newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בניגוד למגמה העולמית, בישראל ככל שצעירים יותר משכילים פחות

ישראל היא המדינה היחידה שבה שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה יורד עם הגיל. מדור לדור אנחנו משכילים פחות. תעודת הבגרות היא החסם לאקדמיה, והמצב הכלכלי הוא החסם לקבלת בגרות

מאת:

לרגל סיום שנת הלימודים פרסמה השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דו"ח אודות מקבלי תארים אקדמאים במהלך השנה האחרונה (תשע"ו). 76,037 גברים ונשים קיבלו השנה תואר אקדמי, ראשון עד שלישי, בתשע אוניברסיטאות (אריאל בפנים), ו-54 מכללות אקדמאיות. מספר מקבלי התארים גדל ב-3.4 אחוזים לעומת השנה הקודמת, כשעיקר הגידול חל בקרב מקבלי תואר שני. סך הכול, נשמע כמו משהו להתגאות בו.

מחברי הדו"ח מדגישים את הגידול המרשים שחל במספר האקדמאים בהשוואה רב שנתית. כך למשל, מספר מקבלי התארים השנה הוא גדול פי חמישה ממספרם בשנת 1990. עיקר הגידול נרשם במכללות האקדמאיות, שבשנת 1990 בגרו מתוכן 400 סטודנטים בלבד, ואילו בשנה האחרונה בגרו מתוכן 25,477 סטודנטים. זה ודאי נשמע חיובי.

יש בדוח מידע מעניין אודות תחומי הלימוד הפופולאריים, האפליה הנמשכת כלפי ערבים וחרדים באקדמיה, ועוד. אולם אותי עניין לבדוק מה מצבה של ישראל ביחס למדינות העולם. בדו"ח הלמ"ס אין על כך מידע, אולם באתר ה-OECD ניתן למצוא נתונים מפורטים אודות שיעור בעלי השכלה גבוהה מקרב האוכלוסייה, לפי שנים ולפי קבוצות גיל. שימו לב שבמונח השכלה גבוהה (tertiary education) נכללים גם לימודי תעודה על-תיכונית ולא רק תארים אקדמאים. למתעניינים ראו מקור המידע כאן, ושימו לב שניתן לשנות את הפרמטרים המוצגים.

> הקוד האתי של בנט וכשר הוא בגידה בהוראה

נסיגה נמשכת של שיעור בעלי השכלה גבוהה

גיליתי שני דברים: ראשית, שבעבר ישראל הובילה את מדינות העולם בשיעור בעלי ההשכלה הגבוהה, ובמהלך השנים אנחנו נסוגים אחורה ממעמד זה. שנית, שבכל העולם הצעירים משכילים יותר מהמבוגרים, ורק בישראל שיעור המשכילים קטן ככל שיורדים בגיל. אבוי.

בשנת 2002 היו 41.8 אחוזים מקרב קבוצת הגיל 55 עד 64 בישראל בעלי השכלה גבוהה. בתרשימים ישראל מסומנת באדום, וממוצע המדינות בשחור. הנתון הזה הציב אותם ראשונים בעולם (כלומר מקרב המדינות שה-OECD אסף אודותם מידע) בהיקף ההשכלה הגבוהה, וזה כבוד גדול. עם זאת, ככל שיורדים בגיל, קטן אחוז המשכילים בישראל במעט. מקרב הצעירים בני 25 עד 34 היו באותה שנה 40.7 אחוזים בעלי השכלה גבוהה, והם ניצבו במקום השלישי בעולם, אחרי קוריאה וקנדה. עדיין סיבה לגאווה.

.
אבל כל הטוב הזה מתרסק כשבודקים מה קרה מאז 2002 ועד 2015. בקרב המבוגרים יותר (גיל 55 עד 64) שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה גדל מעט מ 41.8 אחוזים (לעיל) ל-47.2 אחוזים. אולם באותו הזמן, שיעור המשכילים בכל המדינות גדל בקצב גדול בהרבה. אנחנו (המבוגרים) עדיין במקום הראשון, אבל כבר לא בהפרש גדול מהשאר.

בקרב הצעירים ביותר, בני 25 עד 34, חל גידול מ-40.7 אחוזים (לעיל) ל-45.9 אחוזים בשנת 2015. באותה תקופה, במדינות העולם האחרות, הצעירים רצו קדימה, ודרדרו את ישראל אל המקום ה-13. אנחנו (הצעירים מישראל) עדיין מעל הממוצע, אבל הממוצע נושף בעורפנו.

> שמע ישראל: שישים שנה של השתקה התפרקו אמש בלב ירושלים

והנה הנתון הכואב מכולם: בכל מדינות העולם ככל שיורדים בגיל חל גידול בשיעור בעלי ההשכלה הגבוהה. כלומר, מדור לדור המדינות הן משכילות יותר ויותר. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה שיעור בעלי השכלה גבוהה נמצא בירידה מתמדת ביחס לגיל. מדור לדור, משכילים פחות. קחו למשל את קוריאה, שבשנת 2002 שיעור המשכילים בה מקרב הצעירים היה זהה לישראל (41 אחוזים, מקום שני בעולם) ואילו בשנת 2015 שיעור המשכילים בה הוא 69 אחוזים (מקום ראשון בעולם).

יש אמנם יותר מוסדות להשכלה גבוהה בישראל, יש מגמה כללית של התקדמות בהיקף ההשכלה הגבוהה גם בישראל, אך במבט עולמי רב שנתי אנחנו בנסיגה מדאיגה. על פי המגמה המצטיירת, בתוך שנתיים, אנחנו, שהובלנו את העולם בשיעור המשכילים בתחילת המילניום, נידחק אל מתחת לממוצע העולמי.

חיסולה של מדינת הרווחה פוגע בהשכלה הגבוהה

אפשר להניח שההגירה של יהודים משכילים מארצות חבר עמים לישראל בשנות ה-90 היא אחת הסיבות לריבוי המבוגרים המשכילים בישראל. אבל זה לא מסביר את קצב הגידול הנמוך. אני רוצה להציע את מבחני הבגרות כהסבר נוסף, שהרי למרבית מסלולי הלימוד באקדמיה יכולים להתקבל רק בעלי תעודת בגרות. בהכללה, רק מחצית מבני כל שנתון מקבלים תעודת בגרות, ומכאן ששיעור של חמישים אחוזים מקרב בני הגיל, היא תקרת הזכוכית של שיעור ההשכלה הגבוהה בישראל.

אם שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה בישראל נע סביב 46 אחוזים מהאוכלוסייה, הרי ניתן לומר שישראל מיצתה כמעט עד תום את מאגר הסטודנטים הפוטנציאליים. אם אנחנו רוצים להגדיל עוד את שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה, לפחות בקצב דומה לזה שבו התקדם ממוצע מדינות העולם, עלינו להגדיל את פוטנציאל הסטודנטים. כלומר, לאפשר ליותר תלמידי תיכון לעמוד בתנאי הסף ללימודים גבוהים. אך מכיוון שהצלחת התלמידים בתיכון עוקבת אחר הצלחתם ביסודי, ומכיוון שהצלחתם ביסודי עוקבת אחר המצב הסוציו אקונומי של הוריהם, אין ברירה אלא לפתור את בעיית העוני בישראל.

שורה תחתונה של דעתי: בישראל הפערים הכלכליים מונעים את התקדמות ההשכלה והחינוך. ישראל נסוגה ממעמדה המוביל באקדמיה, משום שישראל נסוגה מהיותה מדינת רווחה.

> כָּל הָעַרְסִים יָבוֹאוּ: המזרחים והמתנחלים יביאו את השלום

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
לא קל לדבר על פוליטיקה בכלא. שחר פרץ וערן אביב

לא קל לדבר על פוליטיקה בכלא. שחר פרץ וערן אביב

"כמה שהשהות בכלא קשה, היא מחזקת את החלטתי לסרב"

שחר פרץ נשפטה היום לתקופת מאסר שלישית על סירובה לשרת בצבא. ערן אביב, המסרב גם הוא לשרת, נשפט היום לתקופת מאסר שישית. "אני מדברת עם האסירות על הפלסטינים, הן פגשו אותם רק על מדים", מספרת פרץ

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf