newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בעקבות רצח לינה וסיהאם: בלוד יפגינו נגד רצח נשים

שלוש נשים נרצחו בשבוע האחרון בישראל על ידי גברים. היום יצאו פעילות ופעילים למחות בלוד נגד הרצח, נגד התעלמות הרשויות מהכתובת על הקיר ונגד האלימות שגברים מפעילים כלפי נשים

מאת:

עודכן: 5 באפריל, 8:10

לינה אחמד איסמעאיל, בת 35, נרצחה בבוקר יום שני השבוע בכפר ראמה שבגליל, והפכה לאשה השמינית מראמה שנרצחת בעשור האחרון. מספר יריות נורו לעברה בזמן שנהגה ברכבה והיא נמצאה במכוניתה כשהיא ללא רוח חיים.

בשבוע שעבר נרצחה בלוד סיהאם אזברקה בת ה-29 כששהתה בביתה. גבר רעול פנים נכנס עם אקדח משתיק קול וירה בה. היא נפצעה אנושות ומתה מפצעיה כמה ימים מאוחר יותר. מאז 2011 נרצחו עשר נשים ערביות ברמלה-לוד.

> בטבריה, בלוד ובמזרח ירושלים, נשים ממשיכות לשלם את מחיר האלימות הגברית

יהאם אזברקה בת ה-29 שנרצחה בלוד בשבוע שעבר. ההפגנה תתקיים בסמוך לביתה

יהאם אזברקה בת ה-29 שנרצחה בלוד בשבוע שעבר. ההפגנה תתקיים בסמוך לביתה

היום (רביעי) בשעה יקיימו בלוד פעילות עמותת "נע"ם – נשים ערביות במרכז" בשיתוף עם פעילים חברתיים מרמלה ולוד עצרת מחאה נגד רצח נשים. את המיקום הן קבעו ברחוב מחנות קפריסין 7, בין תחנת המשטרה בעיר לזירת הרצח של סיהאם. "מי שנותן לנשק להשמיד אותנו צריך לתת את הדין", כתבו הפעילות בהזמנה לאירוע, "כולנו סיהאם, כולנו דועאא, ביסאן, ליליאן, עביר, אמאל, נסרין, סוהיר, נרמין, סונדוס, נאדיה, חדרה, מרים, חמדה ועוד. נתמוך אחת בשנייה, נצעק את צעקת החיים, ונגן בגופנו אחת על השנייה".

הנשק חוגג ברחובות, והנשים משלמות את המחיר

סמאח סלאימה, בלוגרית בשיחה מקומית וממארגנות ההפגנה נגד רצח נשים אמרה כי "מדובר במלחמה על החיים שלנו. כל הנשים צריכות להתגייס , זו מלחמת התשה של הנשים הערביות למען הצדק שלא נעשה עם כל הנשים בחברה הישראלית. בשבוע בו נרצחו שתי נשים ערביות מירי ונערף ראשה של אישה יהודייה שאף אחד לא יגיד לי שמדובר ב'עוד רצח אישה במגזר'. הגזירה היחידה שנגזרה עלינו היא להיאבק בכל פינה ובכל דקה על הזכות שלנו לחיים, לשוויון להגנה ולביטחון".

מידי שנה נרצחות בישראל כ-20 נשים על ידי גברים, לרוב הקרובים אליהן ביותר. מאז 2011 נרצחו בישראל 125 נשים, מכל המגזרים בחברה הישראלית – יהודיות, פלסטיניות, עולות מברית המועצות לשעבר, מזרחיות ואתיופיות.

אחד הגורמים לאלימות הזו הוא הנשק שהמסתובב ללא פיקוח בישראל, כפי שסיקרנו את הדו"ח האחרון של ארגון "האקדח על שולחן המטבח". בין השאר מצא הדו"ח כי בסוף שנת 2014 המרחב האזרחי בישראל היה משופע בכמות כלי ירייה מורשים שנעה בין 311,000 ל-326,000 לפחות. בנוסף ישנם מאות אלפי כלי ירייה בלתי מורשים (הערכות מדברות על כ-400 אלף) שהגיעו, ברובם, ממקורות חוקיים.

פילוח נוסף שמציג הדוח מתייחס לשנת 2013, אז, על פי דיווח של המשרד לביטחון פנים היו כ-293 אלף כלי ירייה אזרחיים מורשים (פרטיים, אבטחה, ארגוניים- משטרה, שב"ס ועוד). בידי מתנחלים הוחזק מצבור של כ-4,000 עד 5,200 כלי נשק צבאיים, שמתווספים לכ-11 עד 25 אלף כלי ירייה צבאיים שנכחו במרחב האזרחי. על פי נתוני הדוח, בשנת 2014 הופקדו שישה מפקחים בלבד, שפועלים בעומס רב וללא סמכויות אפקטיביות, על כ-274,000 כלי ירייה אזרחיים. כלומר- מפקח יחיד על כל 48,000 כלי נשק ורישיונות. הנתונים הללו מצביעים על כך שמדובר ברשלנות פושעת, שהנשים משלמות את המחיר שלה.

עו"ד מייסא ארשיד מ"האקדח על שולחן המטבח" מזכירה את הצהרתו של השר גלעד ארדן כי תשעים אחוז מכלי הנשק הבלתי חוקי בצפון מקורם בצבא – "המשרד לביטחון פנים בעצמו כבר מקשר בין נשק בלתי חוקי לנשק החוקי, ואין ספק שהגברת תפוצת הנשק החוקי בהכרח מגדילה את הנשק הבלתי חוקי, במיוחד כאשר מדובר בפיקוח רופף על נשק חוקי שהוברח מרשויות כמו הצבא, ומגיע למרחב האזרחי".

ארשיד מוסיפה עוד כי "מהערכה לא מבוססת, נוכח מחדל הרשויות באיסוף נותנים, מדובר ב-400 אלף כלי נשק לא חוקיים רק עד שנת 2013. מרחב ביתי או בית שבו נמצא כלי נשק מגביר את הסיכון לרצח נשים פי שלוש עד חמש, כך על פי מחקרים שנערכו בעולם. מה שאנו רואים היום – זו הוכחה לכך".

> סיהאם איננה. מה בכוונתכם לעשות מחר?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf