newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"אם המצב יימשך, בקרוב יותר ממחצית אזרחי ישראל יהיו עניים"

בשבועות האחרונים התקשרו אזרחים רבים לראשונה בחייהם לעמותות שמחלקות מזון לנזקקים, ומספרם רק צפוי לעלות. העמותות כורעות תחת העומס וסובלות ממחסור במתנדבים, מזון וכסף - ומשרדי הממשלה בקושי מגיבים. "בלי היערכות מתאימה אנחנו צפויים למחזות נוראיים"

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בשבועות האחרונים, בזמן שיש מי שמנסים להבין כמה חודשים יוכלו לחיות על החסכונות – אחרים התקשרו בפעם הראשונה בחייהם לעמותות שמחלקות מזון לנזקקים. אם באופן זמני ואם לתקופה ממושכת יותר, מאות ואולי אלפי אנשים חוצים כעת את קו העוני.

מדפים ריקים בסופרמרקט בתל אביב, ב-14 במרץ 2020 (צילום: אורן זיו)

"העמותות מוצפות בלי סוף בפניות של משפחות שיצאו לחל"ת ושל מפוטרים חדשים". מדפים ריקים בסופרמרקט בתל אביב, ב-14 במרץ 2020 (צילום: אורן זיו)

לדברי נעמה ירדני, מנהלת מבצע סיוע בחירום במשבר הקורונה בארגון לתת, "העמותות מוצפות בלי סוף בפניות של משפחות שיצאו לחל"ת ושל מפוטרים חדשים. אנחנו בקשר עם 180 עמותות שאנחנו מהווים 'בנק מזון' עבורן. הן מספרות שהן במצב קשה וכמעט קורסות".

לפעמים אתם נאלצים להגיד "אין לנו"?

"בוודאי. לצערי זה קורה לא מעט. במיוחד עכשיו כשהמשאבים הצטצמו בגלל המשפחות שהצטרפו ולא היו נזקקות עד כה".

המשאב הראשון שהצטמצם מאוד הוא המתנדבים, שאורזים, אוספים ומחלקים את המזון. לדברי מורן שלי, מנכ"לית עמותת שכן טוב שמחלקת מזון בכל הארץ, "קשה מאוד לגייס מתנדבים. הרבה אנשים חוששים לצאת מהבית, להרבה אנשים אסור לצאת מהבית. יש המון הגבלות וטפסים שצריך למלא לפני שמתנדב חדש מגיע.

"אנחנו צריכים לשמור על מרחק של 2 מטרים בין אדם לאדם בחלוקה, אז אנחנו משתדלים לפזר כמה שיותר בשטחים נרחבים או להזמין קבוצות הרבה יותר קטנות לאריזות. פעם היינו יכולים להזמין 30-40 איש ולתקתק אריזה תוך שעה.

"מצד שני, יש גם התגייסות ושיתוף פעולה מצד הרבה מתנדבים שלנו שעושים הרבה מעבר ומתנדבי עבר שחזרו וגם ארגונים אחרים שנותנים יד ומסייעים למרות כל ההגבלות הללו וזה בהחלט מעודד".

גם לתת חיפשה פתרונות יצירתיים לבעיה הזאת, ולבסוף "בסיוע של הצבא הקמנו מרכז בצריפין, כשחיילים מגיעים ואורזים את המזון. זה בתוך בסיס צבאי וללא אזרחים מבחוץ".

את מרגישה שיש יותר סולידריות או שאנשים מסתגרים?

"בימים האחרונים קיבלנו אלפי פניות של מתנדבים חדשים. בהתחלה חששתי שאנשים יפחדו לצאת מהבית, אבל יש פניות של אנשים שלמרות הכל רוצים לצאת ולחלק את המזון. זה ממש לא מובן מאליו. הבעיה היא שהמתנדבים הקבועים הם אנשים מבוגרים שלא יוצאים, וכדי לנהל מתנדבים חדשים צריך אנשים שמכירים את המערכת".

מרכז איסוף ואריזה של לתת בצריפין, בסיוע הצבא (צילום: באדיבות לתת)

מחפשים פתרונות יצירתיים. מרכז איסוף ואריזה של לתת בצריפין, בסיוע הצבא (צילום: באדיבות לתת)

שולה קשת, מנכ"לית עמותת אחותי למען נשים בישראל, מדווחת גם היא על הירתמות של מתנדבים חדשים שהגיעו לאור המשבר הנוכחי. לדבריה, "הקמנו חמ"ל חדש עם עוד התארגנויות ויוזמות. אנחנו בקשר עם מאות תושבות ותושבים ממשפחות ברחבי הארץ לחלוקה של מזון ותרופות, לתרומה של מחשבים או מתן סיוע משפטי. יש הצפה בלתי רגילה של בקשות מהסוג הזה עכשיו, ואני צופה שזה רק יילך ויגדל. זה מדהים לראות את הסולידריות של כל המתדבות והמתנדבים".

המשאב השני שמצטמצם בימים אלה הוא הוא מקורות המזון לאספקה. לדברי ד"ר ישי מנוחין, מנהל התוכניות בישראל של ארגון Mazon האמריקאי שמסייע לעמותות בתחומי מיגור העוני וביטחון תזונתי, "חלק מהעמותות שמחלקות מזון השתמשו בעודפים ממלונות או מפעלים, אבל הכל נסגר עכשיו.

משאב שלישי שמתפוגג הוא התרומות הכספיות. לדברי מנוחין, "רוב הכספים שארגוני חלוקת המזון משתמשים בהם מגיעים מתרומות קטנות, וכשקשה לאנשים כמובן שזה מצטמצם. מדברים על עוד מיליון מובטלים במרץ, חודש וחצי לפני פסח. זה עוד מיליון אנשים שעבדו ועלולים עכשיו להצטרף לשכבות העוני. הם פחות יכולים לתרום. אלה שיש להם מה לתת ויש להם מודעות חברתית אולי יתרמו טיפה יותר".

ירדני אומרת כי "גם חברות עסקיות שאנחנו נעזרים בהן המון בתרומות יפסיקו אותן. החברות נקלעו למצבים קשים מאוד עכשיו, ויצטרכו לטפל במערכת העסקית שנפגעה. אבל גם אנשים פרטיים שחיים בחוסר ודאות פחות ירצו לתרום. זה בהחלט גורם לנו לחשוש".

"משרדי הממשלה מאוד מבולבלים"

משאב רביעי, שנעלם כבר מזמן, הוא המדינה. לדברי ירדני, "משרדי הממשלה מאוד מבולבלים. לוקח להם יומיים להגיב לכל דבר שקורה, ועד שהם מגיבים כבר יוצאות הנחיות חדשות. יש קצת יותר היענות מצד המשרדים, שמבינים שצריך לטפל באוכלוסייה לקראת המצב הקשה הזה. אבל בינתיים אנחנו צריכים לפעול ומהר".

מה את מצפה מהמדינה לעשות?

"הייתי רוצה לראות עליית מדרגה מבחינת חבילת סיוע לעמותות, מימון וסיוע לכל עמותות המגזר השלישי, כי אנחנו מנסים לקושש כסף מפה ומפה. אני חושבת שהממשלה צריכה לתת יותר תקציבים לחברה האזרחית כדי שיוכלו לסייע לנזקקים. אנחנו עובדים מול חלק נכבד של משרדי הממשלה כדי לגרום לזה לקרות".

קשת אומרת כי "הרשויות מקומיות צריכות לעצור את כל מה שתוכנן ולא חיוני, פרויקטים שהם כאין וכאפס לעומת מה שקורה עכשיו, ולהפנות את כל התקציבים לטיפול במשבר הזה ולסיוע לנזקקים. התקציבים צריכים להגיע מהממשלה, אבל חשוב שרשויות מקומיות לא ימתינו אלא יתגייסו עכשיו.

"אנחנו לא איפה שהיינו לפני חודשיים. אם לא תהיה היערכות המשבר יחריף, לא רק בריאותית אלא כלכלית, ונהיה צפויים למחזות נוראיים. זה יגביר את האלימות בתוך המשפחה, נראה פריצות למרכולים כי אנשים יגיעו למצב קשה מאוד. זה הזמן להיערך לכך. אנחנו עושות את כל מה שאנחנו יכולות, אבל זה לא מספיק. צריך להיות תקציב ממשלתי".

הומלס בירושלים, ב-23 במרץ 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

"הרשויות המקומיות צריכות להפנות את כל התקציבים לטיפול במשבר הזה". הומלס בירושלים, ב-23 במרץ 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

ביום חמישי שעבר פנו 22 ארגונים חברתיים למשרדי הממשלה הרלוונטיים בדרישה להפעלת תוכנית חירום כלכלית בשיתוף פעולה עם העמותות. במכתב פורטו עשרות המלצות קונקרטיות שיסייעו לבלום את ההידרדרות הנוכחית, כמו הגדלת הקצבאות ב-20% לחודשיים, תשלום דמי אבטלה זהה למשכורת למשתכרי שכר מינימום, הקמת מאגר נתונים ממשלתי שמעדכן באופן שוטף על יוזמות התנדבות וסיוע ויאפשר לאזרחים לאתר ולהירתם במהירות ובקלות, ועוד. עד לכתיבת שורות אלה לא התקבלה תשובה.

מנוחין, שהיה שותף בחתימה על המסמך, מותח ביקורת חריפה על הממשלה ומזהיר: "אם נמשיך ככה, בעוד כמה חודשים יותר ממחצית אזרחי ישראל יחיו בעוני. זה יקרה כתוצאה מניהול לא נכון של המשבר הנוכחי וחוסר ברור בחוקים שימנעו את זה".

לדבריו, רגע לפני חרפת הרעב עניים מסתפקים בלחם לבן ופסטה ומוותרים על ירקות, בשר, או מוצרים איכותיים אחרים, ובכך גורמים להידרדרות של בריאותם והופכים חשופים יותר למחלות כמו סוכרת.

מנוחין טוען כי "כולנו משלמים מסים, אבל ממשלת ישראל שמה קצוץ על הרעבים. אין לה תוכניות מגירה למנוע את המצב הזה. פעם המודל הכלכלי פה היה על בסיס קיינס, שלפיו במקרי משבר המדינה צריכה להיכנס לגירעון ולשלם כמה שצריך כדי לחלץ את האזרחים. אפילו ארה"ב משקיעה היום טריליונים כדי להגן על העובדים. ומה בישראל? דוחים לעצמאים את תשלומי המע"מ בחודש. יתנו לכל עצמאי מענק של 6,000 שקל וידחו ארנונות. וואו".

"כולנו משלמים מסים, אבל ממשלת ישראל שמה קצוץ על הרעבים. אין לה תוכניות מגירה למנוע את המצב הזה. אפילו ארה"ב משקיעה היום טריליונים כדי להגן על העובדים"

הוא מוסיף בכעס: "הדבר הכלכלי היחיד החיובי שנכנס הוא תמיכה בהנחת קו הגז למצרים. כי חשוב לתמוך בעשירים שיש להם שדות גז, לאפשר להם להעביר צינור למצרים ושהם ייהנו מהרווחים. וסביר להניח שהרווחים האלה לא יגיעו אלינו".

מה הממשלה צריכה לעשות עכשיו?

"קודם כל להכריז מצב חירום לאומי, שיחייב את הממשלה לממן דברים שלא מממנים היום. למצב חירום יש  משמעויות מבחינת מחויבות המדינה כלפי אזרחיה".

יהודי או לא – כולם זקוקים לסיוע

הנפגעים העיקריים מהמצב הנוכחי הם קשישים, עניים שאינם מוכרים לרווחה ולצדם משוללי הזכויות האזרחיות. "החלטנו להסב את כל הסיוע שלנו לקשישים, כי הם צריכים להישאר בבית ואסור לבקר אותם", מספרת ירדני מלתת. "יצרנו מיזם משותף עם הקרן לידידות, נסייע ל-15 אלף קשישים, לשלושה חודשי סיוע".

זה בא על חשבון אחרים?

"כן, אנחנו ממקדים פחות משאבים במשפחות אחרות. בדרך כלל אנחנו מסייעים ל-60 אלף משפחות בשוטף ובחגים לכ-200 אלף משפחות".

קשת מאחותי מסבירה שהבעיה העיקרית היא ש"יש הרבה מאוד נזקקים שלא מוכרים לרווחה. רק לפני כמה ימים המשטרה פרצה למרכז זנות בנווה שאנן וזרקה את הזונות לרחוב – צריך למצוא לאותן נשים פתרון, שלא יגיעו לרחוב. יש בתי מלון שאפשר להסב אותם למי שבסכנה להיזרק לרחוב, צריך להתחיל לספק תלושי מזון באופן רחב מאוד".

הרווחה לא מכירה באנשים חדשים לאור המשבר הנוכחי?

"כרגע זה אטי, הם מתעסקים רק עם מי שמוכר להם. אנחנו מקבלים פניות כאלה ומעבירים אותן כל הזמן. הצענו לעיריה להקים חמ"ל עם ארגוני החברה האזרחית כדי לפתור את הדברים עכשיו, ואנחנו מחכים לתשובה".

מנוחין מוסיף כי "כשמדברים על מובטלים לא מדברים על עצמאים קטנים, עקרות ועקרי בית, או קשישים שממשיכים לעבוד בלית ברירה אחרי גיל 67 ולא זכאים לדמי אבטלה. מדברים על עוד 615 אלף מובטלים – אבל צריך להוסיף למספר הזה בני משפחה שאינם עובדים ומושפעים מאוד אם המפרנס העיקרי מאבד את עבודתו".

לדבריו, הנפגעים המיידיים הם "אוכלוסיות שקופות לבעלי ההחלטות, שלא יכולות לקבל דמי אבטלה או לצאת לחל"ת, כמו כל מבקשי המקלט שפוטרו או בדואים מהכפרים הלא מוכרים בנגב".

סגירת שוק הכרמל, 22 במרץ 2020 (צילום: אורן זיו)

"הנפגעים המיידיים הם אוכלוסיות שקופות למקבלי ההחלטות". סגירת שוק הכרמל, 22 במרץ 2020 (צילום: אורן זיו)

"לגביהם אני חוששת מהגרוע מכל, מהגרות העבודה, נשים בזנות, מבקשי מקלט", מסכימה קשת, "אני מפחדת שאראה פה ברחוב גופות של הומלסים או זונות, אנשים שלא מטופלים, שוהים לא חוקיים שאף אחד לא מתייחס אליהם. הדרישה צריכה להיות שהרשויות המקומיות יכניסו את היד לכיס ויתנו מענה לכולם, יהודי ולא יהודי, אזרחים ולא אזרחים – כולם זקוקים לסיוע".

אחת ההצעות שהיא מעלה הוא שינוי מהיר בחוק הפיקדון. "במשך שנים ממשלת ישראל לקחה 20% מהמשכורת של מבקשי המקלט, סגרה בצד והודיעה שהם יקבלו את הסכום כשיגורשו. אף אחד לא יצא ולא יבוא עכשיו, וצריך להשתמש בכסף הזה מיד ולהחזיר להם אותו. זה כסף שלהם, צריך להזרים להם אותו כדי שהם יוכלו להמשיך לחיות".

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
הגיע הזמן שנזכה למערכת אכיפה שוויונית המצייתת לחוק ולהחלטות בתי-המשפט. מפגינים מול הכנסת קוראים ליולי אדלשטיין להתפטר (אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

הגיע הזמן שנזכה למערכת אכיפה שוויונית המצייתת לחוק ולהחלטות בתי-המשפט. מפגינים מול הכנסת קוראים ליולי אדלשטיין להתפטר (אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

יולי אדלשטיין, אכיפה סלקטיבית ופיקציית "שלטון החוק"

הקלות שבה התריס יו"ר הכנסת לשעבר נגד החלטת בג"ץ היא ביטוי נוסף לאיפה ואיפה שנוהגות הרשויות ביחס למפירי חוק, אותן אלה שממהרות לעצור מתנגדי כיבוש אך לא טורחות אפילו לחקור מתנחלים פוגרומיסטים. אם אכיפה שוויונית אינה אפשרית, הגיע הזמן לשקול אי-ציות אזרחי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf