newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"הדיקטטור שנלחם באוכלוסייה שלו חייב ליפול – בכל מחיר"

ראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד עלי פתח במלחמה חדשה במחוז אמהרה. פעיל זכויות אדם ומתנגד משטר אתיופי מבהיר עד כמה רצחני ואסוני המשטר של אביי, וקורא לקהילה הבינלאומית להפסיק לשתוק מול הזוועות שמתחוללות במדינה

מאת:
יוצאי אתיופיה מפגינים בדרישה להעלות קרובי משפחה לישראל ובמחאה על אלימות המשטר האתיופי, מול משרד ראש הממשלה בירושלים, ב-20 באוגוסט 2023 (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)

המשבר ההומניטרי במדינה הגיע לשיאים היסטוריים חדשים. יוצאי אתיופיה מפגינים בדרישה להעלות קרובי משפחה לישראל ובמחאה על אלימות המשטר האתיופי, מול משרד ראש הממשלה בירושלים, ב-20 באוגוסט 2023 (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)

מלחמה חדשה מבית היוצר של ראש ממשלת אתיופיה פרצה במחוז אמהרה, אזור ענקי שאוכלוסייתו מונה כ-37.4 מיליון בני אדם.

עד לא מזמן סערו רוחות המלחמה בצפון אתיופיה. המלחמה האיומה שהתחוללה במחוז תגראי במשך שנתיים, עד נובמבר 2022, זלגה אל המחוזות הסמוכים – עפאר, וכן אזורים מסוימים במחוז אמהרה. היא גבתה מאות אלפי קורבנות בנפש, לפי הערכות מסוימות, והותירה הרס רב. המצב ההומניטרי עודנו בכי רע, האלימות לא הסתיימה לחלוטין, וייקח זמן רב לשקם את ההריסות, אם בכלל הדבר אפשרי. עכשיו נפתחה חזית חדשה ברחבי מחוז אמהרה, והחשש הוא שזו לא תהיה היחידה.

כמו המלחמה בתגראי, המלחמה באמהרה עשויה לעניין במיוחד בישראל, מכיוון שהמחוז הוא אזור מוצאם של רבים מקהילת יוצאי אתיופיה בישראל; למעשה, של מרביתם. עד היום יש יהודים רבים באמהרה, ובאזורים אחרים באתיופיה שמועדים לפורענות ולהידרדרות במצב הביטחוני. רבים מהם ממתינים לעלייה לישראל זמן רב, ואולי בעקבות המשבר הנוכחי, תואיל המדינה בטובה לקדם את התהליך המתיש שהם נאלצים לעבור.

על נושא הדחיפות של העלאת קרובי המשפחה שנשארו מאחור, ובמחאה על האלימות כלפי יושבי אמהרה מצד המשטר, יוצאי אתיופיה הפגינו בשבועיים האחרונים בירושלים.

אבל הסיפור של אתיופיה כיום, אחת המדינות החשובות והמשפיעות באפריקה ומעבר לה, הוא לא רק חבל ארץ זה או אחר שיש בו התלקחות של אלימות, אף שהגורם האתני-אזורי בהחלט משחק תפקיד חשוב. מעבר לכך, מדובר ברצף של זוועות מקיפות ברחבי המדינה, תוצאה של הפרת זכויות אדם מתמשכת ומכוונת ושל ניהול פוליטי כושל. אלו באים מצידו של ראש הממשלה אביי אחמד עלי, חתן פרס נובל לשלום, שלפני חמש שנים עוד היו מי שתלו בו תקוות לשינוי חיובי לעבר דמוקרטיה באתיופיה.

על רקע זה, בחרנו להביא את קולו של פעיל זכויות אדם אתיופי ממוצא אמהרי, אִיוֹבּ טְלָהוּן אַבֶּרַה, המביע את זעקתם של רבים נגד משטרו של הדיקטטור החייכן. איוב, מתנגד משטר, התמודד עם איומים על חייו מצד נציגי הדיקטטור, ונאלץ להסתתר. חייו האישיים והמקצועיים הושפעו מהמלחמה האכזרית בתגראי, כמי שהתגורר במחוז כתלמיד לתואר שלישי באוניברסיטת מקלה (Mekelle), עד שנסגרה האוניברסיטה בזמן מצב החירום. כעת, חיי משפחתו, המתגוררת במחוז אמהרה, נתונים בסכנה בעקבות החרפת האלימות באזור ובשל העמדות הברורות שהוא מביע נגד המשטר של אביי אחמד.

(ענבל בן יהודה)

*

מאז שהדיקטטור אביי אחמד עלה לשלטון באתיופיה ב-2018, תוך שהוא מנצל את המחאה המהפכנית נגד ראש הממשלה הקודם, כוחות הממשלה הפדרלית של אתיופיה הרגו כמיליון בני אדם ברחבי המדינה. המונים אחרים נפצעו עד כדי נכות, נאנסו ונעקרו מבתיהם; הם איבדו את רכושם ואת יקיריהם, נחטפו, נכלאו ועברו עינויים. מעשי טבח רבים מספור, שמתיהם קבורים בקברי אחים, תועדו באתיופיה כולה.

מבחינה כלכלית, אביי הוציא יותר מ-28 מיליארד דולר מכספי משלמי המסים באתיופיה על המלחמה נגד בני ארצו. המשבר ההומניטרי במדינה הגיע לשיאים היסטוריים חדשים, ולמרבה הצער עודנו נמשך.

נראה שלא די למשטרו של אביי בממדי החורבן האנושי וההרס הכלכלי שהוזכרו לעיל. כעת הוא שועט להחריף את חומרת האסון. לפיכך, כדי לזכות בחירות אחת ולתמיד, משטרו של אביי חייב ליפול – ובכל מחיר.

יותר מ-20 מיליון בני אדם באתיופיה עקורים מבתיהם ונאלצים להסתמך על סיוע כדי לשרוד. כדי לבלום את גל המשבר ההומניטרי, ארגוני צדקה ומדינות תורמות התארגנו לשלוח סיוע במזון; למרבה האכזבה, משטרו של אביי גזל את הסיוע. זוהי ממשלה נטולת כל בושה.

אביי לא הזדרז ללמוד את הלקחים ממלחמת האזרחים האחרונה בתגראי; הוא פתח במלחמה חדשה באזור אמהרה, וחידש את המלחמה הקיימת באזור אורומיה. ראש הממשלה הוא קורבן של "דיאפוביה" – פחד מדיאלוג. הוא נלחם להשתיק כל התנגדות, ואינו מוצא פגם בהעתקת הטרגדיות מאזור אחד למשנהו.

במדינת מחוז אמהרה, המהומות גוברות בעקבות הכרזתו של אביי על חיסול, באמצעות פעולה צבאית, של תנועות חמושות במדינות המחוז האתיופיות, ובהן ה"כוחות המיוחדים של אמהרה", ארגון צבאי-למחצה של מדינת המחוז. רבים במחוז הביעו התנגדות לתוכנית הממשלה הפדרלית לפירוק הארגונים החמושים, כל עוד אין הסכמה רחבה על כך בקרב התנועות עצמן.

תוכנית הממשלה נתקלה במחאה ובהתנגדות עממית המונית. חוסר היציבות באזור הולך וגובר במהירות, ויש סכנה להתעוררות של אלימות בעלת השלכות אסוניות. יש הערכות שלפיהן יותר ממחצית מלוחמי ה"כוחות המיוחדים של אמהרה" הפנו את גבם לאביי, והצטרפו ל"פאנו" (Fano), קבוצות צעירים חמושות. ההתנגדות לממשלה זוכה לתמיכה רחבה של כ-40 מיליון תושבי אזור אמהרה.

לאחרונה הכריזה הממשלה על מצב חירום באמהרה, ופתחה בקרבות קשים מול האוכלוסייה בכל רחבי האזור. בנסיבות אלה תועדו נתונים על מספרי הרוגים ופצועים ועל פגיעה ברכוש. כדי להסתיר את המידע על פשעיו, משטרו של אביי חסם את האינטרנט ברחבי אזור אמהרה, כמו גם אמצעי תקשורת אלקטרוניים אחרים, לפי צרכיו.

העניין המרכזי הוא שאביי נכשל להבין מדוע קבוצות אופוזיציה קמות שוב ושוב כדי להיאבק במשטרו. הממשלה לא היתה מוכנה לפתור את המחלוקות דרך דיאלוג, והקבוצות התקוממו במעשה של הגנה עצמית כנגד הפעולות הדכאניות שנקט אביי נגד מאבקן למען דמוקרטיה וחירות.

כחלק מהמבצע הצבאי שמנהל אביי נגד קבוצות אופוזיציה באזור אמהרה, מעצרים שרירותיים, עינויים ורציחות נהיו עניין שבשגרה – במיוחד של חברי מפלגות, מרצים באוניברסיטאות, אקטיביסטים, מבקרים וכותבים – והדבר מלבה את הזעם הציבורי. משטרו של אביי מטיל אימה על האוכלוסייה דרך שימוש לרעה בחקיקה נגד טרור, על סמך האשמות לא מבוססות. בעקבות ההכרזה האחרונה על מצב החירום, הממשלה החלה לעצור אנשים בהמוניהם.

אנשים שחיים באדיס אבבה ובמדינת המחוז אורומיה, ושמוצאם מאזור אמהרה, הפכו מבחינת הרשויות ליעד ולמטרה לפגיעה. מרכזי מעצר, תחנות משטרה, מחנות, בתי כלא ובתי ספר מלאים בעצירים שנכלאו בשרירותיות, וסובלים מיחס מחפיר ואכזרי.

זאת ועוד, חברי פרלמנט שחזרו ודרשו את התפטרותם של אביי ושל ממשלתו, נעצרו, וזכו ליחס לא אנושי, ללא התחשבות בחסינות שלהם לדבר בשם הציבור בפרלמנט. אביי הוא דיקטטור מוחלט, והזעם של אנשים רבים כלפיו מגיע לנקודת הרתיחה.

אביי קבר את החירות והדמוקרטיה, והעם נאבק על חירותו בכל מחיר. זוהי הונאה מצד משטרו של אביי לפעול נגד הדמוקרטיה במאה ה-21.

ראש ממשלת אתיופיה, אביי אחמד עלי, מקבל את פרס נובל לשלום ב-2019 (צילום: Bair175, CC BY-SA 4.0)

קבר את החירות ואת הדמוקרטיה. ראש ממשלת אתיופיה, אביי אחמד עלי, מקבל את פרס נובל לשלום ב-2019 (צילום: Bair175, CC BY-SA 4.0)

משטרו של אביי המשיך לתמוך בנושאי דברי שנאה שהופנו בעיקר נגד המורדים, והכריז על המורדים כ"קבוצת אויב רדיקלית" שצריך למגר. מדובר בכישלון מוחלט ללמוד מהמחירים הקשים ששולמו בתגראי בעקבות דברי השנאה שנאמרו בעבר נגד ה-TPLF – הכוח הצבאי האזורי הגדול בתגראי – וגורמים אחרים. אכן, אביי הוא מפעל לייצור דברי שנאה, ומפיץ אותם לאזורים אחרים.

יתרה מזאת, משטרו של אביי הרס שלא כדין אלפי בתים באדיס אבבה, ואפילו מסגדים. הנורא מכל הוא שהרס הבתים והפינוי הכפוי של יושביהם נעשו בכוונה במהלך העונה הגשומה. פינוי האנשים בכפייה הוא מעשה בלתי חוקי, הנוגד את החוק הבינלאומי. ממשלתו של אביי הותירה את האנשים מחוסרי בית, מה שעורר עוד יותר את הזעם הציבורי נגד המשטר. סביר להניח שכמה מאותם מפונים בכפייה ובכוח יצטרפו למאבק המזוין נגדו.

העוולות שנעשו עד כה ברחבי המדינה יכולים היו לשמש לקח ברור די עבור המשטר לכך שאי אפשר לפתור בעיות בפעולה צבאית, אלא רק בדיאלוג. אבל אביי לא לומד מהטעויות שלו, ואינו מוכן למנוע מלחמה נגד בני עמו.

אביי צפוי ליישם את שיטת הלוחמה המלוכלכת שלו, הכוללת (1) הרג אכזרי של אלפי אזרחים, תוך אזהרות לא לספק מקלט ללוחמים מהמורדים; (2) עינוי פיזי ונפשי של האוכלוסייה, באמצעים כמו אונס המוני או הרג אנשים לעיני משפחותיהם. אביי השתמש במהלכים אלה בתגראי במהלך המלחמה האחרונה.

נוכח כל זאת, המסר למשטר של אביי צריך להיות ברור, שכן אין משטר המסוגל להביס את אנשיו ולהשתיק את מחאתם באמצעות הרג המוני:

מומלץ לך לפרוש מהממשלה הצבאית שלך ולהעביר את השלטון לידי אזרחי אתיופיה, שיקימו מנהל אזרחי, ועליך גם להיות מוכן לתת דין וחשבון על מעשיך. אם לא כן, יהיה זה ככל הנראה עניין של זמן לפני שהציבור ייקח את השלטון מידיך בכל מחיר, כדי להשיג את חירותו ולהביא אותך לדין.

עבור הקהילה הבינלאומית, המצב מחמיר והעניינים הולכים ומסתבכים, במיוחד באזור אמהרה, שבו תועדו פגיעות הרסניות ובחיי אדם. הקהילה הבינלאומית מתבקשת לשבור את שתיקתה כדי למנוע את הפשעים הרבים הללו ולהציל את חיי האוכלוסייה האזרחית. אחרת, הזוועות שאירעו במחוז תגראי ובאזורים הסמוכים לו יחזרו באזור אמהרה, ואולי גם באזורים אחרים של המדינה.

איוב טלהון אברה הוא אקדמאי, פוליטיקאי ופעיל פוליטי אתיופי, המתמקד בזכויות אדם. המאמר פורסם במקור באנגלית בבלוג של העיתונאי מרטין פלאוט, המתמחה באזור קרן אפריקה. פתיחה ותרגום: ענבל בן יהודה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

בצפון עזה, 1 מכל 3 ילדים מתחת לגיל שנתיים סובל מתת תזונה חריפה. פלסטינים ממתינים לארוחה חמה שבושלה על ידי מתנדבים ברפיח, 20 בפברואר 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

עזה, כרוניקה של הרעבה

הרעב הכבד שישראל משיתה על עזה מאז 7 באוקטובר הגיע לממדים חסרי תקדים, אך המדיניות עצמה איננה חדשה: מאז 1967, ישראל שולטת בסל המזון הפלסטיני ברצועה ומשתמשת בו כנשק לניהול האוכלוסייה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf