newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"בואו להציל את חד"ש". ביקורת פנימית במפלגה אחרי הבחירות

אף שחד"ש שמרה על כוחה, דמויות בולטות במפלגה חתמו על מכתב שמבקר את המצב במפלגה. המזכ"ל כשל, אין דמוקרטיה פנימית, אין חשיבה רעיונית, השותפות היהודית-ערבית לא עובדת. אחרים מתנגדים להוצאת הביקורת החוצה

מאת:
איבדו את ההולכה בחברה הערבית. משלחת חד"ש-תע"ל לנשיא, (מימין לשמאל) מנסור דהאמשה, עופר כסיף, עאידה תומא סליאמן ואוסמה סעדי (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

איבדו את ההולכה בחברה הערבית. משלחת חד"ש-תע"ל לנשיא, (מימין לשמאל) מנסור דהאמשה, עופר כסיף, עאידה תומא סליאמן ואוסמה סעדי (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

עם היוודע תוצאות המדגם ותוצאות האמת של הבחירות לכנסת ה-25, הזדרזו מנהיגים בחד"ש לברך על התוצאה ולהודות למצביעים על "הניצחון". אבל לא כל אנשי חד"ש היו שבעי רצון מהתוצאות, ובחדרי חדרים, וגם בפומבי, נשמעה ביקורת לא פשוטה על התנהלות המפלגה.

בחד"ש התגאו אמנם שהאיחוד עם תע"ל השיג חמישה מנדטים, ובכך לכאורה שמרה על כוחה, שכן בבחירות הקודמות הרשימה המשותפת שכללה את חד"ש, תע"ל ובל"ד השיגה שישה מנדטים, והמנדט שאבד היה שייך לבל"ד, שהתמודדה לחוד בבחירות האחרונות.

אבל החישוב הזה מתעלם משני דברים חשובים. האחד הוא שחד"ש חדלה להיות המפלגה הגדולה בציבור הערבי; רע"מ קיבלה 30 אלף קולות יותר מאשר חד"ש-תע"ל. זהו מהפך היסטורי בחברה הערבית. העניין השני הוא שבבחירות במרץ 2019, חד"ש ותע"ל התמודדו יחד וקיבלו שישה מנדטים. כלומר, שתי המפלגות יחד נמצאות בירידה.

גם אחרי סבבי בחירות קודמים נשמעה ביקורת, אבל היא לא הוליכה לשינויים של ממש. הפעם נדמה שהביקורת חריפה יותר, ובעיקר גלויה יותר. כמה עשרות חברים בחד"ש, חלקם דמויות מוכרות במפלגה, חתמו על הודעה הקוראת לתיקוני עומק במפלגה, הן ברמה הפוליטית והן ברמה הארגונית, ואף להדחתו של המזכ"ל, מנסור דהאמשה, הנחשב לאחד האנשים החזקים בחד"ש.

במקביל לעצומה זו, הלשכה המדינית של מק"י והלשכה של חד"ש התכנסו יחד בשבוע שעבר והמליצו לקיים ועידה כללית בפברואר 2023, הראשונה מזה תשע שנים. בהודעה המשותפת של שתי הלשכות נאמר ששני הגופים החלו בדיון פתוח על תוצאות הבחירות, בהשתתפות כל הסניפים.

ההודעה ציינה את העלייה של הימין הקיצוני, שהפך "למיינסטרים אחרי שהיה שולי והוגדר כתנועת טרור". ההודעה התעלמה מהביקורת שרע"מ של מנסור עבאס וגופים אחרים הפנו כלפי חד"ש-תע"ל על כך שהיתה להם יד בעליית הימין הקיצוני בכך שהפילו את "ממשלת השינוי", יחד עם אנשי ימין מובהקים כמו ניר אורבך ועידית סילמן.

התזה שלו זכתה להצלחה. מנסור עבאס מצביע בבחירות בנובמבר 2022 (צילום: ג'מאל עווד / פלאש 90)

קיבל יותר קולות. מנסור עבאס מצביע בבחירות בנובמבר 2022 (צילום: ג'מאל עווד / פלאש 90)

גם חותמי העצומה הקוראת לרפורמות בחד"ש לא התייחסו לשאלה האם היה ראוי להפיל את ממשלת בנט-לפיד. על פי ד"ר ת'אבת אבו ראס, אחד מיוזמי ההתארגנות, חמישים איש חתמו על המסמך, לאחר שבתחילה חתמו עליו עשרים איש בלבד, כולם גברים. מלבד אבו ראס, חתומים עליו גם עודה בשאראת, סופר, פובליציסט ולשעבר מזכ"ל חד"ש, סוהיל דיאב, לשעבר סגן ראש עיריית נצרת ומי שניהל קמפיינים קודמים של המפלגה לכנסת, ואישים אחרים.

שיח אוניברסלי או לאומי

תחת הכותרת הדרמטית "בואו להציל את מק"י וחד"ש", כותבי המסמך אומרים שחד"ש סובלת מקיבעון מחשבתי מדאיג. לא מתקיימים דיונים פנימיים ואין פרסומים לגבי נושאים מהותיים כמו המצב הנגב, עליית הפשיזם, תפקיד המפלגה בשלטון המקומי, המפה הפוליטית הערבית בישראל, תופעת רע"מ וירידת שיעור ההצבעה בקרב האזרחים הערבים.

אחת השאלות שלא נדונות מספיק, לפי כותבי המסמך, היא האם חד"ש מחזיקה בשיח לאומי ואוניברסלי או מסתפקת בשיח פנים ערבי. היחס ל"הסכמי אברהם" לא נדון באופן מספיק עמוק במפלגה, אומרים הכותבים, וכך גם שאלת השותפות הערבית-יהודית.

הכותבים תוהים מדוע המפלגה לא הצליחה לבנות בריתות ערביות-יהודיות, אף שחוגים יהודיים דמוקרטיים הביעו תמיכה במשותפת עם הקמתה. הכותבים גם ביקרו את הרחקתם של חברים יהודים במפלגה בשל השתתפותם בפעילויות של "עומדים ביחד", " בזמן שאנו עדים להתפתחותן של תנועות דמוקרטיות, שנאבקות נגד תקיפות הפשיסטים ותומכות במסיק הזיתים של הפלסטינים.  חובתנו להושיט יד לשותפות איתם", נכתב במסמך.

הכותבים תוהים כיצד חד"ש הגיעה למצב שהיא נאבקת על אחוז החסימה, למרות הברית עם תע"ל, שהיתה אמורה להבטיח לה לעבור את המחסום הזה ללא קושי. ברמה הארגונית, הכותבים טוענים שאין דמוקרטיה פנימית במפלגה. לדבריהם, המפלגה לא ידעה להמציא כלי עבודה פוליטיים חדשים שמתאימים לתקופה הנוכחית, והתנהלה בבחירות בלי קמפיינר מקצועי, תוך ריכוזיות-יתר ומערך ארגוני ותקשורתי מיושן ועייף. הם מדברים על הכישלון בניהול המשא ומתן עם גורמים שונים, רמז לכישלון המגעים למנוע את התמודדותה של בל"ד באופן עצמאי, ועל היעדר מסגרות מיוחדות לצעירים, נשים ואקדמאים.

הביקורת המרכזית של כותבי המסמך מופנית, כאמור, למזכ"ל חד"ש דהאמשה. לדברי כותבי המסמך, ה"מנהיגות" הרגה את רוח חד"ש. הם טוענים שהמזכ"ל דהאמשה מרכז סמכויות מופרזות, שכן הוא גם מזכ"ל חד"ש וגם חבר הלשכה המדינית במק"י. הם דרשו להדיח את דהאמשה בגלל אחריותו הישרה לסיטואציה שאליה נקלעה המפלגה ולקיים ועידה כללית באופן דחוף, תביעה שכאמור התקבלה על ידי ההנהגות של חד"ש ומק"י.

ביקורת נוספת הופנתה כלפי ביטאון המפלגה הקומוניסטית, "אל איתיחאד", שלדברי הכותבים נמצא בגסיסה, והתחיל לצאת לאור רק פעמיים בשבוע, במקום פעם ביום.

ערך מוסף

מפלגה עם היסטוריה ארוכה כמו של חד"ש ועם ערך מוסף של שותפות יהודית-ערבית, אומר ל"שיחה מקומית" עודה בשאראת, מבכירי החותמים על המכתב, צריכה להיות מסוגלת לנתח את המצב בישראל, אבל היא סובלת מכך שיכולות החשיבה הרעיונית שלה מושבתות. "זה דבר מסוכן", אומר בשאראת. "למרות הקשיים והמגבלות, ב-1977 חד"ש הצליחה לחבר כוחות רבים בתוך מסגרת אחת והציגה כוח ערבי-יהודי חזק".

לפי בשאראת, הכישלון של הנהגת מק"י בא לידי ביטוי בכך שלא רק שהיא לא פועלת כדי לפרוץ לרחוב היהודי, אלא לא מצליחה לשמור על כוחה בקרב האזרחים הערבים. "הגיע הזמן לשנות את הכלים ולבחור מנהיגים שיכולים לסחוב אותה (את המפלגה, ו"ע) קדימה", אומר בשאראת.

שלט של עומדים ביחד בהפגנה נגד חוק הלאום בתל אביב, ביולי 2018 (צילום: אורן זיו)

לא פורצים לציבור היהודי. הפגנה נגד חוק הלאום בתל אביב, ביולי 2018 (צילום: אורן זיו)

אבו ראס אמר ל"שיחה מקומית" שהוא עומד מאחורי כל מילה בעצומה, אבל "במחשבה שנייה לא היה צריך להזכיר שמות כדי שלא יצטייר כאילו העניין הוא אישי". בשאראת, לעומתו, חושב שהיה נכון לנקוב בשמות. "בכל פעם שהופנתה ביקורת דומה בלי שמות ובלי עובדות קונקרטיות, הביקורת היתה מתעמעמת, ולכן מצאנו לנכון להיות נקודתיים יותר".

לא ניצחון, הישג

לעומתם טוען עיסאם מח'ול, לשעבר ח"כ מטעם חד"ש, שאין זה נכון לומר שהמפלגה קרובה לאחוז החסימה, שכן היא קיבלה 170 אלף קולות, הרבה מעבר לרף הנדרש. לדבריו, מערכת הבחירות האחרונה היתה מורכבת, שכן "הימין בראשות נתניהו ניסה, בשיתוף פעולה עם חוגים בחברה הערבית, להפיל את חד"ש".

לדברי מח'ול, המפלגה אינה מפחדת מדיון בתוצאות הבחירות ומעשיית דין וחשבון פנימי אמיתי. העצומה, שעליה חתמו בשאראת, אבו ראס ואחרים, באה לדבריו מ"מניעים לא ברורים במטרה לעקוף את ההערכה האמיתית הפנימית, שהיא עמוקה יותר מהעצומה השטחית".

הביקורת לגיטימית, אומר מח'ול, "אבל הסוגייה יותר עמוקה וחשובה מלהתרכז בדמות כמו מזכ"ל חד"ש שמבקשים ממנו להתפטר". בקריצה לתפקודו של יו"ר חד"ש, איימן עודה, אומר מח'ול ש"יש אולי אנשים עם תפקידים יותר בכירים שצריכים לתת דין וחשבון". הסיכום של מח'ול הוא ש"תוצאות הבחירות אינן ניצחון, אבל הן הישג, אם לוקחים בחשבון את התנאים של התקופה הנוכחית. אין שמאל אמיתי בלי חד"ש ומק"י", טוען מח'ול.

חנא סוויד, ח"כ לשעבר בחד"ש, אמנם לא חתם על המכתב, אבל מסכים לרוב מה שנאמר בו. עם זאת, הוא היה מעדיף לא למקד את הביקורת באיש זה או אחר. "הבעיה בחד"ש הרבה יותר רחבה ועמוקה", אומר סוויד. לדבריו, היה נכון לתת הזדמנות למפלגה לדון בצורך ברפורמה, לפני פרסום העצומה בתקשורת.

הטענה המרכזית של סוויד היא ש"אי אפשר לנהל מאבקים פוליטיים עם קמפיין 'געוואלד', בלי חזון, אסטרטגיה ותוכניות פעולה". לדבריו, "מלחמת הכוכבים" בין הח"כים הערבים היא דבר פסול, מסוכן ומשחית. סוויד קורא לקולגות שלו "לרדת לשטח, להיות צמודים לעם ולהגיש את התפטרותם עם סיום הקדנציה הקרובה".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf