newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הכללת האזרחיות הערביות בעסקת החטופים: עוד דרך לסמן אותנו כאויבים

בין האסירות שמיועדות לשחרור במסגרת עסקת החטופים גם אזרחיות העצורות על עבירות ביטוי שלא הורשעו מעולם. הפיכתן ל"מחבלות" לא רק מסכנת את ביטחונן האישי ואת עתידן, אלא מייצרת זיקה מכוונת בין האזרחים הפלסטינים לחמאס

מאת:

המדינה תמיד ראתה באזרחים הפלסטינים כמי שנאמנותם מוטלת בספק. שחרור אסירות פלסטיניות, 2 באוקטובר 2009 (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

בשקט בשקט, בשעות הלילה המאוחרות שבין שני לשלישי, כללו חברי קבינט המלחמה ברשימת האסירות הפלסטיניות שישוחררו במסגרת הפעימה החמישית של עסקת שחרור החטופים מול חמאס, כ-20 פלסטיניות אזרחיות ישראל שנעצרו מאז 7 באוקטובר ומיוחסת להן עבירות ביטוי. זאת, מבלי לעדכן את העצורות, שכבר הודיעו מאז באמצעות הפרקליטים שלהן כי הן מסרבות להיכלל בעסקה. למרות זאת, נכון לכתיבת שורות אלה הממשלה טרם החריגה אותן מהרשימה.

זו לא הפעם הראשונה שמשתחררים פלסטינים אזרחי ישראל במסגרת עסקאות לשחרור אסירים. ועדיין, מדובר בתקדים מסוכן.

>> אסור לחגוג, לסקר ואפילו להסתכל על אסירים פלסטינים ששוחררו

ראשית, על אף העובדה כי צעירות אלה קיבלו בתקשורת הישראלית את התואר "מחבלות", מדובר באזרחיות הנמצאות במעצר ימים וטרם התבררה אשמתם, כלומר הן לא הורשעו על ידי בית המשפט בישראל. שחרורן במסגרת העסקה הוא בבחינת הרשעה בפועל, לפני שקיבלו הזדמנות להגן על עצמן ולהוכיח את חפותן.

עובדה זה מקבלת משנה תוקף לאור העובדה שרוב התיקים שנפתחו נגד אזרחים ערבים בחודשים האחרונים בגין הסתה נסגרו בלא כלום. ניסיון זה מתווסף לניסיון העבר: אחרי אירועי מאי 2021, פתחה המשטרה במבצע "חוק וסדר" שבמסגרתו עצרה מאות צעירים ערבים במעצר סיטונאי, ולבסוף הרוב המכריע של התיקים נסגר.

שחרור הצעירות בעלות האזרחות הישראלית במסגרת העסקה עלול לחשוף אותן להמשך התנכלות משפטית וחברתית. בצל האקלים הפוליטי והחברתי הקיים, לא מן הנמנע לצפות כי תעלה דרישה לשלילת אזרחותן, או להפעיל עליהן סנקציות כלכליות מכוח חוקים אחרים.

התנכלות זו תתוסף לחרם החברתי והאקדמי אליו יהיו חשופות הצעירות, תוך שלילת זכותן הבסיסית להליך הוגן. לראיה, הטכניון, שבו לומדת אחת הצעירות האמורות להשתחרר במסגרת העסקה, הזדרז להודיע עם פרסום הפרטים שהיא לא תזכה לחזור לספסל הלימודים. כך הפך המוסד האקדמי היוקרתי לגוף שופט ומבצע במסע הציד של הערבים.

דוקטרינת "נתיני אויב"

מזה שנים טוענים משפטנים פלסטינים כי ישראל מתייחסת לאזרחיה הפלסטינים כאל אזרחים אויבים. ניתוח זה נשען על הדוקטרינה של "נתיני אויב", תפיסה גזענית שהתפתחה במלחמת העולם השנייה ואיבדה את הלגיטימיות שלה מאז. דוקטרינה זו מאפשרת השעיה של שלטון החוק במקרים שבהם מעורבות קבוצות אתניות ולאומיות פנימיות שזוהו כ"אויבים", וגורסת כי פגיעה באנשים השייכים לקבוצות אלה, או התנכלות להם, אינן נחשבות עבירות פליליות, גם אם הם אזרחים. כך, לדוגמה, נהגה ארצות הברית באזרחים האמריקאים-יפנים לאחר המתקפה על פרל הרבור, בטענה שהם עלולים לשמש כגיס חמישי.

בישראל, תפיסה זו מיושמת בצורה שונה. המדינה תמיד ראתה באזרחים הפלסטינים כמי שנאמנותם מוטלת בספק, תמיד חשודים בהזדהות עם האויב, כל עוד לא יוכח אחרת. מתוך כך, צריך להפעיל נגדם מערכת שלמה של שליטה ובקרה, תוך הפעלת כוח שלטוני לא פרופורציונלי להרתעתם ולענישתם באופן קולקטיבי נוכח כל סימן של התקוממות או מחאה.

על פי הדיווחים בתקשורת, הצד הישראלי הוא שיזם את הכללת העצורות הישראליות בעסקה, וזאת חרף ההתנגדות מצד הנהגת הציבור הערבי בכנסת ובוועדת המעקב. דבר זה  מלמד כי הצמרת הפוליטית מעוניינת לייצר את הזיקה בין אזרחיה הערבים לבין חמאס במטרה לכלול את כולם בקטגוריה של אויב, דבר שישרת בהמשך את המטרות הפוליטיות שלה.

אני יודע שקשה לדמיין, אבל תקדים זה יכול להיות מסוכן גם כלפי אזרחים יהודים. התייחסות למי שנחשדו בעבירות ביטוי כאל אסירים ביטחוניים, ללא הרשעה בפועל ותוך שלילת הזכות להליך הוגן, עלולה להימשך גם אחרי המלחמה.

בצל הפרשנות הרחבה שנותנת משטרת בן גביר למושגים "הסתה" ו"תמיכה בטרור", כל מי שייחשד בהזדהות עם ילדי עזה האומללים או ידרוש את הפסקת פשעי המלחמה, עלול למצוא את עצמו מוגדר דה פקטו כאסיר בטחוני מסוכן, שהדרך היחיד לשחרורו הוא עסקת חטופים. ואם ייצא מזה, יסתובב עם אות קין על המצח כל החיים.

אמל עוראבי הוא עו"ד לזכויות אדם.    

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
כ-40 אחוז מתקציב החינוך של מועצת אלקסום מוקדש להסעות של ילדים מהכפרים הבלתי מוכרים. ילדים בדואים בדרך לבית ספר בנגב (צילום יעלה רענן, המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים)

יסחבו פערי התפתחות והשכלה עד אחרית חייהם. ילדים בדואים בדרך לבית ספר בנגב (צילום: יעלה רענן, המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים)

הילדים הלא מוכרים להורים הלא מוכרים בכפרים הלא מוכרים בנגב

אלפי ילדים בגיל חינוך חובה בכפרים הלא מוכרים בנגב לא רשומים לגנים. במקום לספק כיתות, המדינה מתעלמת מהחלטות ומציעה פתרונות גרועים. במשך שנים ישראל מתעמרת בתושבים בתקווה שיעזבו את אדמותיהם, והילדים משלמים את המחיר

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf