newsletter icon
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המשטר הסורי סגר את הברז: משבר מים חמור במחנה אל-ירמוכ

מאז יולי 2013 מצוי אל-ירמוכ, מחנה הפליטים הפלסטינים הגדול בסוריה, תחת סגר מוחלט ונאסרה כניסת אנשים, מזון ותרופות. בתחילת ספטמבר האחרון סגר משטרו של אסד גם את זרימת המים למחנה

מאת:

כותבת אורחת: ז'נאן בסול

המשבר הסורי המתמשך הכה מכה קשה במחנה הפליטים אל-ירמוכ; הביא למותם של מאות, לעקירה המונית ולהרס ניכר של תשתיות. מחנה "אל-ירמוכ" הוא מחנה הפליטים הפלסטיני הגדול ביותר בסוריה והוא ממוקם דרומית לדמשק, בסמוך לשכונות המצוקה של העיר. אל-ירמוכ לא היה מעורב במהומות מהתחלתן, אלא רק שימש מקלט לאנשי האופוזיציה שרצו לצאת מדמשק למקום יותר בטוח.

הסגר על אל-ירמוכ החל חלקית בדצמבר 2012, כשהשלטון הציב מחסום בכניסה למחנה, שצמצם משמעותית את האפשרות לכניסת אנשים וציוד. הסגר הפך להיות מוחלט ביולי 2013, כשנאסרה באופן מוחלט כניסת אנשים, חומרי מזון ותרופות. עם החרפת המצב והחמרת הסגר נוצר במחנה גל של גניבות, ותאים המשויכים לאופוזיציה השתלטו על מחסני המזון. התנאים המחפירים של הרעב, המחלות והמשך ההפצצות שמצד המשטר הביאו למותם של מאות אנשים בתוך המחנה.

> נמסים בגשם: האנשים שמעבירים את הסופה בלי טיפת חום

בתחילת ספטמבר האחרון סגר המשטר הסורי את זרימת המים למחנה באופן מוחלט. הפסקת המים הביאה להידרדרות נוספת במצב ההומניטרי, לא רק בשל היעדר המים אלא גם בשל הצורך שנוצר במסעות ארוכים לאזורים סמוכים בחיפוש אחר מים. נשים וילדים בעיקר מוצאים את עצמם בדרכים שחשופות לירי, רק כדי להביא לבתיהם דליים עם מים. המחסור במים פוגע בהיגיינה במחנה, מה שמוביל להפצה מוגברת של מחלות, בעיקר בקרב הילדים, ומגביל את מפעלי החקלאות שיזמו עמותות סיוע שונות לצורך הספקת מזון לתושבים בתוך המחנה.

עמותות הסיוע במחנה מנסות להשתמש במי בארות כדי לפצות על המחסור במים, אבל הצורך לחפור עשרות בארות ועליית מחירי הדלק – הנחוץ לשאיבת המים מהבארות – הגבילו מאוד את השימוש במקור התת-קרקעי. גם המים שיוצאים מהבארות אינם מי שתייה, ותושבים ממלאים מיכלים לשימושים שונים ומשיגים מי שתייה במסעות המסוכנים ליישובים קרובים. לפי עדויות שונות מי שלא יוצאים מהמחנה מרתיחים את מי הבארות ושותים אותם כך, בלית ברירה.

> לשלוח סרטון לאמא בסוריה מבנה בבית החולים בישראל

לפי כתב העת הלבנוני "אל מנשור", פעילים באגודה הפלסטינית לזכויות אדם בסוריה תולים את האשמה במצבם בשורה של גורמים: את השלטון הסורי הם מאשימים מכיוון שהוא זה ששולט במים והוא הצד שסגר את הברזים. את ארגון השחרור הפלסטיני (אש"ף), שמחזיק שגרירות בדמשק, מאשימים הפעילים והעמותות בכך שאינו עושה שום מאמץ להקל על תושבי המחנה ולא מפעיל לחץ על הגורמים הרלוונטיים כדי להסיר את הסגר ולסיים את הפסקת המים.

גם אונר"א, הממונה מטעם האו"ם על הסעד והרווחה במחנה, לא עושה מספיק כדי לסיים את משבר המים, טוענים הפעילים. לדבריהם אונר"א אמנם מחלק מים בכניסה למחנה, אך לא מנסה למצוא פתרון ארוך טווח ובר קיימא שיבטיח זרימת מים קבועה, ומנסה להתחמק מאחריותו לכך.

מיותר לציין כי אמנות הבינלאומיות אוסרות על הטלת סגר שמכוון נגד אזרחים במצבים של סכסוך ומשברים, ומחייב את הצדדים הלוחמים לדאוג לביטחונם של אזרחים. כך למשל סעיף 17 מאמנת ז'נבה הרביעית קובע כי: "בעלי הסכסוך ישתדלו לערוך הסכמים מקומיים בדבר פינוי פצועים, חולים, תשושים וזקנים, ילידים ויולדות משטחים נצורים או מכותרים, ובדבר זכות מעבר לכוהני דת מבני כל הדתות, לחבר העובדים הרפואי ולציוד רפואי בדרכם לשטחים כאלה”. אכיפת חוקים אלה צריכה לבוא מהאו"ם והארגונים הבינלאומיים שביכולתם להפעיל לחץ על השלטון הסורי ועל מיליציות האופוזיציה.

ז'נאן בסול היא בוגרת האוניברסיטה העברית במדעי הרוח, עיתונאית עצמאית, ילידת כפר ריינה וגרה בתל אביב.

בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.

לתמיכה בשיחה מקומית
תושבים פלסטינים מפנים את ביתם בקהילה מוע'ייר א-דיר, ימים ספורים אחר שמתנחלים הקימו מאחז בתוך הכפר (צילום: אורן זיו)

תושבים פלסטינים מפנים את ביתם בקהילה מוע'ייר א-דיר, ימים ספורים אחר שמתנחלים הקימו מאחז בתוך הכפר (צילום: אורן זיו)

המאחז הוקם ביום ראשון; ביום חמישי הקהילה נאלצה לעזוב

קהילת מע'ייר א-דיר שבשטחי C בגדה המערבית, שמונה 150 נפשות, ידעה מה מצפה לה אם תישאר לגור ליד המאחז החדש, ולא חיכתה לאלימות הפיזית ולגניבת העדרים. "אתה לא יודע מה הם יעשו. אולי יכו את בנך ואז יביאו משטרה ויעצרו אותך", אמר אחד התושבים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf