newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הגזענים בבית"ר אולי הובסו, אבל שום דבר לא באמת השתנה

משה חוגג, שמכר 50% מבית"ר ירושלים לשיח' נעים למראה מאיחוד האמירויות, הוא איש מרכז מובהק בפוליטיקה הישראלית. וכיום אין סתירה בין ימין קיצוני ברוב הפרמטרים לבין השאיפה לשלום עם העשירים וקנאי הדת בסעודיה או במדינות המפרץ

מאת:

כיוון שחוש ההומור הוצא אצלנו מחוץ לחוק, לא נותר לנו אלא לבהות חסרי אונים באירועי 2020. יו"ר בית"ר, משה חוגג, למשל, חתם על הסכם עם שייח' נעים למראה מאיחוד האמירויות, ובכך פרע את חובם של אוהדי בית"ר ירושלים לאנושות הנאורה.

הזעקות "מוחמד מת" הושלכו לפח האשפה של ההיסטוריה. לכסף ממחוזות הנפט אין ריח, ורוב אוהדיה של "הקבוצה הגזענית של המדינה" שכחו את יומרתם לטוהר הגזע וקיבלו על עצמם כניעה רעיונית מוחלטת.

שחקני בית"ר ירושלים באצטדיון טדי, ב-16 בינואר 2020 (צילום: פלאש90)

שחקני בית"ר ירושלים באצטדיון טדי, ב-16 בינואר 2020 (צילום: פלאש90)

זה כמובן משמח מאוד. הפורעים שזיהמו את קירות טדי בסיסמאות נקלות נגד העסקה, הובסו זמנית. אך האם חוגג מבשר על מפנה רעיוני בחברה הישראלית, או דווקא את תחילתו של ירח דבש אמיתי בין הימין שלנו לבין הריאקציה בעולם הערבי? קשה לדעת.

המכנה המשותף בין אוהדי בית"ר המתונים יחסית לבין קומץ המשפחות שהשתלטו על העושר הערבי הוא השתייכותם לתומכי כל הממשלים בארה"ב. אין ערעור באמריקה על הקפיטליזם – שהוא דכאני כלפי העניים במעצמת העל עצמה ודורסני כלפי מרוששי העולם.

ישראל לא המתינה למשטר המרושע של בנימין נתניהו כדי להיכנע למדיניות החוץ האמריקאית כלפי המדינות העניות באפריקה, באסיה ובאמריקה הלטינית. ראש הממשלה רק הקצין את דרכם של לוי אשכול ושל גולדה מאיר.

ראשי מפלגת העבודה הגנו על עצם הכיבוש והפלישה לשטחים הכבושים גם בפורומים עם פרטנזיה ליברלית כמו האינטרנציונל הסוציאליסטי. גולדה במיוחד הקצינה את היחס לערבים ורמסה את ימי הנפש בתוך מפלגתה (לובה אליאב למשל).

כך הפכה המדינה כולה ליישות ימנית. כל ידידיו של נתניהו בעולם הם מדכאי בני עמם וגוזלי סיכוייהם של מאות מיליונים לצמיחה, לחינוך גבוה ולשירותי בריאות טובים.

אסור להיות נוקשה מדי כלפי חוגג. הוא הביס את קיני הגזענים בקרב אוהדי בית"ר, הכניס את השחקן עלי מוחמד לקבוצה והוכיח שהכסף מעוור את עיניהם של הפנאטים. מי שמכיר את המציאות בירושלים יודע היטב עד כמה מפרכת היא המשימה שלו.

ישראל של נתניהו הצליחה ליישם את מדיניותה המסורתית לעקוף את הבעיה הפלסטינית וליצור בריתות עם מדינות באזור שמוכנות להניח לו לעשות כרצונו בשטחים. כאשר ג'ו ביידן יהיה נשיא בינואר הקרוב, ייתכן שנתניהו ימתן כמה מצעדי הסיפוח והנישול, אבל המחוות לא יעלו ולא יורידו דבר. שגרירות ארה"ב בארנונה לא שינתה את המצב הממשי באזור, אלא איפשרה לנתניהו להתפאר בהישגיו האמיתיים והמדומים.

משה חוגג, הבעלים של בית"ר ירושלים, עם אלי אוחנה בכותל המערבי, ב-13 באוגוסט 2018 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

משה חוגג, הבעלים של בית"ר ירושלים, עם אלי אוחנה בכותל המערבי, ב-13 באוגוסט 2018 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

אסור לשכוח שרוב המפלגות בארץ תומכת ב"הסכם השלום" עם נסיכויות הנפט. ל"שמאל" אין השקפה מבוססת על אידיאולוגיה, אלא רק על שאיפה לקבל נתחים מהמשק.

לכן חוגג הוא איש מרכז מובהק בפוליטיקה הישראלית. אין סתירה בין ימין קיצוני ברוב הפרמטרים לבין השאיפה לשלום עם העשירים וקנאי הדת בסעודיה או במדינות המפרץ. רק הימין המשיחי יוצא עכשיו נגד חוגג. בית"ר תתחזק? אז מה בכך? גם היא תזכה בגביע אירופה לאלופות (הצ'מפיונס ליג) לא יחול כאן שינוי משמעותי.

חיים ברעם הוא סופר ופובליציסט

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

מדינות אירופה שיחררו ניצרה והצטרפו לגשמי הזעם הניתכים עלינו במקביל. הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס בעצרת הכללית של האו"ם (צילום: אמיר לוי / פלאש90)

סוף סוף צונאמי

הצונאמי המדיני שהזהרנו מפניו שנים ניתך עלינו באחת, ובמלוא העוצמה. זה שיושב בקודקוד יודע היטב שאם הצונאמי הזה יימשך, תהיה מדינה פלסטינית בלי שישאלו אותנו בכלל. עדיין אפשר לשנות כיוון, אבל לשם כך צריך להחליף את ההגה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf