הריסות בתים בדרום הר חברון: הצבא משתמש בשטח אש לגירוש פלסטינים
עשרות בתים מיועדים להריסה בשני כפרים בתוך שטח אש 918. התושבים פנו לפני שנים לבג"ץ, אך הופנו לגישור עם הצבא, שנכשל. עשרות סופרים ישראלים ומכל העולם חתמו בעבר על עצומה נגד הגירוש
כוחות צבא גדולים הגיעו הבוקר (שלישי) לכפרים ג'ינבה וח'ירבת חלאווה בדרום הר חברון והתחילו בהריסות. כעשרים מבנים נהרסו סך הכל, מתוך כארבעים שמסומנים להריסה. [עדכון, 14:45 – בעקבות עתירה דחופה נגד ההריסות הוציא בג"ץ צו ארעי להקפאת ההריסות עד דיון בעתירה בשבוע הבא].
שני הכפרים נמצאים בשטח אש 918, שהוכרז על גבי הכפרים, וחיים בהם כ-400 איש, כמעט חצי מהם ילדים. למעלה מאלף אנשים בכ-12 כפרים פלסטינים שונים חיים בתוך שטח אש 918, כולם בסכנת פינוי, הריסה וגירוש. לעומת זאת, מתנחלים שחיים בתוך שטח האש טרם קיבלו צווי פינוי.
מאבקם של שוכני המערות, האוהלים והבתים הזעירים בשטח אש 918 הגיע בעבר לבג"ץ, שהפנה את מערכת הביטחון והפלסטינים לגישור לפני כשלוש שנים – אך הליך הגישור נכשל.
בעבר הבהירו בצבא שחלק מתכלית ההכרזה על שטחי אש וקיום אימונים בגדה המערבית היא בדיוק לפנות אוכלוסייה באופן הזה. "אני חושב שהתנועה של רק"ם (רכב קרבי משוריין) ורכב וכולי במרחב הזה ואלפי חיילים שהולכים, היא מזיזה הצדה. כאשר הגייסות דורכים, אנשים זזים הצדה", אמר בדיון בכנסת אל"מ עינב שלו, שנחשף על ידי עמירה הס ב"הארץ".
> מדוע מסרבת ישראל להכיר באורח חיים מסורתי של האוכלוסייה הפלסטינית?
בדיווחה אז ציינה הס עוד כי "כ-18% משטחי הגדה המערבית מוגדרים שטח צבאי סגור המיועד לאימונים צבאיים, בעוד שגודל שטח A שבסמכות אזרחית ושיטורית של הרשות הפלסטינית הוא 17.7% משטח הגדה. ההתנחלויות, בניגוד ליישובים הפלסטיניים הוותיקים, אינן כלולות בשטחי אש ותושבי מאחזים שזלגו לשטח אש אינם מפונים".
בעקבות ההריסות היום הוציא חבר הכנסת דב חנין (חד"ש, הרשימה המשותפת) פנייה דחופה לשר הביטחון, משה יעלון, ומחה על ההריסות "ללא הודעה מוקדמת, בצעד פתאומי וקיצוני שיותיר משפחות רבות ללא קורת גג במהלך החורף", לשון המכתב. "המשמעויות ההומניטריות והציבוריות, שתהיה להן תהודה בישראל ובעולם, צריכות לשמש כתמרור בפני נקיטה בצעד חריג ומקומם זה".
קמפיין גירוש מתמשך
מאבקם של התושבים החלשים נגד הגירוש זכה לתשומת לב בינלאומית של דיפלומטים ושל אנשי רוח. ב-2013 חתמו חמישים סופרים מפורסמים מכל העולם על עצומה נגד הגירוש, וביניהם ג'ון לה קארה, ג'.מ. קוטזי, מייקל שאבון, ניל גיימן, איאן מקיואן, אורהאן פאמוק, פיליפ רות ועוד. על עצומה דומה חתמו סופרים ישראלים, ובהם אלונה קמחי, רונית מטלון, סייד קשוע, עמוס עוז, דויד גרוסמן, חביבה פדיה, ניר ברעם, סמי מיכאל, סלמאן נאטור, מאיר שלו ואחרים.
מאמצי הגירוש של פלסטינים על ידי הצבא בדרום הר חברון לא מסתכמים בכפרים בתוך שטח האש. גם הכפר סוסיא, למשל, נהרס כבר פעמיים על ידי הצבא, פונה לטובת ההתנחלות סוסיא, וכיום מנסים התושבים להיאבק בכוונה להרוס אותו בפעם השלישית. פלסטינים ופעילים ישראלים באזור מצביעים על כך שהמגמה המסתמנת מההריסות היא לפנות את כל אזור דרום ההר – דרומית לשטחי הרשות בנפת יטא – מכפרים קטנים, ולהשאיר מעין "רצועת ביטחון" עד הקו הירוק, בה יהיו רק התנחלויות.
טפח מהדרמה המתחוללת בדרום הר חברון הוצג לאחרונה בתחקיר של "עד כאן" ו"עובדה" בעניין עזרא נאווי, אם כי בכתבה לא מצאו לנכון לתאר את ההקשר של הנישול המתמשך של תושבים מבתיהם באזור. כפי שציין נועם שיזף, בעשור האחרון לפחות ב"עובדה" כמעט ולא עסקו בכיבוש או בפלסטינים, וכלל לא הזכירו את מסע ההרס בדרום הר חברון.
הצלם שצילם את התמונות של ההריסות הבוקר, אגב, הוא איש השטח של בצלם בדרום הר חברון, נאסר נוואג'עה, שנעצר בעקבות התחקיר, שהמשטרה צפצפה על החלטות של שני בתי משפט לשחרר אותו, ושלבסוף שוחרר בהוראת בית משפט צבאי.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן