newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

היתה גדר. הקרב לשחרור שטחי המרעה בבקעת הירדן

ביום שבת הורידו פעילים חלק מגדר ליד ההתנחלות משכיות, שהפרקליטות הצבאית קבעה כבר בשנה שעברה כי נבנתה ללא היתר בשטח אש. הגדרות האלה, שצצות באזור ביתר שאת בשנתיים האחרונות, כמעט לא מותירות לפלסטינים שטחי רעייה, ואיש לא לוקח עליהן בעלות

מאת:
פעילים חותכים את הגדר ליד משכיות, ב-30 באפריל 2022 (צילום: מתן גולן)

רשמית, הגדר אינה שייכת לאיש. פעילים חותכים את הגדר ליד משכיות, ב-30 באפריל 2022 (צילום: מתן גולן)

בבוקר שבת (אתמול), עם אור ראשון, טיפסו פעילי בקעת הירדן – בשיתוף הארגונים "לוחמים לשלום", "מסתכלים לכיבוש בעיניים" ובליווי "אמהות נגד אלימות" – במעלה הרכס המצהיב, דרומית להתנחלות משכיות, שבצפון בקעת הירדן. מרום הרכס נשקף העמק, המתוחם בגדר ברזל תיל איכותית, שבו רועה הבקר של המאחזים הבלתי חוקיים הסמוכים. מרביתו מצוי בשטח אש 902.

האמהות הגיעו מתנשפות למעלה הרכס. בכלל, טווח הגילים של המשתתפים בצעדה נסק צפונה, ונראה אבסורדי למדי בשטח ההררי והקוצני, בוודאי לעומת ממוצע הגיל הצעיר של יושבי המאחזים. אך מדובר בתמונה שגרתית למדי בנוף האקטיביסטים שמגיעים לשטח בקעת הירדן כדי ללוות את הרועים הפלסטינים.

קול זמזום התגבר. רחפן שייט לעבר הנשים, שנחו על כמה סלעים חשופים. הן בתגובה שלפו טלפונים, וצילמו את הרחפן שמצלם אותן. כ-20 דקות לאחר מכן, הפעילים התחילו לרדת מהרכס לעבר החנייה, שבה נותרו כמה כלי רכב ושומר, שהשגיח שאנשי המאחזים לא יפגעו במכוניות.

כשהפעילים ירדו מהרכס, נותרו מול הפרות הרועות 1.5 קילומטרים של גדר תיל חתוכה על הקרקע. הגדר הזאת, לפי מכתב של הפרקליטות הצבאית מ-16 בפברואר 2021,  נבנתה ללא היתר בשטח אש צבאי, על ידי גורם עלום, והיתה מיועדת לפעילות אכיפה – שהמינהל האזרחי לא ביצע.

הרחפן מעל ראשי הפעילים (צילום: מתן גולן)

הרחפן מעל ראשי הפעילות (צילום: מתן גולן)

אחרי שהפעילים הראשונים ירדו, הגיע לחניה במהירות פיקאפ לבן ראשון, והתחיל עימות מילולי עם אנשי המאחזים, שהפעילים מכירים כ"החווה של אורי" ו"מאחז עשהאל". כמה דקות לאחר מכן הגיעו פעילים נוספים שירדו מהרכס, וכלי רכב נוסף, שבו הרבש"צ של משכיות, חמוש ב-M16 ולבוש חולצה לבנה.

הפעילים החליטו להתפזר. הפעיל הראשון נכנס למכוניתו. הרבש"צ ואנשי המאחזים חסמו את דרכו והדפו את המכונית, שנדחפה מעברה השני על ידי הפעילים. הרבש"צ הסביר לנהג, שבסמכותו לעכב אותו בשטח הפתוח, מחוץ לתחום השיפוט של משכיות. הרוחות התלהטו.

הרבש"צ החמוש פתח את דלת הנוסע – ולקח את המפתח. כמה פעילים ניסו להתנגד. הרבש"צ הסביר למצלמת הטלפון כי הפעילים ניסו לחטוף ממנו את הנשק. הכביש חסום חלקית במכוניות ובתגרה בין אנשי מאחזים, רבש"צ ואקטיביסטים. מפעם לפעם חלף במקום כלי רכב פלסטיני, שהאט ויושביו מביטים בהתרחשות המשונה. ניידת ראשונה וג'יפ צה"לי הגיעו לשטח.

אנשי המאחזים חוסמים את מכוניתו של אחד מפעילי השמאל (צילום: מתן גולן)

אנשי המאחזים חוסמים את מכוניתו של אחד מפעילי השמאל (צילום: מתן גולן)

מהניידת יצא שוטר אדיב, שניסה להבין מה רואות עיניו. הוא ביקש להוריד את כלי הרכב מהכביש, ותהה מדוע הרכב הכחול לא זז, ואז עבר בין הצדדים והאזין לגרסאות.

הפעילים פנו לחיילים וטענו שהם משרתים של המתנחלים. חיילת צעירה לא שלטה ברגשותיה, והתחילה לצעוק – "איך אתה מעז?! אנחנו שומרים עליכם. הלילה רצחו יהודי!! בגללכם רוצחים יהודים!". אחד הפעילים ניגש אליה ושאל אם היא יודעת שהתפקיד שלה הוא גם להגן על האוכלוסייה הפלסטינית. היא ציחקקה.

רק אחרי שהגיעה תגבורת משטרתית, הצליחו לייצר הפרדה בין הצדדים. המתנחלים, שלא היו מרוצים מהטיפול המשטרתי באירוע ומהאישור שניתן לפעילים לעזוב את המקום, הזניקו שוטר נוסף, שנראה חביב עליהם. לצידו, התייצב במרכז הכביש אחד מאנשי המאחז, בניסיון לחסום את כלי הרכב של הפעילים, ללא הצלחה.

עימות בין פעילים למתנחלים, ב-30 באפריל 2022 (צילום: מתן גולן)

עימות בין פעילים למתנחלים, ב-30 באפריל 2022 (צילום: מתן גולן)

שוטר וחייל מדברים עם הפעילים (צילום: מתן גולן)

שוטר וחייל מדברים עם הפעילים (צילום: מתן גולן)

אכיפה בררנית ממוסדת

באירוע שהתרחש בשבת היה קשה לפספס את ההיכרות והאיבה בין אנשי המאחזים לפעילים. אך זה לא רק סכסוך אישי וטעון, אלא גם סיפור פוליטי וגיאו-פוליטי, של אכיפה בררנית ממוסדת, המייצרת דיכוי ונישול.

מאז 2016 הוקמו בהדרגה חמישה מאחזים בלתי חוקיים לאורך כביש אלון שבצפון בקעת הירדן. הם חולשים על עשרות אלפי דונמים, ונהנים מאספקת מים נדיבה, מתנדבים וגיבוי ממסדי וצבאי.

קהילות הרועים הפלסטינים במרחב נהגו לפני כן לרעות את צאנם מזרחה, לכיוון המדרונות של כביש 90. בניית המאחזים צימצמה את שטחי המרעה שלהן בכ-70% עד 2020, כך לפי נתונים שאספו ב"לוחמים לשלום".

איזור הגדר ליד משכיות

לפני כשנתיים התחילו המאחזים במאמצי גידור, והגדר משתרעת כיום לאורך קילומטרים רבים – בתוך שטחי אש ושמורת הטבע אום-זוקא. בניית הגדר נמתחת צפונה ודרומה ממחנה הצבא ליד שמורת אום-זוקא. אמיר פנסקי, פעיל ליווי רועים, מעיד: "זה קרה בימי הסגר הראשון והשני (של הקורונה). בליוויים שלי שם לפני כן לא ראיתי גדר. באוגוסט 2020 התחלף מג"ד באזור. מאז, הקמת הגדרות תפסה תאוצה. מדובר בגדרות איכותיות, חצובות לסלעים ומרותכות".

ניצן מיכאלי, גם הוא פעיל ליווי רועים, אומר: "הגדרות עוברות בשטחי אש ועל גבול שמורת הטבע, ולמעשה חוצות את האזור כולו ומחלקות אותו לשניים, חלק מערבי וחלק מזרחי. כתוצאה מהגידור הזה, שטחי המרעה של קהילות הרועים הפלסטיניות הצטמצמו בצורה כל כך דרסטית, שהיא מאיימת על עצם קיומם. בנוסף, הגדרות הללו הן מפגע אקולוגי חמור".

ההערכה היא כי הגדרות מצמצמות את שטח הרעייה הנוכחי של הקהילות לכ-5%-10% מהשטח המקורי. הגישה הפלסטינית לשטחים חקלאיים בשטחי C (שבשליטה ישראלית) מוגבלת על ידי חסימות צירים בין הקהילות. טרקטורים של פלסטינים מוחרמים על ידי הצבא בתואנה שמדובר בשטחי אש, אך המתיישבים היהודים רשאים לעבד את האדמות בשטח. ואם לא די בכך, כשהפלסטינים כבר מצליחים לעבד את אדמתם, באים העדרים של תושבי המאחזים וכותשים אותה.

כתוצאה מהדילול המסיבי בשטחי המרעה ומניעת הגישה לשטחים החקלאיים של הקהילות הפלסטיניות, הן נדרשות לקנות פי 3-4 מכמות השעורה שקנו בעבר כדי להשלים את תזונת העדרים.

משאב המים קריטי בחבל ארץ זו, ובפרט בחודשי הקיץ. באופן מסורתי הקהילות משתמשות במי נגר עיליים מכמה מעיינות, וכן בבורות מים הפרוסים בשטח, שאוגרים את מי הגשמים. בשנים האחרונות נפח הנביעות התמעט, בעקבות שאיבה ישראלית. מעיינות שבהם נותרה נביעה מגודרים אט אט, באופן שלא מאפשר להשקות את העדרים, כפי שאירע במעיין עין אל חילווה הסמוך למשכיות.

פרט לכך, לפי "לוחמים לשלום", בארבע השנים האחרונות צה"ל סתם או פירק כ-80% מבורות המים העתיקים ששימשו את הקהילות הפלסטיניות. בורות המים שנותרו אינם מתוחזקים, בגלל צווים צבאיים, שאוסרים שימוש בחומרי מליטה (חומרים המאפשרים הדבקה של חומרי בנייה מוצקים) בשטח C מחוץ לתחומי היישובים היהודיים.

"גדר שנבנתה ביד אלוהים"

מכיוון שהרעייה הפכה לא בטוחה עבור הרועים הפלסטינים, כמה פעילי שלום ישראלים מלווים בקביעות את הרועים לשטחי המרעה הנגישים שעוד נותרו, בגבולות המאחזים ומחוץ לשטחי האש. כמעט כל שבוע נוצרים חיכוכים באזורים המותרים לרעייה, ויושבי המאחזים מבריחים את העדרים באמצעים שונים, כמו רחפנים, רכבי שטח, כלבי שמירה וזריקת אבנים.

לעתים, המתנחלים מדווחים לצבא ולמשטרה שהותקפו על ידי הרועים, שאותם מלווים הפעילים, דבר שמוביל למעצר הפלסטינים בלבד. בחודשים האחרונים תועדו כמה אירועים בצפון ובדרום בקעת הירדן, שבהם נדרסו צאן ובקר בזמן שמתנחלים הניסו אותם משטחים מותרים לרעייה, וכמה פעמים נראו חיילים מניסים כבשים.

הקשיים האלה מובילים בשנים האחרונות לצמצום קהילות הרועים, שנאלצים לעזוב את אדמותיהם מסיבות כלכליות ובשל פגיעה בביטחונם האישי.

באירוע בשבת הסבירו דורון מיינרט ואלי אבידור מ"לוחמים לשלום" לקצינה בדרגת סגן כי בפרקליטות קבעו שיש להרוס את הגדר. הקצינה לא הכירה את הקביעה, ואמרה שבכל מקרה, זהו אינו תפקידם. אבידור הסביר שמדובר בהתנגדות אזרחית, והוסיף כי לאחר שנהרסה הגדר באום-זוקא (בפעולה של "לוחמים לשלום" לפני כשנה, להרס גדר שהוקמה ללא היתר בשטח אש 903 הסמוך, ליד היישוב חמדת; מ"ג), לא הוגשה תלונה, מכיוון שרשמית הגדר אינה שייכת לאיש.

פעיל נוסף מציין שאותה גדר לא הוקמה שוב עד היום, ולאחר הפעילות של "לוחמים לשלום" המינהל האזרחי פירק עוד כמה עשרות מטרים ממנה בפעילות אכיפה.

מרחב העמימות סביב סוגיית הבעלות על הגדר החקלאית הבלתי חוקית בתוך שטח האש הוא קפקאי. בעוד בעלי עדר הבקר מהמאחזים מפעילים רחפן לצילום הפעילים, ואף מגיעים לשטח על מנת להתעמת עמם – זהות הבעלים לצורכי אכיפה לכאורה אינה ידועה.

ב-21 בפברואר 2021, למשל, תועדו מתנחלים מקימים מקטע גדר במרחק עשרות מטרים בודדים מבסיס צה"ל. חרף העובדה שפעילים ששהו בשטח התקשרו לצבא ולמת"ק, העבודות המשיכו כסדרן, והעוסקים במלאכה לא זוהו.

פנסקי הוסיף: "כל הגדרות באום-זוקא עוברות מתחת לאף של הצבא, בסמיכות מאוד גבוהה לגדוד שפרוס שם בצורה קבועה. הצבא לא אישר את בניית הגדר, אך היא נמצאת. כשבונים גדר אזרחית בתוך שטח אש, זה חוסם את הפעילות של הצבא. זה גם מחדד את המשמעות של שטחי אש בבקעת הירדן – אלו לא שטחי אש אמיתיים.

"אם לא הצבא הקים אותן, אז מי הקים אותן? אף גוף מוסמך לא הקים את הגדרות, ולכאורה גם לא יודעים מי הקים אותן. יום אחד, אחרי ליווי, ירדנו דרך משכיות, שאלנו איש אבטחה של היישוב אם הגדר שלהם. הוא ענה לי: 'לא, אנחנו לא יודעים של מי היא. היא לא של משכיות'. גדר שנבנתה ביד אלוהים".

בקירבת הניידת פנה אורי כהן, מהמאחז הסמוך, לפעילים: "אנחנו פה, ואנחנו נישאר פה. נעשה עוד אלף גדרות כמו שהרסתם, כל גדר שאתם הורסים גורם לנו לעשות". קטי בר מ"אמהות נגד אלימות", פנתה אליו: "אורי, אני יודעת למה אתה אומר את זה, לנו יש מס גדרות בתל אביב. יש מע"מ, יש מס הכנסה…".

הוא חייך והשיב: "את משלמת מסים, זה הולך למשרד הרווחה, משרד הרווחה מחזיק אותנו. לפחות תפנו לשר הרווחה. שר הביטחון? הוא מתקצב אותנו. השרים שלכם, הרווחה, הביטחון, כל החבר'ה שלכם".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf