אין לנו את הפריבילגיה להפוך לאסלאמופובים
הנוכחות המוסלמית באירופה היא שולית בהשוואה לסיטואציה הדו-לאומית בישראל. כדאי שנזכור שהתנגשות ציוויליזציות היא ממש לא האינטרס שלנו
אחרי אירועים כמו הפיגוע בבריסל או בפריז, יש הרבה קולות בארץ שאומרים ש"אירופה גמורה" או "אירופה נכבשת על ידי המוסלמים". אנשים אומרים את זה אפילו כשאין פיגועים. בלי קשר לניחוח הגזעני של דיבורים מהסוג הזה, אני ממש לא מבין את ההיגיון מאחוריהם. בצרפת יש כשבעה אחוז מוסלמים. בבלגיה שישה. בבריטניה – פחות מחמישה. בישראל, לעומת זאת, יש יותר מעשרים אחוז אזרחים ערבים, שרובם מוסלמים. ואליהם נוספים שני מיליון בגדה. כלומר, אפילו אם לא סופרים את עזה, יהודים וערבים חיים זה לצד זה בכל חלקי הארץ הזו, באופן שלא קיים בשום מדינה באירופה.
מדברים פה על זה שאולי נהיה מדינה דו לאומית בעתיד, אבל האמת היא שאנחנו כבר דו-לאומיים לחלוטין, רק שאנחנו חיים בהכחשה של העובדה הזאת. אם יש ישראלים שחושבים שלא ניתן לחיות לצד ערבים או מוסלמים, אז הצעד ההגיוני היחיד מבחינתם הוא לברוח מכאן כמה שיותר מהר. כי בכל עתיד שאפשר לדמיין יהיו פה יותר ערבים ויותר מוסלמים מאשר בפינות הכי ערביות של אירופה. אגב, זה נכון גם בכיוון ההפוך. ערבי שחושב שצריך להילחם עד שהציונים יסתלקו מבטיח אסון לעצמו ולאחיו.
> אחד מכל ארבעה ישראלים חווה גזענות בשנה האחרונה
לפני הרבה שנים ראיתי את פרופסור אביעזר רביצקי בדיון פוליטי בטלוויזיה שהידרדר להכללות על מאבק ציביליזציות שבו ישראל תהיה "חוד החנית". זה פחות או יותר היה הקונצנזוס באולפן, מימין ומשמאל. "אני לא רוצה להיות חוד החנית", התקומם רביצקי (אני מצטט מהזיכרון), "כי זה החלק שנשחק ונהרס ראשון". דברים נבונים. אם העולם הולך למלחמת כל בכל, ישראל היא כנראה המקום הכי גרוע להיות בו. לשמחתי, אני לא חושב שזה המצב. אני לא מכיר פיתרון פשוט לגל הזה של טרור ניהיליסטי ואני לא יודע למי יש, אבל בכל מקרה, היחסים המספריים הפשוטים מלמדים שיהודים וערבים חייבים ללמוד לחיות אלו לצד אלו בארץ הזו.
הפיגועים והסחף ימינה באירופה אולי יסירו קצת את הלחץ הפוליטי מישראל, והעובדה הזו מעוררת פה איזו עליצות ושמחה לאיד, אבל האמת היא שאנחנו והפלסטינים באותה סירה. בשבילנו התנגשות ציוויליזציות היא התרחיש הכי גרוע שיש. פה זה באמת לא אירופה. אין לנו את הפריבילגיה להפוך לאסלאמופובים.
הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+
> מה קורה כשמציגים עדויות של שוברים שתיקה בקמפוס אנטי-ישראלי בארה"ב?
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית