הפייק ניוז של בנט: כך עזרתי לילד מאופקים להתקבל ללימודים בטכניון

לפני כשבועיים פרסם השר בנט פוסט בסדרת "אני משבח את עצמי" ובו התגאה בגידול במספר הנבחנים במתמטיקה בהיקף חמש יחידות. לצד גרף נתונים שקרי הוא כתב: "זאת המהפכה הכי חברתית במדינת ישראל כיום. דמיינו ילד באופקים. עובד קשה ומצליח ב 5 יחידות מתמטיקה ופיזיקה. גאוות הוריו. מסלול איכותי בצה"ל. לימודי הנדסה בטכניון. עבודה בהייטק."

היה צריך להמתין לפרסום הדוח "תמונת מצב לימודי המתמטיקה" של הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה), כדי לגלות את האמת אודות בנט והילד מאופקים: אין גידול בשיעור הלומדים חמש יחידות במתמטיקה ואין צמצום של פערים בחינוך. יש שר חינוך שנגרר אחרי גוף פרטי בעל הון (קרן טראמפ) ואחרי ועד ראשי האוניברסיטאות, שעושים מה שטוב להם.

מספר הנבחנים לא באמת גדל

בגרף שצרף בנט לפוסט שלו, המספרים המוצגים עד שנת 2016 הם מספר התלמידים שנבחנו בבגרות חמש יחידות, בפועל. המספרים שבהמשך הם יעדי משרד החינוך והשערה לגבי מספר התלמידים שיהיו מעוניינים ללמוד מתמטיקה בעתיד. באמצעות הצגת מספרי אמת בשורה אחת עם מספרים משוערים, יצר בנט אשליה של גידול ניכר במספר הלומדים מתמטיקה בהיקף מורחב. זה כל כך נמוך וילדותי, שעדיף לדפדף.

הגרף של בנט: הצגה שקרית שיוצרת אשליית מציאות

את הגרף האמין יותר מצאתי באתר קרן טראמפ. תגבור לימודי המתמטיקה אינה תוכנית שיזם בנט, אלא דווקא האחים אדי וג'ולס טראמפ (אין קשר לנשיא ארה"ב). הם עשו זאת כבר בשנת 2011, הרבה לפני שבנט התמנה לשר החינוך. הקרן השקיעה במיזם סכומי עתק מדי שנה, החל מ-17 מיליון שקלים בשנת 2011 ועד 35 מיליון בשנת 2015. למעשה, לימודי המתמטיקה עברו הפרטה, שכן לנוכח הכסף הגדול השתלטה הקרן על קביעת המדיניות, הכשרת המורים ותוכנית הלימודים.

הגרף של האחים טראמפ, שהשתלטו על הוראת המתמטיקה בשנת 2011

באתר הקרן כתוב לצד הגרף הזה: "המאמץ משתלם, הירידה נבלמה!". ואכן, ניתן להתרשם כי שנות המשבר בלימודי המתמטיקה בעשור הקודם, התחלפו בשנים של צמיחה נאה החל משנת 2012.

אלא שחיטוט קל בנתונים מגלה שגם הגרף של קרן טראמפ לא מציג את כל האמת. אמנם חל גידול במספר הנבחנים, אבל באותן שנים חל גם גידול במספר התלמידים בישראל. דוח ראמ"ה חושף את האמת: כאשר בוחנים את מספר הנבחנים בחמש יחידות, כאחוז מתוך אלה שלמדו בכיתה י"ב באותן שנים, מתברר שלא חל שום שינוי. שיעור הנבחנים בחמש יחידות היה 10 אחוזים מכלל הלומדים בשנת 2012 ונותר כזה גם בשנת 2016.

הלוח של ראמ"ה חושף את השינוי האמיתי שלא מעניין את נפתלי בנט

——
** הערה שנוספה ב 16.4: מספר קוראים ובהם אלי הורוביץ מנכ"ל קרן טראמפ, העירו לגבי הנתונים של ראמ"ה. אז הנה חיזוק מנתוני למ"ס: בשנת 2010 (תש"ע) למדו בי"ב בכל המגזרים 106,679 תלמידים, מתוכם נבחנו 5 יחידות מתמטיקה 10,548 תלמידים. בשנת 2016 (תשע"ו) למדו 120,237 ונבחנו 12,593. בשני המועדים מדובר בעשרה אחוזים מכלל הלומדים.
——

דווקא יש נקודת אור בנתונים: שימו לב שעם השנים יש ירידה באחוז אלה שלא נבחנו ועליה באחוז אלה שנבחנו בהיקף של 3 יחידות. שבעה אחוזים מהלומדים בי"ב שבשנת 2012 היו במעמד "לא נבחנו", בחרו בשנת 2016 להיבחן ברמת הבסיס. כפי שאציג מיד, סביר ש"הילד מאופקים" נמצא בקבוצה זאת. אמנם עם 3 יחידות מתמטיקה הוא לא ילמד הנדסה בטכניון, אבל מהפכה חברתית יש כאן בהחלט. מדוע קרן טראמפ לא מתגאה בנתון זה? מדוע שר החינוך לא מתגאה בנתון זה? כי הילד מאופקים לא באמת מעניין אותם. גם הקרן וגם השר מתעניינים במצטיינים בלבד.

הפערים לא הצטמצמו

"הילד מאופקים" יתקשה מאוד להגיע לטכניון. אם הוא יעשה זאת זה יקרה למרות מדיניות משרד החינוך ולא בזכותה. הנה כמה נתונים מדוח ראמ"ה בעניין זה:

בציוני המתמטיקה של תלמידי כיתות ה' במבחני המיצ"ב חל אכן מהפך (עמוד 10 בדוח). בשנת 2008 הפער בין מצטיינים לנכשלים עמד על 100 נקודות (מספר בסיס שרירותי) והוא ירד ל 77 נקודות בשנת 2016. בהחלט מצוין. אבל, בקרב תלמידי כיתות ח' באותו מבחן, ובמהלך אותן שנים, הפער בין מצטיינים לנכשלים דווקא גדל. כך בדיוק קרה לפער בציונים בין ילדים להורים עשירים לבין ילדים להורים עניים (עמוד 11). בכיתות ה' הפער קטן עם השנים ואילו בכיתות ח' הפער על רקע חברתי כלכלי גדל.

ניתן להסיק מכך שבכיתות היסוד וברמת הבסיס של לימודי החשבון, מערכת החינוך מצליחה להשתפר ולהחזיק את מירב התלמידים ברמה סבירה. אולם ככל שעולים מכיתה לכיתה, ורמת הלימודים עולה, מתקשה המערכת לשמור על כל התלמידים. מכיתה לכיתה גדל מספר הילדים החלשים שנותרים מאחור.

> פרעה החדש הוא אנחנו, הישראלים

שר החינוך נפתלי בנט בהשקת התוכנית החדשה ללימודי 5 יחידות במתמטיקה (הדס פרוש/פלאש90)

תלמידי כיתות ח' נבחנו בשנים האמורות גם במבחן הבינלאומי timss (עמוד 19). הישגי התלמידים בשנת 2015 דירגו את ישראל במקום ה-16, בקרבת הממוצע של כלל המדינות. אולם בפערים, ישראל מדורגת במקום השני בעולם אחרי טורקיה, ולצד קאטר, איחוד האמירויות, מצרים, טייוואן, איראן וקזחסטן. זאת משפחת העמים שאליה אנו שייכים. תלמידי כיתות ט' נבחנו בשנים האלה במבחן הבינלאומי פיזה (עמוד 30). התמונה משנת 2015 דומה: בהישגים אנחנו במקום ה-39, ואילו בפערים אנחנו במקום השלישי. הפעם אנחנו בחברת תלמידי מלטה, סין, קוריאה, לבנון וקטאר.

בהשוואה של שני המבחנים מתברר דבר נוסף: בכיתות ח' שיעור המצטיינים בישראל גדול מעט יותר משיעור המצטיינים בממוצע המדינות, ושיעור הנכשלים נמוך מעט מהממוצע (עמוד 20). זה טוב. אבל בכיתה ט' התמונה מתהפכת: שיעור המצטיינים קטן יותר משיעורם בממוצע המדינות ושיעור הנכשלים גדול יותר (עמוד 33). גם ממצא זה מחזק את המסקנה שככל שהרמה עולה, כך אנחנו מתקשים לשמור על "הילד מאופקים".

והנה עוד בשורה רעה "לילד מאופקים". החוקרים בודדו את התלמידים שהצטיינו במתמטיקה כשהיו בכיתה ח' בשנת 2011, ומיינו אותם לפי המצב החברתי כלכלי של הוריהם (עמוד 45). מתברר ש 86 אחוזים מהמצטיינים שהוריהם עשירים, נבחנו בבגרות מוגברת במתמטיקה בשנת 2015; זאת לעומת 61 אחוזים מהמצטיינים שהוריהם עניים. ממצא זה מלמד שתלמידים מרקע חברתי כלכלי נמוך שמצליחים במתמטיקה, מתקשים לשמר את הצלחתם במהלך לימודי התיכון. במילים אחרות, מערכת החינוך לא מצליחה לשמור על האוכלוסיות החלשות, אפילו אם הילדים עצמם מצליחים הרבה מעבר לנקודת הפתיחה שלהם.

אם זה מה שבתי הספר תורמים למצליחים, אתם יכולים לנחש את תרומת בתי הספר לנכשלים. מבין התלמידים שנכשלו במבחן המיצ"ב בכיתה ח' בשנת 2011, אפס תלמידים (!) נבחנו בשנת 2015 בבגרות מתמטיקה ברמה מוגברת. חשוב להזכיר שאחת הסיבות לקיום מבחני המיצ"ב היא גילוי מוקדם של נקודות החולשה במערכת, וטיפול בהן באמצעות העברת משאבים ומענה לצורך המתגלה בבתי הספר. הנתון האחרון מלמד שזה לא קורה. מי שנכשל פעם אחת, כבר לא יוכל להיגמל מזה.

בשבוע הבא – בנט נגרר גם אחרי האוניברסיטאות

יש עוד שחקן אחד במגרש המתמטיקה: וועד ראשי האוניברסיטאות. קצר המקום, ולכן אציג זאת בהרחבה בשבוע הבא. הנה רמז: האוניברסיטאות הגדילו השנה את הבונוס הניתן לתלמידים שנבחנים בחמש יחידות במתמטיקה. בכך הן מגדילות עוד את הפערים בציונים בין המצטיינים למתקשים, כלומר את הפער בין הילדים להורים עשירים לבין ילדים להורים עניים.

נפתלי בנט, שהיה אמור להלחם באוניברסיטאות ולהגן על הסיכוי של "הילד מאופקים", בחר בדרך הקלה: לפרסם פוסט שקרי בפייסבוק, המצייר את המהלך כמהלך חברתי, ואת עצמו כמי שעומד בראש המהלך הזה. לא! המהלך אינו חברתי, ובנט לא מוביל אלא נגרר.

> לעולם יש חובה מוסרית לשמוע מה קורה כאן, ולנו החובה לספר