newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בין אם המחאה תצליח או תיכשל, הפלסטינים ישלמו

רבים בחברה הפלסטינית בישראל סבורים שגם אם החקיקה הרדיקלית תיעצר, האזרחים הערבים ייצאו נפסדים. "הפלסטינים תמיד משלמים על אחדות יהודית בדם"

מאת:
הגוש נגד הכיבוש בהפגנה בתל אביב, ב-18 במרץ 2023 (צילום: גילי יערי / פלאש90)

העניין הפלסטיני נשאר בשוליים. הגוש נגד הכיבוש בהפגנה בתל אביב, ב-18 במרץ 2023 (צילום: גילי יערי / פלאש90)

במהלך המחאה ההמונית נגד הרפורמה המשפטית ששוטפת את הרחובות בחודשים האחרונים, החברה הערבית-פלסטינית בישראל עמדה מהצד, פרט למפגינים ולנואמים בודדים. הסיבות לכך רבות. חלקן קשורות למארגני ההפגנות, שהעדיפו לא לשתף בהן ערבים, לפחות לא במקום מרכזי. אחרות קשורות לכך שהחברה הערבית בישראל פשוט לא רואה את עצמה כחלק מהמחאה – על סיסמאותיה, דרישותיה ודגליה. אף שפגיעה בסמכויות בית המשפט העליון בוודאי מאיימת גם על החברה הערבית, אבל לפי תפיסת רבים זו אינה הבעיה הראשונה בחומרתה, לעומת, למשל, הפשיעה או הסוגייה הפלסטינית.

לכאורה, נראה שראש הממשלה, בנימין נתניהו, נכנע ללחצים שהפעילו מחאות הרחוב, שהסלימו בצורה דרמטית בשבוע שעבר, השיבושים במוסדות, השסע שנפער בצבא ובדעת הקהל הבינלאומית – כשהסכים לדחות את החקיקה ולהידבר לכאורה עם שאר הגורמים. אף שרוב מי שעוקבים אחרי הפוליטיקה הישראלית יודעים שלא מדובר כאן בוויתור או בנסיגה ממשית, ולו בגלל שהאינטרסים של נתניהו ושל שותפיו הקואליציוניים בחקיקה הזאת חזקים, אפשר לראות בהתפתחות הזאת צעד חיובי, שמאט את ההידרדרות לפשיזם. ומובן מאליו שככל שהמדינה תהיה פשיסטית ודתית יותר, הפגיעה הקשה ביותר תהיה במיעוטים בכלל ובערבים בפרט. אבל גם אם החקיקה תיעצר כליל, החזרה למצב הקודם הרי לא תיטיב עם החברה הערבית.

"כל המתקפה מימין על הרשות השופטת היא בגלל יחסי הכוחות בין הצדדים בתוך החברה היהודית והתיקים של נתניהו, לא בגלל מחלוקת בין הרשות השופטת למדינה על נושאים ביטחוניים ופוליטיים. בנושאים האלה, שמדאיגים את הפלסטינים יותר מאחרים, כל הרשויות בישראל בהסכמה", אומר העיתונאי והסופר אנטואן שלחת. לדבריו, "האזרחים הערבים מרגישים שהמחאות האלה נוגעות לנושאים שמעסיקים רק את היהודים, למרות השפעתם הכוללת גם עלינו, והתחושה היתה שצריך לתת ליהודים להוציא את הערמונים מהאש".

לגבי ההשתתפות הערבית במחאה אומר שלחת שהיו ניסיונות בהתחלה לעודד אותה, "מצד ערבים וישראלים שמחזיקים בעמדות שמאליות, כדי לקדם את המאבק ולדרוש דמוקרטיה מהותית. אבל העניין נשאר בשוליים, כי לא ניתן להשיג את זה אם מדברים על ישראל כמדינה כובשת, ומי שמדבר על זה, כמו ה'גוש נגד הכיבוש' ואחרים, הם מיעוט. קולם לא נשמע הרבה, וייתכן שחלקם הושתקו בתואנה שהם מסיטים את המחאה ממטרותיה".

>>> לדבר אל הלא-משוכנעים: החוויות של דוברים ערבים במחאה

>>> התעלמות המחאה מהכיבוש ומהאפליה עלולה עוד לחזק אותם

"ה'דטאנט' (הפסקת המתיחות; ב"ז) שעליו מדברים בתקשורת הישראלית, שבעיקרו הוא הסכם על ניהול משא ומתן בין הצדדים ועצירת החקיקה באופן זמני, רק מאשר שאנחנו, כמיעוט ערבי פלסטיני במדינה הזאת, בכלל לא נספרים, לא חושבים עלינו", אומרת ד"ר רנא זהר קריני, דוקטור לבלשנות חברתית ולשעבר חברת עיריית נצרת. "השמאל לא רק דוחה את הסיסמאות והעמדות העקרוניות שלנו, שקושרות את הדרישה לדמוקרטיה עם החובה לסיים את הכיבוש, אלא גם הסכים להפוגה הזאת על חשבוננו. הדמוקרטיה שדורש השמאל היא דמוקרטיה אתנית צרה. שום דמוקרטיה אמיתית לא יכולה להכיל כיבוש וחוקי אפליה גזעית, כמו חוק הלאום למשל".

"המטרה הראשונה של המשמר הלאומי תהיה ערבים"

גם בזירה הפוליטית, תפקידן של המפלגות הערביות במחאה היה עד כה שולי, והסתכם בקריאות השתתפות רפות ובהשתתפות מעטה של ראשי המפלגות. בין המפלגות הערביות התנהל בתקופה האחרונה שיח פוליטי גרידא על מידת ההשפעה של החברה הערבית ועל גבולות ההשפעה והמעורבות.

לדברי שלחת, "בשנתיים האחרונות, המחלוקות בין המפלגות חזרו להיות פוליטיות. התחלנו לומר שאנחנו הולכים לבחירות כדי להשיג השפעה פוליטית, ולא רק כדי להילחם על זכויות אזרחיות, למרות חשיבותן. אך במחאות הישראליות, למפלגות האלה לא היה תפקיד. וזו הזדמנות לחברה הפלסטינית להתבונן במשמעות של המחאה הזאת בחברה הישראלית, ולשאול את עצמה לאן הולכים, לאור ההתפתחויות. למה אנחנו רצים לכנסת? מה אנחנו שואפים להשיג? אילו צעדים עלינו לנקוט כדי לחזק את החברה שלנו, פוליטית וחברתית, במיוחד בכל הנוגע לאלימות ולפשיעה?

"המפלגות חייבות לשאול את עצמן את השאלות האלה, וגם להבין שהניסיון להשיג השפעה פוליטית לא צריך להסיח את דעתנו מהנושאים הבוערים בחברה שלנו. אני מאמין שהמפלגות צריכות לחזק את כוחן בתוך החברה ואת היחסים עם מגזרים בחברה, יותר מאשר את הקשר עם מוסדות המדינה, במיוחד בשלב הזה".

לפי הפרסומים, כל המפלגות בכנסת אמורות להיות חלק מההידברות על החקיקה, והנשיא יצחק הרצוג אף קיים פגישות ראשוניות עם ראשי רע"ם וחד"ש-תע"ל. יו"ר רע"ם, ח"כ מנסור עבאס, מסר כי הוא מברך על כך. גם יו"ר חד"ש-תע"ל, ח"כ איימן עודה, בירך על ההזמנה, בגלל ההזדמנות "להשתתף ולומר את דעתנו בצורה ברורה בכל הנוגע למשמעות הדמוקרטיה, ולהבין אם רוצים דמוקרטיה לכולם, או רק ליהודים".

לדברי עודה, "אנחנו חייבים לומר שאמנם הממשלה הזאת פשיסטית, אבל אנחנו מסרבים לחזור למצב שהיה לפניה, שבו ניתנות זכויות יתר לקבוצה אחת. העמדה הנכונה היא לסיים את הכיבוש. זו לא יכולה להיות מדינה דמוקרטית בזמן שכובשים עם אחר ומפלים את האזרחים הילידיים".

עודה מאמין שההגעה לנוסחה שמוסכמת על כל הצדדים רחוקה מאוד, אך סבור שאין סיבה שהאזרחים הערבים יבודדו את עצמם. "אם אנחנו מבודדים את עצמנו, למה אנחנו רצים לכנסת מלכתחילה? אנחנו לא צריכים להישאר באזורי הנוחות, אלא דווקא להגיע למקומות הקשים, שבהם יש ויכוחים. לכן עלינו להשתתף ולהביע את דעתנו, ולצאת לעם ולספר מה קרה".

לדבריו, "בישיבות שבהן השתתפנו עם נשיא המדינה, הרצוג הביע את דעתו, וזו דעה רעה. המרכז-שמאל רוצה לשמר את מה שהישראלים הראשונים קבעו. הם חושבים שזו היתה מדינה דמוקרטית, ושהכל ורוד. כמובן שזה לא המצב. היה שלטון צבאי, כפר קאסם ועוד הרבה פשעים. ישראל לא בשלה להגיע למצב של דמוקרטיה, אבל אנחנו חברי פרלמנט, וצריך לומר את מה שיש לנו לומר, לנקוט עמדה".

לגבי האפשרות להשתמש בהפגנות, שנמשכות כבר 13 שבועות, כמודל למחאה בחברה הערבית, אומר עודה: "צריך להעביר מחאות כאלה ליישובים שלנו ואפילו לאזורים אחרים, ולחסום כבישים מרכזיים, במיוחד בנושאי האלימות והפשיעה. אבל אנחנו גם יודעים שהתנהלות המשטרה מולנו לא זהה להתנהלות שלה מול אנשי מעמד הביניים הישראלי בתל אביב. אנחנו גם יודעים שמה שסידר את העניין וגרם לנתניהו לסגת לא היו רק המחאות, אלא גם ה'מדינה העמוקה', המוסדות שהחליטו למחות. זה היה אמצעי הלחץ המרכזי, ולנו אין את האפשרות הזאת".

>>> יהודים יקרים, צאו מהכיכר, אנחנו מחכים לכם בכפר

בין שלל ההיבטים הרעים של ההתפתחויות האחרונות, בולטת במיוחד ההתחייבות של נתניהו לשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, להקים את "המשמר הלאומי". לדברי ד"ר זהר, "זה צעד מסוכן מאוד. המטרה הראשונה של המיליציות האלה תהיה דיכוי הערבים. זה ברור שאם נתניהו יקיים את ההסכם עם בן גביר ויוקם המשמר הזה, המצב יידרדר הרבה יותר. בנוסף, צריך לשים לב שהממשלה אולי תייצר אירוע ביטחוני, בצפון, בעזה או בשטחים הכבושים, כדי לאחד שוב את העם ולהשכיח את נושא המהפכה המשפטית. למרבה הצער, הפלסטינים תמיד שילמו על האחדות הזאת בדם".

שלחת סבור שיש היבט מסוכן נוסף בהתפתחות האחרונה. לדבריו, "יש נרטיב קיצוני, שאומר שאם ההפגנות ישיגו את מטרתן, ישראל תחזור להעמיד פנים כאילו שמדובר במדינה דמוקרטית עם חקיקה הוגנת, כשבפועל תמשיך במדיניות נגד הפלסטינים, שהיא למעשה מצב של אפרטהייד. נשאלת השאלה, אם המחאה תצליח להשיג את מטרותיה, האם זה יהיה הישג עבורנו או רק עבור תדמית ישראל מול העולם?"

שלחת מאמין שהאירועים מסמנים בבירור את תחילת סופו של הליכוד, לפחות במתכונתו הנוכחית. "ברור שיש חילוקי דעות עמוקים בתוך המפלגה, וזה מאשר את הסברה שהליכוד אחרי נתניהו יהיה משהו אחר לגמרי, אם כי לא ברור מה ואיך זה ייראה".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
עיתונאים מתעדים כוחות צבא סמוך לגבול עם עזה, באוקטובר 2023 (צילום: אורן זיו)

עיתונאים מתעדים כוחות צבא סמוך לגבול עם עזה, באוקטובר 2023 (צילום: אורן זיו)

"עיתונאים הם העדים של ההיסטוריה"

ב"פורבידן סטוריז" התקבצו 50 עיתונאים מ-13 כלי תקשורת ברחבי העולם כדי לחשוף מה קורה לעיתונאים בעזה – וגם להמשיך את עבודתם של העיתונאים שנרצחו, נעצרו או נעקרו מביתם. "להרוג את העיתונאי לא יהרוג את הסיפור", מבטיח מייסד הפרויקט

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf