newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"תודה השם שאין בית ספר". החיים של ילדים חרדים בזמן הקורונה

בלי מחשבים או סמאטרפון, עם יותר מעשר נפשות בדירה, הקורונה מאתגרת את המשפחות החרדיות. אבל מסתבר שמוצאים פתרונות: קווי נייעס, שיעורים והודעות דרך טלפון קווי, סרטונים עם הלכות פסח, והרבה קריאה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

אחד הדברים המעניינים שקורים בימים אלה זו ההתמזגות בין עולם הילדים לעולם המבוגרים. אם אנחנו עדיין עובדים, אנחנו עושים את זה כשהילדים איתנו. כל משפחה בביתה, בלי חברים, בלי המשפחה המורחבת. כאילו כולנו משפחת אינגלס מבית קטן בערבה, רק עם זום ונטפליקס. הילדים שלי יושבים רוב היום על המחשב, האקסבוקס והאייפד. רואים סדרות, מדברים עם החברים בזום, לומדים קצת, ונהנים מהחופשה הכפויה. אבל מה עושים במשפחות חרדיות בלי מחשב ובלי סמארטפון, עם הרבה ילדים בדירות צפופות ובלי לרדת למטה? ואיך לומדים מרחוק בלי אינטרנט?

רוב מוסדות הלימוד החרדיים לא בנויים ללימוד מרחוק. ילדים בבני ברק צופים לרחוב בזמן הסגר הקורונה (צילום: אורן זיו)

רוב מוסדות הלימוד החרדיים לא בנויים ללימוד מרחוק. ילדים בבני ברק צופים לרחוב בזמן הסגר הקורונה (צילום: אורן זיו)

שוחחתי עם שימי אחי וטובה גיסתי מחיפה ועם עשרת אחיני בלי עין הרע שנמצאים בבית (חוץ מידידיה בן החצי שנה), וניסיתי להבין איך נראים הימים שלהם. לאחי אין מחשב בבית, לא שומעים רדיו, גם לא תחנות חרדיות, וטלוויזיה ברור שאין. ביום יום שימי לומד ומלמד תורה ועובד כמשגיח כשרות, וטובה מחנכת בכיתה י"ב.

טובה, את מלמדת מרחוק?

"יש לבית הספר מערכת טלפונית, כמו בשאר הסמינרים ובתי הספר החרדים. כרגע אנחנו מעלות שם מידי יום שיחות חיזוק ודברים נחמדים כמו מתכונים ושירים וכדומה. הבנות מתקשרות לקו מתי שהן רוצות ומאזינות לשיחות ולהודעות שהקלטתי. הן גם משאירות לי שם הודעות ואני מקבלת צינתוקים".

צינתוקים?
"צינתוק זה צלצול טלפון שכשעונים לו, השיחה ישר מתנתקת. וככה מבינים שיש הודעה או הקלטה חדשה בקו. לפי מיקוד הבגרויות המעודכן מתברר, שלמדנו כבר כמעט הכל. את הקצת שנשאר, אם לא נחזור לסמינר אחרי פסח, אלמד באמצעות המערכת הטלפונית הזו. אני גם משתדלת פעם בשבוע להרים טלפון אישי לכל אחת ולשמוע מה שלומה ואיך בבית".

12 נפשות בבית כל הזמן. סלון, מטבח. שני חדרי שינה רגילים ושני חדרי שינה ממש קטנים. איך מסתדרים?

"מיום שני, שבו הפסיקו את מנייני התפילה ברחוב, באמת כולנו בבית כמעט כל הזמן. הילדים משחקים משחקי קופסה, קוראים ספרים, עיתונים וכל חוברת מידע שמגיעה. לחלק יש לימודים מבית הספר ולחלק פחות. הרב'ה (המורה) של דוד בכיתה ב' הגיע כבר שלש פעמים עם חוברות עבודה. הוא גם משאיר להם שיעור בקו של בית הספר כל בוקר. דוד מאזין לזה וגם לשיעורים של מורים מכיתות אחרות. אנחנו גם מנקים עכשיו לפסח, ואני כמובן הרבה במטבח. לא משעמם".

ומה עם קצת שקט?

"תראי, זה לא שכל הזמן יש פה רעש. בבוקר הרוב קמים מאוחר, אז יחסית שקט. בערב שימי לומד עם הבנים הגדולים, השאר משחקים בסלון או קוראים, ואני יכולה להיות בחדר שלי ולקרוא או ללכת לישון"

ואיך מתעדכנים בחדשות?
"יש קו קורונה מיוחד לחרדים, אנחנו מתקשרים לשם לשמוע עדכונים ומה ההנחיות החדשות. לפעמים אנחנו מאזינים בכוכבית של רשת ב' למהדורת החדשות האחרונה. הילדים מתקשרים הרבה לקווי הנייעס ומעדכנים את כולם".

קווי הנייעס הם אמצעי תקשורת חרדי ותיק, שבא להחליף את הרדיו. מדובר בקווי טלפון שמתקשרים אליהם ומאזינים ללוח שידורים, הכולל תוכניות שהם מפיקים והקלטות של תוכניות וראיונות מתחנות הרדיו הרגילות.

ילדים בבני ברק, 31 במרץ 2020 (צילום: אורן זיו)

ילדים בבני ברק, 31 במרץ 2020 (צילום: אורן זיו)

"עכשיו החברות לא מפריעות לי לקרוא"

שימי, איך זה אצלך?

"הכי משונה לא ללכת לבית הכנסת ולבית המדרש. אני לומד עכשיו הרבה בבית עם הבנים הגדולים, מה שלא קורה כמעט ב'בין הזמנים' רגיל. מדי פעם אני מדבר עם כל אחד מהילדים לבד, שואל מה שלומם, בודק אם מישהו חושש, אבל כולם בסדר. אני עובד פחות עכשיו, אבל כן יוצא מהבית לקניות. הלכתי השבוע למכירה בשכונת ויז'ניץ, וראיתי שילדי הבניין תלו על הקיר בכניסה בדיחות וציורים ונילוניות עם תשבצים וחידות לילדי השכנים. בתוך כל הכאב יש בתקופה הזו גם אווירה מיוחדת ושמחה.

"מאז שהפסקנו לקיים מניינים ברחוב, אנחנו מארגנים תפילת מרפסות. יש מחלוקת אם מבחינה הלכתית זה נחשב לתפילה במניין או לא, אבל זה נותן הרגשה טובה של תפילה בציבור. גם הבנות שלא הולכות בדרך כלל לבית כנסת, עומדות איתנו ליד החלון, ומתפללות ואומרות תהילים עם הציבור".

נעמי בת 11 לומדת בכיתה ו' בבית יעקב בחיפה. בבקרים היא שומרת על שני ילדים שכנים, שההורים שלהם עובדים בעבודות חיוניות. חוץ מזה היא מנקה קצת לפסח, קוראת הרבה, ומשחקת עם האחים.

נעמי, את יותר מתגעגעת לבית הספר או יותר נהנית מהחופש?

"אני נהנית מזה שאני יכולה לקרוא המון. אני כל היום קוראת, וגם מדברת על הספרים עם כולם. השכנות לא יכולות עכשיו לקרוא לי לשחק איתן, וככה לא מפריעים לי לקרוא. אני מתגעגעת לחברות ולמורות בבית ספר. נתנו לנו חוברות לחופש, אבל אני אעשה את הכל ביום האחרון לפני שנחזור. לפעמים אני שמה מוזיקה ורוקדת לי בסלון. יש לנו קצת שיעורים בקו של בית הספר, אבל אני כמעט לא נכנסת לזה. בערב אני משחקת לפעמים במשחקי קופסה עם הגדולים. כיף".

שולמית בת 13. בכיתה ח' בבית יעקב. גם היא לא לומדת כמעט בימים אלה. היא ניגשת לטלפון תוך כדי ויכוח עם אחת האחיות.

רבים הרבה כשכולם בבית?

שולמית צוחקת: "דווקא לא. כולנו עסוקים מדי בשביל לריב".

"אני קמה ב-12. מתפללת. קוראת קצת. אוכלת צהריים. החדר שלי (ושל עוד חמישה ילדים) כבר נקי ממזמן לפסח, אבל אני מנקה בשאר הבית. יש לנו קו של הכיתה, שחברה שלי פתחה אותו עכשיו כי משעמם לה ואני הרבה שם".

התחליף החרדי לווטסאפ

ווטסאפפון זו מערכת שאפשר לפתוח בה קבוצות ולשלוח הודעות קוליות. הכל נעשה באמצעות שיחות טלפון. היא מחליפה את הווטסאפ אצל חרדים, שלא משתמשים בסמארטפון.

שנייה, תסבירי לי איך זה בדיוק עובד.

"נגיד חברה רוצה לספר לכולנו בדיחת קורונה? היא מתקשרת לקו, מקליטה את הבדיחה, ואז כולנו מקבלות צינתוק. אנחנו מתקשרות ומגיבות. וזה כמובן נהיה מלא צינתוקים".

אבל אין לך טלפון אישי משלך, באיזה טלפון זה?

"זה בטלפון של הבית ובאמת זה מעצבן פה את כולם. בחוג אנגלית אנחנו מקבלות נקודות על כל שיחה באנגלית שאנחנו עושות, אז אני מדברת הרבה עם חברות באנגלית. אני גם קוראת הרבה ומשחקת עם אחים שלי קטאן, והולכת לישון בשתיים בלילה. הדבר היחיד שחסר זה החברות. אני בכיתה ח' ואם לא נחזור ללימודים השנה, אז יש בנות שאני לא אראה אותן יותר כנראה, ואולי לא תהיה לנו מסיבת סיום. אבל חוץ מזה אני בהיי".

ומי שומר על ידידיה?

"הוא עם כולם. עובר מיד ליד. משחק על שמיכה על הרצפה או בכסא שלו. חמוד".

רחל בת 15 בכתה י'. לומדת בתיכון בחיפה. יש להם מערכת לימודים מסודרת בטלפון. ארבעה שיעורים מוקלטים כל יום בשלל המקצועות. וגם הודעות מהצוות. "אני קמה  ב-11 והולכת לישון באחת בערך. במשך היום אני בעיקר מנקה לפסח. יהיה נחמד אם יהיה עוד קצת חופש אמיתי אחרי פסח. אני אשמח לחזור ללימודים, כי החברות חסרות לי. אבל זה כיף להיות כל המשפחה בבית. אני קמה בבוקר ואבא ואמא והאחים שחזרו מהישיבה פה, וזה נחמד".

סגר בבני ברק, 3 באפריל 2020 (צילום: אורן זיו)

סגר בבני ברק, 3 באפריל 2020 (צילום: אורן זיו)

דבורה בת 19. היא בשנה הראשונה אחרי התיכון. בימים רגילים היא לומדת הוראה וקודש בסמינר ברכסים. לומדת הוראת אנגלית בסמינר החדש בירושלים. ולומדת הדרכת כושר בשלוחה של וינגייט בבני ברק.

יש לימודים עכשיו?

"בסמינר ברכסים הקו מוכן ללימודים לאחרי פסח עם שלוחות לפי כיתות ומקצועות. אבל עכשיו יש שם רק שיעורי העשרה. לפעמים אני שומעת קצת תוך כדי שאני מגהצת. בערבים אני לומדת בחברותא טלפונית עם חברה על ענייני אמונה ובטחון בהשם. חוץ מזה אני בעיקר מנקה לפסח, תופרת קצת, משחקת עם האחים בקאטן לפעמים ומדברת עם חברות בטלפון. אני נהנית עכשיו אבל ממש מחכה לחזור ללמוד".

לא חסר לך קצת שקט בבית?

"האמת היא שלא, זה יתרון עכשיו להיות עם הרבה אנשים בבית. אני מדברת עם חברות שלי שהן הקטנות בבית, והן רק עם ההורים, והן מטפסות על הקירות משיעמום".

המקרנציק של השכנים

מוישי, בן 21, מנגן ברקע על אורגנית. הוא לומד בישיבת בית מתתיהו בבני ברק.
"אני וצבי (בן 17. לומד בישיבת באר התורה בבית שמש) קמים בשמונה, מתפללים בבית, שזה מוזר. אוכלים ארוחת בוקר, ואז מעשנים קצת נרגילה בגינה של הבניין למטה, או בחדר שני מטר על שני מטר שלנו. יוצאים מדי פעם לקניות לפסח. עוזרים קצת בבית. נחים. לומדים".

מה לומדים?

"בצהריים אני לומד גמרא עם צבי. וכל לילה מחצות עד שתיים וחצי אני לומד גמרא עם אבא. לפני זה הוא לומד עם צבי. אני מנגן קצת באורגן. מדבר עם חברים בטלפון. וכמובן, מתקשר הרבה לקווי נייעס. ויש לנו גם את הוווטסאפפון של החברים".

זה לא סתם כמו בין הזמנים רגיל?

"לא ממש. דבר ראשון אני לומד עכשיו יותר. בבין הזמנים רגיל מטיילים, מארחים, יוצאים. עכשיו לא עושים את כל זה, אז לומדים יותר. נחמד החופש הזה, אבל מלחיץ שלא ברור מתי זה ייגמר. יש גם תחושה שאתה כבול".

אלישבע בת 9, בכיתה ד'. "אני קמה בבוקר. מתפללת. משחקת בפליימוביל עם דוד. אוכלת. עושה פזלים ענקיים, קוראת ספרים וב'מרווה לצמא' והולכת לישון נורא מאוחר".

זה עיתון של ילדים?

"לא רק. אתמול הגיע אלינו בדואר גם 'וצאצאנו' של חיפה – דיסק עם סיפורים לילדים והרצאות למבוגרים. והגיעה גם חוברת פעילויות מקופת חולים מכבי. אני גם משחקת בבובות ניו יורק שלי אחרי מלא זמן שלא שיחקתי איתן. אני רוחצת אותן ועושה להן תסרוקות. לטלפון של בית הספר אני מתקשרת לפעמים, כשמשעמם לי. ואני גם רואה במקרנציק של השכנים".

מקרנציק זה מקרן מיוחד של "מלכות וקסברגר", למשפחות בלי מחשב ופאואר פוינט. מכניסים אליו קלטות מיוחדות, והוא מקרין שקופיות על הקיר, בליווי אודיו.

את רוצה לחזור לבית ספר?

"כיף לי בבית, אבל אני רוצה לחזור לבית הספר ללמוד. נמאס כל הזמן חופש. אני גם מתגעגעת למורה שלי."

ילדים בבני ברק, 31 במרץ 2020 (צילום: אורן זיו)

ילדים בבני ברק, 31 במרץ 2020 (צילום: אורן זיו)

ל-12 הנפשות בבית הצטרפה גם מנחמיה חברה של דבורה. מנחמיה לומדת הוראת ספרות והפעלה חברתית  בסמינר וולף בבני ברק. ומתגוררת בפנימיה של הסמינר. כשהפנימיה נסגרה, היא עברה להתגורר אצל שימי וטובה.

"בוולף, מהרגע הראשון, דאגו שנמשיך ללמוד. כשיצאנו הביתה קבלנו חומר למבחן ממש רציני. המורה הקריאה את השאלות בטלפון הבית ספרי והיינו צריכות לענות ולהחזיר את המבחן בפקס, או כשנחזור לסמינר. יש גם עבודה גדולה בספרות, אבל קשה לעבוד על זה פה עם כל הילדים. אני יורדת לפעמים עם הקטנים למטה ממש ליד הבניין. וככה גם אני וגם הם שואפים קצת אוויר. חסר לי מאד הלצאת, מזל שיש פה נוף לים. אני גם עוזרת בנקיונות לפסח, ומשחקת במשחקי קופסה עם הגדולים. יש לנו קו ווטסאפון מאד פעיל של הכיתה, המורה מעלה שם שיעור קצר כל יום, ואנחנו שולחות מלא הודעות. חברה שלנו התארסה ביום ראשון, וחגגנו לה בקו".

"אני נהנית מהחופש. ואוהבת את ההמולה פה. אבל אני בת יחידה וההורים שלי מבוגרים אז אני נמנעת עכשיו מלנסוע אליהם. זה קשה. אני קוראת הרבה, והתחלתי חברותא עם חברה כל ערב בטלפון. אבל אני רוצה לחזור ללימודים סדירים ולשגרה".

המורות מעלות שיעורים מוקלטים

למרות העדר האינטרנט והמחשבים יש לא מעט בתי ספר שמצליחים עכשיו ללמד בצורה משמעותית. פרומה לנגזם, בת 37, מנהלת את בית הספר היסודי בית יעקב "בנות צאנז" בירושלים בו מתקיימים הלימודים באידיש ובעברית.

"תוך יומיים מסגירת בית הספר, ביחד עם צוות של מורות וגרפיקאיות, הכנו חוברות עבודה לכל שכבה בכל המקצועות, וגם חוברת שעשועים", מספרת לנגזם. "במקביל בנינו קו טלפוני שבו המורות מעלות מידי יום שיעורים מוקלטים שבהן הן מלמדות ונותנות הנחיות לעבודה בחוברות בעמודים שמיועדים לאותו יום. כדי לקבל אינדיקציה אם הילדות מקשיבות לשיעורים, הנחיתי את המורות לשאול בכל שיעור שאלת הכנה לקראת השיעור של מחר. והבנות מתקשרות ועונות על השאלה. בקו הטלפון יש גם חידון יומי נושא פרסים, הבנות עונות ונכנסות להגרלה, ולמחרת מכריזים על הבנות שזכו בהגרלה. הצלחנו להגיע למאה אחוז השתתפות.

"לבנות שאנחנו יודעות שצריכות יותר יחס אישי או יותר פעילות, דאגנו לתת תפקידים מיוחדים בהפעלת המערכת".

ואיך המורות מסתדרות  עם סביבת הוראה שהן לא רגילות אליה? ועוד כשהן עצמן עם ילדים קטנים בבית?

"בימים הראשונים היה מאתגר. אמרתי למורות שאם הן לא מצליחות לעשות כל מה שאנחנו מתכננות, העיקר שיעשו לפחות משהו קטן כל יום. נתנו לזה כמה ימים לראות איך זה הולך. ובסוף ההתגייסות של המורות היתה מדהימה. הן משקיעות הרבה ועושות דברים מאד יפים בקו.

"בהתחלה עבדתי ממש מסביב לשעון. גם אני עם ילדים בבית, וזה היה לא פשוט. הייתי צריכה להרים עם הצוות את המערכת, להדריך את המורות, ולדאוג להדרכה של ההורים והתלמידות. אבל אחרי שבוע זה נכנס לעבודה שוטפת וזה יותר קל עכשיו."

תקופה טובה למורים יצירתיים

בבית הספר של הילדים שלי באלעד – תורת חסד – לרוב המשפחות יש בבית מחשב ואינטרנט מסונן. שמואל ויהודה , בני 12, לומדים בכיתה ו'. המורה שלהם, אלחנן שיש, דור שלישי לאנשי חינוך חרדים, הקים לכיתה מערכת למידה מרחוק בגוגל-קלאסרום. כל יום הוא מעלה סרטון שבו הוא מלמד הלכות פסח, ומצרף דף עבודה מקוון שהילדים ממלאים ושולחים לו. הוא גם הכין קליפ של ילדי הכיתה שרים שיר, אחרי שביקש מכל ילד לצלם את עצמו שר שורה מהשיר, ושבוע אחרי זה הם הכינו תערוכה ממוחשבת.

הרב, איך בכלל נכנסת לזה?

"הכל התחיל בישיבת צוות בבית ספר ביום שישי השחור שבו התבשרנו שלא מגיעים לבית ספר יותר. בישיבה דיברו על חוברות עבודה ולמידה בקבוצות קטנות בבתי הכנסת. ואז ידעתי שזה הזמן שלי לעשות מה שאני אוהב ולהוכיח למערכת שגם אצלנו יכולה להיות למידה מקוונת מרחוק. לא דיברתי בפגישה, אלא פשוט הלכתי הביתה והתחלתי לעבוד על מערכת ממוחשבת. ואחרי כמה ימים כשכולם הפסיקו עם הלמידה בקבוצות קטנות, לנו היתה כיתה מקוונת".

איך מקבלים את זה בהנהלה?

"בהנהלה אוהבים את זה מאד. זה לא נכנס בנתיים לכיתות האחרות כי קשה לעבוד עם הכלים האלה כשלא רגילים לזה. סיכמתי עם המנהל שגם בשגרה אשתמש בזה לשיעורי בית וכדומה".

התלמידים משתפים פעולה?

"אנחנו עם 80 אחוזי השתתפות. יש ילדים שלא מצליחים להגיע לזה בשוטף כי אין להם מחשב או מסך משלהם בבית, ולא תמיד הטלפונים של ההורים פנויים לילד. לכן אני לא מלמד גמרא כדי שלא יווצר פער, ומלמד עכשיו רק שיעורי העשרה".

ולך יש ילדים בבית?

"אני בן 28 עם שני ילדים קטנים בבית. אשתי גם בבית בחל"ת. אני מקליט את השיעורים בלילה כששקט ומעלה לכיתה בבוקר. לא תמיד יש כוח, אבל כשאחת האמהות שולחת הודעה מה עם השיעור היומי, או ילד מגיב, אז זה נותן אנרגיה".

כמה שעות מהיום אתה משקיע בזה?

"בהתחלה, כשהקמתי את המערכת, עבדתי לפחות חמש שעות ביום. עכשיו זה בערך שעה וחצי ביום. אני רוצה להתחיל להעלות להם סיפור בהמשכים לפני השינה, במקום הסיפור מתח בהמשכים שאני מספר להם בכיתה כל יום במשך השנה. וגם רוצה שנעשה אימון כושר בבוקר".

תקופת הקורונה נפלאה למורים יצירתיים כמוך.

"האמת היא שכן. הגעתי להוראה מתוך רצון לעשות תיקון. כילד למדתי בחיידר רגיל, הלימודים לא ממש עניינו אותי והייתי תלמיד די כושל. עברתי מאבחון לאבחון. בכיתה ח' התחברתי קצת לגרפיקה ועבודה במחשב, והבנתי שאני יכול להצליח. זה הביא לזה שגם בלימודים הסתדרתי יותר. כשהתקבלתי לעבודה בתורת חסד אמרתי לעצמי שאני לא אהיה מורה רגיל. אבל כשאתה בתוך המערכת, אתה צריך לעמוד בהספקים, לסיים מסכת, ואת הספר גאוגרפיה. אז אתה כמעט ולא מגיע לדברים יותר יצירתיים. ואז באה הקורונה ושינתה את הכל. זה נותן לי הרבה מוטיבציה להמשך".

ואם לא יפתחו את בתי הספר אחרי פסח?

"יש לי גיבוי מלא מההנהלה להמשיך עם הכיתה המקוונת, ואני מקווה שכל בית הספר יצטרף. אני בכלל רוצה שיהיה אתר של בית הספר, כמו בבתי הספר הממלכתיים".

שיעור גמרא בזום ל-700 ילדים

במערכת החינוך החרדית, חוץ מבבתי הספר הממלכתיים חרדים שמשתמשים במחשבים ואינטרנט גם בשוטף, סיפורים כמו של שיש נדירים. אבל בקהילות החרדיות בחו"ל, שיותר פתוחות לשימוש באינטרנט, קורים עכשיו כל מיני דברים יפים. בלייקווד לדוגמה, שם מתגוררת קהילת האברכים הכי גדולה בארה"ב, יש רב צעיר שמעביר כל ערב שיעור גמרא בזום ל700 ילדים!

את הסיפור הכי מרגש  שמעתי מחברתי, בת שבע מנתניה:

"כשהלמידה עברה למקוונת, מייד רשמתי את גולדי לכיתה ד' בבית יעקב בבורופארק (מנהטן, ניו יורק – מ"צ). ככה שכל יום מחמש עד תשע בערב היא מצטרפת לבנות הדודות מעבר לים ויושבת בזום עם כיתה של עשרים בנות, שבהמשך עברה לארח מספר זהה של בנים, ועוד כמה ילדים וילדות מרחבי העולם. יחד הם יושבים שם בנים ובנות (!) – חסידי גור, בני אברכים וחרדים מודרנים – ומוחאים כפיים להאני מנתניה כשהיא עונה תשובה נכונה. השיעור האחרון של מיסיס כץ התחיל בהקראת שמות חולים, היא עוברת ילד-ילדה, הם מוסרים לה את שמות החולים במשפחה ואומרים ביחד פרק תהילים. אח"כ הם עברו לסיבוב של תודה להשם.

חיה מלונדון: "תודה השם שעוד אין כאן מחסור באוכל".

יוסף חיים מליקווד: "תודה השם שיש לנו חצר".

ליבי מדרום אפריקה: "תודה השם שפה יש קצת מתים יחסית".

חיים יואב מבורופארק: "תודה השם שבאבי (סבתא באידיש) החלימה".

שיינה ממונסי: "תודה השם שאבא עוד הולך לעבודה".

וגולדי מנתניה: "תודה השם שאין בית ספר".

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
העימותים אחרי רצח ג'ורג' פלויד מזעזעים את אמריקה. מפגינים מול הבית הלבן בוושינגטון (צילום: ג'ף ליווינגסטון CC BY NC ND 2.0)

העימותים אחרי רצח ג'ורג' פלויד מזעזעים את אמריקה. מפגינים מול הבית הלבן בוושינגטון (צילום: ג'ף ליווינגסטון CC BY NC ND 2.0)

האחווה המעמדית של נהגי האוטובוס שסירבו להסיע עצורים

כשפרצו ההפגנות בניו יורק נגד הרצח של ג'ורג' פלויד, עובדי התחבורה הציבורית ידעו לצד מי הם עומדים: לצד הציבור שמשתמש בשירותיהם. הם הוכיחו שאפשר להפוך את השבריריות של מעמד הביניים לכוח  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf