"בידיים שלה היו מאה שקל וכרטיס אשראי"
שישה ילדים איבדו את אמם, ע'אדה סבתין, מורה למתמטיקה בת 45, שנורתה על ידי חיילים בכפר חוסאן ביום ראשון. תושבים טוענים שמאז הירי, הצבא תיגבר את הכוחות במקום. אתמול נורה למוות נער בן 16 מאותה נקודה
שישה ילדים איבדו את אמא שלהם, ע'אדה סבתין, בת 45, תושבת חוסאן. האחות הקטנה, ג'מילה, לומדת בכיתה ט'. האח הקטן, עומר, בכיתה ה'. הם ישבו בסלון, זה לצד זו. אבא שלהם נפטר ממחלה ב-2018, בירדן. שם גרו.
סבתין עבדה כמורה בבית ספר. כשמת בעלה, חזרה לחוסאן, כפר נעוריה, שליד בית לחם, ושכרה בית קטן, לה ולילדים. כעת יגורו בו בלעדיה. שישה יתומים. ביום ראשון, סבתין נורתה למוות על ידי חיילים, שתפעלו עמדת בידוק בלב הכפר, בזמן שרצה לכיוונם.
בנה הגדול, מנסור, בן 20, עובד בבנייה בהתנחלות ביתר עילית הסמוכה. השנה התחיל ללמוד באוניברסיטה. "אמא שלי היתה טובה ורחמנית, רק רצתה שנצליח בלימודים", אמר בטון יבש. "היה לה תואר במתמטיקה, מאוניברסיטת בית לחם". סבתא שלו, חוריה, אמה של ע'אדה, הוסיפה, עיניה מוצפות דמעות: "מצוינת. תכתוב שהיתה מורה מצוינת".
הסלון בבית מלא בקרובי משפחה. "אני לא נרדמת מאז שזה קרה. עוצמת עיניים ורואה אותה, מוטלת כך", אמרה חוריה. בפוסט בפייסבוק, סבתין העלתה תמונה של בעלה המנוח עם ילדיה. בינואר האחרון כתבה: "זכרונך לברכה יקירי, מי ייתן ואלוהים יפצה אותנו, ונזכה לראות את ילדינו מתחתנים". מאז שחזרה לכפר מירדן הפסיקה ללמד בבית ספר, והעבירה שיעורים פרטיים במתמטיקה לתושבי האזור.
נקודת הבידוק, שממנה הרגו אותה החיילים, מורכבת מכמה בלוקים מבטון, שניצבים לצד הדרך הראשית. החיילים עומדים שם, בלב הכפר, ליד בתי מגורים, מסגד, מכולת וקצבייה. אחרי הירי בע'אדה ביום ראשון, לפי תושבים, תגברו את הכוחות במקום.
"כל בן אדם שעובר שם נתקל בחיילים. הם מעכבים אנשים, מבקשים תעודות, מטרידים אותנו", אמר עיסא, אחד מקרוביה של סבתין. "זה לא בשביל ביטחון. זה כדי להזכיר לך שאתה חי תחת כיבוש ותחת פיקוח. שתהיה לחוץ כל הזמן".
במקביל לדרך שלצדה מוצבים החיילים, מעבר לגדר גבוהה, חולף כביש 375, המוביל להתנחלות ביתר עילית. הגדר, שמתנשאת לכשישה מטרים, חוצצת בין הדרכים, והחיילים, כך לפי הצבא, מוצבים שם כדי למנוע זריקות אבנים לעבר הכביש.
אתמול בערב (רביעי), מאותה הנקודה, חיילים ירו אש חיה והרגו נער בן 16, תושב חוסאן, שלפי הצבא השליך בקבוק תבערה לעבר הכוחות. שמו היה קוסאי חמאמרה. הצבא לקח תחילה את גופתו, אך השיב אותה להוריו היום, והוא נקבר. "קוסאי מת במדרכה, מול המקום שבו מתה ע'אדה. שני אנשים באותה נקודה", אמר ראש המועצה של חוסאן. זה כפר קטן של כ-7,500 איש.
"החייל אמר לי 'אני מצטער, אני מצטער'"
בעימותים עם הצבא שפרצו עקב מותו של חמאמרה אמש, שלושה מתושבי הכפר נפגעו ברגליים מירי. ישראלי מביתר עילית, שנכנס לכפר כדי לקנות סיגריות, הותקף ונמלט מהמקום ברגל. תושבים שרפו את רכבו. במשך תקופה ארוכה, ובאופן חריג לכפרים אחרים בגדה, מתנחלים נכנסו בחופשיות לחוסאן. "חצי מהאנשים ברחוב יהודים", אמר עלי, אח של סבתין, לפני אירוע הירי בנער, "מגיעים לקנות אוכל, לטיפולי שיניים, אורתופדים, לקניות".
הירי בסבתין תועד בווידאו, שבו היא נראית רצה לעבר החיילים, ידיה מורמות סמוך לראשה – והם יורים בה ברגל. באותו היום, נכח במקום צוות של "תלפיזיון פלסטין", כדי להכין אייטם על העמדה שהקימו החיילים. בזמן שהתכוננו לשידור החי, שמעו ירייה באוויר, ומיד החלו לצלם. כך תיעדו את הרגע שבו נורתה סבתין, ושידרו בשידור חי את הדקות הקשות שלאחר מכן.
"היא חצתה את הכביש וברחה מרכב שהאיץ לעברה", שיחזר האני אבו פנון, הכתב שנכח במקום, את מה שקרה קודם לצילום. "ואז החיילים ירו באוויר וצעקו לה 'עצרי'. היא נבהלה, והמשיכה לרוץ לעברם, ואז ירו בה".
עד ראייה נוסף, תושב הכפר שעבד בחנות ממול לעמדת החיילים, תיאר את האירוע כך: "ע'אדה התקרבה לחיילים, והם צעקו לה לרדת מהמדרכה, כי אסור לאף אחד ללכת בצד הזה של הכביש כשהחיילים שם. חייל אחד אמר לה ללכת אחורה וירה כדור באוויר. היא נבהלה מהירי, שמה ידיים על הראש, והתחילה לרוץ. לדעתי, היא ניסתה לברוח מאחורי הבלוקים כדי לעקוף את החיילים, מהצד של הגדר. אבל היא לא רואה טוב, כי יש לה בעיה בעיניים. ואז ירו בה". בני משפחתה סיפרו כי הרכיבה משקפיים בשל לקות ראייה, וכי סבלה מכפל ראייה חד-עיני.
מהתיעוד בווידאו עולה כי רק כעבור כ-7 דקות מרגע הירי, כאשר הגיעו למקום אנשים רבים, הם הצליחו להרים ולפנות את סבתין ברכב פרטי לבית חולים, שם נקבע מותה. עם זאת, מיד לאחר הירי, אחד מהחיילים קשר לה חוסם עורקים וניסה להעניק לה עזרה ראשונה. החיילים האחרים ניסו להרחיק את הפלסטינים הרבים שהתקרבו למקום, ללא הצלחה.
"החייל הרים נשק ואמר לי 'אסור לך להתקרב'", אמרה מונה, דודה שלה. "באותו רגע, השכל יצא לי מהראש. הבת של אחותי על האדמה מדממת – איך אתרחק ממנה? אמרתי לחייל – היא עשתה משהו? הוא אמר לי 'לא'. ואז אמר 'אני מצטער, אני מצטער'".
"בידיים שלה היו מאה שקל וכרטיס אשראי", הוסיפה. "ידעתי שיצאה מהבית והיתה בדרך לקצבייה. היא תיכננה לחזור לבשל לילדים שלה. היא כל כך אהבה אותם ודאגה להם. הגוף שלה היה חולה, אבל הילדים שלה היו כל חייה, והם נתנו לה אנרגיה".
"אנחנו רוצים לחיות בשלום זה לצד זה", הוסיפה אמא שלה, ופרצה שוב בבכי. "לא האמנתי שחייל יהרוג אותה ככה, בדם קר. שישכח, שלא ידע, שיש לה ילדים". ואז היא הביטה על עומר בן ה-11 שישב על ספה בפינת החדר לצד אחותו. "מי יגדל אותם עכשיו? מי ייתן להם רוך, כמו שהיא נתנה?".
מדובר צה"ל נמסר: "סמוך לכפר חוסאן, פלסטינית התקרבה באופן חשוד לעבר כוח צה"ל. הכוח פתח לעברה בנוהל מעצר חשוד שכלל ירי לאוויר ולאחר שלא נעצרה, הכוח ירה לעבר פלג גופה התחתון".
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן