newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אנחנו חיים בבניין משותף, בבעלות משותפת. וצריך להיאבק על זה

מינוי בן-גביר לשר לביטחון פנים יהפוך את הפלסטינים אזרחי ישראל ליעד להתקפה. לא צריך להפליג בדמיון כדי לדעת איך זה ייראה. אם זה יקרה, היהודים מחויבים בראש ובראשונה להתגייס להגנה על השכנים

מאת:
ח"כ איתר בן גביר באירוע בחירות בירושלים, ב-30 באוקטובר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

שואף להוכיח שהיהודים הם כאן בעלי הבית ועליונים על הערבים. ח"כ איתר בן גביר באירוע בחירות בירושלים, ב-30 באוקטובר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

מאז יום הבחירות, ועוד לפני כן, מתנהל קמפיין רחב וקולני למינויו של איתמר בן-גביר לשר הממונה על המשטרה. אם זה אכן יקרה, מינוי זה ימקם מיידית את הפלסטינים אזרחי ישראל כיעד להתקפה מדינתית רבתי, תחת הכסות הלגיטימית, לכאורה, של הצורך המוסכם במיגור הפשיעה, ויכפיף את פעולות המשטרה לקריאת הקרב שלו – "מי כאן בעלי הבית?".

לא צריך להפליג בדמיון כדי לדעת איך זה יקרה. למשל, איסוף כלי הנשק הפלילי יהפוך לכיבוש מחדש של היישובים והשכונות; מחסומי דרכים שיעיקו במכוון על האוכלוסייה; מעקב אלקטרוני (וסיגינט) נרחב שלא לצורך; ועוד. זו רשעות המתחייבת ממעמד של בעל בית יחיד, ומעבֶּדֶת העליונות היהודית של האפרטהייד בשטחי הכיבוש מספקת לו חומרים ליישומה של רשעות זו יום יום.

השאיפה של בן-גביר ושותפיו היא להוכיח שוב ושוב שהיהודים הם כאן בעלי הבית ועליונים על הערבים, כך על שלטי החוצות שהביאו לו 14 מנדטים. נוכחתי בכך גם אישית, כשראיתי אותו ואת עוזריו בבית המשפט המחוזי בירושלים מגינים על מציתי בית הספר הדו לשוני בשנת 2014. כעת, אין כמו השפעה מיניסטריאלית על המשטרה כדי לממש את זממו ולהפגין שוב ושוב את הבעלות הבית, הלכה למעשה. בשביל זה הוא יקרע את העם וינסה לבסס את משטר העליונות האתנית היהודית בכל רחבי המולדת המשותפת.

השלכה נוספת להתקפה על המיעוט הפלסטיני תהיה הסגה אחורנית של ההתקדמות, עקב בצד אגודל, בעשרים השנים האחרונות בבינוי חברה משותפת. מְנִייה זהירה וממעיטה מראה כי יש כיום בארץ עשרות אלפי פלסטינים ויהודים, על ילדיהם, שאימצו אורח חיי יחד קהילתיים, חינוכיים, אמנותיים, וכלכליים, מתוך מודעות ובחירה. בכך הם משבשים את ההפרדה הכפויה על אזרחי הארץ, ויוצרים איים של שותפות. לתושבי האיים האלה יש תפקיד במציאות החדשה שנוצרה, בין אם בהגנה על הישגיהם עד כה או בהשפעה על סביבתם. כעת צריכה לבלוט אמירה ברורה: אין כאן בעל בית אחד. הבית משותף, הבעלות משותפת.

מה המשמעות של בעלות משותפת בעידן בן-גביר? רחבה ומגוונת, אבל קודם כל הגנה על השכן. כלומר, אמירה של יהודים לשכניהם הפלסטינים: אנחנו איתכם בזה. ולשלטון: מי שמעיק על חיי השכן שלי, מתנכל לחיי השגרה שלי גם כן. לא נפנה מבטנו הצידה.

איך זה יתבצע? מיד כשתתקבל הודעה על התנכלות משטרתית לשכנים ערבים, יהודים ינקטו בשורה של פעולות. איך תתקבל ההודעה? דרך קבוצות וואטסאפ שישמשו להתרעה, אבוקות על ראשי גבעות, מה שתרצו. ואילו פעולות יינקטו?  נקבע אותן יחד. ככה סולידריות מתגבשת לכדי שותפות. יש לקוות שלא נגיע לזה, שנמנע את זה, אבל לא נהיה הראשונים בהיסטוריה. גם בתרפ"ט פעלו יהודים וערבים להציל אלה את אלה.

שנית, נודיע בקול גדול ומעל כל במה, בהזדהות פומבית ומוצהרת: אנחנו חיים בבית משותף עם בעלות משותפת, ולא ניכנע להפרדה. ומי שזה לא מוצא חן בעיניו… שישתה מהים של עזה, וגם מים המלח, משני עברי המולדת.

ריכוז הכוח הציבורי של הארגונים והתנועות בזירה הזאת יחייב להניח הצידה לעת עתה את המחלוקת על סוג השותפות הרצוי, כלומר הצטרפות של יהודים למאבק הפלסטיני לעומת קיומו של מאבק משותף. זו לא רק מחלוקת טקטית, נכון, והיא נוגעת לשורשי המוטיבציה למאבק. אבל היום אי אפשר להכריע בה, והוויכוח עצמו בעת הזאת עלול לשתק ולפלג אותנו.

היום, החודש הזה במיוחד, בשנה הארורה הזאת וגם בשנה הבאה – המאבק להגנת המיעוט הוא חלק מבניית שותפות בין שני בני המולדת הזו, הפלסטינים והיהודים, שאינם אלא בני אומות-אחיות. המאבק חייב להיות רחב ומגוון ומאורגן ככל הניתן. זו תהיה גם הגנה על ההישגים שהושגו עד כה, וגם סימון הדרך לעתיד.

שולי דיכטר הוא מנהל-שותף של מרכז "ניסאן" במכון ון-ליר, ומחבר הספר "מבעד לכוונות הטובות"

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
פלסטינים במחנה נוסייראת אחרי ההתקפה הישראלית, ב-8 ביוני 2024 (צילום: חאלד עלי / פלאש90)

פלסטינים במחנה נוסייראת אחרי ההתקפה הישראלית, ב-8 ביוני 2024 (צילום: חאלד עלי / פלאש90)

"איך זה הגיוני להרוג 200 איש כדי לחלץ ארבעה אנשים?"

חיילים יוצאים ממשאיות סיוע, טנקים ומטוסים מפציצים, גופות בכל מקום, בתי חולים עמוסים בפצועים, ותחושה של אחרית הימים: כך תיארו במחנה נוסייראת את הפעולה הישראלית לחילוץ ארבעה חטופים. "אנחנו דם זול בעולם צבוע", אומרים שם

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf