האמת היא שלאירופה יש יותר ניסיון עם טרור מאיתנו

נכון, זה לא בעשור או שניים האחרונים, אבל מדינות מערב אירופה נאלצו במשך שנים להתמודד עם טרור קשה בתגובה לקולוניאליזם שלהן. כמו שאין קשר בין דאעש לשחרור אלג'יריה, כך אין קשר בינו לבין הטרור בישראל

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: דדי שי

אתם יודעים מה אני לא אוהב בכל התגובות הללו של "אהא! עכשיו סוף-סוף האירופאים הללו יבינו מה זה טרור! אולי עכשיו כשהם נחשפים לראשונה בחייהם למה שאנחנו עוברים, הם יבינו את הצד שלנו!"?

ובכן, התשובה הברורה היא שאני לא אוהב אותן כי אלו תגובות מרושעות ומלאות-שנאה, אבל זו התשובה הבנאלית יותר. מה שיותר מעצבן אותי בתגובות הללו הוא שאין עיגון במציאות להנחה שלאירופאים יש פחות ניסיון עם טרור מאשר לישראלים. לאירופאים יש יותר ניסיון מאשר לישראל בהתמודדות עם טרור. מדינות אירופה יותר למודות-טרור מאשר ישראל. מדינות אירופה ספגו הרבה יותר אירועי טרור בהיסטוריה שלהן מאשר ישראל.

> אין לנו את הפריבילגיה להפוך לאסלאמופובים

פינת זיכרון בעקבות הפיגועים, בריסל (Miguel Discart CC BY-SA 2.0)

פינת זיכרון בעקבות הפיגועים, בריסל (Miguel Discart CC BY-SA 2.0)

כן, אני יודע שזה נשמע כמו בדיחה, אבל לגמרי ברצינות. למדינות אירופה יש הרבה יותר ניסיון בהתמודדות עם טרור מאשר לישראל, ובהרבה. זה קצת מבלבל, כי התרבות שלנו כל-כך מורגלת לרחמים עצמיים שאנחנו לא מפסיקים לספר לעצמנו איך אנחנו מתמודדים עם קשיים שאף-אחד אחר מעולם לא התמודד איתם ושלמדינות אחרות אין מושג מהן. אבל תביטו בהיסטוריה של מדינות אירופאיות ותראו שהן התמודדו עם אותן קשיים, רק בקנה מידה גדול יותר, בעצמן. אני יודע שקשה לזכור את זה, כי זה קרה לפני כמה שנים, ומה שקרה לפני כמה שנים כבר נחשב כהיסטוריה עתיקה. אבל עד ממש לא מזמן צרפת, בלגיה ובריטניה היו כולן מעצמות אימפריאליות חובקות-עולם, שסבלו בדרך קבע מהתקוממויות של האוכלוסיות שהן שלטו בהן.

נכון, אנחנו לא כל-כך נוהגים להשתמש במילה "טרור" בהקשרים האלה, כי זו מילה שאנחנו מייחסים בדרך-כלל רק לחבר'ה הרעים, ואילו את הנתינים שהתקוממו נגד שליטת המעצמות הקולוניאליסטיות אנחנו מחשיבים (בדיעבד) בתור הצד הצודק. אבל החיכוכים בין המעצמות הקולוניאליסטיות לבין הנתינים שהתמודדו נגדן לעתים קרובות היו בעלי אופי של טרור, וכוונו גם כלפי מטרות אזרחיות.

מספר הנפגעים בקרב האוכלוסייה האזרחית הצרפתית בתקופת מלחמת העצמאות של אלג'יריה בלבד הוא יותר מכפול מאשר מספר חללי פעולות האיבה בישראל מיום הקמתה. וזאת בתקופה של שבע שנים בלבד (ואני מדגיש – אני מדבר על ההרוגים רק מקרב האוכלוסייה האזרחית הצרפתית, לא אנשים שהיו מעורבים בלחימה. מספר ההרוגים בקרב החיילים גבוה בהרבה).

נותנים להם אצבע

במשך שנים התמודדות עם התקוממויות אזרחיות בקרב נתיני האימפריה היה עיסוק מרכזי של כוחות הביטחון במדינות האירופאיות. אם כבר, הטיעון שלנו נגד המדינות האירופאיות צריך להיות לא שאין להן מושג מה זה טרור בכלל, אלא שהן בעצמן, כמו ישראל, החזיקו במשך שנים אוכלוסיות אזרחיות תחת משטר צבאי כאמצעי להתמודד עם טרור, ואיך הן מעיזות לפנות אלינו בדרישות שנסיים את המשטר הצבאי בשטחים כשהן בעצמן עשו את אותו דבר כמונו.

רק שהן אמנם עשו את זה במשך שנים, אבל בסופו של דבר הן הפסיקו. מדינות אירופה, למודות הטרור יותר מאתנו, ובעלות הניסיון הרב מאתנו בהתמודדות עם טרור, הגיעו למסקנה שלהחזיק אוכלוסיות זרות תחת משטר צבאי זה לא כל-כך עובד – ונסוגו משטחים שבהם האוכלוסייה התקוממה נגדם. גם בלגיה, גם צרפת וגם בריטניה הן מדינות שוויתרו על יותר מ-95 אחוז מהשטחים ברשותן(!!), כמות כל-כך גדולה של שטחים, שלידה סיום השלטון הצבאי על הפלסטינים ופירוק ההתנחלויות נראה כמו עניין די שולי.

אז כשמדינות אירופאיות מדברות על לפעול לסיום הסכסוך עם הפלסטינים על-ידי נסיגה מהשטחים, זה לא מתוך כך שאין להן מושג מה זה טרור ואיך מתמודדים איתו, אלא להפך: זה בגלל שלאור הניסיון הרב יותר שלהן בהתמודדות עם הטרור, הן זוכרות מה הן עשו במקרים כאלה.

> ממלחמת אלג'יר לישראל: למה אנחנו מקשיבים רק לאלימות?

פינת זיכרון בעקבות הפיגועים, בריסל (Miguel Discart CC BY-SA 2.0)

פינת זיכרון בעקבות הפיגועים, בריסל (Miguel Discart CC BY-SA 2.0)

ועוד: אני לא חושב שאחרי הפיגועים האחרונים של דאעש באירופה נשמעו מצד אירופאים הרבה תגובות בסגנון של "לא היינו צריכים לסגת מאלג'יריה! הערבים האלה — כמה שאנחנו מוותרים להם עוד ועוד, ככה הם רק יותר עושים פיגועים! צריך לכבוד מחדש את אלג'יריה כדי ללמד אותם לקח!". כלומר, אולי היו תגובות כאלו, אבל לאוזני הן לא הגיעו. נראה לי שרוב האנשים בתגובה לפיגועים שונאים את דאעש, אבל לא את האלג'ירים או את הערבים באופן כללי. זאת מכיוון שרוב האנשים מבינים שאין שום קשר בין הפיגועים של דאעש לבין המאבק לעצמאות של אלג'יריה, ושיש הבדל ענקי בין מאבק לגיטימי לעצמאות של מדינה (שגם אם הוא נוקט באמצעים של טרור, עדיין זה לא מבטל את העובדה שהמטרה עצמה היא לגיטימית) לבין הטרור של דאעש שמתבצע ללא כל מטרה מוצדקת.

אז אם אנשים מסוגלים לראות את ההבדל בין הפיגועים של דאעש לבין המאבק לעצמאות של אלג'יריה, ולא מבלבלים בין שניהם כאילו היה חלק מאותה התופעה – אנחנו מצפים שבגלל הפיגועים של דאעש יראו את המאבק לעצמאות פלסטינית כפחות לגיטימי? כנראה שזה לא יקרה.

תעקבו אחרי דדי שי גם בפייסבוק ובטוויטר

> בחני את עצמך: מה את באמת יודעת על ה-BDS?

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
עונשים של קטיעת כפות ידיים למי שלא הפיק מספיק גומי. פסל של המלך ליאופולד השני מלך בלגיה בכניסה למוזיאון הממלכתי למרכז אפריקה (צילום מקוויקיפדיה, CC-BY SA 3.0)

עונשים של קטיעת כפות ידיים למי שלא הפיק מספיק גומי. פסל של המלך ליאופולד השני מלך בלגיה בכניסה למוזיאון הממלכתי למרכז אפריקה (צילום מקוויקיפדיה, CC-BY SA 3.0)

אנו, האפריקאים, רוצים שהפסלים של מי שטבח בנו ייפלו

ליאופולד מלך בלגיה שיעבד את קונגו והביא למותם של מיליונים. אין סיבה שאנחנו נמשיך לראות את הפסלים שלו ושל אחרים ששיעבדו את אפריקה. מנהיג בקהילה הקונגולזית בישראל כותב ל"שיחה מקומית"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf