newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

דוייטשה וולה דורשת מעובדיה לתמוך ב"זכותה של ישראל להתקיים"

התקנון החדש של תאגיד השידור הבינלאומי הגרמני מעורר שאלות לגבי עצמאות העיתונות במדינה. בינתיים, בית המשפט הגרמני דוחה את מאמצי הצנזורה הפנימית, ופסק כבר פעמיים כי פיטורי עיתונאים מ-DW על רקע האשמות באנטישמיות היו לא חוקיים

מאת:

גרמניה וכלי התקשורת הבינלאומי העיקרי שלה מצנזרים ותוקפים באופן שיטתי כל ביקורת על ישראל. הפגנה פרו-פלסטינית בברלין (צילום: אן פאק/ אקטיבסטילס)

ב-1 בספטמבר, תאגיד השידור הבינלאומי הגרמני, דויטשה וולה (DW) עידכן את תקנון ההתנהגות שלו, שדורש כעת מכל העובדים, כאשר הם מדברים בשם הארגון או בשם עצמם, "לתמוך בזכותה של ישראל להתקיים", ולא, יישאו בהשלכות, כולל פיטורים.

התקנון החדש – המחייב את כל עובדי DW "לגלות איפוק בתוכן ובסגנון פרסומיהם ברשתות החברתיות שלנו ובמקומות אחרים, בהקשר המקצועי והפרטי" – מזכיר את ישראל פעמיים, כאשר הוא מתייחס למחויבות של החברה נגד גזענות ואנטישמיות, ובכלל זה ההצהרה כי לגרמניה, מפאת ה"היסטוריה" שלה, "יש חובה מיוחדת כלפי ישראל". לא היה כל אזכור של ישראל בתקנון הקודם של DW.

האופי המחייב של התקנון כלפי כל העובדים של DW וחברות-הבת שלו מופיע כמה פעמים במסמך. הוא קורא להנהלה לנקוט צעדים כלפי כל התנהגות שמפרה את הקוד, וכולל כמה אזכורים להשלכות של הפרת התקנון, כולל חקירה וסיום החוזה.

מה המשמעות המעשית של התקנון עדיין לא ברור. אם "החובה" החדשה כוללת תמיכה בלתי מסויגת במדינת ישראל ובממשלתה, הדבר מעורר שאלות משמעותיות לגבי עצמאות העיתונות בגרמניה. DW לא השיב לבקשה לתגובה של מגזין 972+.

ערפול לגבי המשמעות המעשית

אף שהיא מציגה את עצמה כדמוקרטיה וכמרחב בטוח לעיתונות ולחופש ביטוי, גרמניה, וכלי התקשורת הבינלאומי העיקרי שלה, DW, מצנזרים ותוקפים באופן שיטתי כל ביקורת על ישראל.

במקרים רבים, רשות השידור הבינלאומית פשוט הולכת בעקבות הדוגמה שהתוותה ממשלת גרמניה. הדיכוי של ביקורת כלפי ישראל בגרמניה התעצם באופן משמעותי מאז שהבונדסטאג אימץ את ההגדרה מעוררת המחלוקת של אנטישמיות, המעצימה ביקורת על מדיניות מדינת ישראל לכדי אנטישמיות, הגדרה שמקדמת "הקואליציה הבינלאומית לזיכרון השואה" ((IHRA מאז 2017. הממשלה קיבלה החלטה נגד BDS, המצנזרת בפועל אמנים, אקדמאים, פעילים ועיתונאים פלסטינים.

לחוסר הסובלנות כלפי ביקורת נגד מדיניות ישראל יש שורשים עמוקים. ב-18 במרץ 2008, הקנצלרית אנגלה מרקל נשאה נאום בכנסת, שמשפט מפתח בו יצר את הרושם שניסח הנחיות חדשות לחלוטין למדיניות החוץ הגרמנית: "האחריות ההיסטורית הזו של גרמניה היא חלק מיסודות המדינה של ארצי".

קנצלרית גרמניה אנגליה מרקל ביד ושם, ב-2007 (צילום: יוסי זמיר / פלאש90)

קנצלרית גרמניה אנגליה מרקל ביד ושם, ב-2007 (צילום: יוסי זמיר / פלאש90)

מאז, גרמניה שמרה על ערפול לגבי המשמעות המעשית של המחויבות הזו, נקודה שעמד עליה העיתונאי הגרמני החוקר סטפן בּוּכֶן במאמר על DW שפרסם ב"ברלין צייטונג". "איש אינו יודע מה פירושו של אותו 'יסוד המדינה', מה ההשלכה הפוליטית שלו", כתב בוכן.

"האם הבונדסוור (הצבא הגרמני; ה"ג) יעמוד לצידה של ישראל במלחמה, לדוגמה נגד איראן? האם גרמניה תקלוט כמויות גדולות של פליטים מעזה או מהגדה המערבית, אם נוכחותם במזרח התיכון תסכן את ביטחונה של ישראל? משום שאיש אינו יודע בדיוק מה מחייב 'יסוד המדינה', אפשר לראות במשפט הזה כאמירה חלולה".

"באופן כללי, כמובן שלגרמניה יש אחריות מיוחדת כלפי העם היהודי", אמר סינתויאן ואראתאראג'ה, חוקר וכותב עצמאי החי בברלין. "איך אפשר אחרת, לאור השואה שהיא חוללה בדבקות? אבל המחויבות של גרמניה צריכה להיות כלפי זכויות אדם, כלומר זכויות האדם של כולם, ולא של קבוצה נבחרת".

בעיני ואראתאראג'ה, "לגרמניה אין זכות לתמוך בהפרת זכויות אדם של מדינה אחרת במטרה לנקות עצמה מאשמה שהיא נושאת מעברה האלים. היחס של DW כלפי עניינים פלסטיניים והאופן שבו הוא ממסגר אותם מוכיח שהעיתונאות שלו היא הכל חוץ מ'נייטרלית'. זו פוליטיקה מדינתית".

העניין הזה, אומר ואראתאראג'ה, לא צריך להפתיע. "זהו שיקוף של הרטוריקה הנוכחית של המדינה הגרמנית ושל הפרקטיקות הפוליטיות שלה, משהו שראינו בבונדסטאג, במשטרה, ואף במכון גתה. DW אינו יוצא מהכלל".

פיטורים לא חוקיים

פרסום תקנון ההתנהגות החדש בא בעקבות חקירה שנמשכה חודש, והביאה לפיטוריהם של שבעה עיתונאים ערבים ופלסטינים בתחילת השנה, לאחר שהואשמו באנטישמיות. תחקיר של מגזין 972+ מצא שהמניעים מאחורי החקירה של DW היו פוליטיים, היא הציגה עיתונאים ערבים, ובעיקר פלסטינים, כשעירים לעזאזל ויצרה אווירה של פחד, חוסר אמון, וצנזורה עצמית חריפה בנוגע לישראל/פלסטין.

אולם למרות המאמצים למחוץ את הביקורת כלפי ישראל בתוך DW, אווירת הצנזורה בתאגיד השידור ספגה מכה בשבוע שעבר, אחרי שבית משפט בברלין פסק שפראח מאראקה, עיתונאית לשעבר ב-DW, פוטרה ללא הצדקה לאחר חקירה שנויה במחלוקת והאשמות נטולות בסיס באנטישמיות. בית המשפט הורה ל-DW להחזיר את מאראקה לעבודה, ולכסות את הוצאותיה המשפטיות.

לא שמעו את הצד שלי בסיפור. פראח מראגה, עיתונאית ירדנית-פלסטינית שפוטרה מתאגיד השידור הגרמני DW (צילום: באדיבות פראח מראגה)

פראח מראגה, עיתונאית ירדנית-פלסטינית שפוטרה מתאגיד השידור הגרמני DW (צילום: באדיבות פראח מראגה)

התביעה של מאראקה הוא השנייה ש-DW הפסיד בה בנוגע לפיטורים. ב-7 ביולי 2022, בית דין לעבודה בבון מצא שגם פיטוריה של העיתונאית הפלסטינית מראם סלים לא היו חוקיים. במקרה אחר, DW הגיע להסדר עם אחד העיתונאים הערבים שפיטר. יתר המקרים עדיין נמצאים בהליכים משפטיים.

סלים, המתארת עצמה כ"כתומכת בזכויות נשים, בני אדם ובעלי חיים", דרשה ש-DW יפרסם התנצלות פומבית, וייסוג מההאשמות נגדה.

"אנחנו מקווים ש(הפסיקה בעניין מאראקה) תשדר מסר ברור ל-DW לחדול מפרקטיקות הצנזורה ", אמר ג'ובאני פאסינה, מנהל תוכניות ב"מרכז האירופי לתמיכה משפטית" (ELSC), ארגון המגן על תומכים בזכויות הפלסטינים באירופה באמצעים משפטיים. "התיק הזה מראה כיצד המיסוד של הנחיות IHRA עלול להוביל להפרות חמורות של חופש הביטוי וחופש העיתונות".

למרות הניצחונות המשפטיים האחרונים, יש החושבים שהתקנון ההתנהגות החדש יפתח דלת לצנזורה נוספת כלפי כל מי שמותח ביקורת על ישראל. בעיני מיכאל ספיר, כותב ועיתונאי ישראלי החי בגרמניה, השינויים ב-DW "למעשה דורשים מעיתונאים, שהציבור הגרמני מממן אותם, להתייצב בעניין מרכזי הנתון במחלוקת פוליטית לצד המדינה הגרמנית, צעד אנטי-דמוקרטי בעליל.

"הצעד הזה מחזק עוד יותר את השוליים הצרים של הדעה המקובלת בגרמניה, ומעלה על הכתב קווים אדומים שמוסדות ואמצעי תקשורת אחרים כבר שרטטו בפועל בעבר".

לדברי ספיר, הדבר צפוי לחנוק את הדיון הציבורי, לכפות על עיתונאים לאמץ את הקו הממשלתי בדיווחים על המזרח התיכון, ולהשתיק עוד יותר קולות של אנשים מרקע לא-אירופי, במיוחד ממוצא ערבי, אבל גם קולות של דיסידנטים יהודים, כולל ישראלים החיים בגרמניה.

"דרישה להצהרת נאמנות בנושא הנוגע לנו הרבה יותר מאשר לאנשים אחרים הוא דוגמה לאפליה מבנית ולהדרה", אמר ספיר, "בלי קשר לערכים שההצהרה הזו מתיימרת להגן עליהם".

היבא ג'מאל היא עיתונאית ועורכת דין פלסטינית-אמריקאית החיה היום בברלין. המאמר פורסם במגזין 972+. תרגום: מירון רפופורט

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מחאת סטודנטים בבריטניה, ב-17 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

מחאת סטודנטים בבריטניה, ב-17 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

הביקור המוזר במאהל המחאה באוקספורד שאמור לייצג אותי

הזדמן לי לבקר בזירת מלחמת החורמה הסימבולית שמתנהלת באוניברסיטה הבריטית, ולנהל שיחה עם סטודנטים שהחליטו לדבר בשמי כפלסטיני – ונחרדתי לגלות גישה שטחית, שאינה מנסה אפילו להתמודד עם המציאות היומיומית שבה אני חי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf