אזרח בריטי מערער על מדיניות משרד הפנים למנוע מפעילים כניסה לישראל

בנימוקים להרחקתו מישראל משרד הפנים האשים את גארי ספדינג שהוא שקרן, אנטישמי ומסכן את שלום הציבור. ההוכחות: עיוותים של ציטוטים שלו מפייסבוק וטוויטר. בניגוד לפעילים רבים אחרים ספדינג לא ויתר, ומנסה לשנות את יחסה של ישראל לפעילים זרים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בית המשפט צפוי בחודש הבא לתת פסק דין בתיק נדיר מסוגו: פעיל בריטי לזכויות אדם שכניסתו לארץ נמנעה הגיש ערר על ההחלטה להרחיקו מהארץ לעשר שנים, וטוען שמשרד הפנים חורג מסמכותו ומתנכל לו רק בשל דעותיו הפוליטיות.

הרחקות מהארץ ממין זה נעשו נפוצות יותר ויותר בשנים האחרונות. כך למשל ניתן להזכיר את מניעת כניסתו של פרופ' נועם חומסקי, את כניסתם של פעילי ה"מטס" ב-2012 ופעילים רבים אחרים בארגונים נוצריים, בעמותות סיוע ובתנועות סולידריות עם הפלסטינים, את ההחלטה למנוע כניסה מהליצן המפורסם בספרד שהיה בדרכו לרמאללה ומכלת פרס נובל לשלום, ממשלחות שונות של האו"ם, לאחרונה מקבוצה של פעילים ועיתונאים תורכים, וכמובן – את כניסתם של בעלי אזרחות זרה ממוצא פלסטיני שמגיעים לבקר קרובי משפחה, ונמנעים רק בשל מוצאם.

זוהי רק רשימה זעירה של דוגמאות, אך נדיר עד מאוד שמישהו קורא על החלטות אלה תיגר בבית המשפט. ויתכן שלהחלטה שתתקבל בספטמבר בתיק הנוכחי עוד תהיה השלכה על מדיניות משרד הפנים כלפי זרים רבים אחרים, שעמדותיהם הפוליטיות לא אהודות על הממשלה.

המאבטחים פרצו לטלפון האישי

הכל התחיל ב-9 לינואר, 2014. גארי ספדינג (25), פציפיסט ופעיל לזכויות אדם, הגיע לנתב"ג לביקור בן שבוע וחצי בתל אביב ובבית לחם (במסגרתו, אציין כבר עכשיו, היה אמור לבקר גם אותי). זה היה אמור להיות הביקור החמישי של ספדינג בארץ בארבע שנים, וכל הארבעה הקודמים עברו חלק – בלי בעיות, בלי חיכוכים עם החוק, בלי כל קושי בכניסה או ביציאה.

הביקורים נועדו לאפשר לספדינג, המחויב מאוד לנושא השלום בין ישראלים לפלסטינים, ללמוד על המצב בשטח, ולספר לאנשים כאן מעט על הניסיון שנצבר בצפון אירלנד מתהליך השלום המוצלח יחסית שמתנהל שם. למרות גילו הצעיר ספדינג, הוא בין היתר פעיל מרכזי במפלגת "הברית", המפלגה היחידה באסיפה המחוקקת בבלפסט שמשותפת לפרוטסטנטים וקתולים, ויש לו הרבה מה לספר על ההצלחות והקשיים בהסכם השלום בן ה-17 בין הצדדים.

> איך "שיקולי ביטחון" מונעים מבת להפרד מאביה הגוסס

גארי ספדינג עם חותמת הסירוב בדרכון (Aaron Dover)

גארי ספדינג עם חותמת הסירוב בדרכון (Aaron Dover)

אבל כל התוכניות האלה שובשו באותו יום בתחילת 2014. מביקורת הדרכונים בבן גוריון הופנה גארי ספדינג לחדר קטן שבו נלקח ממנו הטלפון על ידי אנשי ביטחון, שפרצו אותו וחיטטו לו בספר הטלפונים, במיילים ובהתכתבויות ברשתות החברתיות. הוא תוחקר, עבר חיפוש גופני ממושך, ובסוף נכלא וגורש. אנשי רשות האוכלוסין וההגירה אמרו לו שיורחק מהארץ לעשר שנים בשל פעילותו האינטנסיבית ברשתות החברתיות והסכנה שיעורר הפרות סדר בישראל ובשטחים. את אותו תהליך עברו אינספור פעילי זכויות אדם, אמנים ואינטלקטואלים אנשי שמאל, ועוד.

עוד במעצר פתח ספדינג במאבק המשפטי נגד גירושו, והמשיך בו בבריטניה. הוא שכר את עורכת הדין גבי לסקי, שניסתה לשכנע את משרד הפנים לשנות את ההחלטה, נדחתה, ולבסוף הגישה בשמו כתב ערר לבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל.

ה"אנטישמי" שמציין את יום השואה

משרד הפנים העלה מספר טיעונים לגבי מניעת כניסתו של ספדינג. נטען שם בין היתר שהוא שיקר לגבי סיבות בואו לארץ, שבעבר הוא התנדב בארגון בארץ למרות שהייתה לו אשרת תייר (שלא מאפשרת התנדבות), שנכנס בעבר לשטחי הרשות הפלסטינית בלי אישור מישראל, ושיש חשש שהוא יגרום להפרות סדר.

על פניו – סיבות רציניות. אבל כשמתחילים לבדוק את היסודות העובדתיים שעליהם ביססה המדינה את תשובתה קשה שלא לצחוק מגודל האבסורד. כך לדוגמא התבססה ההחלטה על התכתבות פייסבוק שנמצאה בחיפוש (הלא מורשה) בטלפון של ספדינג, ושבה לכאורה הוא קיבל תדרוך "כיצד להתנהג בביקורת הגבולות ומה יש להגיד" כדי להכנס לארץ – לשון דו"ח מבקר הגבולות. אבל בהתכתבות הזו עצמה כל מה שכתוב זה "תהיה עצמך" ו"תהיה מנומס", וכן מצוין שאם יהיו עיכובים כדאי לספדינג לשתות מים ולקרוא ספר. זה הכל.

אגב, מההתכתבות הזו עצמה אפשר ללמוד על חששו של ספדינג מעיכוב או בעיות בגבול, לא בגלל שהוא עשה משהו לא בסדר – כפי שטוען משרד הפנים – אלא כי כל כך הרבה אנשים שרק הביעו אי פעם ביקורת פומבית על מדיניות ישראל בשטחים סבלו מכך כשהגיעו לארץ, שהחשש הפך להיות כמעט אוטומטי לאנשים כאלה.

בדומה לכך נכתב בדו"ח מבקר הגבולות כי עולה שספדינג עומד לנסוע לכפר בלעין. ממה זה עולה? מכך שבאחת התגובות להודעתו בפייסבוק שהוא נוסע לארץ, הגיב לו חבר ושאל אם יגיע לבלעין. ספדינג לא ענה. וזהו, כך קבעה מדינת ישראל שהוא בדרכו לבלעין ועלול לגרום למהומות והפרות סדר.

טענה נוספת שעלתה נגדו קבעה שבין כתביו נמצאה אמירה אנטישמית. בצ'ט עם חבר כתב ספדינג, לאחר שהואשם על ידי ימנים ברשת שהוא אנטישמי, שהוא "מצפה להרפתקה האנטישמית שלנו יחד" – בצחוק, כמובן. ספדינג, שפעיל מאוד בקידום המודעות ליום השואה וארגן ונאם בכנסים על השואה ופעיל נגד גילויי אנטישמיות בסביבתו, נפגע קשות מהאשמה מופרכת זו.

> לאנטישמיות אין מקום במאבק על פלסטין

מעצר של פעילה שהגיעה לתמוך במטס, נתב"ג, 2012. הכניסה לישראל נמנעה מעשרות פעילים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

מעצר של פעילה שהגיעה לתמוך במטס, נתב"ג, 2012. הכניסה לישראל נמנעה מעשרות פעילים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

חומר מסווג

בדומה לעיוותים אלה גם הדו"ח המסכם של התשאול שנערך לו על ידי אנשי רשות ההגירה רצוף שקרים ואי-דיוקים. כך למשל מופיעה שם אמירה של ספדינג שהוא התנדב בעבר בארגון בארץ, מה שלא קרה מעולם, וציטוט שלו שבו הוא אומר שהוא הגיע לארץ כדי להפגש עם "חברי כנסת אשר תומכים בעם הפלשתינאי". ספדינג אמנם נמצא בקשר עם מספר חברי כנסת, ולא היסס לספר זאת לבקרי הגבולות, אבל הוא מעולם לא תיאר אותם כ"תומכי העם הפלשתינאי" – תוספת פוליטית ברורה של המראיין שלו.

בכתב הערר מפרקת עו"ד לסקי את טענות המדינה האלה ואחרות אחת-אחת. היא מדגישה שלמדינה אמנם יש זכות לקבוע מי נכנס בשעריה, אבל אין לה את הזכות לנהוג בשרירותיות ללא שום קריטריונים. במקרה הזה, מסבירה לסקי, מדובר בהחלטה לא סבירה, לא מידתית, שהתקבלה שלא בתום לב וממניעים זרים, שעיקרם התנגדות פוליטית בלבד של משרד הפנים לעמדותיו ופעילויותיו שוחרות השלום של גארי ספדינג. היא גם מציינת שבמניעת כניסתו פוגעת המדינה לא רק בו, אלא גם באזרחים ובנבחרי הציבור שמעוניינים לפגוש בו.

המדינה בתשובתה לערר רק חזרה על אותם טיעונים שהעלתה קודם, והתעלמה מכל ההפרכות שהציגה עו"ד לסקי לעובדות לכאורה שעליהן התבססה ההחלטה. בנוסף הגישה המדינה לבית המשפט תיק של חומר מסווג (!) נגד ספדינג, שלא ניתן לדעת מה יש בו, ולספדינג עצמו אין דרך להתגונן מפני מה שנאמר בו. אם הבסיס העובדתי של התיק החסוי דומה לזה החומר הגלוי, אפשר לקוות שבית המשפט יידע לפסול אותו בעצמו. כאמור, בספטמבר הקרוב צפויה להתקבל החלטה בתיק.

> "הארץ": 15 שנה אחרי הסכם השלום בצפון אירלנד, מה אפשר ללמוד ממנו כאן

סולידריות צפון אירלנד - פלסטין וקריאה לשחרור אסירים על חומת הפרדה בבלפסט (חגי מטר)

סולידריות צפון אירלנד – פלסטין וקריאה לשחרור אסירים על חומת הפרדה בבלפסט. הסכם השלום שורד כבר 17 שנים (חגי מטר)

גיוס כספים למען הפעילים הבאים

כמו שציינתי בהתחלה, כשהגיע לארץ בינואר 2014 גארי ספדינג היה אמור לפגוש בין היתר גם אותי. אני פגשתי אותו לראשונה בתחילת 2013, כשהזמין אותי להרצות על הכיבוש הישראלי בשטחים בפני חברי האסיפה המחוקקת של צפון אירלנד. על הדרך הוא עזר לי להפגש אישית עם כמה מהם ולראיין אותם על הסכם השלום היציב למדי שלהם, ראיונות שהתגלגלו בהמשך לכתבה בנושא במוסף "הארץ".

התרשמתי אז שמדובר בפציפיסט אמיתי, שמתנגד לכל סוג של אלימות, גזענות או דיכוי, ושפועל מתוך תחושה מעוררת השתאות של חמלה כלפי כל בני האדם ורצון כנה ונקי בשלום בעולם כולו. לא רק אני התרשמתי ממנו כך. "גארי הוא אחת הנפשות שאתה מרגיש שזה נוגע לו כמעט אישית, זה שאין שלום בעולם באופן כללי, ופה בפרט", אומרת ח"כ תמר זנדברג (מרצ), שפגשה את ספדינג בצפון אירלנד במשלחת של ח"כים שיצאה ללמוד על הסכם "יום שישי הטוב". "התרשמתי שההחלטה למנוע ממנו כניסה נעשתה לא בצדק. הוא איש עדין נפש, לא אלים בשום צורה, שמקדיש את כל חייו לרדיפת שלום ואי-אלימות".

"אני מקווה שבית הדין יבין שרוב ה'ראיות' שמשרד הפנים מציג נגדי הן בעלות אופי מאוד פוליטי, שרבות מהן נלקחו מבלוגים של אנשי ימין, ושלא מהוות שום 'קייס' נגדי – אלא אם המדינה רוצה להודות שהיא רודפת מישהו רק בגלל דעותיו", אומר ספדינג בראיון בצ'ט פייסבוק.

בניסיון להסביר למה, בניגוד לרבים כל כך פניו, היה חשוב לו לערער ולהלחם על זכותו להגיע לארץ, הוא מסביר שהנוכחות בארץ חשובה לפעילותו, ושהכתם של מניעת הכניסה ושל הטענות השערורייתיות של משרד הפנים נגדו דבק בו. "חוץ מזה, מה שמיוחד במקרה שלי הוא שזו כנראה הפעם הראשונה שבה משרד הפנים מודה שהוא עוקב אחרי הרשתות החברתיות, ושהפעילות שלי ברשתות היא אחת הסיבות לגירושי. אני מקווה שאם ננצח בתיק שלי, זה יפתח גם לפעילים אחרים את האפשרות לערער נגד גירושם".

זה המקום לציין שהמאבק המשפטי נגד משרד הפנים עולה הרבה כסף, ושספדינג מתקשה לעמוד בו לבדו. ספדינג הוא עדיין סטודנט, ואת כל פעילותו הפוליטית, בנושאים פנימיים של צפון אירלנד ובסוגיה הישראלית-פלסטינית, הוא עושה בזמנו החופשי ועל חשבונו האישי. הוצאות המשפט עומדות על למעלה מעשרת אלפים שקל, ועד כה הוא הצליח לגייס מחברים ומתומכים כמעט את כל הסכום, אבל ישמח מאוד לעזרה עם ההשלמה. ניתן לעזור לו ולתרום דרך פייפאל או עם כרטיס אשראי בלינק הזה.

(דימי ריידר סייע בהכנת הכתבה. הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+)

> צה"ל מציג: מז"טים למעקב אחרי מפגינים

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

נלחם כל חייו נגד גזענות על כל סוגיה, ועכשיו מדביקים לו תווית של אנטישמי. ג'רמי קורבין, מנהיג הלייבור (צילום: Party of European Socialists)

קורבין לא אנטישמי. הוא על הכוונת כי הוא רוצה להציל את העולם

פריבילגים, איסלמופובים ואפילו אנטישימים מקדמים במרץ את הטענה שקורבין אנטישמי. אך מה שמפחיד אותם באמת זה שלראשונה זה שנים, מוצגת אלטרנטיבה למשטר ההרס הניאו-ליברלי. לכן צריך לקוות שקורבין ינצח ביום חמישי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf