newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

במשבר הקורונה הנשים הן ראשונות להיפגע

כמו תמיד בעיתות משבר, אומרים לנו שנשים והזכויות שלהן יכולות לחכות כי יש דברים דחופים יותר. אבל משבר הקורונה גובה מחיר כבד מנשים, מפיטורים עד אלימות בבית

מאת:
השאירו תגובה
א א א

למשבר הקורונה השלכות קשות על כולם, אך הוא גובה מחיר כבד במיוחד מנשים, ובעיקר מנשים מוחלשות, ביניהן נשים החיות בעוני, נשים חד הוריות ואימהות יחידניות, נשים נפגעות אלימות, עולות חדשות, עובדות זרות ונשים קשישות.

מפוטרות ראשונות ונאלצות להישאר בבית עם הילדים. אשה מלבישה לבתה מסכה. למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: יוסי אלוני / פלאש 90)

מפוטרות ראשונות ונאלצות להישאר בבית עם הילדים. אשה מלבישה לבתה מסכה. למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: יוסי אלוני / פלאש 90)

ראשית לכל, חרב הפיטורין. אחוז גבוה מבין המפוטרים בימים אלה הן מפוטרות: עובדות הצהרונים, עובדות ענף התיירות, עובדות ברשתות אופנה גדולות. כולן הוצאו לחופשה באופן מיידי.

לרוב העובדות הומלץ לצאת לחופשה ללא תשלום (חל"ת) ולקבל דמי אבטלה, לרבות הפרשה של זכויות סוציאליות למשך חודשיים ושמירה על רצף תעסוקתי. מדובר ברע במיעוטו ולכן רוב העובדות הסכימו לאפשרות זו.

מצד שני, העובדה שסקטורים שלמים הושבתו פגעה אנושות במעסיקים. עבורם המשבר עלול להכות כה קשה, כך שבסיומו לא בטוח שתהיה להם אפשרות לקלוט את העובדות בחזרה, דבר שמגביר את חוסר הודאות ויוצר איום עתידי על מצבן הכלכלי של העובדות.

נשים שיכולות להמשיך לעבוד נאלצות אף הן לצאת לחופשה מאולצת, כיוון שמסגרות החינוך סגורות, ולהשאיר ילדים קטנים בבית זו לא אופציה. גם כאן, פערי השכר, שנוטים לטובתם של הגברים, מכתיבים מציאות שבה נשים הן אלה שמוותרות על עבודה לטובת טיפול בילדים.

אצל אימהות חד הוריות ואימהות יחידניות המצב חריף עוד יותר. עבורן היציאה לחופשה עלולה להכריע את הכף ולגזור עליהן ירידה אל מתחת לקו העוני. נשים שכבר חיות בעוני ונשים שנמצאות בחובות עלולות להעמיק את המחסור והחובות ולהרגישם ביתר שאת. אם עד כה חלקן נשענו על הזנת ילדיהן בצהרון או בעמותות למיניהן, מעתה קיים סיכוי גבוה שהאספקה תשתבש והן תמצאנה את עצמן ואת ילדיהן ללא פת לחם.

עצמאיות ופרילנסריות שאיבדו את פרנסתן לא תמיד זכאיות לדמי אבטלה (הזכאות היא רק במקצועות מסוימים שהוכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי) ועלולות למצוא את עצמן ממשיכות לשלם עבור העסק שכר דירה והוצאות, מבלי שהוא מכניס אפילו שקל אחד. זה בנוסף לעובדה שחלקן צריכות לתמרן בין העסק לבין הילדים.

נשים צעירות ונשים קשישות, שתי קבוצות שחיות בגפן, עלולות לסבול יותר מהבידוד, שכן הבדידות מעמיקה בתקופת המשבר, ובמיוחד לאור העובדה שהן מחויבות להתרחק מפעילויות, מאנשים ומבני משפחה. מי מהן ששוכרת דירה נאלצת להתמודד עם תשלומי שכר דירה, למרות שאין לה הכנסות.

עבור 200,000 נשים נפגעות אלימות, הבית אינו נחשב למרחב בטוח, והשהות הממושכת יחד עם בן הזוג האלים הופכת לסיר לחץ ומגבירה את רמת האלימות. מחקרים מהעולם מצביעים על עלייה משמעותית באלימות בתא המשפחתי בעיתות חירום, דבר החושף את הנשים לאלימות קשה יותר.

האבסורד הוא שבמקום לתגבר את המרכזים לטיפול באלימות במשפחה, המסגרות הללו נסגרות או פועלות במתכונת מצומצמת.

גם המרחב הציבורי הופך לא בטוח עבור אותן נשים, שרחובות סואנים תורמים להרגשת הביטחון שלהן. בעקבות הסגר החלקי הרחובות הפכו שוממים, דבר הנתפס כסכנה עבור נשים רבות שחוששות ללכת לבדן.

בנוסף לכך, אחוז לא קטן מהצוותים הרפואיים שנחשפו לקורונה ונדבקו במחלה, הם ממקצועות עם רוב נשי, כמו: אחיות בבתי חולים, נשות צוות בבתי אבות, עובדות סוציאליות, עובדות ניקיון, עובדות מעבדה ועוד.

ההסברה של מצב החירום נשענת ברובה על גברים – ראש הממשלה, שר הבריאות ומנכ"לי משרד הבריאות בהווה ובעבר – ועל טרמינולוגיה מלחמתית, עובדה שמגבירה את אפקט ההפחדה. ושוב – כמו באירועים "ביטחוניים", נשים נעלמות ממרכז הבמה וממוקדי קבלת ההחלטות.

באופן צורם, נושאים הקשורים למגדר ושוויון מגדרי נדחקו כמעט לגמרי מסדר היום הציבורי, והפכו לנושאים שוליים למרות שדווקא במצבי חירום חשובה במיוחד נקודת המבט של נשים, המובילות בשטח את הטיפול במשבר. גם אם מדובר במקרים מאוד קשים, דוגמת האישה שנרצחה על ידי בן זוגה בראשון לציון, הם יזכו להתעלמות מצד התקשורת או לסיקור שולי בלבד.

כמו בשעות מלחמה, נשים ונושאים הנוגעים לזכויותיהן נדרשים "לחכות". העדיפות ניתנת לטיפול במקרי חירום וטיפול בזכויות נשים ושוויון אינו דחוף. בפועל המחיר של התעלמות מנשים ומזכויותיהן יהיה גבוה מאד, לכל החברה ובמיוחד לנשים מוחלשות, אם לא נדאג להגן על הנשים בעת המשבר, בהתאם להחלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם שישראל מחויבת לה. על המחירים שנשים אלה ישלמו פחות נשמע בכלי התקשורת, אבל הם יהיו כבדים, ארוכי טווח ובעלי השפעה מכרעת על הילדים, הילדות וכלל החברה. לכן, לא באמת ניתן "לחכות". הדאגה לזכויות הנשים היא חלק בלתי נפרד מהטיפול במשבר הנוכחי.

נטע לוי היא עורכת דין ומקדמת מדיניות בעמותת איתך מעכי – משפטניות למען צדק חברתי.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
הגיע הזמן שנזכה למערכת אכיפה שוויונית המצייתת לחוק ולהחלטות בתי-המשפט. מפגינים מול הכנסת קוראים ליולי אדלשטיין להתפטר (אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

הגיע הזמן שנזכה למערכת אכיפה שוויונית המצייתת לחוק ולהחלטות בתי-המשפט. מפגינים מול הכנסת קוראים ליולי אדלשטיין להתפטר (אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

יולי אדלשטיין, אכיפה סלקטיבית ופיקציית "שלטון החוק"

הקלות שבה התריס יו"ר הכנסת לשעבר נגד החלטת בג"ץ היא ביטוי נוסף לאיפה ואיפה שנוהגות הרשויות ביחס למפירי חוק, אותן אלה שממהרות לעצור מתנגדי כיבוש אך לא טורחות אפילו לחקור מתנחלים פוגרומיסטים. אם אכיפה שוויונית אינה אפשרית, הגיע הזמן לשקול אי-ציות אזרחי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf