מה עומד מאחורי ההכרזה של עבאס על הפסקת התיאום הבטחוני?

למה דווקא עכשיו? האם מדובר בתרגיל פוליטי? והאם בכלל יש להכרזה של עבאס על הפסקת התיאום הבטחוני עם ישראל משמעות מעשית?

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: מנחם קליין

המשך התיאום הביטחוני עם ישראל, בהיעדר תזוזה מדינית וכאשר הבניה הישראלית נמשכת בגדה המערבית, מכרסם עמוקות בתמיכת הציבור הפלסטיני במחמוד עבאס. המשבר הנוכחי הגיע לנקודת רתיחה בה עבאס לא יכול להרשות לעצמו להמשיך בפועל את התיאום הביטחוני או לפחות לא להצהיר שהוא מפסיק אותו.

הבה נניח שהודעתו של עבאס על הפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל היא צינית, והיא ניתנה מחמת מעמדו הכושל בדעת הקהל כשלמעשה נמשך התיאום הביטחוני הישראלי-פלסטיני פחות או יותר כמו לפני שבועיים או לפני חודש. הדבר עולה בקנה אחד עם דרכו העקבית של עבאס שהתחייב לעשות הכול כדי לא להגיע לאנרכיה ששררה באינתיפאדה השנייה. האנרכיה ששררה אז גבתה מחיר יקר מהחברה הפלסטינית.

אם אכן הוא מצהיר דבר אחד אבל עושה את ההיפך, הדבר מסוכן מבחינת עבאס. הוא מסתכן בחשיפת התרמית ובאבדן אמינותו. מבחינת עבאס זהו אחד מנכסיו העיקריים המבחינים אותו מערפאת. בעיני אנשי עבאס ברשות הפלסטינית ומחוצה לה, כמו גם בעיני הממסד הביטחוני הישראלי ומדינות המערב, נתפס עבאס כמי שפיו וליבו שווים וזאת בניגוד לערפאת שלדבריהם תעתע בהם. לאבדן האמינות של עבאס יכול להיות מחיר גבוה גם בחברה הפלסטינית. הוא עלול לאבד את השליש בציבור שעל פי הסקרים עדיין תומך בו.

> מה כל כך מפריע להם בגלאי המתכות?

מחמוד עבאס בז'נבה (Jean-Marc Ferré UN Photo)

הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס בז'נבה (Jean-Marc Ferré UN Photo)

אי לכך נראה שעבאס מתכוון ברצינות. אולם לא ברור מה התרגום המעשי של הצהרה זו. האם כוחות הביטחון הפלסטינים יפתחו באש על חיילי צהל שחודרים לשטחי איי? האם כוחות הביטחון והמשטרה הפלסטינית יתבצרו בבסיסם או שמא יגלו התנגדות פעילה? האם הביטחון הפלסטיני ימשיך להעביר לשירותי הביטחון של ישראל שמות של פעילים שכדאי לעצור אותם, כולל אלו שהרשות חוששת לגעת בהם ומעדיפה שישראל תעשה זאת? איך בהעדר שיתוף פעולה עם ישראל ובהעדר פיוס עם חמאס יכול עבאס להבטיח שחמאס ובן בריתו דחלאן השנוא על עבאס לא ינצלו זאת כדי לפגוע בממשלו?

סביר יותר שבאמצעות ההודעה על הפסקת התיאום הביטחוני עבאס זועק לעזרה. הוא מקווה שישראל תתעשת ותמצא דרך להסיר את המגנומטר באופן זמני או קבוע, וכי המתווכים הערבים יוציאו מישראל ויתור בטרם תיווצר אנרכיה. המשבר החריף שכבר נוצר קלע את ישראל למצוקה ועבאס מקווה שהיא בדרך להתקפל. אם הערכה זו נכונה עבאס ירוויח נקודות בדעת הקהל שלו בטרם תשתרר אנרכיה. עד שיתברר מה המשמעות המעשית של ההכרזה על הפסקת התיאום יימצא פתרון.

מעבר לאפשרות שמדובר בניצול הזדמנות לרווח פוליטי כדאי לזכור שתי עובדות. האחת שגם בעבר כאשר היו עימותים סביב הר הבית תגובתו של עבאס הייתה חריפה ונבעה ממקום אותנטי ולא ציני. הוא גינה בחריפות את צעדי ישראל ומדיניותה. העובדה השנייה משלימה את הראשונה. כמו עבאס, גם הציבור הפלסטיני הרחב לא מוכן להשלים עם החלטה חד-צדדית של ישראל בעניין הר הבית שמונחתת על הפלסטינים והמוסלמים. במילים אחרות, נראה שאצל עבאס העמדה האותנטית כלפי הפגיעה הישראלית בסמכות המוסלמים בהר הבית והאינטרס הפוליטי מתלכדים.

מנחם קליין הוא פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן. קליין היה יועץ למשלחת ישראל במו"מ עם אש"ף בשנת 2000 ונמנה על מובילי יוזמת ז'נבה. ספרו Lives in Common, Arabs and Jews in Jerusalem, Jaffa and Hebron נבחר על ידי ניו רפובליק כאחד מחמשת ספרי העיון הטובים ביותר של 2014. לאחרונה יצא הספר במהדורה עברית בקיבוץ המאוחד, תחת הכותרת "קשורים – הסיפור של בני הארץ".
הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+.

> חקירת הצוללות דחפה את נתניהו להבעיר את ירושלים

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

בהולנד 30% מהדירות נמצאת בבעלות ציבורית. בישראל - שני אחוז בלבד. פרויקט בנייה ברמת בית שמש (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

נתניהו לא הצליח לתת לישראלים חלופה לרכישת דירה

נתניהו התגאה היום שהצליח "ליישר" את מחירי הדירות, אבל המחירים נשארו גבוהים מאוד. באירופה יש לאזרחים אופציות אחרות, בישראל - לא. שוק הדיור נשאר מחולל אי-השוויון הגדול ביותר

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf