newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

האוניברסיטה העברית, את מוסד אקדמי או מתקן צבאי?

האוניברסיטה העברית הודיעה כי בשנה"ל הבאה ילמדו כ-150 לובשי מדים בחוג למזרח התיכון, כחלק מהכשרת מודיעין. "אקדמיה לשוויון" פרסמה גינוי חריף על הקמת "קסרקטין" באקדמיה: "צל כבד על יכולתה של האונ' לקיים מרחב אקדמי חופשי"

מאת:

לפני כשלושה חודשים הארץ סערה לרגע סביב פרשת המרצה קרולה הילפריך מהאוניברסיטה העברית, שכביכול נזפה בסטודנטית על שהגיעה לשיעור שלה במדי צבא. השקר הזה הופרך אז מכל וכל, מה שלא מנע את ההסתה הפרועה נגד ד"ר הילפריך, וגם לא את מודעת ההתנצלות שפרסמה הנהלת האוניברסיטה בעקבותיה. "סטודנטים במדים? ברוכים הבאים!" היתה כותרת המודעה המבישה שהתפרסמה בשלושה עיתונים, לא פחות, ואשר יצאה מגדרה כדי להפגין את הפטריוטיות המיליטנטית ברוח הימים האלה, ואת חיבתה היתרה של האוניברסיטה ללובשי מדים בשטחה.

כעת האוניברסיטה העברית לוקחת את הלהט הזה צעד אחד קדימה: לפני כשבוע היא הודיעה כי בשנת הלימודים הבאה ישתתפו כ-150 סטודנטים במדים בחוג למזרח תיכון כחלק מפרויקט "חבצלות" – שהיא, על-פי אתר התכנית, "תכנית הדגל של חיל המודיעין". משמעות הדבר היא שארבעים אחוז מתלמידי החוג למזרח התיכון יהיו החל משנת הלימודים הבאה לובשי מדים. בערך הוויקיפדי של תוכנית "חבצלות" מצוין כי "הכשרת הבוגרים אורכת 36 חודשים ומתקיימת ברובה בתנאי בסיס סגור, במתחם התוכנית באוניברסיטה העברית". במילים אחרות, לא רק חיילים במדים מייבאת האוניברסיטה כעת (ובכך אין כמובן דבר חדש; האוניברסיטה מקיימת שורה ארוכה של שיתופי פעולה מניבים כלכלית על הצבא), אלא ממש מעין מחנה צבאי קטן אל תוך שטח הקמפוס.

הודעת האוניברסיטה הובילה לביקורת נוקבת, הן מצד סטודנטים והן מצד מרצים. אחת ממרצות החוג שביקרה בעמוד הפייסבוק שלה את ההחלטה זכתה ל"טיפולו" של יואב אליאסי, "הצל", שהקדיש לה פוסט בעמוד הפופולרי שלו ושיסה בה את עוקביו. על התגובות לפוסט הזה מיותר לחזור; די לומר שלסחורה של אליאסי, כמו תמיד, יש לא מעט קונים.

"עם כל שאיפתה של האוניברסיטה לקבל ללימודים גם חיילים במדים אין הדבר יכול להיעשות על ידי שינוי המשטר הפנימי בה ממשטר חופשי למשטר צבאי". האוניברסיטה העברית (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

"עם כל שאיפתה של האוניברסיטה לקבל ללימודים גם חיילים במדים אין הדבר יכול להיעשות על ידי שינוי המשטר הפנימי בה ממשטר חופשי למשטר צבאי". האוניברסיטה העברית (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

קבוצת "אקדמיה לשוויון", שהוקמה על ידי אקדמאיים ישראלים ופועלת בין היתר נגד המיליטריזציה של המרחב האקדמי בישראל, פרסמה גינוי חריף להחלטה.

"תכנית 'חבצלות' כרוכה בהקמת מעין קסרקטין בשטח האוניברסיטה, שינוהל כבסיס צבאי שמור וחמוש בו יתגוררו החיילים ומפקדיהם, ואשר תנאי השמירה והפיקוח עליו יהיו כאלה המקובלים בצבא", נאמר בהודעה. "מדובר בהפקעת המרחב האקדמי, או חלק משמעותי ממנו, והעברתו לשליטה צבאית, שעקרונותיה ההירארכיים מנוגדים תכלית ניגוד לעקרונות ניהולו של המרחב האקדמי. כך, למשל, יתקיים פיקוח צבאי על הנכנסים למתחם זה לצורך מתן שירותים שונים. פיקוח מעין זה יוצר מניה וביה אפליה אקדמית לפי דרישות צבאיות. הצבא יוכל, למיטב ידיעתנו, למנוע כניסה של עובדים לפי מוצאם האתני, או לפי קריטריונים ביטחוניים. אביזרי פיקוח, צילום וחימוש שיידרשו לצורך אבטחתו הצבאית של המתחם מהווים אף הם מוקד לדאגה בכל מה שקשור בהבטחת פרטיותם של הבאים בשערי הקמפוס, שפרטים עליהם ייאספו, או יימסרו על ידי האוניברסיטה, לשלטונות הצבא".

"אלו הן אמות מידה שאינן מקובלות במוסדות אקדמיים חופשיים, והן מטילות צל כבד על יכולתה של האוניברסיטה לקיים מרחב אקדמי חופשי ופתוח", כתבו ב"אקדמיה לשוויון". "אוניברסיטה איננה בסיס צבאי, פנימייה צבאית או מתקן אימונים צבאי, ועם כל שאיפתה של האוניברסיטה לקבל ללימודים גם חיילים במדים אין הדבר יכול להיעשות על ידי שינוי המשטר הפנימי בה ממשטר חופשי למשטר צבאי".

ב"אקדמיה לשוויון" מתייחסים גם להיבטים החברתיים של ההחלטה: "אם הבנו נכון, התכנית מעניקה עדיפות לחיילים הלומדים במסגרתה על פני סטודנטים 'רגילים'. אוניברסיטה שאין לה מדיניות כוללת לקידום אוכלוסיות מוחלשות ומודרות היסטורית מהאקדמיה, בוחרת להעניק עדיפות לתוכניות צבאיות 'מצויינות', אליהן מתנקזות האוכלוסיות החזקות ביותר בישראל, שהרקע הסוציו-אקונומי שלהן גבוה והנגישות שלהם להשכלה גבוהה ממילא איננה מוטלת בספק. דווקא אוכלוסיות חזקות אלה מקבלות עדיפות ברישום לקורסים, במגורים במעונות, ובעיצוב תכנית הלימודים".

תכנית "חבצלות" פעלה מאז שנת 2004 ועד למעבר המתוכנן לאוניברסיטה העברית באוניברסיטת חיפה. מדובר בלא מעט שנים של ניסיון מצטבר, המשרטט תמונת מצב מדאיגה לגבי משמעות הנוכחות הצבאית הזו בלב המרחב האקדמי. "מעמיתינו באוניברסיטת חיפה אנו למדים כי הפעלת התכנית אכן לוותה בהפרות בוטות של תנאים אקדמיים חיוניים", אומרים ב"אקדמיה לשוויון". "קבוצות גדולות של תלמידים במדים דחקו את רגלי הסטודנטים האחרים בהרשמה לקורסים ויצרו תנאי הרשמה בלתי שוויוניים. נוכחותה של קבוצת חיילים גדולה ודומיננטית בקורסים אלה גרמה לשינוי בחוויית הלימוד בהם ולאבדן האפשרות להתבטאות ביקורתית וחופשית במסגרתם. היו מקרים בהם הופיע מפקד התכנית בשיעור, קצין בדרגת אל"מ, ולמעשה פיקח באופן בלתי פורמלי על הנאמר בו".

**

לפני יותר מעשרים וחמש שנה למדתי בחוג ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית. זה היה המקום הראשון שבו היתה לי הזדמנות לא רק ללמוד לצד סטודנטים פלסטינים, אלא להבין את המרחב עליו למדנו בשיעורים דרך העיניים שלהם, דרך פרספקטיבה שהיתה חיונית מאוד וחסרה מאוד אלמלא נכחו והשתתפו בדיונים. אחד השיעורים, נדמה לי שעסק בסוציאליזם ופאן-ערביות, הוצף בחניכי פו"ם, קצינים כולם. מהר מאוד שני הסטודנטים הערבים שהיו בשיעור הפסיקו להגיע. גם אני עזבתי את הקורס, בסופו של דבר. לא מתוך מחאה פוליטית, אלא משום שהשיעור הפך פשוט למשמים. אילו ידעתי שארבעים אחוז מחבריי לספסל הלימודים צפויים להתייצב לשיעורים במדים, ספק גדול אם הייתי נרשמת לחוג מלכתחילה. אחרי הכל, בשביל ללמוד על המזרח התיכון דרך משקפת צבאית לא צריך להירשם לאוניברסיטה. מספיק לפתוח כל עיתון או מהדורת חדשות אקראית.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ההצלחות שלו במאבק נגד ישראל לבנון הקנו לו אוהדים רבים. פלסטינים בשכם מחזיקים בתמונות של חסן נסראללה אחרי ההתנקשות בו (צילום: נאסר שתאיה / פלאש90) .

ההצלחות שלו במאבק נגד ישראל לבנון הקנו לו אוהדים רבים. פלסטינים בשכם מחזיקים בתמונות של חסן נסראללה אחרי ההתנקשות בו (צילום: נאסר שתאיה / פלאש90)

כמו נאצר בשעתו, נסראללה השאיר רבים בעולם הערבי בתחושת יתמוּת

ג'מאל עבד אל נאצר מת ב-28 בספטמבר 1970. בדיוק 54 שנים מאוחר יותר, הודיע חזבאללה על מות מנהיגו חסן נסראללה מהתנקשות ישראלית. לשניהם היו אוהדים רבים בעולם הערבי, וגם אויבים, ומותם מותיר תחושה של תבוסה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf