האם במשרד הבריאות החליטו לא לבדוק ערבים?
בחברה הפלסטינית בישראל לא מתבצעות כמעט בדיקות, הנתונים על מסלולי חולי הקורונה מתפרסמים באיחור, במשרד הבריאות לא מנגישים את המידע ואין מענה לדוברי ערבית. "הפחד שלנו שזה יהיה מאוחר מדי, וכשהמגיפה תתפשט נתחיל לריב בינינו על מעט השירותים שאנחנו מקבלים"
כשמספר חולי הקורונה בישראל כבר עבר את ה-2,000, התעוררה תהיה כיצד ייתכן שלפי דיווחים בתקשורת הערבית, בהתבסס על נתונים שהתקבלו מראשי רשויות, רק 5 פלסטינים אזרחי ישראל נדבקו במחלה (ובשום מקום לא ניתן למצוא מידע רשמי לגבי חולים פלסטינים). הרי הווירוס אינו מבדיל בין יהודי לערבי, וכבר ברור לגמרי שהוא חוצה גבולות.
ד"ר נסרין ג'אנם, סגנית מנהלת מחלקת זיהומים בבית החולים רמב"ם בחיפה, אומרת כי "המחלקה של הקורונה בבית החולים היתה מלאה עד אפס מקום אתמול, ולא היה בה חולה ערבי אחד. אין לי מושג כמה פלסטינים נדבקו בקורונה. אין נתונים. אם נכנסים לאתר הרשמי של משרד הבריאות ועוקבים אחרי התרשים של החשיפה לחולי קורונה, לא רואים כמעט כפרים וערים ערביות. זו דרך בלתי ישירה להבין את התמונה".
"לא נמצאים בכפרים הערביים". צוות של מד"א מעביר בדיקות קורונה באתר דרייב אין לבדיקות בתל אביב, ב-22 במרץ 2020 (צילום: פלאש90)
ג'אנם אומרת כי "השאלה המרכזית היא אם אין מספיק בדיקות לערבים, או שהערבים פשוט לא נדבקים בקורונה".
>>מפת אזורי החשיפה באתר משרד הבריאות
>>מפת בידודי הבית באתר משרד הבריאות
עם פרוץ המשבר והרשלנות של משרד הבריאות בהנגשת מידע בערבית, הקימה ועדת המעקב העליונה לאזרחים הערבים בישראל ועדת בריאות ארצית, שמספקת חומרים וסרטונים בערבית כיצד להתמודד עם הקורונה וכל מידע חיוני נוסף. מיטב הרופאים הערבים מתנדבים בוועדה, ובראשה עומד ד"ר מוחמד אלח'טיב, תושב מג'ד אלכרום ומרצה במכללת צפת בנושא בריאות הציבור.
אלח'טיב אמר ל"שיחה מקומית" כי "אין תחנת בדיקה ניידת אחת שמשרתת את האוכלוסייה הערבית. פנינו למשרד הבריאות יחד עם עמותת סיכוי ועמותת הגליל, ודרשנו לפתוח נקודות בדיקה.
"לפני שבוע הוחלט להוסיף עוד חמישה מוקדים של תחנות בדיקה ניידות (דרייב-אין, פרט לאלה שבירושלים ובתל אביב; ס"ע): בכרמיאל, בפתח תקוה, בחיפה, בבאר שבע ובראשון לציון. אחרי המון ניסיונות ובלחץ שלנו ושל הרשימה המשותפת ו-ועדת המעקב, השבוע הסכימו לפתוח תחנת בדיקה ניידת בוואדי עארה, בחצר של מסעדת מיסריין, אחרי שבעל המסעדה תרם את החצר שלו.
"בתוך זמן קצר קיבל מודר יונס, ראש הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות, מכתב שמבטלים את התחנה בטענה שרק 20 איש נרשמו לבדיקות. ענינו 'אם השירות יהיה קיים, אנשים יגיעו, תשאירו את התחנה, אנחנו נסביר לאנשים מה עליהם לעשות כי חלקם לא יודעים איך לפנות', אבל ההחלטה כבר התקבלה".
פואד אבו חאמד, מנהל המרכז הרפואי בבית צפאפא שבמזרח ירושלים, שעובד עם קופת חולים כללית ומשרת כ-10,000 תושבים (שאינם אזרחים), אומר כי "ביום ראשון היה לנו מקרה ראשון של הידבקות בקורונה. יומיים אחרי זה היו עוד מקרים, והשלושה היו מאותה משפחה.
פואד אבו חאמד, מנהל המרכז הרפואי בבית צפאפא (צילום: באדיבות המשפחה)
"מזניחים אותנו. יש אנשים שנמצאים בהסגר ואף אחד לא עוקב אחרי המקרים. אנחנו מפנים אנשים שיש חשד גדול שנדבקו בקורונה להתקשר ל-101 או למשרד הבריאות. רוב מי שעונים במוקדים האלה אינם דוברים ערבית, ובמזרח ירושלים לא כולם דוברי עברית.
"כשמגלים מישהו שנגוע בקורונה צריך לעשות חקירה ולתשאל אותו איפה ביקר ועם מי היה במגע כדי להכניס את כל מי שהיה אתו במגע לבידוד. לא נעשה כזה תרשים. באתר הרשמי של משרד הבריאות לא מופיעים החולים מבית צפאפא. היום מדברים כבר על 13 מקרים של חולים בקורונה במזרח ירושלים, אבל אין שום הנחיה או תרשים של משרד הבריאות".
לדברי אבו חאמד, "זה הכניס אנשים לפאניקה, וכל אחד התחיל לנחש איפה הוא נפגש עם אחד החולים ואם ראה אותו בכלל. זה יצר בלבול וחרדה גדולים. אנחנו כצוות רפואי מבקשים שיעשו לנו בדיקות כל יום. אפילו אנשים שחיים באותו בית עם מי שאובחן כחולה קורונה שמבקשים בדיקות – הם מבטיחים שישלחו אמבולנס, אבל אף אחד לא מגיע ושום בדיקה לא נעשית".
בעמוד הפייסבוק "מלחמה בקורונה", שמספק מאמרים, מידע חיוני ופרסומים, נמצא חיזוק נוסף לדברים. מקים העמוד, ח'ליל עיד, עו"ד מנצרת, כתב כי בכל הנוגע לחשיפה לקורונה בערים במגזר הערבי "מתחיל להתפתח פער מאוד גדול בין זמן האירוע לזמן פרסום החקירה. חלק מהמקרים היו ב-13 במרץ ופורסמו רק אתמול. אני בספק אם אפליקציית המגן היתה מתריעה בזמן".
לפוסט צורפו צילומי מסך של מסלולי הקורונה של חולים מכפרים וערים ערביות כמו פקיעין, נצרת ורמת הגולן, שפורסמו 12 יום אחרי גילוי המחלה אצלם.
ג'אנם מוסיפה כי "מה שברור הוא שבדרום ובצפון אין מספיק בדיקות. יש חלקים חסרים בפאזל. גם אם נניח שהערבים לא פנו, למשרד הבריאות יש כאן תפקיד. ברגע שהם רואים שיש אוכלוסייה שלמה שלא מכוסה ושלא ידוע מה תמונת המצב שם, המנגנון צריך לתפקד באופן אקטיבי ולקחת יוזמה. זה התפקיד שלהם, לעשות סריקה ולהבין את תמונת המצב. גם הצוותים הרפואיים לא מצליחים להיבדק – הם פונים למד"א ולוקח להם חמישה ימים עד שהם נבדקים. זה לגמרי הזוי".
ד"ר נסרין ג'אנם, סגנית מנהלת מחלקת זיהומים בבית החולים רמב"ם בחיפה (צילום: פאטמה ג'אנם)
אבו חאמד מוסיף כי "אין נתונים מדויקים כמה בדיקות נעשו לתושבים הפלסטינים בירושלים, אבל זה כנראה מעט מאוד. אני אופתע אם מספר הבדיקות הגיע ל-20. אצלי במרכז הרפואי בבית צפאפא אנחנו צריכים לפחות 200 בדיקות, יש מקרים שבוודאות נדבקו בנגיף. וכמה בדיקות נעשו? 6. אני מופתע מהיחס של המדינה. האנשים בבית צפאפא חיים בקרבת מקום לשכונות היהודיות ונמצאים אתם במגע יומיומי. מה הם חושבים לעצמם, שאם בבית צפאפא יש אנשים חולים הם לא ידביקו אותם?"
אלח'טיב חושש מההשלכות של התפשטות הנגיף לא רק על בריאות הציבור הערבי, אלא על הקרע שעלול להיווצר בתוך החברה הפלסטינית בישראל. לדבריו, "הפחד שלנו שזה יהיה מאוחר מדי, וברגע שהמצב יהיה יותר גרוע והמגיפה תתפשט ונגיע למספרים גדולים, רק אז יתחילו אצלנו הבדיקות, ובתי החולים יהיו מפוצצים.
"דרשנו תחנות בדיקה בוואדי עארה ובצפון ובנגב. בטוח יש מקרים של קורונה אצלנו בחברה, אבל חייבים בדיקות כדי לבודד את החולים. מההתחלה דרשנו נתונים על החברה הערבית ועוד לא קיבלנו. ביקשנו שישלחו לנו תרשים של ריכוזי הבידוד, ורק אחרי שבועיים ולחץ של הרשימה המשותפת ו-ועדת המעקב פירסמו נתונים, ומסתבר שכמעט בכל הכפרים יש מבודדים.
"אם מערכת הבריאות תקרוס, החברה שלנו תקרוס. השירותים לא קיימים. אם המספרים יגדלו, אנחנו נתחיל לריב בינינו על תרופות ועל המעט מאוד שירותים שאנחנו מקבלים".
משדרים טלנובלות במקום הנחיות
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, המשיך להסית נגד הרשימה המשותפת והאוכלוסייה הערבית בישראל, שלא מצייתת לדבריו להנחיות משרד הבריאות. לדברי אלח'טיב, "בהתחלה גם בחברה שלנו וגם בשאר החברה אנשים לא צייתו להנחיות. ובא נתניהו וטוען כאילו החברה הערבית אחראית על התפשטות הקורונה.
ד"ר מוחמד אלח'טיב, מרצה במכללת צפת בנושא בריאות הציבור (צילום: עבד טמיש)
"ברגע שהאוכלוסייה רואה מה קורה באיטליה ושהמספרים בישראל גדלים, אנשים פחדו והתחילו לציית. בעקבות זאת, שלחנו מכתב מהוועדה הארצית לבריאות, שבו כתבנו:
'לצערנו הרב, ולמרות פניות רבות למשרד הבריאות ולמשרדי הממשלה השונים, אנו רואים כי ההתעלמות נמשכת. ההנחיות בשפה הערבית יוצאות באיחור רב ובתרגום לקוי ומסורבל. ההודעות הממשלתיות שמשודרות בערוצים השונים במשך כל היום והדיון הציבורי בנושא אינם מלווים בתרגום לערבית ולא מגיעים לאוזני דוברי הערבית.
'רשות השידור מ"כאן" בערבית עוברת לשדר טלנובלות תורכיות בדיוק בזמן השידור הישיר של מסיבות העיתונאים של ראש הממשלה ומשרדי הממשלה השונים ובמקביל לדיונים השונים והעדכונים השוטפים המשודרים כל הזמן בערוצים האחרים, ומרבית ההודעות החשובות לא מגיעות לציבור הערבי. נוסף על כך, ערוצי התקשורת השונים לא משתפים אנשי שיח ערבים, ובכך נוצר מעגל התעלמות שלם – ממשלתי, תקשורתי וחברתי.
'כתוצאה מכך ברור לכולנו שחלק מההנחיות לא מגיע לדוברי הערבית, ובמקום לתקן את המעוות יוצא ראש הממשלה ומאשים בצורה גורפת את הציבור הערבי, שלדעתנו, למרות כל האמור, מתנהג בצורה מופתית ואחראית'".
פנינו למשרד הבריאות בבקשה לקבל את נתוני החולים בחברה הערבית ואת מספר הבדיקות שבוצעו, וכן בנוגע לטענות על מיעוט הבדיקות. עד לפרסום הכתבה טרם התקבלה תגובה.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
