newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

האיום על בית הקברות בבלד א-שייח' הפך מוחשי, ונתקל במחאה

בשבוע שעבר הגיעו כלים כבדים לביצוע עבודות עפר בבית הקברות המוסלמי בחיפה, אך פעילים שנזעקו לשטח הצליחו להגיע להבנות עם הפועלים והקבלן, ולמנוע את ניסיון הפגיעה בבית הקברות. האירוע המריץ את המחאה, וביום שישי התקיימה הפגנה במקום

מאת:
בולדוזר בבית הקברות בבלד א-שייח', חיפה, ב-7 בפברואר 2022 (צילום: נאמני הווקף)

האיום הפך מתיאורטי למוחשי מאוד. בולדוזר בבית הקברות בבלד א-שייח', חיפה, ב-7 בפברואר 2022 (צילום: נאמני הווקף)

ביום שני שעבר, 7 בפברואר, האיום על בית הקברות המוסלמי בבלד א-שייח' שבחיפה הפך פתאום מוחשי מאוד: כמה כלים כבדים לביצוע עבודות עפר התמקמו בקצה בית הקברות, והחלו בהכנות לעבודה.

בתחילת דצמבר 2021, כשהוקם אוהל המחאה בפאתי בית הקברות, המצב לא היה ברור. חלק מהקרקע הופקע כבר בשנות ה-50, ומאז עברו כמעט 70 שנה ובית הקברות ממשיך להתקיים בפועל. כשדיווחתי כאן על המאבק להכרה מחדש בבית הקברות, כתבתי בזהירות כי "חוששים מתוכניות בנייה חדשות".

ההיערכות לשמירה רצופה בבית הקברות הוכיחה את עצמה. כשהגיעו הכלים הכבדים, הפעילים שנזעקו למקום הבהירו לצוות שמדובר בבית קברות. הפועלים, ערבים כולם, סירבו מיד לבצע כל עבודה במקום. בעקבותיהם, הודיע הקבלן היהודי כי כשנשכר לעבוד במקום לא נאמר לו שמדובר בבית קברות, וכי אין בכוונתו לבצע את העבודה.

מכיוון שכל העניין נסגר בהבנה בין הפעילים לעובדים, כוח המשטרה שנשלח כדי לאבטח את העבודות נותר ללא תעסוקה.

בית הקברות, שנוסד בשנות ה-30 של המאה הקודמת על שטח של 44 דונם, שימש לא רק את בלד א-שייח' עצמה, אלא את הקהילה המוסלמית בחיפה ובעיירות ובכפרי הסביבה. משפחות רבות באזור זוכרות בני משפחה שנקברו בו.

כמו כן נקבר במקום ב-1935 השייח' עז א-דין אלקסאם, שהיה אימאם מסגד "אלאסתקלאל" בחיפה ומנהיג מרכזי של הקהילה הפלסטינית, שהוביל את ההתנגדות לכיבוש הבריטי בפלסטין ולהתנחלות הציונית. בשל כך הוא מכונה מאז "בית קברות אלקסאם" (להבדיל מבית הקברות הישן של בלד א-שייח' עצמה, שנקרא על שם השייח' אלסהלי), ויש לו חשיבות סמלית עבור המורשת הפלסטינית בכללה.

בית הקברות בבלד א-שייח' היה מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת מושא להפקעה, לעסקאות מושחתות של ממונים מטעם המדינה, ולמאבקים משפטיים וציבוריים על פני עשרות שנים.

בשנים האחרונות דן בית המשפט בקריות בתביעה של חברת קירור אחזקות, הטוענת לבעלות על חלק גדול מהשטח המופקע, נגד נאמני ווקף אלאסתקלאל. בסיום הדיון דחה בית המשפט את תביעת החברה לחייב את הנאמנים לפנות את הקברים, וקבע שאם ברצונה לפנות קברים, עליה להגיש תוכניות בנייה, ואם תוכניות הבנייה יחייבו זאת – להגיש בקשה לפינוי הקברים לרשות המתאימה במשרד הבריאות.

בינתיים, החברה מנסה "לקצר הליכים" ולקבוע עובדות בשטח, כשהיא מסתתרת מאחורי קבלנים ויזמים. המשטרה, במקום למנוע את הפעולות, מתייצבת באופן לא מפתיע נגד מי שמנסים לשמור על בית הקברות.

הניסיון לפגיעה מוחשית בבית הקברות שודר בזמן אמת באמצעי תקשורת ערביים, ועורר תגובות נרחבות ברשתות החברתיות. העיתונות העברית, כהרגלה, התעלמה מהאירוע. באוהל המחאה התכנסו עוד באותו הערב הפעילים הקבועים מנאמני ווקף אלאסתקלאל, נציגי משפחות הקבורים וועד האוהל, יחד עם נציגי תנועות וארגוני מחאה, וצעירים משכונות חיפה הערביות. הוחלט לקיים הפגנת מחאה ביום שישי בשעה שתיים אחר הצהריים.

לקראת ההפגנה, קיבלו כמה מארגנים ופעילים שיחות ממי שהציגו עצמם כאנשי משטרה או שב"כ, שניסו להניא אותם מלהפגין. הקצין האחראי במשטרת נשר הציע לאחד המארגנים לקיים במקום "תפילת יום שישי" במקום הפגנה. אני עצמי הופתעתי ביום חמישי לקבל שיחת טלפון מאדם שהציג את עצמו כ"עמיחי מהשב"כ", וניסה לשכנע אותי "להפעיל את השפעתי" כדי "למנוע אלימות" בהפגנה.

הפגנה מול בית הקברות בבלד א-שייח', חיפה (צילום: נאהד דירבס)

הפגנה מול בית הקברות בבלד א-שייח', חיפה (צילום: נאהד דירבס)

למרות זאת, הגיעו עשרות רבות של פעילים להפגנה בשישי. המשטרה, מתוגברת בכוחות מיוחדים, הקיפה את האזור וחסמה חלק מהתנועה בצומת מבעוד מועד. עוד לפני שההפגנה החלה דרשה המשטרה כי לא יונפו דגלי פלסטין ליד הכביש הראשי.

כמה צעירות שנשאו דגלים נבלמו על ידי השוטרים ליד המחסום המשטרתי, בעוד שאר המפגינים הסתדרו בשורה לאורך הכביש הראשי, על פני הגשר שהוקם מעל בית הקברות. לבסוף הופיע גם דגל פלסטין גדול במרכז ההפגנה. בעיתונות ציינו אחר כך כי היתה זו כנראה הפעם הראשונה שדגל פלסטין מונף בנשר מאז גירוש תושבי בלד א-שייח', ב-1948.

המפגינים נשאו שלטים בערבית, בעברית ובאנגלית, שבהם קראו לכבד את בית הקברות ולהימנע מפגיעה בו. חלק מהשלטים האשימו ישירות את החברות המעורבות, קירור אחזקות וגולד ליין, יחד עם הממסד הישראלי, בפגיעה בבית הקברות, וקראו להחרים את מוצריהן.

חלק מהקריאות בהפגנה התייחסו גם לפגיעה בבתי קברות כאחד מסממני מדינת האפרטהייד. השייח' ראאד סלאח, מנהיג התנועה האיסלאמית הצפונית, שהשתחרר לא מכבר ממאסר ממושך, הצטרף אף הוא להפגנה והתקבל בהתלהבות על ידי המפגינים.

מהצד השני של הכביש התקיימה הפגנת נגד קטנה, מלווה בתמונות של ח"כ איתמר בן גביר ובכרזה גדולה הקוראת להתפקד ל"עוצמה יהודית".

בינתיים, הפגיעה בבית הקברות נמנעה, והניסיון לפגוע בו רק עורר וחיזק את הקריאה לעצור את כל תוכניות ההריסה ואת הדרישה להכרה בבית הקברות והחזרת מלוא שטחו לבעלות הווקף. לצד זאת, התעצם גם החשש מניסיון נוסף לעלות בדחפורים על בית הקברות, שיגובה בשימוש בכוח רב, כפי שנוהגת המשטרה בביצוע הריסות ביישובים הערביים.

בסיום ההפגנה התכנסו הפעילים באוהל כדי לדון בדרכים להרחיב את המאבק.

יואב חיפאווי הוא פעיל פוליטי וחברתי, חבר בתנועת אבנאא אלבלד ובחראק חיפה. הוא כותב את הבלוג חיפה החופשית בעברית, בערבית ובאנגלית

אוהל המחאה בבית הקברות בבלד א-שייח', חיפה (צילום: נאמני הווקף)

אוהל המחאה בבית הקברות בבלד א-שייח', חיפה (צילום: נאמני הווקף)

הפגנה מול בית הקברות בבלד א-שייח', חיפה (צילום: נאהד דירבס)

הפגנה מול בית הקברות בבלד א-שייח', חיפה (צילום: נאהד דירבס)

הפגנה מול בית הקברות בבלד א-שייח', חיפה (צילום: נאהד דירבס)

הפגנה מול בית הקברות בבלד א-שייח', חיפה (צילום: נאמני הווקף)

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"הבנתי שאם אחשוב על החיים בחוץ, אני אהרס". אמל נחלה אחרי שחרורו (צילום: יובל אברהם)

"הבנתי שאם אחשוב על החיים בחוץ, אני אהרס". אמל נחלה אחרי שחרורו (צילום: יובל אברהם)

"אין שמש בכלא". אמל נחלה, נער, על 16 חודשים במעצר מנהלי

אחרי שבימ"ש צבאי החליט לשחררו, הצבא עצר במעצר מנהלי את אמל נחלה, אז ילד בן 16, והחזיק אותו בכלא שנה וחצי למרות שהוא חולה במחלה נדירה. "בשב"כ אמרו לי, שתף פעולה ותשחרר", הוא מספר בראיון ראשון אחרי שחרורו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf