newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

האם ההכרה שתושבי גבעת עמל אינם פולשים תסייע לשכונות אחרות?

בית המשפט הכיר בזכותם של תושבי גבעת עמל על הקרקע וקבע להם פיצויים בסך 3 מיליון שקל לבית אב. תושבי אבו כביר מקווים שהפסיקה מעידה על "הסתכלות יותר אנושית כלפי המתיישבים בני עדות המזרח" ותסייע גם למאבקם. אחרים מגלים פחות אופטימיות: "הגזענות האנטי-מזרחית קיבלה מכה קלה על הראש, אבל היא עדיין חיה וקיימת"

מאת:
השאירו תגובה
א א א

מעבריינים לשוויי זכויות: בית המשפט המחוזי פסק אתמול (שני) פיצויים בגובה 42 מיליון שקל למפוני גבעת עמל בתל אביב – כשהוא מכיר בזכותם על הקרקע ודוחה את היחס אליהם כאל פולשים. הפיצויים נקבעו על פי מתווה של 3 מיליון שקל לבית אב, לרכישת דיור שווה ערך לדירות שיושבו בהן העולים לאחר קום המדינה.

"אנחנו שמחים שבית המשפט המחוזי קבע ואישר שוב שהתושבים הם לא פולשים, שהם הובאו למקום על ידי הרשויות מסיבות ביטחוניות-ציבוריות", אמרה רונית אלדובי, ממובילות המאבק בגבעת עמל ותושבת השכונה. "בעבר הפיצוי היה לפי מודל שכירות של 20 שנה, ופה הפיצוי הוא על דירה בבעלות. מעבר לכך שהסכומים עלו מ-2 מיליון ל-3 מיליון שקל לבית אב, יש לכך משמעות בהכרה בזכויות התושבים".

אלדובי ציינה גם כי השופטים הכירו בכך שהחוזה שנחתם בין התושבים למדינה הופר על ידי היזמים, לאחר שהקרקע נמכרה להם ב-1961. "במשך שנים המדינה ישבה על הגדר והתעלמה מההפרה הזאת, הפקירה אותנו והתעלמה מהחזירות של היזמים. פסק הדין קובע שאין על ההפרה הזאת התיישנות".

שוטר מתעמת עם תושבת בעת פינוי המשפחות משכונת גבעת עמל, ב-29 בדצמבר 2014 (צילום: אקטיבסטילס)

לצד השמחה על המשמעות הערכית, תושבי השכונה מעוניינים להגיש ערעור לבית המשפט העליון בדבר גובה הפיצויים. לדברי אלדובי, "יש 50 משפחות שעומדות לאבד את הבית. הסכום הזה, שנקבע לפי בית אב שאליו משוייכת יותר ממשפחה אחת, לא יספיק לדיור חלופי לכולן. אם דובר על דירה תמורת דירה, זה צריך לחול על כל אחת מ-50 המשפחות שגרות פה. בגבעת עמל כבר היה הסכם פינוי-פיצוי מאוד הוגן באקירוב. הודענו לעירייה שאנחנו רוצים לדון באותם תנאים של הסכם פינוי, שהיה שקוף ועם קריטריונים אחידים. התושבים שם היו מרוצים, יכלו להמשיך לגור בשכונה שלהם".

"זאת לא תהיה שכנות טובה"

לפסק הדין בעניין גבעת עמל יש משמעות עבור מאבקים מקבילים המתנהלים כעת. כך למשל, במקרה של שכונת אבו כביר, שבה עיריית תל אביב-יפו מאיימת לפנות את התושבים. "פסק הדין יכול לעזור לנו בעיקר בהכרה שלא מדובר כפולשים", אומר עו"ד יוסף תמיר, המייצג משפחות מאבו כביר בהליך המשפטי.

לדבריו, "ברגע שמתייחסים אליהם כפולשים אז כל ההתייחסות הציבורית היא שלילית. אם נותנים פיצוי אז רק זורקים משהו מינורי ושולי. כשזה מישהו עם זכות אמיתית, מעין קניינית, אז יש לכל משפחה גרעינית זכות לפיצוי מלא. זה כל ההבדל שבעולם: אנשים עם זכויות לעומת אנשים נטולי זכויות".

התביעה מול תושבי אבו כביר נמצאת כעת בהליכים משפטיים מתקדמים. לדברי עו"ד תמיר, מתקיימים "הליכי פינוי מתוקף פקודת הקרקעות, שהיא פקודה מנדטורית אנכרוניסטית. העירייה מציעה לפנות אותם תמורת פיצויים זניחים לחלוטין, פרט למקרים בודדים. יש מאמץ אחרון מטעם חברי הכנסת מיכאל ביטון מכחול לבן ועופר כסיף מהרשימה המשותפת להעביר הצעת חוק שתעגן את זכותם ותיתן להם פיצויים סבירים".

תושבי אבו כביר מוחים נגד פינויים

המשפחות באבו כביר מתכננות להגיש בג"ץ שידון ביחס של הרשויות כלפיהם. לדברי עו"ד תמיר, "אנחנו נשקול כמה הליכים, אחד שנגיש והוא נמצא בהכנה הוא עתירה לבג"ץ מכוח עיקרון השוויון. אנחנו דורשים שיפצו אותם בערך דומה למה שפיצו במקומות אחרים, למשל גבעת עמל וליפתא, שהיה אפילו יותר רחב, ובעוד מקומות. בנוסף, נשקול תביעה ייצוגית על כך שהשאירו את המשפחות בתת תנאים במשך רוב חיי מדינת ישראל".

לדעתו, הפסיקה בעניין גבעת עמל מצביעה על מגמת שינוי בהתייחסות השיפוטית לנושא. "יש הבנה יותר משמעותית היום ממה שהיתה בעבר, הסתכלות יותר אנושית ופחות קלינית כלפי המתיישבים בני עדות המזרח. מאז בג"ץ הקשת המזרחית (שהוגש נגד זכויות היתר של קיבוצים ומושבים בקרקעות; נ"נ), השיקולים שבית המשפט מרשה לעצמו לשקול הם יותר רחבים ויותר סוציאליים וליברלים.

"מי שמתקומם היום על התערבות בג"ץ צריך לזכור שדווקא ברגעים האלה בית המשפט העליון הוא התרופה האחרונה שיש לאנשים האלה. אף אחד אחר לא עזר להם עד היום. הם חיים בתנאי פאבלות (שיכוני עוני בברזיל; נ"נ). העירייה השאירה אותם נטולי תשתיות במשך 70 שנה".

אלדובי הביעה עמדה ספקנית יותר ביחס לשינוי המתחולל. לדבריה, "אני לא יודעת מה מצליח לחדור את קירות בית המשפט, אבל אנחנו מרגישים שהמאבק שלנו לא חדר לא את קירות רשות מקרקעי ישראל ולא של עיריית תל אביב. אותה אטימות והתנערות. היום הנדל"ניסטיות והרעבתנות היא אחרת. יצחק תשובה עבר לפני כשבועיים לגור בפנטהאוז במגדל שבנה, שהוא בשווי 110 מיליון שקל. אנחנו פתאום פוגשים אותו פה בשכונה, וזו לא תהיה שכנות טובה".

פוגשים אותו בשכונה. יצחק תשובה (צילום: פלאש90)

יעל בן יפת, ממייסדות פורום הקרקעות לצדק חלוקתי ולשעבר מנכ"לית הקשת הדמוקרטית המזרחית וחברת מועצת עיריית תל אביב-יפו, אומרת כי "תושבי גבעת עמל קיבלו הכרה בזכותם לדיור שווה ערך בהיותם תושבי תל אביב. הסיפור של תושבי גבעת עמל חוזר על עצמו בהרבה מקומות בארץ – סיפור של גירוש מזרחים על ידי הרשויות המסרבות להכיר בהם כבעלי בית.

"מליפתא בירושלים דרך גבעת עמל, כפר שלם ותל כביר בתל אביב-יפו, ועד שכונת עמידר בבת ים – שכונות שמאוכלסות באזרחים מזרחים נטולי זכויות, החיים עם חרב הגירוש שמונפת מעל ראשם מיום היוולדם. מה שלא קרה ברמת אביב קרה בכפר שלם, מה שלא קרה ברחביה קרה בליפתא. ההבדל היחידי הוא מוצאם האתני של התושבים. הגזענות האנטי-מזרחית קיבלה מכה קלה על הראש, אבל היא עדיין חיה וקיימת מעלימה עדויות ארכיוניות ומנשלת מזרחים מקורת גג, מבריאות ומילדיהם".

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
האדון והנתין. בנימין נתניהו עם דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק (אבי אוחיון, לע"מ)

אמריקה לא מתכוונת לעזור לישראל להיחלץ מהכיבוש, אלא בדיוק ההפך: להעמיק אותו. בנימין נתניהו ודונלד טראמפ (אבי אוחיון, לע"מ)

נתניהו וטראמפ יכולים לחגוג, אבל המפתחות עדיין בידי הפלסטינים

הסכמי אוסלו העמיקו את הנורמליזציה של הכיבוש גם בתודעה הציבורית הישראלית. בשביל זה לא היה צריך את טראמפ. אבל המעבר לאקט הסיפוח חייב להסתמך על המשך הסטטוס קוו מצד הרשות הפלסטינית, וזה ככל הנראה לא הולך לקרות   

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf