newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"הסף נחצה": ארגון HRW מאשים את ישראל בפשעי אפרטהייד ורדיפה

הארגון קורא למדינות להתנות סיוע צבאי לישראל ולקבוע סנקציות נגד בכירים ישראלים המעורבים בפשעים. עומר שאקר, מנהל תחום ישראל-פלסטין בארגון, בראיון מיוחד: "העדויות הן מכריעות. כארגון שמחיל את החוק על העובדות, היינו חייבים לקבוע את הקביעה הזאת"

מאת:

המילה "אפרטהייד" כבר חדרה ללא כל ספק למרכז השיח הציבורי המיינסטרימי בנושא ישראל-פלסטין בשנה האחרונה. היום (שלישי), המושג שהיה פעם טאבו קיבל אולי את החיזוק הגדול ביותר שלו עד כה.

בכל יום נולד פלסטיני ללא זכויות. ילדים מול חייל במחסום ליד ירושלים (לירון אלמוג / פלאש 90)

בכל יום נולד פלסטיני ללא זכויות. ילדים מול חייל במחסום ליד ירושלים (לירון אלמוג / פלאש 90)

Human Rights Watch, ארגון מוביל שעוקב אחרי הפרת זכויות אדם ברחבי העולם, פירסם היום דו"ח משמעותי שטוען כי ישראל מבצעת פשעי אפרטהייד ורדיפה – שניהם מוגדרים באמנת רומא כפשעים נגד האנושות – משני צידי הקו הירוק. הדו"ח, שאורכו 213 עמודים, כולל גם גרפיקה שהופקה ביחד עם ארגון Visualizing Palestine, ומפרט את האופנים שבהם ישראל פועלת במכוון כדי להשליט את עליונות היהודים על הפלסטינים בכל חלקי הארץ וגם מעבר לים, ללא קשר למעמדם המשפטי.

"בכל יום", נכתב בדו"ח, "נולד בן אדם בעזה בתוך כלא פתוח, בגדה המערבית ללא זכויות אזרחיות, בישראל במעמד נחות חוקית, ובמדינות שכנות כשהוא נדון למעמד נצחי של פליט, כמו ההורים שלהם והסבים שלהם לפניהם, אך ורק מכיוון שהם פלסטינים ולא יהודים". בהמלצות קורא הדו"ח, בין השאר, למדינות העולם להתנות סיוע צבאי לישראל ולקבוע סנקציות ייעודיות נגד בכירים ישראלים שנקבע כי הם אחראים על הפשעים האלה.

לחבר בין הנקודות

מה שהופך את הדו"ח למשמעותי במיוחד עבור הארגון הוא "חיבור הנקודות" בין צעדי המדיניות המגוונים של ישראל באופן ומראה כי הם מונעים על ידי "מערכת אחת, מדיניות אחת, וכוונה אחת" להבטיח את השליטה הקבועה של קבוצה אחת על קבוצה אחרת, מסביר עומר שאקר, מנהל תחום ישראל-פלסטין בארגון, בראיון למגזין 972+. שאקר, המחבר הראשי של הדו"ח, נמצא כיום בעמאן אחרי שממשלת ישראל, באישור בית המשפט העליון, גירשה אותו מהמדינה בנובמבר 2019, בטענה כי הוא תומך בתנועת החרם (BDS).

המסקנות המרשיעות של הארגון, אחרי תהליך שנמשך שנתיים, לא התקבלו בקלות, אומר שאקר, אבל העדויות הן "כל כך מכריעות", עד שכל ניסיון לטעון שהמציאות בשטח היא איכשהו "זמנית" לא יכול יותר להחזיק מים. שאקר מכיר בכך שקבוצות פלסטיניות ואחרים טוענים את הטענה הזאת כבר שנים. הוא מקווה שהתרומה של HRW תסייע לדחוק בקהילה הבינלאומית להכיר בחומרת הפשעים שמתבצעים, ו"למצוא את האומץ להילחם באפרטהייד".

HRW הם האחרונים בקבוצה של ארגוני זכויות אדם מובילים – ובהם הארגונים הישראליים יש דין ובצלם – שהצהירו בפומבי בחודשים האחרונים כי ישראל מבצעת אפרטהייד ומשמרת משטר של עליונות יהודית. הם מצטרפים לתנועה מתרחבת והולכת, שכבר שנים מובילים אותה פלסטינים ובני בריתם, שפועלת לנפץ מיתוסים נפוצים לגבי הכיבוש הצבאי הישראלי ולהגדיר מחדש את טבע הדיכוי שעמו מתמודדים הפלסטינים בפועל.

הדו"ח של HRW מגיע אחרי כמה פרסומים בפרופיל גבוה שטענו שישראל מבצעת את פשע האפרטהייד. מה גרם לרבים כל כך בקהילת זכויות האדם, כולל HRW, לנקוט בעמדה הזאת באופן פומבי בשנה האחרונה? מדוע הסף הזה נחצה עכשיו ולא מוקדם יותר?

שאקר: "HRW וארגונים נוספים מתעדים הפרות זכויות אדם חמורות שמבצעות ישראל והרשות הפלסטינית כבר עשורים. אבל יש תחושה מתגברת משותפת שהדו"חות שלנו, אף שהם מציגים היבטים של זה בשטח, לא הצליחו לגעת בליבה של המציאות הקיימת – המציאות שבה ממשלה אחת, ממשלת ישראל, שולטת על כל האזור בין הים התיכון לנהר הירדן; שבה חיות שתי קבוצות אוכלוסייה בגודל דומה, אך קבוצה אחת, יהודים ישראלים, מקבלת באופן שיטתי זכויות יתר, והקבוצה השנייה, הפלסטינים, מדוכאת בדרגות שונות של חומרה.

"רוב ההנחות שעומדות מאחורי השיח של הקהילה הבינלאומית [בנושא ישראל-פלסטין] נראות מנותקות מהמציאות שאנחנו עדים לה מדי יום ביומו – כמו למשל הרעיון שכיבוש בן 54 שנה הוא זמני, או שתהליך שלום שנמשך 30 שנה יביא בקרוב לסופן של הפרות זכויות האדם בשטח. ארגונים כמו הארגון שלנו לא עשו מספיק עבודה בחיבור הנקודות, כדי להבין מה עומד מאחורי צעדי המדיניות השונים. וכשהתחלנו לחבר בין הנקודות בשנתיים האחרונות, היינו חייבים להציג את התמונה המלאה.

מקרה מבחן לחופש הדיבור ולפעילות של של ארגוני זכויות אדם בישראל. עומר שאקר, שהעליון אישר את גירושו (צילום: באדיבות HRW)

"המנדט שלנו כארגון זכויות אדם הוא החוק הבינלאומי". עומר שאקר (צילום: באדיבות HRW)

"המנדט שלנו כארגון זכויות אדם הוא החוק הבינלאומי, והאיסור על דיכוי מפלה חמור, או אפרטהייד, הוא חלק מהותי מהחוק הזה. אף שהמושג נטבע כמובן בהקשר של דרום אפריקה, הוא מושג משפטי אוניברסלי ופשע נגד האנושות, שנקבע באמנה משלו ב-1973 וכלול גם באמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי מ-1998. ברגע שהתחלנו לחבר את הנקודות האלה, והתבוננו לעומק ביחס שלו זוכים הפלסטינים, זה נהיה ברור כשמש שהרשויות הישראליות מבצעות את הפשעים נגד האנושות אפרטהייד ורדיפה.

"ייתכן שהסף הזה נחצה מזמן, אך HRW לא קובעים בקלות כי מתבצעים פשעים נגד האנושות. עבורינו, גורם אחד שהיה ניתן להטיל בו ספק היה הכוונה לשמור על השליטה היהודית-ישראלית על הפלסטינים. במשך זמן רב היתה תחושה שהפתרון נמצא ממש מעבר לפינה. נשמעו גם טענות מצד רשויות ישראליות – בבית המשפט ובהצהרות פומביות – שהכיבוש הוא זמני, ושהמציאות הנוכחית היא תוצר של כישלון לחתום על הסכם שלום ששני הצדדים אחראים עליו.

"אבל בשנים האחרונות התבהר כי הטיעונים האלה הם לא יותר מעלי תאנה. למשל, ראינו התרחבות משמעותית של השתלטות ישראלית על קרקעות ושל התנחלויות, והקמה של תשתיות כדי לחבר בין ההתנחלויות האלה לבין ישראל, מה שהבהיר את הכוונה להפוך את המצב לקבוע. הרשויות הישראליות הכריזו באופן ישיר על כוונתן לשלוט על הגדה המערבית לנצח, ללא קשר לשאלה אם הסיפוח הרשמי יקודם או לא.

"בנוסף, ממשלת ישראל העבירה את חוק הלאום, שבו נקבע מצב חוקתי שמעניק זכויות לקבוצה אחת שנמנעות מקבוצה אחרת, ובו בזמן מסדיר מציאות שקיימת כבר זמן רב בשטח. הניסוח של זה כערך חוקתי הבהיר עוד יותר את הכוונה לשליטה של קבוצה אחת על קבוצה אחרת.

"השילוב של הגורמים האלה ביחד לא מאפשר לטעון שאין כוונה לשליטה קבועה. העדויות הן כל כך מכריעות – וכארגון שמחיל את החוק על העובדות, היינו חייבים לקבוע את הקביעה הזאת".

רכיב משמעותי של הדו"ח הוא הכללת ההתנהלות בתוך ישראל – כלומר נגד האזרחים הפלסטינים של המדינה – כאפרטהייד. העמדה הזאת בוודאי צפויה לעורר מידה הגונה של ביקורת וזעם. מדוע HRW הרגישו שיש צורך ללכת מעבר לשטחים הכבושים?

"אפרטהייד הוא באופן מהותי פשע של שליטה של קבוצה אחת על קבוצה אחרת. וכשמסתכלים על המצב ממבט אווירי, ברור שאנחנו מדברים על ממשלה אחת ששולטת על שני עמים – פלסטינים ויהודים-ישראלים – ושבשטח יש מערכת אחת, מדיניות אחת וכוונה אחת. להוציא את האזרחים הפלסטינים של ישראל מהתמונה הזאת שקול לאמירה שהאפליה הקשה שעמה הם מתמודדים אינה קשורה למצבם הקשה של כל הפלסטינים.

"בו בזמן, הדו"ח מבהיר שרמת הפרת זכויות האדם באזורים שונים היא שונה, ולא צובע את כל המצב של הפלסטינים בצבע אחד. אין ספק שהאזרחים הפלסטינים של ישראל מתמודדים עם פחות אפליה ודיכוי מאשר הפלסטינים בשטחים הכבושים.

"ועדיין, הממצא של האפרטהייד מבוסס על הכוונה הגורפת לשמור על שליטה, והפרות זכויות האדם החמורות במיוחד שמתבצעות לצורך מימושה. לא ניתן לקשור את מניעת הזכויות הבסיסיות ממיליוני פלסטינים, אך ורק מכיוון שהם פלסטינים ולא יהודים, אך ורק לכיבוש הפוגעני. המציאות היא שהיהודים הישראלים – בין אם הם חיים בישראל או בשטחים הכבושים – נשלטים על ידי אותה מערכת עם אותן זכויות ופריבילגיות, ואילו האפליה נגד הפלסטינים קיימת בכל מקום שבו הם חיים".

הפגנה נגד חוק הלאום בכיכר רבין בתל אביב, ב-11 באוגוסט 2018 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

"האפליה נגד הפלסטינים קיימת בכל מקום שבו הם חיים". הפגנה נגד חוק הלאום בכיכר רבין בתל אביב, ב-11 באוגוסט 2018 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

הדו"ח אינו הראשון שמעלה את פשע הרדיפה (הטענה הזאת עלתה, למשל, בפנייה של הארגונים הפלסטיניים אל-חאק, אל-דמיר, אל-מזאן ו-PCHR לבית הדין הפלילי הבינלאומי), אבל הוא לא מקבל בולטות בשיח הציבורי, וההגדרה המשפטית עצמה נראית רחבה מאוד. מה זה הפשע הזה בדיוק, ומדוע חשוב לציין אותו?

"כש-HRW פתחו בחקירה, התחלנו במחקר עובדתי של היחס לפלסטינים בשטח באמצעות תיאורי מקרה, תיעוד וכדומה. בנפרד, המחלקה המשפטית שלנו למדה לעומק את אמות המידה המשפטיות הנהוגות בצורות של אפליה חמורה. הם מצאו שאפרטהייד ורדיפה הם פשעים חופפים, וכשמעריכים אפליה חמורה צריך לבדוק את העובדות מול שניהם.

"התפקיד של HRW הוא לא לבצע השוואות היסטוריות או פוליטיות – אנחנו בודקים את החלת החוק. אמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי מזהה 11 פשעים נגד האנושות, וכולם נמצאים באותה דרגת חומרה ומובילים לאותן השלכות במסגרת האמנה. חשוב לציין שרדיפה קיימת גם בחוק הבינלאומי הנהוג כבר עשורים. עבורנו, זה היה פשוט ליישם את מה שמצאנו בחוק הממוסד.

"יש לציין כי HRW מצא כי מתבצעים אפרטהייד ורדיפה גם ביחס לרוהינגיה במחוז ראקין במיאנמר ב-2020, ובתחילת אפריל מצאנו כי מתבצעים פשעים נגד האנושות, ובהם רדיפה, שבוצעו נגד האויגורים בסין. לפני שמוניתי למנהל של תחום ישראל-פלסטין בארגון, כתבתי את הדו"ח שקבע כי הרשויות במצרים ביצעו פשעים נגד האנושות בהרג המפגינים בראבעה ובמקומות אחרים ב-2013. ככה HRW מבצעים את עבודתם במאות מדינות ברחבי העולם, והדו"ח הזה מגיע מאותה מתודולוגיה".

אני רוצה לשאול שאלה דומה לזו ששאלתי את מיכאל ספרד כשיש דין הוציאו את דו"ח האפרטהייד שלהם ביולי האחרון: ארגונים, מומחים ופעילים פלסטינים רבים מאשימים את ישראל באפרטהייד כבר שנים, אך אין ספק שהדו"ח של HRW ימשוך הרבה יותר תשומת לב ויקבל הרבה יותר משקל במעגלי ההשפעה. מה עושים ב-HRW כדי להכיר ולהתייחס לפער הזה בתשומת הלב ובלגיטימיות הנתפסת של מי שזכאי לדברר את הפשעים שמתרחשים ומי לא?

"כש-HRW הציגו את הדו"ח למטרות קידום, הבהרנו שאנחנו לא הארגון הראשון שהגיע לקביעה הזאת, שרבים אחרים היו לפנינו, ושהניתוחים והפרספקטיבות שלהם חיוניים. אקדמאים ועורכי דין פלסטינים טוענים שהמצב בשטח עונה על הגדרת האפרטהייד כפשע, או שזו השוואה היסטורית תקפה, כבר שנים ואף עשורים. במקרים רבים, הם מביאים שכבות נוספות של ניתוח שחורגות מתחומי האחריות של HRW כארגון שבוחן באופן ספציפי את החוק ההומניטרי ואת חוקי זכויות האדם הבינלאומיים.

"כמובן שכל קבוצה שבחנה את הסוגיות האלה ביצעה קביעות נפרדות עם ניתוחים שונים ועובדות מתועדות שונות. אבל יש שיח מתמשך בין ארגוני זכויות אדם – פלסטיניים, ישראליים ובינלאומיים – על הצורך לקדם את הדברים. ואני חושב שאף שיש הבדלים, המספר הגדל של קולות שמגיעים לקביעה הזאת מלמד על תחושה משותפת בקרב קהילת זכויות האדם בנוגע לחומרת המצב בשטח, ועל החשש שלנו שהזירה הבינלאומית אינה משקפת את המצב הזה במדיניות שלה.

"אז התשובה לשאלתך היא שאנחנו בהחלט מודעים לזה. אנחנו מקיימים שיח באופן סדיר עם שותפים פלסטינים וישראלים, ואנחנו אומרים במפורש שזו לא הפעם הראשונה שבה הקביעה הזאת הוצגה. אנחנו מקווים שהמחקר העובדתי שלנו יתרום להכרה הגוברת בפשעים האלה, ואנחנו מקווים שתשומת הלב שהדו"ח הזה יקבל תוביל אנשים לקרוא גם את הדברים הרבים האחרים שנכתבו על ידי פלסטינים וישראלים על הסוגיות האלה".

הערת אזהרה לרשות הפלסטינית

בין ההמלצות שאתם מציעים נמצאת קריאה לרשות הפלסטינית "לסיים צורות של תיאום ביטחוני עם הצבא הישראלי" שמאפשר את הפשעים האלה. אף שזה לא ממש נמצא בדו"ח, נראה כי HRW רומזים שהרשות הפלסטינית מעורבת בחלק מההתנהלויות האלה (HRW פירסמו גם דו"חות על הפרות זכויות אדם והתנהגויות אוטוריטריות של הרשות הפלסטינית והחמאס). איפה נכנסת הרשות בניתוח שלכם?

"ההמלצות שלנו נובעות מחומרת הממצאים של פשעים נגד האנושות. כשמוצאים פשעים כאלה בכל מקום אחר, כל בעלי העניין – בין אם מדובר בממשלות או עסקים – מחויבים להימנע ממעורבות בפשעים האלה.

"יש לנו סדרה עקבית של דרישות מהשחקנים השונים לאור הממצאים האלה. אנחנו קוראים למדינות להתנות סיוע צבאי/ביטחוני ומכירת נשק בנקיטת צעדים לסיום האפרטהייד והרדיפה. אנחנו גם קוראים לעסקים ולמדינות לבחון את כל הצורות של הסכמים דו-צדדיים כדי לוודא שהם לא מעורבים בפשעים, ולתווך או להפסיק את הפרות זכויות האדם בכל מקום שבו הם יכולים לעשות זאת.

"ההמלצה שנוגעת לתיאום הביטחוני מגיעה מאותו מקום. זו קריאה לרשות הפלסטינית ולאש"ף להעריך את כל אופני המעורבות שלו עם הרשויות הישראליות, כשהתיאום הביטחוני הוא הרלוונטי ביותר כאן, ולוודא שהפעילויות האלה אינן תורמות למעורבות בפשעים האלה. אנחנו לא מבצעים הערכה עובדתית בדו"ח הזה שקובעת כי הרשות הפלסטינית או אש"ף מעורבים באפרטהייד או ברדיפה; אנחנו רק קוראים להם, כמו שאנחנו עושים במקרים אחרים, לוודא שהם לא מעורבים בפשע.

"הרשויות הפלסטיניות הן חלק מהתמונה הרחבה יותר של דיכוי שעמה מתמודדים הפלסטינים". שוטרים פלסטינים ביריחו (נאסר שתייה / פלאש 90)

"כמובן שיש צורות ורמות שונות של תיאום ביטחוני. זה דבר אחד אם מדובר במשהו פשוט כמו להודיע לממשלה אחרת שיש תוכניות לבצע התקפות על אזרחים. זה דבר אחר לגמרי אם יש שיתוף מידע שמוביל לעיכוב של אדם בהתבסס על ביטוי לא אלים של הזכויות הבסיסיות שלו.

"ממשלת ישראל אינה השחקן היחיד שמפר זכויות אדם, והרשויות הפלסטיניות הן בוודאי חלק מהתמונה הרחבה יותר של דיכוי שעמה מתמודדים הפלסטינים. כפי שציינת, ב-2018 פירסמנו דו"ח גדול שמצא כי המעצרים והעינויים השיטתיים והשרירותיים של מתנגדים ומבקרים שמבצעים גם הרשות הפלסטינית וגם חמאס עשויים להגיע לכדי פשעים נגד האנושות. באופן דומה, קראנו לתובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי להתייחס לסוגיות האלה בחקירתו, וקראנו לקהילה הבינלאומית לבחון את המימון שהם נותנים שעשוי להפוך אותם למעורבים בפשעים האלה".

בשבוע שעבר, חברת הקונגרס האמריקאית בטי מקולום ונציגי ציבור נוספים הגישו הצעת חוק שמבקשת להתנות את הסיוע האמריקאי לישראל בגלל הפרות זכויות האדם נגד הפלסטינים. במובנים רבים, הדו"ח מהדהד את ההמלצות ש-HRW וארגונים אחרים מציעים כבר שנים. מעבודתך, עד כמה אתה רואה את קובעי המדיניות המיינסטרימיים בארה"ב מאמצים את אופציית המדיניות הזאת, שעדיין נתפסת כטאבו? איזו התפתחות ראית בשיח לפני חמש שנים לעומת השיח כיום?

"השיח בארה"ב משתנה בוודאות, והדיון סביב הסיוע הצבאי לישראל היה אחד הצירים שעליהם נע הדיון הכללי. היו כאן הרבה רגעי מפתח: החוקים של חברת הקונגרס מקולום, ופעילות לובי שביצעה רשת חזקה של ארגונים בארה"ב, הסתכמו בהזזת השיח. הדיון סביב ועידת ג'יי סטריט בשבוע שעבר מאותת גם הוא על המידה שבה השיח הזה מתפתח, לפחות בתוך המפלגה הדמוקרטית. ראינו את זה גם בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית ב-2020, במרחק הממשי שהיה בין המועמדים השונים בדיוק בנקודה הזאת.

"זה מעיד על השינוי הנחוץ בשיח, שעליו מעיד גם הדו"ח שלנו. בסופו של דבר, HRW אומרים שהאפרטהייד אינו איזה תסריט עתידי מותנה – אלא שהסף הזה כבר נחצה. אפרטהייד הוא המציאות כיום עבור מיליוני פלסטינים, ועכשיו הקהילה הבינלאומית מחויבת להכיר במציאות כפי שהיא, ולגייס את האומץ להיאבק באפרטהייד.

"המשמעות היא הרבה דברים בהרבה מקומות. בארה"ב, בהינתן טבעם של היחסים בין ישראל לארה"ב, חשוב מאוד להתייחס למכירת הנשק, והדו"ח מספק המלצות ברורות בנושא שנוגעות לסיום האפרטהייד והרדיפה – צעדים שממשלת ישראל לא נקטה בהם, לא נוקטת בהם, ולמעשה הולכת בכיוון ההפוך.

"אנחנו מקווים שהדו"ח הזה יתרום לניתוחים הרבים הנוספים הקיימים. גם נייר העמדה של קרנגי-USMEP שפורסם בשבוע שעבר מדגיש את הצורך בגישה מבוססת זכויות לישראל-פלסטין. יותר ויותר אנשים מדגישים שזה לא מצב זמני, אלא מציאות קבועה, ויש לנקוט בצעדים שיהלמו את חומרת הפרות זכויות האדם בשטח". 

אמג'ד עיראקי הוא עורך במגזין 972+, שם פורסם הראיון במקור. תרגום: יונית מוזס

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
לוח הזמנים משרת את נתניהו באופן מושלם. משתתפי צעדת יום ירושלים חוגגים מול שריפה של עץ במתחם אל אקצא (צילום: מנדי הכטמן / פלאש 90)

לוח הזמנים משרת את נתניהו באופן מושלם. משתתפי צעדת יום ירושלים חוגגים מול שריפה של עץ במתחם אל אקצא (צילום: מנדי הכטמן / פלאש 90)

טביעות האצבעות של נתניהו מרוחות על כל ההסלמה הזו

ההתנכלות בשער שכם, הדיכוי בשייח ג'ראח, ההתפרצות לאל-אקצא, ההרג בעזה - ממשלת ישראל אחראית לרוב האלימות של הימים האחרונים. וכשבראש הממשלה עומד אדם שההידרדרות הזו יכולה להציל אותו ברגע האחרון, אפשר להבין למה החשד נופל עליו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf