בוגר המחאה החברתית שמבטיח לקבור את הניאו-ליברליזם בצ'ילה

מאות אלפי אנשים יצאו ביום שני השבוע לרחובות סנטיאגו, בירת צ'ילה, לחגוג את ניצחונו של מוביל מרד הסטודנטים ב-2011 ומועמד השמאל, גבריאל בוריץ' (או בוריק, כפי ששמו, הקרואטי במקור, נהגה באמריקה הלטינית), בבחירות לנשיאות.

מהתוצאות הסופיות עולה כי בוריץ' זכה בכ-56% מקולות הבוחרים. יריבו, חוזה אנטוניו קאסט, קיבל 44%. בוריץ' נבחר במספר הקולות הגדול ביותר בתולדות צ'ילה: יותר מ-4.6 מיליון אזרחים תמכו בו. בן 35, הוא הנשיא הצעיר ביותר שנבחר אי פעם בצ'ילה.

גבריאל בוריץ' בדיבייט במערכת הבחירות בצ'ילה, ב-15 בנובמבר 2021 (צילום: Mediabanco Agencia, CC BY 2.0)

בוריץ' היה מועמד מטעם החזית הרחבה שבתמיכת המפלגה הקומוניסטית. הוא התמודד מול מועמד הימין הקיצוני קאסט (55). המפלגה הקומוניסטית בירכה את בוריץ', וקראה לו להמשיך בדרכו של הנשיא הסוציאליסטי סלבדור איינדה ולחולל רפורמות כלכליות וחברתיות עמוקות במדינה. איינדה הופל בהפיכה הצבאית עקובה מדם ופרו-אמריקאית בהובלת הגנרל אוגוסטו פינושה, בספטמבר 1973.

אך מלאכתו של הנשיא הצעיר החדש לא תהיה קלה: למפלגות הימין כמחצית מהמושבים בפרלמנט ובסנאט, ובדומה לנשיא השמאלי, אלברטו קסטיליו, שנבחר אף הוא לנשיאות לפני מספר חודשים בפרו (שכנתה הצפונית של צ'ילה), בוריץ' ייאלץ להגיע לפשרות כדי לקדם את מדיניותו. במסיבת הניצחון הכריז אתמול: "ייתכן שבשלטון נעשה שגיאות – צאו לרחובות כדי לתקנן".

זה לא סוד שקאסט, שזכה במרבית הקולות בסיבוב הראשון של הבחירות (27% לעומת 23% לבוריץ'), היה המועמד המועדף על בעלי ההון, התקשורת ושגרירות ארצות הברית. אך דרכו להפסד בסיבוב השני היתה רצופה שערוריות.

לפני כשבועיים חולל סערה, לאחר שמסמכים רשמיים שנחשפו בגרמניה הוכיחו כי אביו היה חבר במפלגה הנאצית. המסמכים, שהופיעו לראשונה ברשתות החברתיות ואושרו על ידי הרשויות בגרמניה, כוללים תעודת חבר של מיכאל קאסט, שמעידה כי נרשם מרצונו החופשי למפלגה הנאצית, שהחברות בה לא היתה חובה. הדברים עומדים בסתירה לטענות קאסט, כי אביו לא היה נאצי, ונאלץ להתגייס לצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה בגלל חוק גיוס חובה.

זו הפעם השנייה שקאסט מתמודד על נשיאות צ'ילה. בפעם הראשונה שהתמודד, ב-2017, חולל סערה כשהביע תמיכה ברודן הצ'יליאני פינושה, ואמר כי היה מעוניין "לשתות תה ולשוחח" עם הגנרל האכזר. הוא הגיע אז למקום הרביעי. במערכת הבחירות הנוכחית אמר קאסט, קתולי פונדמנטליסטי שחרט על דגלו אידיאולוגיה ניאו-ליברלית קיצונית, ש"אילו פינושה היה חי הוא היה מצביע עבורי".

כדי לחולל את המהפך בפוליטיקה הצ'יליאנית נדרשו שנתיים של מאבקים חברתיים נחושים, ש"חצו" את משבר הקורונה ואף גרמו לבחירת אסיפה מכוננת, שרוב נציגיה אנשי שמאל ונציגי העמים הילידיים, ותפקידה לנסח את החוקה החדשה של המדינה הדרום אמריקאית, במקום החוקה של משטר פינושה.

בוריץ' לא הסתיר את איבתו לעידן פינושה ולמורשתו הניאו-ליברלית. "צ'ילה היתה הדגם הניאו-ליברלי הראשון. בצ'ילה נקבור את הניאו-ליברליזם", הכריז הנשיא החדש במהלך מערכת הבחירות. זו היתה גם הסיסמה של ההתקוממות העממית שפרצה ב-2019, וזה היה המצע המשותף לו ולמועמד הקומוניסטי ממוצא פלסטיני, דניאל חדואה, שהתמודד מולו בבחירות המקדימות ביולי.

זזים שמאלה

סביר מאוד להניח שכוחות מבפנים ינסו לחסום כל שינוי שבוריץ' ינסה לעשות. עוד יקשה על דרכו המשבר הכלכלי והחברתי שפוקד את אמריקה הלטינית בעקבות מגיפת הקורונה, והקוטביות הפוליטית הקיימת בכל מקום ביבשת בין השמאל לימין הקיצוני הניאו-ליברלי.

הקוטביות הזאת ניכרה גם בבחירות שנערכו בפרו ובהונדורס בחודשים האחרונים, וככל הנראה תבוא לידי ביטוי גם בבחירות שצפויות להתקיים בשנה הקרובה בברזיל ובקולומביה.

בפרו ניצח, כאמור, מועמד השמאל אלברטו קסטיליו. בבחירות לנשיאות הונדורס, שנערכו בסוף נובמבר, נבחרה מועמדת השמאל קסיומרה קסטרו. היא ניצחה את נסרי עספורה, פוליטיקאי ממוצא פלסטיני, מועמדו של הנשיא היוצא, חואן אורלנדו הרננדס, הימני. על פי התוצאות הרשמיות, קסטרו זכתה בכמיליון קולות (כ-54% מקולות הבוחרים), עספורה מהמפלגה הלאומית, בכ-600 אלף (34%) ויאני רוזנטל – מועמד המפלגה הליברלית, בכ-160 אלף (כ-9%).

נשיאת הונדורס, סיאורמה קסטרו (צילום: Ricardo Stuckert/PR, CC BY 3.0 BR)

זהו ניצחון כפול: לראשונה בתולדות המדינה נבחרה אישה לנשיאות, ולראשונה מנצחת בבחירות מועמדת של החזית השמאלית "ליברה" ושוברת את המשטר ששולט במדינה כבר תקופה ארוכה, תחתיו תמיד ניצחו בבחירות מועמדי שתי המפלגות הבורגניות הגדולות: הלאומית והליברלית.

קסטרו אמרה כי בכוונתה לקדם רפורמות חברתיות וכלכליות, להכיר בנישואים של בני אותו מין, לבטל את איסור ההפלות, "וחשוב מכל: להשליך לפח ההיסטוריה את מורשתו של הנשיא הרננדס המושחת". בשנה האחרונה נערכו בהונדורס הפגנות המוניות נגד הנשיא, וההמונים דרשו את התפטרותו.

חואן אורלנדו הרננדס היה ראש המדינה הראשון שביקר בישראל לאחר הקמת "ממשלת השינוי" של נפתלי בנט, ותמיד הגדיר עצמו כ"ידיד קרוב" של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. הרננדס הפרו-אמריקאי מבוקש בארה"ב בחשד לסחר בסמים. אחיו כבר יושב שם בכלא.

ניצחון בבחירות של נשיא ברזיל לשעבר, אינסיו "לולה" דה סילבה, מועמד מפלגת העובדים, ושל הקומוניסטים, מול הנשיא הכושל ז'איר בולסונרו, הימני קיצוני, עשוי כבר לשנות את יחסי הכוחות הפוליטיים ביבשת. גם לראש עיריית בוגוטה לשעבר, גוסטבו פטרו, מועמד של קואליציית שמאל רחבה של חמש מפלגות, סיכויים לנצח בבחירות שייערכו בקולומביה, במאי.

אפרים דוידי הוא עורך השבועון "זו הדרך"