"כשצעקו 'מחבל' הוא רץ מבוהל, כאילו חשב בעצמו שיש פיגוע"
שניים מהמוכרים בשוק הכרמל שהיו עדים ל"פיגוע שלא היה" בשישי מספרים שהאדם ש"נוטרל" היה מבאי השוק הקבועים. אחד גם טוען שכלל לא היה מסוכן כשהותקף. שוב מתברר הצורך להטיל ספק בגרסאות הרשמיות
ביום שבת האחרון פרסמתי את חוויותיי האישיות מ"הפיגוע שלא היה" בצהרי יום שישי בשוק הכרמל בתל אביב. כאמור, בהלה רבה אחזה בנוכחים בשוק בשל תקרית בה היה מעורב אדם מעורער בנפשו וככל הנראה גם שתוי, אשר נחשד כמחבל על ידי אנשים בסביבתו. באופן מיידי נפוצו שמועות על פיצוצים ויריות, שהופרכו לאחר מכן. בהודעות רשמיות נמסר כי שוטרים השתלטו על האדם, אשר הייתה ברשותו סכין, ועצרו אותו.
באותו הערב חקרתי מספר עדויות מהזירה שהופיעו באינטרנט. עדות אחת במיוחד, עליה הרחבתי בכתיבתי, תיארה כי האדם הוכה בעוצמה רבה על ידי חבורת גברים, שגם הטיחו בראשו כיסא והשתמשו בו על מנת לנטרל את גופו. עלתה גם טענה כי יתכן וכלל לא הייתה לאדם סכין. דיווחים אלו, לצד העובדה כי האדם שעמד במוקד התקרית הינו כהה עור, העלו את ההשערה כי לאירוע נוסף ממד גזעני, אשר העצים את החשדות של הסובבים בכך שמדובר בתקיפה על רקע לאומני. על מנת לשפוך אור על המקרה, בשבת פנתה מערכת שיחה מקומית אל המשטרה בניסיון לקבל תגובה בנושא ה"נטרול האזרחי" והימצאותה או אי-הימצאותה של הסכין, אך פניה זו לא נענתה (לתגובה שהתקבלה היום – ראו בהמשך).
מכיוון שהן הסיקור התקשורתי של הפרשה והן העדויות החריגות שנרשמו סביבה הותירו כמה שאלות פתוחות, יצאתי אתמול בבוקר (ראשון) אל זירת האירוע בשוק הכרמל ושוחחתי עם שני עובדים שהיו מעורבים בו בשלב זה או אחר.
> משחור לאדום: המצע של הפעילים השחורים בארה"ב שובר שמאלה
"לא הגיע לו"
עובדיה שאקרה (הידוע בכינוי "ינעל העולם"), אחד המוכרים שהיה מעורב באירוע, טוען כי מדובר באזרח ישראלי, גבר ממוצא אתיופי, שנוהג להסתובב בשוק ובקרבת הדוכן שלו. הוא הסביר כי בבר-מסעדה הסמוך השמיעו מוסיקה וה"בחור המסכן", כפי שכינה אותו, ניסה לרקוד מול המבלים. נוכחותו כנראה הפריעה לשוהים ולבעל המקום, שסילק אותו משם. הוא הגיע להתלונן באזני שאקרה על סילוקו ולאחר מכן שב למקום כדי למחות על היחס שניתן לו.
בשלב זה הוא כבר נהדף בכוח ואז הוציא סכין שהייתה ברשותו ונפנף בה: "הוא היה לחוץ, ניסה להפחיד, אבל לא היה עושה כלום". שאקרה העריך כי סכין זו משמשת את האדם באופן אישי לצרכים יומיומיים כגון חיתוך מזון ולא לפעילות פלילית. עוד הוא ציין כי הגבר לא היה מודע לחלוטין למעשיו; כשהחלו לקרוא בסביבה "מחבל, מחבל!" הוא "רץ מבוהל, כאילו הוא חשב בעצמו שיש פיגוע".
שאקרה ציין כי האדם הופל על הקרקע על ידי גברים שהחלו להכות אותו, אותם לא זיהה כמי שעובדים בשוק, שכן אלו "מכירים אותו ולא היו מרביצים לו". לדבריו, הוא צעק להם כי הוא מכיר את הבחור, על מנת שיחדלו מהכאתו. עוד הוא סיפר כי לקח את הסכין מידיו והניח אותה על הדוכן שלו, אך לאחר מכן היא נעלמה משם. הוא סיכם את המקרה כאירוע מצער שיצא לחלוטין מכלל שליטה. "עד לשינקין זה הגיע, אנשים משתגעים בגלל אווירת הסכינאות… לא הגיע לו, הוא מסכן".
כשדיברתי עם אשר חביבי, בעל המסעדה "שוקשוקה" בה הכל התחיל, הוא היה קצר יותר בדברים. הוא תיאר את האדם כ"לא בסדר" והעריך כי מוצאו דווקא מסודאן. הוא מספר כי אותו אדם מגיע לאזור המסעדה לעתים קרובות ולא אחת הטריד את העובדים שלו. לדבריו, ביום שישי האחרון הוא לקח מאחד הלקוחות היושבים את המשקה, והתפתחה מריבה שבמהלכה "הוא הוריד את המכנסיים שלו והוציא סכין". כששאלתי אותו על רגע ההתנפלות ועל חומרת המכות שחטף האדם הוא אמר "אף אחד לא הרביץ לו, ניסו לעצור אותו… יש לו מזל שלא היו כאן מאבטחים עם נשק".
> ירדן סוגרת את הדלת בפני נוסעים עזתים
עדויותיהם של שני העובדים בשוק מחזקות את הטענה המרכזית של המשטרה בדבר הגורם לאירוע שהוביל לבהלה ולמנוסה ההמונית של המבקרים, כמו גם את הימצאותה של סכין בידי האדם המעורב. למרות השוני המסוים בין הגרסאות והפרשנויות, מתחזקת גם הטענה בדבר הנטרול האלים של הגבר והתגובה הלא-מידתית שלה זכה האירוע, שהיה בסופו של דבר נקודתי.
[עדכון, 17:55] ממשטרת תל אביב התקבלה עכשיו התגובה הבאה:
ביום שישי בשעות הצהריים נגרמה בהלה בשוק הכרמל לאחר שאדם שאחז בסכין פלסטיק החל לרוץ במקום. כוחות משטרה שהגיעו למקום עצרו את החשוד. מברור עלה כי לא מדובר באירוע לאומני ובעקבות האירוע נרשמו על פי דיווח של מד"א מספר נפגעי חרדה.
כפי שטענתי בדיווח הראשון על המקרה, כל הדברים האלה הם תוצאה של השילוב התדיר בין סנטימנטים גזעניים על בסיס אתני ומעמדי לבין אווירת החרדה הלאומית שאופפת את הציבור בישראל בימים אלו. צדק בעל המסעדה כאשר רמז כי למזלו של אותו אדם לא היה בנמצא כלי נשק חם, שכן יתכן מאוד כי אז הייתה התוצאה חמורה בהרבה.
אדגיש כי ביטחונם של המבקרים והמבקרות בשוק ובכל מקום ציבורי הוא חשוב לא רק ברמה הביטחונית-הלאומית אלא גם ברמה האישית, ואין לי ספק כי יש לנסות ולמנוע חיכוכים ותקריות אלימות. אף על פי כן, אני עדיין מפקפקת במניעים ובהיקף התגובה החשדנית והאלימה שבה מחליטים לנקוט רבים בחברה הישראלית במקרים כאלה. אני חושבת שחשוב לנסות לחקור, לוודא ואם יש צורך גם לערער על המידע שמוצג לציבור כאשר אירועים כאלה מתרחשים.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן