כאיש סגל, אין לי עוד אמון בהנהלת האוניברסיטה העברית
מודעת ההתנצלות שפרסמה האוניברסיטה בעקבות פרסום רצוף שקרים על מרצה שכביכול נזפה בחיילת במדים היא חציית קו אדום. אין לעבור לסדר היום על הפקרה מכוערת של קולגה מול מסע שיסוי מסוכן
בצער ובכאב אמיתיים, אני מבקש להביע את אבדן האמון שלי בהנהלת האוניברסיטה העברית, האוניברסיטה שלי, ולקרוא לאחרים/ות להצטרף, ולחשוב על צעדים אופרטיביים בהתאם.
מודעת ההתנצלות של האוניברסיטה העברית
אני מבין היטב שהלחצים המופעלים על הנהלת האוניברסיטה אדירים. אני מבין גם שקל יותר – הרבה יותר – להפגין אומץ ונחישות מעמדתו של איש סגל מן השורה, מאשר מעמדתו של נשיא האוניברסיטה. נאמנים עליי הדברים שאני שומע מהנהלת האוניברסיטה על עומק המשבר הניהולי בעקבות הפרשה האחרונה, שהובילה לאיומים על המרצה ד"ר קרולה הילפריך בעקבות פרסומים כוזבים לפיהם היא נזפה בחיילת במדים.
גם מטעמים אלה, וגם מטעמים אחרים, לא ביקרתי ישירות את הנהלת האוניברסיטה בפרשה הנוכחית עד כה, גם כשהתבטאתי פומבית בנושא. לא הייתי שלם עם נוסח ההתנצלות הראשונית, אבל חשבתי שאולי היה בה ניסיון (כושל, כפי שלמדנו) לכבות שריפה, כשרבים מהפרטים עדיין אינם ידועים. הייתי מוכן להשלים עם שתיקתה של האוניברסיטה מאז, מתוך ניסיון להנמיך להבות. אבל המודעה שמתפרסמת הבוקר משנה את כל זה.
המודעה הזו מהווה הפקרה מכוערת של קולגה אל מול מסע שיסוי מסוכן. היא מהווה כניעה מוחלטת בפני ארגון מקארתיסטי שניזון מפחד, ולכן גם מחזקת אותו מאוד. היא תגרום, כמובן, לאפקט מצנן נוראי באוניברסיטה שלנו ועוד יותר מכך במוסדות שבטוחים בעצמם עוד פחות. היא לא כוללת אפילו מילה אחת על העובדה שמדובר במסכת שקרים מתוזמרת היטב. והיא גם לא תשיג את האפקט המקווה של השקטת הרוחות, שהרי (אני מאוד מקווה) היא תיתקל בתגובות רבות נוספות מסוג התגובה הזו שלי.
בניגוד למקרים קודמים, כאן ההנהלה לא השכילה להפגין אומץ או שיקול דעת, ולא הגנה כנדרש על אשת סגל. בזמנים קשים כשלנו, כשלונות אלה הם מהקשים שהנהלת אוניברסיטה יכולה להיכשל בהם. ולכן אין לי עוד אמון בהנהלת האוניברסיטה העברית.
פרופסור דוד אנוך, הפקולטה למשפטים והחוג לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.
כניעה מבישה למקארתיזם. האוניברסיטה העברית (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, "שיחה מקומית" גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים.
התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות "שיחה מקומית", על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
