newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

גל צווי פינוי והריסות בתים מגבול לבנון ועד הנגב

באיקרית ובירעם קורעים דלתות ועוקרים עצים, באל-עראקיב שבנגב רוצים לפנות מתים, ועשר דקות מתל אביב הכפר דהמש נערך לחדש מלחמת הישדרות בת שישים

מאת:

בימים האחרונים מסתמן גל של צווי פינוי ושל הריסות בתים בכפרים לא מוכרים. ביום ראשון בבוקר הגיעו שוטרים ופקחים של רשות מקרקעי ישראל לכפר איקרית, הרסו סוכת אבלים שהוקמה במקום יום לפני כן לאזכרה לאחד מבני הכפר שנפטר לאחרונה, החרימו כיסאות ועקרו עצים. שלושה מצעירי הכפר שהיו במקום נעצרו בחשד לתקיפת הפקחים, אך הצעירים וארגון עדאלה טוענים שהיו אלה הפקחים שתקפו אותם. שניים מהעצורים שוחררו על ידי בית המשפט בתנאים מגבילים ומעצרו של השלישי הוארך במספר ימים. [עדכון: גם העצור השלישי שוחרר לביתו]

הבוקר (רביעי) הגיעו פקחים ושוטרים לכפר בירעם, פירקו דלתות וחלונות, אוהלים, חיבורי חשמל וצנרת מים והחרימו ציוד רב. בסוף הפעילות נחסמה הגישה למכוניות לכנסיית הכפר, שבסביבותיה היו המבנים והאוהלים. צעירי הכפר היושבים במקום הביעו מחאה שקטה. "אנחנו נבנה הכל מחדש", אומרת נהידה זהרה מבירעם. "נתבע אותם על הציוד שהרסו ולקחו, ונמשיך את חיינו על אדמתנו".

פקחים הורסים חלונות בבירעם (באדיבות צעירי בירעם)

פקחים הורסים חלונות בבירעם, היום (באדיבות צעירי בירעם)

תושבי הכפרים איקרית ובירעם גורשו מבתיהם ב-48' אחרי תום המלחמה, ולמרות החלטות של בג"ץ שהורו על החזרתם בתיהם נהרסו ואדמתם הופקעה. אחרי עשרות שנות מאבק ציבורי ומשפטי בשנתיים האחרונות בני הדור השלישי לעקירה התחילו לשקם את כפריהם מתוך מבני הכנסייה – היחידים שנותרו עומדים על תילם. רשויות המדינה מסרבות להכיר ביוזמות השיבה של הצעירים ונלחמות בהן מעת לעת באמצעות הריסות כגון אלה שקרו השבוע. שאדיה סבית, מבנות הדור השלישי באיקרית, אמרה אתמול כי הצעירים ימשיכו לגור במבנים הצמודים לכנסייה ויחדשו את הנטיעות והבנייה במקום.

דור המבוגרים של הכפר הפלסטיני המגורש איקרית, רוקדים יחד עם הדורות הצעירים במסגרת חגיגות יום השני של הפסחא בכפר, צפון ישראל, ה-21 לאפריל, 2014. (ריאן רודריק ביילר/אקטיבסטילס)

דור המבוגרים של הכפר הפלסטיני המגורש איקרית, רוקדים יחד עם הדורות הצעירים במסגרת חגיגות יום השני של הפסחא בכפר, צפון ישראל, ה-21 לאפריל, 2014. (ריאן רודריק ביילר/אקטיבסטילס)

בתוך כך תושבי הכפר דהמש שמחוץ ללוד הפסידו השבוע בתיק משפטי שניהלו בשנים האחרונות נגד הריסת 13 בתים בכפר. אין חולק על כך שאדמות הכפר כולן בבעלות תושביו, אלא שהוועדה המחוזית משהה זה זמן רב את הדיונים בתוכנית המתאר שהגישו התושבים, וללא אישור התוכנית מוגדרים הבתים כבלתי חוקיים בשל בנייתם על "קרקע חקלאית".

אז למה הם גרים שם? כי המדינה שיכנה אותם שם. הכפר הוקם על ידי משפחות של משתפי פעולה, שתוגמלו על עזרתם למדינה הצעירה בהקצאת הקרקעות האלה. הקרקע ניתנה – אישורי הבנייה עוד לא. שישים שנה חלפו, ועשר דקות מתל אביב הכפר (שוב) בסכנת הריסה. תושבי הכפר ופעילים שהובילו את המאבק במקום נגד ההריסות במקום לפני כארבע שנים מתחילים בימים אלה להתארגן לחידוש ההתנגדות.

מחאת תושבי דהמש, 2010 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

מחאת תושבי דהמש, 2010 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

במקביל הודיעה המשטרה לאחרונה שבכוונתה לממש צווי פינוי נגד בית הקברות של הכפר הלא-מוכר בנגב אל-ערקיב, למרות שהצווים ככל הנראה אינם בתוקף. היום הודיע בית המשפט המחוזי בבאר שבע שלא יוכל למנוע מהמשטרה את מימוש הצווים, ובמשטרה ובכפר נערכים להתקפה ראשונה מסוגה על בית הקברות, שעד כה נותר מחוץ למעגלי ההריסה והבנייה מחדש של התושבים והמשטרה – שכללו יותר מ-60 הריסות ושיקומים.

כמו באיקרית ובבירעם כך גם באל-עראקיב מספרים התושבים שהם התבקשו ב-51', הרבה אחרי תום המלחמה, לעזוב את כפרם באופן זמני, ומעולם לא הורשו לשוב. בניגוד לכפרים בצפון כאן הטענה טרם קיבלה גיבוי משפטי, והקרב בין התושבים למדינה נמשך בבתי המשפט ובקרקע בימים אלה.

בתוך כך נמשכת סכנת הפינויים וההריסות של בתי תושבי גבעת עמל ב' בתל אביב. התושבים בגבעלת עמל נעקרו מבתיהם בזמן המלחמה ב-48', שוכנו על אדמות הכפר הפלסטיני ג'מוסין (כיום שכונת בבלי), ופעם אחר פעם הובטח להם על ידי המדינה שלא יפונו מבלי לקבל פיצוי נאות. עכשיו האדמה נמצאת (בעיקר) בידי יזמים פרטיים, שלא רואים עצמם מחוייבים להבטחות המדינה. עם זאת, כמה מהתושבים כן התפנו מרצון תמורת פיצויים מהיזמים, ואחרים ממשיכים במאבק.

פעם אחר פעם, הכל חוזר ל-48'.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

מדינות אירופה שיחררו ניצרה והצטרפו לגשמי הזעם הניתכים עלינו במקביל. הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס בעצרת הכללית של האו"ם (צילום: אמיר לוי / פלאש90)

סוף סוף צונאמי

הצונאמי המדיני שהזהרנו מפניו שנים ניתך עלינו באחת, ובמלוא העוצמה. זה שיושב בקודקוד יודע היטב שאם הצונאמי הזה יימשך, תהיה מדינה פלסטינית בלי שישאלו אותנו בכלל. עדיין אפשר לשנות כיוון, אבל לשם כך צריך להחליף את ההגה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf