיים, אבל לפחות אל תספרו רק חצי אמת. אל תספרו רק על החרדי האומלל שחטף משוטר. זוהי הסתה.

"כשאתם מספרים לציבור הקוראים כמה השוטר הוא אדם רע וכמה הוא שונא חרדים, החיכוך הבא של חרדי עם שוטר יסתיים בהתגרות מצד החרדי ובהפעלת כוח מצד השוטר. כל מפגש כזה יגרור גל נוסף של הסתה שתביא להסלמה במפגש הבא. אנא הוו דוגמה הולמת לצאצאינו למידות טובות ולהכרת הטוב".

ההנהגה ממהרת להגיב

המחלוקת בין המפגינים לתושבי השכונה המנומנמת היא חלק מסיפור גדול הרבה יותר שמתרחש בימים אלה ברחוב החרדי. בזמן שהמבוגרים מתנהלים כבימים ימימה, ומשתדלים בכל מאודם להפגין אזרחות טובה על אף היד הקשה שנוקטות כלפיהם הרשויות, הצעירים זועמים.

הקשיים שביעבעו מתחת לפני השטח דרשו רק עוד זעזוע אחד כדי לפרוץ. והקורונה נתנה את הזעזוע הזה. בחורי הישיבות נמצאים כיום בחופשה בפועל, ונחשפים לאינטרנט ולכל המידע שיש לו להציע באופן מוגבר.

"אני בדרך כלל לא בעד הפגנות, אבל הפעם אין ספק שצריך להבעיר את השטח שם. לא ייתכן שבמדינת תל אביב לא יעשו כלום ופה יפוצצו את המפגינים גם אם הם ילדים. מה גם שהסגר לא מוצדק. יש מקומות בארץ עם תחלואה הרבה יותר גבוהה ולא עושים עליהם סגר", אומר אחד המפגינים הצעירים – והוא לא לבד.

המפגינים האלה מייצגים דור חדש שחשוף למידע. בזמן שההורים שלהם קוראים "המודיע" ו"יתד נאמן" ומקיימים באדיקות את מצוות "ועשית ככל אשר יורוך" בקלפי, הם מערערים על הסדרים הישנים ודורשים תשובות – לא מהמשטרה, אלא מהנציגים החרדים שבהם בחרו.

האכזבה שלהם מחלחלת להנהגה, שממהרת להגיב. שלא כמו בעבר, דעת הקהל החרדית משפיעה על המנהיגים הוותיקים – שמפנימים שהזמנים השתנו, ושאם הם מעוניינים להמשיך ולצבור ותק הם חייבים לתת לציבור תשובות.

סגן שר החינוך מאיר פרוש, למשל, אמר בראיון לרדיו "קול ברמה" החרדי כי "התלונות שלנו הן כלפי הממשלה. אני תולה את כל האשמה על הממשלה. לפקידים אין פתרונות, אז ישר הולכים על סגר. ראינו את התמונות מתל אביב במוצאי שבת.. המשטרה לא צייצה בנושא. אנחנו בבעיה בגלל היחס כלפינו.

"לא קיבלתי תשובות גם אחרי הפגישה עם ראש הממשלה, למה שכונה עם 50 אלף תושבים נסגרת בגלל 150 חולים? במקומות אחרים זה לא קורה, ולכן אנחנו מתריעים".

יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), נפגש עם יהושע גטר ובתו הצעירה, שהתפרסמה כששוטר נתן לה דו"ח על אי חבישת מסיכה כשהסירה אותה כדי לשתות ברד, ואמר: "מגלגלין זכות על ידי זכאי. בזכותך שונו נהלי אכיפת המסיכות במשטרה וייעשו צעדים נוספים. למרות הכאב על עצם האירוע, זכית שבעקבותך הוציאו במשטרה נהלים חדשים לשינוי אכיפת המסיכות מקנסות להסברה".

ואילו יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני מיהדות התורה, פנה בהומור לח"כ בצלאל סמוטריץ' (ימינה) בוועדת הכספים ואמר: "נעלבתי חבל על הזמן. מתקשר אלי חרדי עם שטריימל ופאות מסולסלות ושאל אותי 'מתי תהיה סמוטריץ'?" סמוטריץ' נשא נאום רושף על כך שהנציגים החרדים לא עושים מספיק כדי להגן על האוכלוסיות שלהם מאלימות המשטרה.

משה גפני (צילום: אקטיבסטילס)

בישיבת הסיעה, לעומת זאת, הטון היה רציני: "יש בלבנו על ראש הממשלה. למה היה צריך לעשות דברים שגם פוגעים בנו?"

סגן שרת התחבורה, ח"כ אורי מקלב, החריף עוד יותר את הטון מול נתניהו "הציבור שלנו תמך בך, אך כעת איבדנו את זה. לציבור החרדי יש זיכרון ארוך ומצפים לפעולה והתערבות שלך, למעשים ולא לדיבורים".

למרות כל זה, בשידור החי שהעביר בטוויטר העיתונאי יוסי טיקוצ'ינסקי מישיבת הסיעה, תקפו הצופים במילים חריפות את החכי"ם: "איכזבתם את המצביעים. לא נצביע לכם".

המרחק מאיום בחוסר הצבעה עד מימושה יעבור דרך משברים ממשלתיים ולפחות עוד מערכת בחירות אחת. אבל לראשונה ניתן לומר שהמנהיגות החרדית מעסיקה את עצמה גם בעניין הציבור, ולא רק במנהיגות הרבנית שהיא כפופה לה.

פנינה פויפר היא פעילה פוליטית חרדית, מנהלת מיזם הציבור החרדי ממלכתי ואחראית פרויקט חרדים בעמותת עיר עמים