newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הפלישה הרוסית הציבה את הערבים בישראל בעמדה אמביוולנטית

מאז שפרצה המלחמה, האזרחים הערבים בישראל חלוקים בדעותיהם. מצד אחד, רבים חשים אמפתיה למצוקת הפליטים האוקראינים. מצד שני, בולט המוסר הכפול ביחס אליהם לעומת היחס לפליטים הפלסטינים

מאת:
דיון בכנסת על חוק האזרחות, ב-7 בפברואר 2022 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

"בני הדודים שלנו מלאים באמפתיה לפליטים". דיון בכנסת על חוק האזרחות, ב-7 בפברואר 2022 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

מאז שפרצה המלחמה באוקראינה לפני חודש, האזרחים הערבים בישראל – כמו שאר העולם – עוקבים אחר ההתפתחויות, בהן גם עמדות ישראל, הרשות הפלסטינית ומדינות ערב, והמשמעויות וההשלכות המגוונות שלהן.

העמדות רבות, ולעתים מפולגות. המלחמה הקשה עוררה לא מעט ויכוחים סביב מהותה. חלק לא מבוטל מהשיח על אודותיה בקרב פוליטיקאים, אינטלקטואלים ואנשים מהשורה בחברה הערבית נסוב סביב קובלנות נגד "המוסר הכפול", המערבי וגם הישראלי, בנוגע לטרגדיה של הפליטים האוקראינים והפליטים הפלסטינים. הוויכוח הפנים-פלסטיני בתוך ישראל ומחוצה לה דומה לוויכוחים פנים-ישראליים, ונוגע בסוגיות של אינטרסים מול ערכים, שלפעמים מתערבבים ביודעין או שלא ביודעין.

מעניינת במיוחד העמדה האמביוולנטית מעט של מק"י, שמצאה את עצמה במלחמה הזאת בסיטואציה דומה לזו שהעמידה בפניה מלחמת האזרחים בסוריה. מצד אחד, היה טבעי וצפוי, שמק"י, הדוגלת בערכים של שלום ואחוות עמים ולוחמת נגד הכיבוש, תצא חד משמעית נגד הכיבוש האכזרי הרוסי של מדינה ריבונית. מנגד, המדינות שתומכות באוקראינה הן ארה"ב ומדינות מערביות נוספות, שלתפיסת מק"י הן בעלות נטיות אימפריאליסטיות, ולמנהיגיהן קשרים עם חוגים פשיסטיים מקומיים.

אף שמק"י מפלגה דמוקרטית ותיקה, שוויכוחיה הפנימיים פעמים רבות פומביים, הפעם הם נשארו כמעט לגמרי בתוך הבית. למחרת הפלישה הרוסית, ב-25 בפברואר 2022, פירסמה מק"י את עמדתה באלאתיחאד וב"זו הדרך", בשתי שפות – ערבית ועברית – עם תוכן זהה, ומאז לא עידכנה או חידשה אותה.

בעמדה שפורסמה, המפלגה קראה להסיג מיד את הכוחות הרוסים מאוקראינה, ולפנות לאפיקים דיפלומטיים ליישוב הסכסוך בין המדינות. מק"י הדגישה שהיא מתנגדת למלחמה, וקראה להפסקת אש מיידית ולהוצאת האזרחים ממעגל הלחימה. לצד זאת, הטילה מק"י את האחריות למלחמה על התוקפנות של ברית נאט"ו, שלפיה מחרחרת מלחמה כבר כמה חודשים כדי לבודד את רוסיה בגבולותיה, וגינתה גם את הפגזת מחוז דונבאס על ידי צבא אוקראינה.

מק"י, חדורה עדיין רגשי נוסטלגיה לימי בריה"מ הגדולה, ממשיכה להשתמש בטרמינולוגיה מאותה התקופה בביקורת שלה על המערב. למשל, בהודעתה נכתב: "אווירת המלחמה נכפתה על ידי האימפריאליזם האמריקאי בחודשים האחרונים, דרך חימוש אוקראינה על ידי ארה"ב ומדינות אירופה, והכוונה לצרף את אוקראינה לברית נאט"ו תוך הקמת בסיסים צבאיים על אדמתה והתחמשות בנשק גרעיני.

"האימפריאליזם האמריקאי הפך את ברית נאט"ו לחזית בינלאומית תוקפנית, ומבקש להרחיבה לגבולות היעד, במיוחד רוסיה וסין. זאת, בנוסף לאיומים של ארה"ב באמריקה הלטינית ואזורים אחרים, ולחירוף הנפש בהגנה על הכיבוש הישראלי ופשעיו".

המפלגה מסרה כי על אף הפרובוקציות של ארה"ב, בעלי בריתה והמשטר באוקראינה, מלחמה אינה פתרון. בניסיון לאזן בין עמדת הרוב לבין עמדת המיעוט, שהיה מעוניין להביע ביקורת יותר חדה וישירה על רוסיה, מק"י קראה שוב להפסיק את המלחמה מיד ולמנוע גרימת נזק לאזרחים.

עוד נאמר כי המפלגה תומכת בעצמאות אוקראינה וזכותה להגדרה עצמית, שבה הכיר לנין, אך קוראת למשטר האוקראיני לשמור על זכויות האזרח והמיעוטים הלאומיים, ולבטל את ההחלטה השרירותית מ-2015 להוציא מחוץ לחוק את המפלגה הקומוניסטית האוקראינית.

המפלגה אמנם לא עידכנה את העמדה הרשמית שלה, אך במאמר מערכת ב"זו הדרך" מ-9 במרץ, תחת הכותרת "מלחמה ושכרה בצידה: הטרגדיה של אוקראינה היא הזדמנות לסוחרי הנשק בישראל", הדגישה מק"י את המוסר הכפול של ישראל בעניין – ולא רק בעניין הסחר בנשק, אלא גם בעניין מדיניות קליטת הפליטים, שתואמת את חוקי העליונות היהודית.

מאז פירסום המאמר, ומול ביקורת קשה מבית ומחוץ, ישראל הפשירה מעט את עמדותיה הקשוחות נגד קבלת פליטים אוקראינים לא יהודים, והגדילה את העזרה ההומניטרית. מק"י המשיכה לתקוף את הצביעות הישראלית, שלצד זאת ממשיכה להתכחש לטרגדיה המתמשכת של הפליטים הפלסטינים. פעילי המפלגה לא מרפים מהביקורת הזאת בתקשורת וברשתות החברתיות, ומצטיירת תמונה שרבים מהם נוטים לכיוונה של רוסיה. העמדה הזאת אינה ייחודית למק"י, וגם במפלגות אחרות נשמעות עמדות דומות מאוד.

"עומדים לצד הפליטים ומבינים את סבלם"

מפלגת תע"ל, בראשות אחמד טיבי, אימצה עמדה שמגנה את שני הצדדים במלחמה. שבועיים אחרי פרוץ המלחמה, מסרה המפלגה: "אנחנו מתנגדים למלחמה ולכל כיבוש ומתנגדים למוסר הכפול. מי שכובש את העם הפלסטיני ומי שתומך בו מתייצבים היום בשורות הראשונות כדי להגן על העמים ועל זכויות הפליטים האוקראינים. אנו עומדים לצד הפליטים ומבינים את סבלם, במיוחד מכיוון שגם אנחנו משתייכים לעם פליט".

המפלגה הדגישה את התנגדותה לאיפה ואיפה ביחס לפליטים: "שם מפלים נגד פליטים בגלל צבע עיניהם, וכאן מחוקקים חוק שקורע משפחות פלסטיניות, ובו בזמן מכניסים פליטים מאוקראינה. זאת צביעות". בנשימה אחת קראו בתע"ל להפסקת המלחמה, להסגת הכוחות ולכיבוד הריבונות של אוקראינה, וגם האשימו את נשיא אוקראינה, ולודימיר זלנסקי, בכך שסיבך את מדינתו בגלל ניסיון ההתחברות לנאט"ו, איום על הביטחון הלאומי הרוסי כמה פעמים והפרת הסכם מינסק.

היועץ הפוליטי של תע"ל, אחמד דראושה, אמר ל"שיחה מקומית" שהמפלגה פירסמה את העמדה האמורה על רקע חקיקת חוק האזרחות, ולפני כן הסתפקה בראיונות של נציגיה, חברי הכנסת טיבי ואוסאמה סעדי, בתקשורת. טיבי וסעדי בחרו גם הם, כמו חברי הכנסת של חד"ש ובל"ד, להימנע מלהקשיב לנאומו של זלנסקי בכנסת.

אחרי אישור חוק האזרחות, ולנוכח הוויכוחים סביב מדיניות ישראל לקבלת פליטים אוקראינים, אמר טיבי בציניות: "בני הדודים שלנו מלאים באמפתיה לפליטים, ואתם – המדינה שיצרתם את הפליטות הגדולה במאה ה-20, הפליטים הפלסטינים – לא רק שאתם רוצים להביא כמה פליטים מאוקראינה עם ערבות כספית, אתם גם מונעים מפליטים פלסטינים להינשא ולהקים משפחה. החוק הזה הוא כתם שחור על הכנסת ועל הממשלה".

בל"ד בחרה לא לפרסם עמדה רשמית למלחמה באוקראינה, אבל ראש המפלגה, ד"ר ג'מאל זחאלקה, הפנה את תשומת הלב להשפעה הרבה שלה על ישראל, כמובן על הפלסטינים, ואפילו על עליית המחירים. הוא הזהיר שהמלחמה מעמיקה את הדחקת השאלה הפלסטינית.

בפאנל שאירגן מרכז מסאראת (נתיבים) למדיניות ומחקרים אסטרטגיים ברמאללה ב-9 במרץ, אמר זחאלקה כי הוא סבור שישראל נעה בין גמגום לשתיקה, בגלל האינטרסים המנוגדים שיש לה בשני צידי המלחמה. הוא המעיט בחשיבות מאמצי התיווך של ישראל, ואמר שהיא לא הצטרפה לסנקציות הבינלאומיות על רוסיה בגלל החשש שהדבר יחזור אליה כבומרנג, ובגלל רצונה לשמור על אינטרסים אחרים.

בדומה לקולגות שלו במפלגות הערביות האחרות, התייחס זחאלקה למוסר הכפול שמאפיין את ישראל ביחס לפליטים האוקראינים היהודים והלא יהודים. הוא הזכיר גם שישראל עשויה להרוויח כספית מעלייה של רוסים ואוקראינים.

לצעירים האוקראינים נראה מופרך לחיות תחת משטר פוטיניסטי כמו לצעירים בפאריז או לונדון. אוקראינים מוצאים מחסה במטרו של של קייב (צילום: ויקימדיה CC BY 4.0)

אוקראינים מוצאים מחסה במטרו של של קייב (צילום: ויקימדיה CC BY 4.0)

זחאלקה ושאר המשתתפים בפאנל קראו להפיק תועלת מעמדת העולם, שמגנה את הפלישה ואת הכיבוש הרוסיים, כדי לבוא חשבון עם מנהיגי הכיבוש הישראלי. הם סבורים שהדבר יתאפשר על ידי שינוי התפקוד של ההנהגה הפוליטית הפלסטינית, כך שתפעיל דיפלומטיה ושימוש בחוק הבינלאומי ביתר שאת.

לרשות הפלסטינית, שממשיכה לדבוק בעמדה נייטרלית, הם קראו לגבש תוכנית שתעמיד את הסוגיה הפלסטינית כחלק מהעולם החדש. מבלי לנקוב בשמה של רוסיה, הם גינו "כל כיבוש", אבל הבדילו בין כל כיבוש או פלישה חיצונית לכיבוש הישראלי, שלדבריהם הוא אימפריאליזם התיישבותי גזעני, שהורג בפלסטינים ומנשל אותם עשרות שנים, בלי שמופעלת נגדו כל סנקציה.

מקורות בבל"ד אמרו ל"שיחה מקומית" שהמפלגה נמנעה מלהביע עמדה רשמית בנוגע למלחמה באוקראינה בגלל חילוקי דעות בנושא סוריה, מה שמתרחש בה מאז 2011 ותפקידה של רוסיה שם.

הזרם האסלאמי אדיש

הזרם האסלאמי בחברה הערבית בישראל הגיב למלחמה באדישות רשמית. מנהל סיעת רע"ם בכנסת, אלכרים עזאם, אמר ל"שיחה מקומית" כי "אין לרע"ם עמדה רשמית על המלחמה באוקראינה". הוא הבהיר שחברי הכנסת של רע"ם הביעו את עמדת המפלגה בנאומים ובראיונות לתקשורת, וניתן לסכם אותה בהתנגדות להרג אזרחים חפים מפשע, גינוי התקיפה על אוקראינה וקריאה לפתרונות לא אלימים.

בניגוד לרשימה המשותפת, שנציגיה החרימו את נאום זלנסקי בכנסת, חברי הכנסת של רע"ם בחרו להשתתף ויו"ר המפלגה מנסור עבאס לא היה יכול להגיע בשל השתתפותו בכנס באוניברסיטת חיפה באותה שעה, לדברי עזאם.

במקביל, אמר ל"שיחה מקומית" עו"ד זאהי נגידאת, שהיה דובר הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בהנהגת ראיד סאלח, שמפלגת ופאא והאסלאח (הנאמנות והרפורמה) לא נקטה עמדה בנושא עד עכשיו. "אולי נדון בעניין", אמר.

בראיון לערוץ "אחנא טיוי" שמשדר מנצרת, הבהיר שייח' כמאל ח'טיב מהפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, שעומד בראש ועדת המשנה לזכויות אדם בוועדת המעקב, שיש להתנגד לכל מלחמה בגלל תוצאותיה ההרסניות. ח'טיב סבור שנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, מנסה להחיות את העבר הקיסרי המפואר, כמו שראש הממשלה נפתלי בנט מנסה לחקות את דוד בן גוריון, ואפילו מנסה להידמות למלך שלמה.

לדברי ח'טיב, המלחמה המכוערת, שמשודרת אונליין חשפה את הפנים המזויפות של העולם המערבי, על שני חלקיו: רוסיה מתנפלת על מדינה ריבונית ושכנה, ששייכת לאותה כנסיה אורתודוכסית ושבה חי עם תאום, ואילו מדינות נאט"ו משקיפות מהצד בתואנה שהן חוששות ממלחמת עולם שלישית. "המלחמה חשפה שלעולם המערב אין מצפון. היינו עדים לכך גם בסוריה", אמר.

חלק מהאחריות למה שקורה נופל גם על השמאל. מדיניןת נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין בביקור ביד ושם (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין בביקור ביד ושם (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

דרושה אסטרטגיה ברורה

ד"ר הוניידה גאנם, מנהלת המרכז הפלסטיני למחקרים הישראליים ברמאללה, קיוותה שחברי הכנסת הערבים ישתתפו בנאום זלנסקי, למרות היותו ציוני פטריוט גזעני, לדבריה. גאנם אמרה ל"שיחה מקומית" כי ציפתה שהח"כים הערבים ינצלו את הסיטואציה כדי להרים את הסיסמה: מתנגדים לכיבוש, הן באוקראינה והן בפלסטין.

מצד אחד, גנאם סבורה שברמה הפלסטינית הכללית אין תוכנית סדורה, שתוכל לנצל את המלחמה כדי לקדם את הסוגיה הפלסטינית בעולם – גם תודעתית וגם מעשית. מצד שני, היא לא חוסכת את ביקורתה מישראל, שלא רואה את הדמיון הרב בינה לבין רוסיה כמדינה כובשת היום.

במקביל, היא אומרת בציניות שפלסטינים רבים מחכים לישועה מפוטין, ומתעלמים מהיותו כוח אימפריאליסטי. "אם ג'ורג' אורוול היה חי היום, הוא היה שולח יד בנפשו כשהיה שומע שפוטין אומר שהוא שולח כוחות לשמירת השלום באוקראינה ולמניעת רצח עם בה". בשל כך, גנאם מותחת ביקורת חריפה נגד מנהיגים ומשכילים פלסטינים שעומדים לצד כובש רוסי, בתקווה שיהפוך אולי את השולחן על ראשה של ארה"ב.

"מדינה שבה סטנדאפיסט משחק תפקיד של נשיא שדוחף את מולדתו לתהום, עולם הפוך שבו המציאות עולה על כל דמיון. אבל למרות השפלות של העולם והמוסר הכפול שלו, ליבי עם העם האוקראיני מול הגחמות של פוטין", היא מסכמת.

פרופ' אסעד גאנם, מרצה בכיר באוניברסיטת חיפה שעוקב אחרי תגובות הפלסטינים בכלל, מביע חוסר שביעות רצון ומקווה שהפלסטינים יתעוררו ויגבשו אסטרטגיה ברורה כלפי המשבר באוקראינה.

גאנם אומר ל"שיחה מקומית" שהחברה הפלסטינית מפולגת, וחלק מהתמיכה ברוסיה נובע גם מסיבות היסטוריות: אנשים מחויבים לגוש המזרחי, שתמך בפלסטינים שנים רבות וגם פתח את שערי האוניברסיטאות שלו בפני סטודנטים ערבים מישראל. מצד שני, הוא אומר שקיים זעם על נאט"ו ועל ארה"ב, בצדק, בגלל התמיכה בישראל. ויש גם כעס על זלנסקי ועמדותיו הפרו ישראליות.

עוד אומר גאנם שקיימים הסברים מלומדים, שלפיהם הסכסוך הנוכחי מייצר דו-גושיות חדשה בעולם שאולי תשרת את הפלסטינים, "אף שאני סבור שזה לא נכון, וזה לא עזר להם בעבר. מצד שני, ברור לי שיש כאן כשל מוסרי.

"הפלסטינים יכולים בהחלט להפיק תועלת מהמשבר הזה. הם יכולים להשתמש במשבר באוקראינה כדי להמחיש לעולם את החומרה של האסון הפלסטיני. כמובן שהפלסטינים יכולים גם לחשוף את הדו-פרצופיות של המערב וגם להעלות את הסוגיות שלנו כחלק מהמאבק העולמי למען זכויות אדם, הגדרה עצמית, סיום הכיבוש והגירוש ממולדתם ושיבת הפליטים. נוכל לעלות על הגל שתכף יבוא, שבו אוקראינים יבקשו זכות שיבה. נוכל כפלסטינים להציג את כל המרכיבים של הסוגיה הפלסטינית בזהות עם המקרה של אוקראינה.

"לאט לאט יש התעוררות בקרב הפלסטינים, לפחות בקרב המשכילים, ואני מקווה שהיא תגדל והם יצדדו בעמדה שיוצאת נגד הכיבוש הרוסי וקוראת לשחרור אוקראינה. אנחנו עדיין לא עושים מספיק, וטרם גיבשנו אסטרטגיה נכונה".

למה זה עדיין לא קרה?

"כי אנו קבוצה לא מאורגנת, ואין לנו מנהיגות שתדע איך לנצל את המצב. אני סבור שהפלסטינים יכולים לנצל את העמדה של ישראל לטובתם, כי היא עושה הקבלה בין רוסיה לבין אוקראינה, והם יכולים להוקיע אותה על כך – כפי שהעולם הוקיע את יאסר ערפאת ב-1990 לאחר שביקר את סדאם חוסיין אחרי כיבוש כוויית. זה דורש אסטרטגיה ברורה, שלא קיימת עדיין".

ודיע עואודה הוא עיתונאי וסופר

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
הסרבן שחר שורץ (בחולצה לבנה מימין) בבקו"ם. צילום: באדיבות רשת "מסרבות"

הסרבן שחר שורץ (בחולצה לבנה מימין) בבקו"ם. צילום: באדיבות רשת "מסרבות"

סרבן גיוס נשפט ל-10 ימי מאסר: "הצבא משמר את הסכסוך"

זוהי תקופת כליאה ראשונה לשחר שורץ, שהתייצב הבוקר בבקו"ם והודיע על סירובו להתגייס. בהצהרה שפרסם כתב: "הצעירים שמשרתים בצבא פוגעים בזכויות האדם של הפלסטינים בשטח, מדכאים את האוכלוסייה ומאפשרים את אלימות המתנחלים. אני מסרב לקחת בזה חלק"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf